שינויים

==היקף הפרסום לילדים==

==היקף הפרסום לילדים==

בשנת 2004 ילדים בארצות הברית נחשפו ל-25 אלף פרסומות בטלוויזיה באורך כולל של 10,700 דקות. סה"כ מדובר ב-7 ימים בשנה. חברות בארצות הברית לבדה משקיעות 17 מיליארד דולר בשנה על פרסום המוכוון לילדים. חלק מהחברות שוכרות אנתרופולוגים כדי לחקור את התנהגות הילדים על מנת למכור להם מוצרים באופן יעיל יותר. ([[המרכז לחלום האמריקאי החדש]]) [http://www.newdream.org/programs/beyond-consumerism/kids-and-commercialism].  

לפי ארגון [[המרכז לחלום האמריקאי החדש]], בשנת 2004 ילדים בארצות הברית נחשפו ל-25 אלף פרסומות בטלוויזיה באורך כולל של 10,700 דקות. כמות זמן זו מסתכמת ל-7 ימים בשנה של צפייה בפרוסומות. חברות בארצות הברית לבדה משקיעות 17 מיליארד דולר בשנה על פרסום המוכוון לילדים. חלק מהחברות שוכרות אנתרופולוגים כדי לחקור את התנהגות הילדים על מנת למכור להם מוצרים באופן יעיל יותר. [http://www.newdream.org/programs/beyond-consumerism/kids-and-commercialism].  

הירחון של אגודת הרופאים האמריקאית טוען כי ילדים בארצות הברית, בין הגילאים שנתיים ו-17 צופים בטלוויזיה במשך 15-18 אלף שעות, לעומת 12 אלף שעות שהם נמצאים בבית הספר. <ref> Ben H. Bagdikian, The Media Monopoly, Sixth Edition, (Beacon Press, 2000), p. xxxvi

הירחון של אגודת הרופאים האמריקאית טוען כי ילדים בארצות הברית, בין הגילאים שנתיים ל-17, צופים בטלוויזיה במשך 15-18 אלף שעות, זאת בהשוואה ל- 12 אלף שעות שהם נמצאים בבית הספר. <ref> Ben H. Bagdikian, The Media Monopoly, Sixth Edition, (Beacon Press, 2000), p. xxxvi</ref>

</ref>

===שיווק מזון לילדים===

===שיווק מזון לילדים===

[[השלכות בריאותיות וחברתיות של צפייה בטלוויזיה|צפייה בטלוויזיה]] חושפת את ילדים וכן נוער ומבוגרים לפרסומות למזונות לא בריאים ומשקאות ממותקים בסוכר. הילדים זוכרים את הפרסומות ומעדיפים לצרוך את המוצרים הללו על פני מוצרים אחרים. אפילו חשיפה קצרה לפרסומות גורמת לכך שהילדים יעדיפו את המזון שהופיע בפרסומת, וכי פרסומות של מזון מגבירות את הצריכה הקלורית בקרב ילדים.<ref name="tfuer2010">[http://www.tafuralay.co.il/manage-pages/stop-kids-getting-fat.aspx , משרד החינוך ומשרד הבריאות המלחמה בהשמנה: מכבים את הטלויזיה]  טובה קראוזה, דיאטנית קלינית, באדיבות האתר תזונה טובה, תפור עלי -  תוכנית לקידום הבריאות בבתי הספר ובגני הילדים.</ref

[[השלכות בריאותיות וחברתיות של צפייה בטלוויזיה|צפייה בטלוויזיה]] חושפת את ילדים וכן נוער ומבוגרים לפרסומות למזונות לא בריאים ומשקאות ממותקים בסוכר. הילדים זוכרים את הפרסומות ומעדיפים לצרוך את המוצרים הללו על פני מוצרים אחרים. אפילו חשיפה קצרה לפרסומות גורמת לכך שהילדים יעדיפו את המזון שהופיע בפרסומת, וכי פרסומות של מזון מגבירות את הצריכה הקלורית בקרב ילדים.<ref name="tfuer2010">[http://www.tafuralay.co.il/manage-pages/stop-kids-getting-fat.aspx , משרד החינוך ומשרד הבריאות המלחמה בהשמנה: מכבים את הטלויזיה]  טובה קראוזה, דיאטנית קלינית, באדיבות האתר תזונה טובה, תפור עלי -  תוכנית לקידום הבריאות בבתי הספר ובגני הילדים.</ref

