שינויים

סרטן מעי עלול להתפשט לאיברים אחרים קרובים למעי כמו שלפוחית השתן, הרחם או בלוטת הפרוסטטה. כמו כן הסרטן המעי הגס עלול להתפשט אל מערכת כלי הלימפה בבטן. הדם זורם מהמעי הגס אל הכבד ולכן סרטן מעי גס עלול להתפשט אל הכבד. בדרך כלל לא ניתן לעצור סרטן ששלח גרורות ומתמקדים בשיפור חיי החולה.

סרטן מעי עלול להתפשט לאיברים אחרים קרובים למעי כמו שלפוחית השתן, הרחם או בלוטת הפרוסטטה. כמו כן הסרטן המעי הגס עלול להתפשט אל מערכת כלי הלימפה בבטן. הדם זורם מהמעי הגס אל הכבד ולכן סרטן מעי גס עלול להתפשט אל הכבד. בדרך כלל לא ניתן לעצור סרטן ששלח גרורות ומתמקדים בשיפור חיי החולה.

==מניעה==

==מניעה של סרטן המעי הגס==

רוב המקרים של סרטן המעי הגס ניתנים למניעה על ידי הגברת המעקב, אורח חיים משופר, וככל הנראה, דיאטה המכילה חומרים המספקים הגנה כימית.

רוב המקרים של סרטן המעי הגס ניתנים למניעה על ידי הגברת המעקב, אורח חיים משופר, וככל הנראה, דיאטה המכילה חומרים המספקים הגנה כימית.

===אורח חיים - תזונה ופעילות===

===אורח חיים - תזונה ופעילות===

השוואה של מקרי סרטן המעי הגס בין מדינות שונות מצביעה באופן מובהק ש[[העדר פעילות גופנית]], [[אכילת יתר]] (כלומר צריכה של קלוריות מרובות), ואולי גם דיאטה עשירה בבשר (אדום ואו מעובד) יכולה להגדיל את הסיכון לסרטן המעי הגס.<ref>Chao A, Thun MJ, Connell CJ, McCullough ML, Jacobs EJ, Flanders WD, Rodriguez C, Sinha R, Calle EE. ''Meat consumption and risk of colorectal cancer.'' JAMA 2005;293:172-82. PMID 15644544.</ref> ולעומת זאת, [[פעילות גופנית]], ואכילה של הרבה [[פירות]] ו[[ירקות]] מקטינה את הסיכון לסרטן, כנראה היות שהם מכילים פיטו-כימיקלים (phytochemicals) מגינים – חומרים שמקורם בצמחים המספקים הגנה כימית, כגון נוגדי חימצון. אכילת תפוחים שלמים, כולל הקליפה, מספקת יתרונות כלשהם למניעת סרטן <ref>Liu RH ''et al'', ''Phytochemicals in apples are found to provide anticancer and anti-oxidant benefits.'' [http://www.news.cornell.edu/releases/June00/AntiCancerApple.bpf.html קישור].</ref>. לפיכך, שינויים בהרגלי החיים יכולים להקטין את הסיכון של סרטן המעי הגס ב-60-80 אחוז <ref>Cummings JH, Bingham SA. ''Diet and the prevention of cancer.'' [[British Medical Journal|BMJ]] 1998;317:1636-40. [http://bmj.bmjjournals.com/ הטקסט המלא]. PMID 9848907.</ref>.

