− | אגרו-אקולוגים לא מתנגדים בצורה גורפת ל[[אופטימיזם טכנולוגי|טכנולוגיה]] או לתשומות בחקלאות. במקום זאת, הם מעריכים איך, מתי, והאם ניתן להשתמש ב[[טכנולוגיה]] בשילוב עם משאבים טבעיים, חברתיים ואנושיים. אגרו-אקולוגיה מציעה מחקר של מערכות חקלאית-אקולוגיות באופן ספציפי לאתר או להקשר מסויים, ומכירה בכך שאין נוסחה אחידה או מתכון אחיד שממקסם את הרווחה של כל מערכת חקלאית-אקולוגית. לפיכך, אגרו-כלכלה אינה מוגדרת על ידי שיטת ניהול מסויימות, כגון שימוש באוייבים טבעיים במקום [[חומרי הדברה]], או שימוש ב[[פוליקוטורה]] במקום מונו-קולטורה. | + | אגרו-אקולוגים לא מתנגדים בצורה גורפת ל[[אופטימיזם טכנולוגי|טכנולוגיה]] או לתשומות בחקלאות. במקום זאת, הם מעריכים איך, מתי, והאם ניתן להשתמש ב[[טכנולוגיה]] בשילוב עם משאבים טבעיים, חברתיים ואנושיים. אגרו-אקולוגיה מציעה מחקר של מערכות חקלאית-אקולוגיות באופן ספציפי לאתר או להקשר מסויים, ומכירה בכך שאין נוסחה אחידה או מתכון אחיד שממקסם את הרווחה של כל מערכת חקלאית-אקולוגית. לפיכך, אגרו-כלכלה אינה מוגדרת על ידי שיטת ניהול מסויימות, כגון שימוש באוייבים טבעיים במקום [[חומרי הדברה]], או שימוש ב[[פוליקולטורה]] במקום מונו-קולטורה. |
− | במקום זאת, אגרו-אקולוגים עשויים לחקור שאלות הקשורות לארבעה מאפיינים [[מערכות מורכבות|מערכתיים]] של מערכות חקלאיות-אקולוגיות: הפרודוקטיביות, היציבות, ה[[קיימות]] וההגינות. בניגוד לתחומי-מחקר שעוסקים באחד או כמה ממאפיינים אלה, אגרו-אקולוגים רואים את ארבעת התכונות כקשורות זו לזו, וכחלק בלתי נפרד מההצלחה של המערכת החקלאית-אקולוגית. מתוך הכרה בכך שתכונות אלה נמצאות בסקלאות מרחביות מגוונות, אגרו-אקולוגיים לא מגבילים את עצמם למחקר של מערכות חקלאיות-אקולוגיות בסקאלה אחת מסויימת: גן, אורגניזם, אוכלוסייה, קהילה, אקו-סיסטמה,נוף, [[ביום]], שדה, חווה, קהילה אנושית, איזור, מדינה, יבשת או כלל עולמית. | + | במקום זאת, אגרו-אקולוגים עשויים לחקור שאלות הקשורות לארבעה מאפיינים [[מערכות מורכבות|מערכתיים]] של מערכות חקלאיות-אקולוגיות: הפרודוקטיביות, היציבות, ה[[קיימות]] וההגינות. בניגוד לתחומי-מחקר שעוסקים באחד או כמה ממאפיינים אלה, אגרו-אקולוגים רואים את ארבעת התכונות כקשורות זו לזו, וכחלק בלתי נפרד מההצלחה של המערכת החקלאית-אקולוגית. מתוך הכרה בכך שתכונות אלה נמצאות בסקאלות מרחביות מגוונות, אגרו-אקולוגיים לא מגבילים את עצמם למחקר של מערכות חקלאיות-אקולוגיות בסקאלה אחת מסויימת: גן, אורגניזם, אוכלוסייה, קהילה, אקו-סיסטמה,נוף, [[ביום]], שדה, חווה, קהילה אנושית, איזור, מדינה, יבשת או כלל עולמית. |
− | אגרו-אקולוגיה חוקרת את התכונות האלה באמצעות כלים בין-תחומיים, תוך שימוש במדעי-הטבע לשם הבנת היסודות של מערכת חקלאית-אקולוגית כמו תכונות הקרקע, קשרי גומלין בין הצמחים והחרקים, וכן שימוש במדעי-החברה כדי להבין את ההשלכות של נהלים חקלאיים על קהילות חקלאיות, המגבלות הכלכליות לפיתוח שיטות גידול חדשות, או גורמים תרבותיים המשפיעים על שיטות חקלאיות. | + | אגרו-אקולוגיה חוקרת את התכונות האלה באמצעות כלים בין-תחומיים, תוך שימוש במדעי-הטבע לשם הבנת היסודות של מערכת חקלאית-אקולוגית כמו תכונות הקרקע, קשרי גומלין בין הצמחים והחרקים, וכן שימוש במדעי-החברה כדי להבין את ההשלכות של נהלים חקלאיים על קהילות חקלאיות, המגבלות הכלכליות לפיתוח שיטות גידול חדשות, או גורמים תרבותיים המשפיעים על שיטות חקלאיות. |