שורה 29: |
שורה 29: |
| ==פרק ראשון== | | ==פרק ראשון== |
| ===מודלים מקובלים לחקר מחזור עסקים=== | | ===מודלים מקובלים לחקר מחזור עסקים=== |
− | תחילת הפרק הראשון סוקרת בקצרה את 2 המחנות העיקריים של מודלים של [[מחזור עסקים]] - מחנה השיווי משקל מול מחנה האי שווי משקל. כמו כן מציינים החוקרים מספר בעיות של המודלים משני המחנות. הכשלים המרכזיים בעינים של המודלים הללו הם חוסר היכולת לקבוע את הקשר בין רמת המיקרו למאקרו, כמו גם ההנחה שסוכנים כלכליים מקבלים החלטות עצמאית משחקנים אחרים. | + | תחילת הפרק הראשון סוקרת בקצרה את 2 המחנות העיקריים של מודלים של [[מחזור עסקים]] - מחנה השיווי משקל מול מחנה האי שווי משקל. כמו כן מציינים החוקרים מספר בעיות של המודלים משני המחנות. הכשלים המרכזיים בעיניים של המודלים הללו הם חוסר היכולת לקבוע את הקשר בין רמת המיקרו למאקרו, כמו גם ההנחה שסוכנים כלכליים מקבלים החלטות עצמאית משחקנים אחרים. |
| | | |
| ===השפעות הניתוח הפיזיקלי על הכלכלה=== | | ===השפעות הניתוח הפיזיקלי על הכלכלה=== |
שורה 38: |
שורה 38: |
| ===תנאים לשיווי משקל וסוכן מייצג=== | | ===תנאים לשיווי משקל וסוכן מייצג=== |
| עקרון מרכזי שקיים ב[[כלכלה נאו קלאסית|כלכלה הנאו קלאסית]] הוא הרעיון של שיווי משקל כפי שמושג זה פותח במסגרת המחקר של מכניקה רציונלית ([[פיליפ מירובסקי|מירובסקי 1989]]), במיוחד יש אימוץ של הגרסה הסטטית שמיוחסת לארכימדס (McCauley, 2004). אלא שגישה כזו היא סבירה עבור כלכלה רק אם: | | עקרון מרכזי שקיים ב[[כלכלה נאו קלאסית|כלכלה הנאו קלאסית]] הוא הרעיון של שיווי משקל כפי שמושג זה פותח במסגרת המחקר של מכניקה רציונלית ([[פיליפ מירובסקי|מירובסקי 1989]]), במיוחד יש אימוץ של הגרסה הסטטית שמיוחסת לארכימדס (McCauley, 2004). אלא שגישה כזו היא סבירה עבור כלכלה רק אם: |
− | # היחסים הפונקציונלים (א' כפונקציה של ב') הם לינאריים. | + | # היחסים הפונקציונליים (א' כפונקציה של ב') הם לינאריים. |
| # אין אינטראקציות ישירות בין היחידות הכלכליות. | | # אין אינטראקציות ישירות בין היחידות הכלכליות. |
| | | |
שורה 50: |
שורה 50: |
| | | |
| ===יסודות מיקרו כלכליים למאקרו כלכלה=== | | ===יסודות מיקרו כלכליים למאקרו כלכלה=== |
− | אחד הרעיונות המרכזיים של האסכולה הנאו קלאסית הוא כי יש לספק לניתוח המאקרו כלכלי יסודות מוצקים בתחום המיקרו כלכלה. דבר זה נחשב כיתרון על פני הגישה הקיינסינאית שמתרכזת בגדלים מצרפיים. כדי לאושש הנחה זו במודלים, יש לבצע שתי הנחות. | + | אחד הרעיונות המרכזיים של האסכולה הנאו קלאסית הוא כי יש לספק לניתוח המאקרו כלכלי יסודות מוצקים בתחום המיקרו כלכלה. דבר זה נחשב כיתרון על פני הגישה הקיינסיאנית שמתרכזת בגדלים מצרפיים. כדי לאושש הנחה זו במודלים, יש לבצע שתי הנחות. |
| | | |
| ההנחה הראשונה היא כי כל "המחירים היחסיים נקבעים על ידי פתרון של מערכת משוואות וואלראסית". Friedman) (1968, p.3 דבר זה עומד בסתירה לעובדה הידועה כי מודל שיווי משקל וואלראסי כללי לא מבטיח יציבות או פתרון שיווי משקל יחיד (Kirman, 1989) . הוא גם לא מסביר מי משנה את המחירים במצב של תחרות משוכללת (Arrow, 1959) | | ההנחה הראשונה היא כי כל "המחירים היחסיים נקבעים על ידי פתרון של מערכת משוואות וואלראסית". Friedman) (1968, p.3 דבר זה עומד בסתירה לעובדה הידועה כי מודל שיווי משקל וואלראסי כללי לא מבטיח יציבות או פתרון שיווי משקל יחיד (Kirman, 1989) . הוא גם לא מסביר מי משנה את המחירים במצב של תחרות משוכללת (Arrow, 1959) |
שורה 57: |
שורה 57: |
| | | |
| ההנחות המפשטות האלה הן מפשטות מידי לדעת החוקרים, אבל הן מכשיר שבאמצעותו ההנחות של תאווה, רציונליות, | | ההנחות המפשטות האלה הן מפשטות מידי לדעת החוקרים, אבל הן מכשיר שבאמצעותו ההנחות של תאווה, רציונליות, |