השוואה של מקרי סרטן המעי הגס בין מדינות שונות מצביעה באופן מובהק ש[[העדר פעילות גופנית]], [[אכילת יתר]] (כלומר צריכה של קלוריות מרובות), ואולי גם דיאטה עשירה בבשר (אדום ואו מעובד) יכולה להגדיל את הסיכון לסרטן המעי הגס.<ref>Chao A, Thun MJ, Connell CJ, McCullough ML, Jacobs EJ, Flanders WD, Rodriguez C, Sinha R, Calle EE. ''Meat consumption and risk of colorectal cancer.'' JAMA 2005;293:172-82. PMID 15644544.</ref> ולעומת זאת, [[פעילות גופנית]], ואכילה של הרבה [[פירות]] ו[[ירקות]] מקטינה את הסיכון לסרטן, כנראה היות שהם מכילים פיטו-כימיקלים (phytochemicals) מגינים – חומרים שמקורם בצמחים המספקים הגנה כימית, כגון נוגדי חימצון. אכילת תפוחים שלמים, כולל הקליפה, מספקת יתרונות כלשהם למניעת סרטן <ref>Liu RH ''et al'', ''Phytochemicals in apples are found to provide anticancer and anti-oxidant benefits.'' [http://www.news.cornell.edu/releases/June00/AntiCancerApple.bpf.html קישור].</ref>. לפיכך, שינויים בהרגלי החיים יכולים להקטין את הסיכון של סרטן המעי הגס ב-60-80 אחוז <ref>Cummings JH, Bingham SA. ''[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC1114436/ Diet and the prevention of cancer].'' [[British Medical Journal|BMJ]] 1998;317:1636-40. . PMID 9848907.</ref>.

===מניעה כימית===

===מניעה כימית===

למעלה מ-200 חומרים שונים, כולל הפיטו-כימיקלים לעיל, וכן מרכיבי מזון נוספים כמו סידן, או [[חומצה פולית]] (סוג של ויטמין בי), וכן NSAID כמו [[אספירין]], מסוגלים להקטין את הקרצינוגניות במודלים טרום-קליניים: כמה מהמחקרים מראים מניעה מלאה של גידולים קארצינוגניים במעי הגס של [[עכבר|עכברים]]. מחקרים אחרים מראים מניעה חזקה של גידולי מעי ספונטניים בעכברים מוטנטיים (עכברי Min). מבחנים קליניים השוואתיים במתנדבים אנושיים הראו מניעה חלשה יותר, אבל מעט מחקרים התערבותיים הושלמו עד היום. תוספי סידן ואספירין, שניתנו במשך 3 עד 5 שנים לאחר הסרת הגידול, הקטינו במעט את ההתחדשות של גידולים במתנדבים (ב-15-20%). "מאגר המונעים הכימיים" [http://www.inra.fr/reseau-nacre/sci-memb/corpet/indexan.html], מציג את התוצאות של כל המחקרים המדעיים שהתפרסמו על חומרים שהינם מונעים כימיים, בחיות ובבני אדם.

למעלה מ-200 חומרים שונים, כולל הפיטו-כימיקלים לעיל, וכן מרכיבי מזון נוספים כמו סידן, או [[חומצה פולית]] (סוג של ויטמין בי), וכן NSAID כמו [[אספירין]], מסוגלים להקטין את הקרצינוגניות במודלים טרום-קליניים: כמה מהמחקרים מראים מניעה מלאה של גידולים קארצינוגניים במעי הגס של [[עכבר|עכברים]]. מחקרים אחרים מראים מניעה חזקה של גידולי מעי ספונטניים בעכברים מוטנטיים (עכברי Min). מבחנים קליניים השוואתיים במתנדבים אנושיים הראו מניעה חלשה יותר, אבל מעט מחקרים התערבותיים הושלמו עד היום. תוספי סידן ואספירין, שניתנו במשך 3 עד 5 שנים לאחר הסרת הגידול, הקטינו במעט את ההתחדשות של גידולים במתנדבים (ב-15-20%). "מאגר המונעים הכימיים" [http://www.inra.fr/reseau-nacre/sci-memb/corpet/indexan.html], מציג את התוצאות של כל המחקרים המדעיים שהתפרסמו על חומרים שהינם מונעים כימיים, בחיות ובבני אדם.

==בישראל==

==בישראל==

{{הפניה לערך מורחב|סרטן בישראל}}

{{הפניה לערך מורחב|סרטן בישראל}}