שינויים

בנוסף לשאלה זו יש מספר שאלות קשורות:

בנוסף לשאלה זו יש מספר שאלות קשורות:

* לא ברור האם ישראל מוציאה סכום מספיק על החינוך. יש טענה כי ישראל מוציאה סכום גבוה על החינוך בהשוואה למדינות OECD, יש שאלה האם הסכום הזה הוא מספיק או שהוא נמוך מידי, ועד כמה ההוצאה על החינוך במונחים של הוצאה לילד או במונחים של הוצאה כללית תורמת להדרדרות המערכת. האם כדאי להגדיל את תקציב החינוך?

* לא ברור האם ישראל מוציאה סכום מספיק על החינוך. יש טענה כי ישראל מוציאה סכום גבוה על החינוך בהשוואה למדינות OECD, יש שאלה האם הסכום הזה הוא מספיק או שהוא נמוך מידי, ועד כמה ההוצאה על החינוך במונחים של הוצאה לילד או במונחים של הוצאה כללית תורמת להדרדרות המערכת. האם כדאי להגדיל את תקציב החינוך?

* הכל מסכימים כי משכורות המורים נמוכות מידי וכי דבר זה הוא גורם מרכזי בהדרדרות המערכת. ולמרות זאת, הסיבה לשכר הנמוך של מורים אינה ברורה דיה. האם הדבר נובע מבזבוז גדול בתוך המערכת? האם קיימים יותר מידי מורים? יותר מידי בירוקרטרים? האם הדבר נובע מכמות גדולה של ילדים בהשוואה למדינות אחרות?  

* הכל מסכימים כי משכורות המורים נמוכות מידי וכי דבר זה הוא גורם מרכזי בהדרדרות המערכת. ולמרות זאת, הסיבה לשכר הנמוך של מורים אינה ברורה דיה. האם הדבר נובע מבזבוז גדול בתוך המערכת? האם קיימים יותר מידי מורים? יותר מידי בירוקרטים? האם הדבר נובע מכמות גדולה של ילדים בהשוואה למדינות אחרות?  

* בישראל יש למעשה 4 מערכות חינוך מקבילות - החינוך הערבי, החינוך הממלכתי, החינוך הממלכתי-דתי והחינוך החרדי - האם יש הבדלים מהותיים ביניהם, ועד כמה הבדלים אלה משחקים תפקיד בהדרדרות החינוך?

* בישראל יש למעשה 4 מערכות חינוך מקבילות - החינוך הערבי, החינוך הממלכתי, החינוך הממלכתי-דתי והחינוך החרדי - האם יש הבדלים מהותיים ביניהם, ועד כמה הבדלים אלה משחקים תפקיד בהדרדרות החינוך?

* אם ההורים, או ערכים חברתיים או [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] חברתיים נוספים, מחוץ למערכת החינוך קשורים להדרדרות החינוך?

* אם ההורים, או ערכים חברתיים או [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] חברתיים נוספים, מחוץ למערכת החינוך קשורים להדרדרות החינוך?

נכון לשנת 2013, מספר הילדים במערכת החינוך הציבורית, כולל ילדים בבתי ספר ובגנים הציבוריים היה 1.586 מיליון תלמידים. מתוך זה 405 אלף ילדים בגנים ציבוריים, והיתר, 1.18 מיליון הם תלמידי בית ספר. <ref name="eduOwl">[http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Owl/Hebrew/UvdotNetunim/netunim נתוני מערכת החינוך] אוח - משרד החינוך</ref>

נכון לשנת 2013, מספר הילדים במערכת החינוך הציבורית, כולל ילדים בבתי ספר ובגנים הציבוריים היה 1.586 מיליון תלמידים. מתוך זה 405 אלף ילדים בגנים ציבוריים, והיתר, 1.18 מיליון הם תלמידי בית ספר. <ref name="eduOwl">[http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Owl/Hebrew/UvdotNetunim/netunim נתוני מערכת החינוך] אוח - משרד החינוך</ref>