− | ושיווי משקל הן תנאים הכרחיים ומספיקים כדי לבסס תאוריה מאקרו-כלכלית. ומסיבה זו, הם טוענים, המאקרו כלכלה הסדנטרטית היא לא ברת אימות (falsifable) כיוון שהיא הפכה לענף אקסיומטי. | + | ושיווי משקל הן תנאים הכרחיים ומספיקים כדי לבסס תאוריה מאקרו-כלכלית. ומסיבה זו, הם טוענים, המאקרו כלכלה הסטנדרטית היא לא ברת אימות (falsifable) כיוון שהיא הפכה לענף אקסיומטי. |
| | | |
| ===החלטות כלכליות בהקשר של אינטראקציה חברתית=== | | ===החלטות כלכליות בהקשר של אינטראקציה חברתית=== |
− | כמה חוקרים, גם מתוך האסכולה הנאו קלאסית, טענו בתוקף כי יש להבין כיצד היחסים החברתיים משפיעים על חלוקת משאבים. אלו כללו את Leibenstein, 1950, ארוו 1971, ו-Pollack, 1975. הם זכו להתעלמות עד תחילת שנות ה-90, עם גוף חדש של עבודות, להבנה ומילדו של הקשר חברתי של החלטות כלכליות, הקרוי בדרך כלל "כלכלה חברתית חדשה" או "כלכלת אינרטאקציה חברתית" (Durlauf and Young, 2001) (social interaction economics). | + | כמה חוקרים, גם מתוך האסכולה הנאו קלאסית, טענו בתוקף כי יש להבין כיצד היחסים החברתיים משפיעים על חלוקת משאבים. אלו כללו את Leibenstein, 1950, ארוו 1971, ו-Pollack, 1975. הם זכו להתעלמות עד תחילת שנות ה-90, עם גוף חדש של עבודות, להבנה ומילדו של הקשר חברתי של החלטות כלכליות, הקרוי בדרך כלל "כלכלה חברתית חדשה" או "כלכלת אינטראקציה חברתית" (Durlauf and Young, 2001) (social interaction economics). |
| | | |
| הרקע החברתי בו נמצאים הסוכנים הכלליים משפיע בצורה חזרה על החלטות כלכליות שלהם. דבר זה מבוצע על ידי מספר מנגנונים: | | הרקע החברתי בו נמצאים הסוכנים הכלליים משפיע בצורה חזרה על החלטות כלכליות שלהם. דבר זה מבוצע על ידי מספר מנגנונים: |
− | * נורמות חברתיות, תהליכים תרבותיים ומוסדות כלכליים משפיעים על מוטיבציה, ערכים וטעמים, ולכן גורמים לכך ש[[העדפות אנדוגניות|העדפות הן דבר אנודגני]] (פנימי למודל) ([[סמואל בולס]] 1998). | + | * נורמות חברתיות, תהליכים תרבותיים ומוסדות כלכליים משפיעים על מוטיבציה, ערכים וטעמים, ולכן גורמים לכך ש[[העדפות אנדוגניות|העדפות הן דבר אנדוגני]] (פנימי למודל) ([[סמואל בולס]] 1998). |
− | * גם אם מניחים כי העדפות הן אקסוגניות, בעולם הכלכלי האמיתי אפש לראות פעמים רבות איים של [[מידע א-סימטרי]], דבר זה מצביע על כך שסוכנים כלכליים חולקים בצורה חופשית ערכים, נורמות ומכנגנונים אכיפה חברתית עדי להקטין אי וודאות ולעודד תאום (Denzau and North, 1994) | + | * גם אם מניחים כי העדפות הן אקסוגניות, בעולם הכלכלי האמיתי אפשר לראות פעמים רבות איים של [[מידע א-סימטרי]], דבר זה מצביע על כך שסוכנים כלכליים חולקים בצורה חופשית ערכים, נורמות ומנגנונים אכיפה חברתית עדי להקטין אי וודאות ולעודד תאום (Denzau and North, 1994) |
| * הרווחה של פרטים עשויה לנבוע ממאפיינים חברתיים כמו כבוד, סטיגמה, פופולריות או מעמד חברתי (Cole et al., 1992) | | * הרווחה של פרטים עשויה לנבוע ממאפיינים חברתיים כמו כבוד, סטיגמה, פופולריות או מעמד חברתי (Cole et al., 1992) |
− | * יש אינטראקציות בין הפרטים שלא מבוצעות בתיווך של חוזים ברי אכיפה בגלל [[השפעות חיצוניות]] טכנוליגיות ברשתות תעשייתיות (Shy, 2001) או השפעות עקיפות שמועברות על ידי מחירים (pecuniary externalities) בשווקים לא תחרותיים (Blanchard and Kyiotaki, 1987) דברים אלה עשויים להוביל לכשל קורדינציה עקב התאמה אסטרטגית(Cooper, 1999). | + | * יש אינטראקציות בין הפרטים שלא מבוצעות בתיווך של חוזים ברי אכיפה בגלל [[השפעות חיצוניות]] טכנולוגיות ברשתות תעשייתיות (Shy, 2001) או השפעות עקיפות שמועברות על ידי מחירים (pecuniary externalities) בשווקים לא תחרותיים (Blanchard and Kyiotaki, 1987) דברים אלה עשויים להוביל לכשל קורדינציה עקב התאמה אסטרטגית(Cooper, 1999). |
| | | |
| מנסקי (Manski 2000) מבצע סיווג של האינטראקציות החברתיות לםי סוגי ההשפעה האפשריות של סוכן אחד על סוכנים אחרים: | | מנסקי (Manski 2000) מבצע סיווג של האינטראקציות החברתיות לםי סוגי ההשפעה האפשריות של סוכן אחד על סוכנים אחרים: |