בארצות הברית הפרסום למזון הוא השני בהיקפו לאחר הפרסום למכוניות. הפרסום מבוצע בכל ערוצי המדיה כוללה רדיו, אינטרנט, עיתונות, שלטי חוצות והדגש הוא על פרסום בטלוויזיה. ערוצי הטלויזיה לילדים בארצות הברית מראים בשבת בבוקר ואחר הצהריים ביתר ימי השבוע כ-76% יותר פרסומות למזון לשעה מאשר ערוצי טלויזיה אחרים. כשליש מהפרסומות בתוכניות הטלויזיה לילדים מוקדשות למזון בהשוואה לחמישית בתוכניות עבור קהל הצופים המבוגר. רוב הפרסומות, כ-70%, מתמקדות במזונות עתירי סוכר או שומן. רק כ-1.7% מהפרסומות מוקדשות לירקות ופירות. כ-40% מהפרסומות לילדים מתמקדות בדגני בוקר, בעיקר ממותקים בסוכר. יתר הפרסומות מתמקדות בממתקים, [[מזון מהיר|מסעדות מזון מהיר]] וצ'יפס או חטיפים מלוחים אחרים. <ref name="shtern">ד"ר פליציה שטרן ודורית וורמן, האגודה לבריאות הציבור, [http://www.aguda.co.il/articles.html?view=product&id=113 פרסומות למזון והרגלי צריכת מזון של ילדים ונוער] </ref>

בני נוער חשופים גם הם לפרסומות למזון לא בריא. בתוכניות לנוער, כמו MTV, כמחצית מהפרסומות היא עבור מסעדות מזון מהיר. 80% מהפרסומות למזון בערוץ MTV נחלקות ל-3 קטגוריות: מסעדות מזון מהיר, משקאות ממותקים בסוכר וממתקים.<ref name="shtern"/> מלבד הפרסומות הגלויות קיים גם פרסום סמוי דרך מסרים שיווקים בתוכניות, במיוחד בקלטות וידאו לגיל הרך, כאשר השחקנים שותים או אוכלים משקה של חברה מסויימת.  

בני נוער חשופים גם הם לפרסומות למזון לא בריא. בתוכניות לנוער, כמו MTV, כמחצית מהפרסומות היא עבור מסעדות מזון מהיר. 80% מהפרסומות למזון בערוץ MTV נחלקות ל-3 קטגוריות: מסעדות מזון מהיר, משקאות ממותקים בסוכר וממתקים.<ref name="shtern"/> מלבד הפרסומות הגלויות קיים גם פרסום סמוי דרך מסרים שיווקים בתוכניות, במיוחד בקלטות וידאו לגיל הרך, כאשר השחקנים שותים או אוכלים משקה של חברה מסויימת.  

בספר [[אומת המזון המהיר]] טוען העיתונאי [[אריק שלוסר]] כי תאגידים חדרו לבתי הספר בארצות הברית באמצעות חסויות או יחסי "תן וקח". הוא טוען כי ההפחתה במיסוי של תאגידים באה על חשבון מימון של בתי ספר, ויצרה לתאגידים רבים את ההזמדנות למתן חסויות באותם בתי ספר. לפי הנתונים של שלוסר, 80% מספרי הלימוד שמקבלים חסויות מכילים מידע שהוא מוטה לטובתם נותן החסויות, ו-30% מבתי הספר התיכונים מציעים [[מזון מהיר]] בקפיטריות שלהם.