נכון לשנת 2013 כמות התלמידים במערכת הציבורית גדלה בממוצע של-1.36% בשנה. הגידול באחוזי התלמידים שונה בגילאים שונים. בעוד שמספר תלמידי כיתות א' עלה ב 0.47%, עלה מספר תלמידי י"ב ב 1.21%, <ref name="eduOwl"/>. סיבה אחת לאחוזי גידול שונים הם שינויים ב[[גידול אוכלוסיית ישראל]], חלק אחר נובע משינוי באחוזי נשירה מהלימודים, במיוחד בזמן התיכון. חלק מהגידול במספר התלמידים נובע מיישום המלצות [[וועדת טרכטנברג]] להענקת עוד מסגרות לימוד חינם מגיל 3. מספר התלמידים בחטיבות ביניים קטן, כנראה בגלל נטיה לצמצם אותן ולעבור למסגרות לימודים של בתי ספר יסודיים ותיכונים.  

נכון לשנת 2013 כמות התלמידים במערכת הציבורית גדלה בממוצע של 1.36% בשנה. הגידול באחוזי התלמידים שונה בגילאים שונים. בעוד שמספר תלמידי כיתות א' עלה ב-0.47%, עלה מספר תלמידי י"ב ב-1.21%, <ref name="eduOwl"/>. סיבה אחת לאחוזי גידול שונים הם שינויים ב[[גידול אוכלוסיית ישראל]], חלק אחר נובע משינוי באחוזי נשירה מהלימודים, במיוחד בזמן התיכון. חלק מהגידול במספר התלמידים נובע מיישום המלצות [[וועדת טרכטנברג]] להענקת עוד מסגרות לימוד חינם מגיל 3. מספר התלמידים בחטיבות ביניים קטן, כנראה בגלל נטיה לצמצם אותן ולעבור למסגרות לימודים של בתי ספר יסודיים ותיכונים.  

בנוסף לתלמידים אלו יש תלמידים במערכות חינוך פרטיות, בעיקר ילדים בגנים פרטים ובגנונים.  

בנוסף לתלמידים אלו יש תלמידים במערכות חינוך פרטיות, בעיקר ילדים בגנים פרטים ובגנונים.  

אחד הקשיים במדידת מספר עובדי ההוראה הוא הגדרות שונות. לדוגמה האם לספור רק את המורים בבית הספר או גם סייעות? כיצד מתחשבים במורה במשרה חלקית? לדוגמה לפי משרד החינוך, בשנת 2013 עבדו במסגרת משרד החינוך 137,567 עובדי הוראה (גננות, מורות, יועצות, סייעות), גידול של 4% יחסית לשנת הלימודים הקודמת<ref name="eduOwl"/> לפי הלשכה המרכזיתת לסטטסיטיקה לעומת זאת, באותה שנה כלל עובדי ההוראה מנו 148 אלף איש, כלומר הבדל של כ-11,000 עובדים בהשוואה לנתוני משרד החינוך<ref name="cbs_morim2"/> לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לשנת 2004, מספר המורים והגננות היה 127,138, לעומת נתון מקביל של 82,872 לשנת 1991. [http://www.cbs.gov.il/www/publications/education/kohot_oraa/mavo_kohot_hinuh.pdf]  

אחד הקשיים במדידת מספר עובדי ההוראה הוא הגדרות שונות. לדוגמה האם לספור רק את המורים בבית הספר או גם סייעות? כיצד מתחשבים במורה במשרה חלקית? לדוגמה לפי משרד החינוך, בשנת 2013 עבדו במסגרת משרד החינוך 137,567 עובדי הוראה (גננות, מורות, יועצות, סייעות), גידול של 4% יחסית לשנת הלימודים הקודמת<ref name="eduOwl"/> לפי הלשכה המרכזיתת לסטטסיטיקה לעומת זאת, באותה שנה כלל עובדי ההוראה מנו 148 אלף איש, כלומר הבדל של כ-11,000 עובדים בהשוואה לנתוני משרד החינוך<ref name="cbs_morim2"/> לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לשנת 2004, מספר המורים והגננות היה 127,138, לעומת נתון מקביל של 82,872 לשנת 1991. [http://www.cbs.gov.il/www/publications/education/kohot_oraa/mavo_kohot_hinuh.pdf]  

