שורה 5: |
שורה 5: |
| | | |
| ==מקור הפחם== | | ==מקור הפחם== |
− | מקורו של הפחם הוא ב[[צמח]]ים ומ[[עץ|עצים]] שחיו [[מערכות אקולוגיות]] קדומות. שרידי הצמחים שקעו בקרקעית ביצות, והצבטברו בהן, ושכבות הבוץ והמים מנעו חמצון ופירוק ביולוגי שלהם, וחזרה של הפחמן חזרה לאטמוספירה. לאחר מכן שקעו הקרקעות עם שאריות הצמחים אל מתחת לשכבות סלע אחרות, ונדחסו בחום ובלחץ גבוהים של מעבי האדמה, דבר שגרם להתאבנות וליצירת הפחם. | + | מקורו של הפחם הוא ב[[צמח]]ים ומ[[עץ|עצים]] שחיו [[מערכות אקולוגיות]] קדומות. שרידי הצמחים שקעו בקרקעית ביצות, והצטברו בהן, ושכבות הבוץ והמים מנעו חמצון ופירוק ביולוגי שלהם, וחזרה של הפחמן חזרה לאטמוספירה. לאחר מכן שקעו הקרקעות עם שאריות הצמחים אל מתחת לשכבות סלע אחרות, ונדחסו בחום ובלחץ גבוהים של מעבי האדמה, דבר שגרם להתאבנות וליצירת הפחם. |
| | | |
| ==תכולת הפחם וסוגיו== | | ==תכולת הפחם וסוגיו== |
שורה 22: |
שורה 22: |
| הפחם הבוער מחמם מים ההופכים לקיטור, והלחץ הגבוה של הקיטור משמש לשם סיבוב טורבינה הקשורה לדינאמו המפיק חשמל. [[תחנת כח]] המופעלת על ידי פחם נחשבת למזהמת יותר מאשר תחנות [[נפט]], [[סולר]] או [[גז טבעי]]. אך מצד שני זהו אחד ממקורות האנרגיה הזולים שיש, אם מתעלמים מ[[עלויות חיצוניות]] כמו [[זיהום אוויר]], [[גשם חומצי]], [[התחממות עולמית]] ועוד. ולכן השימוש בפחם נפוץ. בתהליך זיקוק פחם נוצר [[קוק (דלק)|קוק]]. | | הפחם הבוער מחמם מים ההופכים לקיטור, והלחץ הגבוה של הקיטור משמש לשם סיבוב טורבינה הקשורה לדינאמו המפיק חשמל. [[תחנת כח]] המופעלת על ידי פחם נחשבת למזהמת יותר מאשר תחנות [[נפט]], [[סולר]] או [[גז טבעי]]. אך מצד שני זהו אחד ממקורות האנרגיה הזולים שיש, אם מתעלמים מ[[עלויות חיצוניות]] כמו [[זיהום אוויר]], [[גשם חומצי]], [[התחממות עולמית]] ועוד. ולכן השימוש בפחם נפוץ. בתהליך זיקוק פחם נוצר [[קוק (דלק)|קוק]]. |
| | | |
− | נכון ל-2008, פחם הוא מקור האנרגיה הגדול ביותר ל[[משק החשמל העולמי|ייצור חשמל בעולם]], וחצי מהחשמל בעולם מופק מפחם. פחם הוא מקור האנרגיה השני בחשיבותו ל[[משק האנרגיה העולמי]], וחשיבותו עולה בשנים האחרונות. בשנת 2000 פחם תרם 25% מהאנרגיה העולמית, לעומת 38% שתרם ה[[נפט]]. עד שנת 2011 השימוש בפחם עלה ל-30% מסך הצריכה העולמית והנפט ירד ל 33% (השימוש בשני הדלקים עלה מבחינת אבסולטית). | + | נכון ל-2008, פחם הוא מקור האנרגיה הגדול ביותר ל[[משק החשמל העולמי|ייצור חשמל בעולם]], וחצי מהחשמל בעולם מופק מפחם. פחם הוא מקור האנרגיה השני בחשיבותו ל[[משק האנרגיה העולמי]], וחשיבותו עולה בשנים האחרונות. בשנת 2000 פחם תרם 25% מהאנרגיה העולמית, לעומת 38% שתרם ה[[נפט]]. עד שנת 2011 השימוש בפחם עלה ל-30% מסך הצריכה העולמית והנפט ירד ל-33% (השימוש בשני הדלקים עלה מבחינת אבסולוטית). |
| | | |
| הפחם יכול לעבור תהליכים כמו הנזלה וגזיפיקציה כדי להשתמש בו כמקור אנרגיה לשימושים אחרים שבהם משתמשים היום בנפט או בגז, אך הדבר כרוך באובדן אחוז גבוה של האנרגיה. | | הפחם יכול לעבור תהליכים כמו הנזלה וגזיפיקציה כדי להשתמש בו כמקור אנרגיה לשימושים אחרים שבהם משתמשים היום בנפט או בגז, אך הדבר כרוך באובדן אחוז גבוה של האנרגיה. |
שורה 52: |
שורה 52: |
| עתודות הפחם גדולות בהרבה מעתודות הנפט והגז הטבעי. הצפי הוא כי [[שיא תפוקת הפחם]] צפוי להיות אחרי [[שיא תפוקת הנפט]] ו[[שיא תפוקת הגז]], אם כי יש מחלוקות בקשר לתאריך שבו דבר זה יתרחש. | | עתודות הפחם גדולות בהרבה מעתודות הנפט והגז הטבעי. הצפי הוא כי [[שיא תפוקת הפחם]] צפוי להיות אחרי [[שיא תפוקת הנפט]] ו[[שיא תפוקת הגז]], אם כי יש מחלוקות בקשר לתאריך שבו דבר זה יתרחש. |
| | | |
− | עיקר עתודות הפחם המוכחות נמצאות בארצות הברית (27%), רוסיה (17%), סין (12%), הודו (10%), אוסטרליה (8%) , דרום אפריקה (5%), אוקראינה (3%) וקזחסטן (3%). | + | עיקר עתודות הפחם המוכחות נמצאות בארצות הברית (27%), רוסיה (17%), סין (12%), הודו (10%), אוסטרליה (8%), דרום אפריקה (5%), אוקראינה (3%) וקזחסטן (3%). |
| | | |
| בשנת 2000 מחיר הפחם היה כ-30$ לטונה, ומחיר זה עלה ל-123.5$ לטונה ב-25 ביוני 2008. עליה של פי 4 בתוך 8 שנים. | | בשנת 2000 מחיר הפחם היה כ-30$ לטונה, ומחיר זה עלה ל-123.5$ לטונה ב-25 ביוני 2008. עליה של פי 4 בתוך 8 שנים. |