הפרסומות משפיעות על צריכת המזון במגוון צורות (כתלות בגיל הילדים), החל מנדנוד להורים, עבור דרך בהשפעה על סל הקניות המשפחתי וכלה ב"חינוך" הילדים לסוג המזונות אותם הם צורכים כבני נוער וכמבוגרים.<ref name="shtern"/>

הפרסומות משפיעות על צריכת המזון במגוון צורות (כתלות בגיל הילדים), החל מנדנוד להורים, עבור דרך בהשפעה על סל הקניות המשפחתי וכלה ב"חינוך" הילדים לסוג המזונות אותם הם צורכים כבני נוער וכמבוגרים.<ref name="shtern"/>

[[אריק שלוסר]] בספר [[אומת המזון המהיר]] טוען כי אני השיווק של [[תאגיד]] [[מקדונלד'ס]] מידלו את טקטיקות השיווק שלהם על פי המודל של [[חברת וולט דיסני]], דבר שנתן השראה לאייקוני פרסום כמו רונאלד מקדונלד'ס וחבריו. מנהלי שיווק פיתחו את השיווק לילדים מתוך מחשבה שהדבר ימשוך לא רק את הילדים אלא גם הוריהם ואת סביהם. חשוב עוד יותר, טקטיקה זו תוביל לנאמונות למותג שתמשך גם בזמן שהילד הופך למבוגר באמצעות [[משיכה נוסטלגית]] למקדונלד'ס. שלוסר מדבר גם על החוליים של השיטה: הניצול של טבעם הנאיבי והבוטח של ילדים.  

מאז שנת [[1991]], אוסרת [[שבדיה]] על הקרנת פרסומות בזמן צפיית השיא של ילדים בטלוויזיה, בגלל ממצאי מחקרים שגילו שילדים מתחת לגיל 10 אינם מסוגלים להבחין בין פרסומת לבין תוכנית, ואינם מסוגלם להבין את המטרה של פרסומות עד גיל 12. [http://www.globalissues.org/article/237/children-as-consumers#Heavyadvertisingtargetedatchildren]

עוד בנושא שיווק כלפי ילדים, שלוסר טוען כי תאגידים חדרו לבתי הספר בארצות הברית באמצעות חסויות או יחסי "תן וקח". הוא טוען כי ההפחתה במיסוי של תאגידים באה על חשבון מימון של בתי ספר, ויצרה לתאגידים רבים את ההזמדנות למתן חסויות באותם בתי ספר. לפי הנתונים של שלוסר, 80% מספרי הלימוד שמקבלים חסויות מכילים מידע שהוא מוטה לטובתם נותן החסויות, ו-30% מבתי הספר התיכונים מציעים [[מזון מהיר]] בקפיטריות שלהם.

בארצות הברית, מחקר של איגוד הפסיכולוגיה האמריקאי (APA) משנת [[2004]], טען כי ילדים מתחת לגיל 8 אינם מסוגלים לתפוס באופן ביקורתי מסרים פרסומיים, והם חשופים לקבל מסרים פרסומיים כאמיתיים, מדוייקים ובלתי מוטים. דבר זה עלול להוביל ל[[הרגלי אכילה]] מזיקים, דבר שגם בא לידי ביטוי ב"[[משקל יתר|מגיפת ההשמנה]]" שמתרחשת כיום בקרב ילדים. מסיבות אלה, כוח משימה של איגוד הפסיכולוגיה האמריקאי ממליץ על הטלת מגבלות על פרסומות המיועדות לילדים מתחת לגיל 8. [http://www.apa.org/news/press/releases/2004/02/children-ads.aspx]

 

[[אריק שלוסר]] בספר [[אומת המזון המהיר]] טוען כי אני השיווק של [[תאגיד]] [[מקדונלד'ס]] מידלו את טקטיקות השיווק שלהם על פי המודל של [[חברת וולט דיסני]], דבר שנתן השראה לאייקוני פרסום כמו הליצן של מקדונלד'ס "רונאלד מקדונלד'ס". מנהלי שיווק פיתחו את השיווק לילדים מתוך מחשבה שהדבר ימשוך לא רק את הילדים אלא גם הוריהם ואת סביהם. חשוב עוד יותר, טקטיקה זו תוביל ל[[נאמונות למותג]] שתמשך גם בזמן שהילד הופך למבוגר באמצעות [[משיכה נוסטלגית]] למקדונלד'ס. שלוסר מדבר גם על החוליים של השיטה: הניצול של טבעם הנאיבי והבוטח של ילדים.  

==ראו גם==

==ראו גם==