לפי הלמ"ס בשנת 2010 מספר המורים במערכת החינוך בישראל עמד על 120 אלף,<ref name="cbs_morim">[http://www.cbs.gov.il/reader/cw_usr_view_SHTML?ID=702 כוחות הוראה במערכת החינוך], הלשכה המרכזית לסטטיסטקה, נכון לשנת 2015</ref> ונכון לשנת 2013, כלל עובדי ההוראה מנו 148 אלף איש.<ref name="cbs_morim2">[http://www.cbs.gov.il/www/publications13/hinuh/leket_1991_%202013.pdf כוחות הוראה במערכת החינוך לשנים 1991-2013] הלשכה המרכזית לסטטיסטקה, נובמבר 2013</ref> לעומת זאת, לפי נתונים אחרים של הלמ"ס, על [[כלכלת ישראל|כמות המועסקים בענפים שונים במשק]], נכון לשנת 2011 עבדו בענף החינוך בישראל 385 אלף איש - כמות גדולה פי שלוש ויותר ממספר המורים. כלל עובדי ההוראה מהווים 38% מכלל העוסקים בענף החינוך בישראל. עובדים בענף החינוך מהווים 12% מכלל העובדים במשק. 95% מהם הם שכירים ומתוכם כמעט מחצית, 46 אחוז, עובדים במשרה חלקית - אחוז גבוה יחסית לממוצע במשק (23%) וביחס לענפים כמו תעשייה או ענפים עסקיים אחרים, אבל בדומה לשירותי בריאות, רווחה וסעד (42%).<ref name="lamas12.11">[http://www.cbs.gov.il/shnaton63/st12_11.pdf מועסקים, אחוז שכירים ואחוז מועסקים העובדים חלקית, לפי ענף כלכלי ראשי]2012 למ"ס, שנתון סטטיסטי לישראל, לוח 12.11</ref>

לפי הלמ"ס בשנת 2010 מספר המורים במערכת החינוך בישראל עמד על 120 אלף,<ref name="cbs_morim">[http://www.cbs.gov.il/reader/cw_usr_view_SHTML?ID=702 כוחות הוראה במערכת החינוך], הלשכה המרכזית לסטטיסטקה, נכון לשנת 2015</ref> ונכון לשנת 2013, כלל עובדי ההוראה מנו 148 אלף איש.<ref name="cbs_morim2">[http://www.cbs.gov.il/www/publications13/hinuh/leket_1991_%202013.pdf כוחות הוראה במערכת החינוך לשנים 1991-2013] הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נובמבר 2013</ref> לעומת זאת, לפי נתונים אחרים של הלמ"ס, על [[כלכלת ישראל|כמות המועסקים בענפים שונים במשק]], נכון לשנת 2011 עבדו בענף החינוך בישראל 385 אלף איש - כמות גדולה פי שלוש ויותר ממספר המורים. כלל עובדי ההוראה מהווים 38% מכלל העוסקים בענף החינוך בישראל. עובדים בענף החינוך מהווים 12% מכלל העובדים במשק. 95% מהם הם שכירים ומתוכם כמעט מחצית, 46 אחוז, עובדים במשרה חלקית - אחוז גבוה יחסית לממוצע במשק (23%) וביחס לענפים כמו תעשייה או ענפים עסקיים אחרים, אבל בדומה לשירותי בריאות, רווחה וסעד (42%).<ref name="lamas12.11">[http://www.cbs.gov.il/shnaton63/st12_11.pdf מועסקים, אחוז שכירים ואחוז מועסקים העובדים חלקית, לפי ענף כלכלי ראשי]2012 למ"ס, שנתון סטטיסטי לישראל, לוח 12.11</ref>

להלן נתונים של הלמ"ס על מספר המורים בבית הספר בשנים 2000- 2013, הכוללים את מספר המורים בבתי הספר, את החלוקה שלהם לפי זרמי חינוך ולפי יסודי חטיבה ותיכון. הטבלה מציגה גם את הגידול במספר המורים עם השנים.<ref name="cbs_morim"/> ניתן לראות בטבלה עליה במספר המורים בכלל, במיוחד בזרם הערבי. נכון לשנת 2010 כמעט רבע מהמורים במערכת החינוך הם מורים בזרם החינוך הערבי. בין השנים 2000 ל-2013 מספר המורים בזרם החרדי ובזרם הערבי כמעט הכפיל את עצמו. יש גם עלייה במספר המורים בזרם הממלכתי והממלכתי-דתי אך בצורה צנועה יותר, אחוז המורים בזרם הממלכתי ירד מ-55% ל46% עד שנת 2010, וירידה דומה נרשמה בזרם הממלכתי דתי.   

להלן נתונים של הלמ"ס על מספר המורים בבית הספר בשנים 2000- 2013, הכוללים את מספר המורים בבתי הספר, את החלוקה שלהם לפי זרמי חינוך ולפי יסודי חטיבה ותיכון. הטבלה מציגה גם את הגידול במספר המורים עם השנים.<ref name="cbs_morim"/> ניתן לראות בטבלה עליה במספר המורים בכלל, במיוחד בזרם הערבי. נכון לשנת 2010 כמעט רבע מהמורים במערכת החינוך הם מורים בזרם החינוך הערבי. בין השנים 2000 ל-2013 מספר המורים בזרם החרדי ובזרם הערבי כמעט הכפיל את עצמו. יש גם עלייה במספר המורים בזרם הממלכתי והממלכתי-דתי אך בצורה צנועה יותר, אחוז המורים בזרם הממלכתי ירד מ-55% ל46% עד שנת 2010, וירידה דומה נרשמה בזרם הממלכתי דתי.   

|}

|}

מסמך של הלמ"ס משנת 2013 מאפשר לבדוק את ההשכלה, המין ומאפיינים נוספים של המורים. לדוגמה בחינוך העברי, 83% מכלל עובדי ההוראה  הן נשים. כ 60% מעובדי ההוראה הם מעל גיל 40 ו 31% מעובדי ההוראה הם מעל גיל 50, ובחינוך העל-יסודי 37% מתוך המורות הן מעל גיל 50. <ref name="cbs_morim2"/>

מסמך של הלמ"ס משנת 2013 מאפשר לבדוק את ההשכלה, המין ומאפיינים נוספים של המורים. לדוגמה בחינוך העברי, 83% מכלל עובדי ההוראה  הן נשים. כ-60% מעובדי ההוראה הם מעל גיל 40 ו-31% מעובדי ההוראה הם מעל גיל 50, ובחינוך העל-יסודי 37% מתוך המורות הן מעל גיל 50. <ref name="cbs_morim2"/>

מספר המורים לפי דרגי חינוך בשנת 2004:[http://www.cbs.gov.il/www/publications/education/kohot_oraa/year_koah3.pdf]

מספר המורים לפי דרגי חינוך בשנת 2004:[http://www.cbs.gov.il/www/publications/education/kohot_oraa/year_koah3.pdf]

חלקן של הממשלה והרשויות המקומיות במימון ההוצאה הלאומית לחינוך – 75%. בשלושת השנים 2004-2002 מומנו 77% בממוצע, מההוצאה לחינוך על ידי הממשלה והרשויות המקומיות וזאת לאחר 78% בשנים קודמות. יתרת ההוצאה מומנה ישירות על ידי משקי הבית - באמצעות תשלום שכר לימוד, קניית ספרי לימוד וכו', וכן מתרומות ומענקים למוסדות חינוך שנתקבלו מהארץ ומחו"ל <ref name="cbs2006"/>

חלקן של הממשלה והרשויות המקומיות במימון ההוצאה הלאומית לחינוך – 75%. בשלושת השנים 2004-2002 מומנו 77% בממוצע, מההוצאה לחינוך על ידי הממשלה והרשויות המקומיות וזאת לאחר 78% בשנים קודמות. יתרת ההוצאה מומנה ישירות על ידי משקי הבית - באמצעות תשלום שכר לימוד, קניית ספרי לימוד וכו', וכן מתרומות ומענקים למוסדות חינוך שנתקבלו מהארץ ומחו"ל <ref name="cbs2006"/>

הממשלה והרשויות המקומיות מימנו 96% מההוצאה השוטפת לשירותי החינוך היסודי, 73% מההוצאה על בתי ספר על-יסודיים ו- 75% מההוצאה על מוסדות חינוך קדם-יסודי, 66% מהוצאות האוניברסיטאות (ללא מחקרים המתוקצבים בנפרד)ו-66% מההוצאה של מוסדות אחרים להשכלה גבוהה ומוסדות חינוך על-תיכוניים.

הממשלה והרשויות המקומיות מימנו 96% מההוצאה השוטפת לשירותי החינוך היסודי, 73% מההוצאה על בתי ספר על-יסודיים ו-75% מההוצאה על מוסדות חינוך קדם-יסודי, 66% מהוצאות האוניברסיטאות (ללא מחקרים המתוקצבים בנפרד)ו-66% מההוצאה של מוסדות אחרים להשכלה גבוהה ומוסדות חינוך על-תיכוניים.

משקי הבית מימנו 20% מסך כל ההוצאה הלאומית לחינוך בשנת 2002, תרומות ממשקי בית וממוסדות בארץ ובחו"ל מימנו 3% מההוצאה הלאומית לחינוך. עיקר התרומות היו מיועדות לאוניברסיטאות.

משקי הבית מימנו 20% מסך כל ההוצאה הלאומית לחינוך בשנת 2002, תרומות ממשקי בית וממוסדות בארץ ובחו"ל מימנו 3% מההוצאה הלאומית לחינוך. עיקר התרומות היו מיועדות לאוניברסיטאות.

===הוצאה שוטפת לתלמיד===

===הוצאה שוטפת לתלמיד===

זהו פרק שכדאי להשלים.

{{להשלים}}

===חלוקה לפי דרג לימוד===

===חלוקה לפי דרג לימוד===

על פי נתוני הלמ"ס, נכון לשנת 2002, ההוצאה הלאומית לחינוך התחלקה כך - באלפי שקלים לשנה:

על פי נתוני הלמ"ס, נכון לשנת 2002, ההוצאה הלאומית לחינוך התחלקה כך - באלפי שקלים לשנה:

* חינוך על יסודי 7,075

* חינוך על יסודי 7,075

* חינוך התיישבותי 2,103

* חינוך התיישבותי 2,103

* חינול עצמאי ומוכר 1,239

* חינוך עצמאי ומוכר 1,239

* הסעות הצטיידות ופיתוח 611

* הסעות הצטיידות ופיתוח 611

* תרבות 58

* תרבות 58

;שכר המורים:

;שכר המורים:

בשנת 2004 ערך ארגון ה-OECD מחקר משווה על 31 מדינות בהן ישראל. נתוני המחקר הם במונחי דולר PPP (שויון כוח קנייה). בהשוואה של תנאי השכר של מורים בעלי ותק של 15 שנה לפחות ישראל עמדה במקום ה-28. רק בשלוש מדינות השכר נמוך יותר. במקום הראשון עומדת לוקסמבורג, שבה שכר המורה הוא 80,000$ לשנה בממוצע. השכר הממוצע במדינות הארגון הוא 45,277$ בשנה, ובישראל הוא כ-15,000$ לשנה.עבור אותם מורים, במדינות הארגון שכר מורה שווה ל-1.16 מהתמ"ג לנפש בממוצע. במקומות האחרונים עומדות ישראל ואירלנד, שבהן השכר שווה ל-0.73 מהתמ"ג לנפש. <ref name="Knesset2006">[http://ww.knesset.gov.il/MMM/data/docs/m01608.doc מעמד המורה, תנאי עבודתו ושכרו בישראל לעומת מדינות ה-OECD]  גלעד נתן, 13.11.2006, הכנסת, מרכז המחקר והמידע</ref>

בשנת 2004 ערך ארגון ה-OECD מחקר משווה על 31 מדינות בהן ישראל. נתוני המחקר הם במונחי דולר PPP (שוויון כוח קנייה). בהשוואה של תנאי השכר של מורים בעלי ותק של 15 שנה לפחות ישראל עמדה במקום ה-28. רק בשלוש מדינות השכר נמוך יותר. במקום הראשון עומדת לוקסמבורג, שבה שכר המורה הוא 80,000$ לשנה בממוצע. השכר הממוצע במדינות הארגון הוא 45,277$ בשנה, ובישראל הוא כ-15,000$ לשנה.עבור אותם מורים, במדינות הארגון שכר מורה שווה ל-1.16 מהתמ"ג לנפש בממוצע. במקומות האחרונים עומדות ישראל ואירלנד, שבהן השכר שווה ל-0.73 מהתמ"ג לנפש. <ref name="Knesset2006">[http://ww.knesset.gov.il/MMM/data/docs/m01608.doc מעמד המורה, תנאי עבודתו ושכרו בישראל לעומת מדינות ה-OECD]  גלעד נתן, 13.11.2006, הכנסת, מרכז המחקר והמידע</ref>

ראו עוד מידע כאן <ref>[http://www1.cbs.gov.il/reader/newhodaot/hodaa_template.html?hodaa=200606233 למס 2006  - מערכת החינוך בישראל ב 2003- בהשוואה בין-לאומית]</ref>

ראו עוד מידע כאן <ref>[http://www1.cbs.gov.il/reader/newhodaot/hodaa_template.html?hodaa=200606233 למס 2006  - מערכת החינוך בישראל ב 2003- בהשוואה בין-לאומית]</ref>

* המורים בישראל מקבלים הרבה פחות כסף בשכר גלובלי (ועוד פחות אם משווים שכר לשעה)

* המורים בישראל מקבלים הרבה פחות כסף בשכר גלובלי (ועוד פחות אם משווים שכר לשעה)

המסקנה של פלוצקר היא שצריך שמורים ילמדו פחות שעות ויקבלו שכר גבוה יותר. דבר זה יכול לבוא על חשבון שעות הלימוד (כך שתלמידי ישראל ילמדו מספר שעות דומה לתלמידי פינלנד), אבל לא אומר איך להגדיל את שכר המורים הגלובלי (החודשי) - דבר זה יכול לבוא או על ידי קיצוץ במערכת החינוך בתחום בינוי או אדמינסטירציה או על ידי קיצוץ מספר המורים - דבר שיגרום לכך שיחס המורים לתלמידים יקטן.

המסקנה של פלוצקר היא שצריך שמורים ילמדו פחות שעות ויקבלו שכר גבוה יותר. דבר זה יכול לבוא על חשבון שעות הלימוד (כך שתלמידי ישראל ילמדו מספר שעות דומה לתלמידי פינלנד), אבל לא אומר איך להגדיל את שכר המורים הגלובלי (החודשי) - דבר זה יכול לבוא או על ידי קיצוץ במערכת החינוך בתחום בינוי או אדמיניסטרציה או על ידי קיצוץ מספר המורים - דבר שיגרום לכך שיחס המורים לתלמידים יקטן.

==הפרטה==

==הפרטה==

==הערות שוליים==

==הערות שוליים==

{{הערות שוליים}}

{{הערות שוליים}}

{{תבנית:ישראל}}

{{ישראל}}

[[קטגוריה:חינוך]]

[[קטגוריה:חינוך]]

[[קטגוריה:ישראל]]

[[קטגוריה:ישראל]]