שורה 18: |
שורה 18: |
| *'''העדר קבועים'''- הכלכלה מדמה את עצמה לא פעם לפיזיקה. שבה יש משוואות מתמטיות המתארות קשרים בין משתנים שונים. במשוואות פיזיקליות, קיימים קבועים המתארים את הקשר בין משתנים שונים לדוגמה E=MC^2 מתאר את הקשר בין אנרגיה וחומר כאשר C הוא הקבוע של מהירות האור. למרות הרבה מחקר סטסיטי של שנים רבות אין בעצם קבוע אחד. | | *'''העדר קבועים'''- הכלכלה מדמה את עצמה לא פעם לפיזיקה. שבה יש משוואות מתמטיות המתארות קשרים בין משתנים שונים. במשוואות פיזיקליות, קיימים קבועים המתארים את הקשר בין משתנים שונים לדוגמה E=MC^2 מתאר את הקשר בין אנרגיה וחומר כאשר C הוא הקבוע של מהירות האור. למרות הרבה מחקר סטסיטי של שנים רבות אין בעצם קבוע אחד. |
| *'''קושי לספק ניבוי''' - עם השנים כלכלנים מנבאים פחות ופחות לגבי את העתיד, אם בזמנו של [[תומס מלתוס]], [[אדם סמית]] ו[[מארקס]], ניבוי תופעות בעתיד היה דבר מקובל, שנמשך אפילו לימיו של [[ג'ון מיינרד קינס]], אזי במשך השנים כלכלנים פחות ופחות מוכנים לדבר על מגמות לעתיד. דבר זה יכול להצביע על זהירות גדולה יותר בגלל שגילו שהמציאות מורכבת יותר, אבל מצביעה גם על ירידה בבטחון העצמי של המקצוע, שכן היבט בסיסי של מדע הוא היכולת לספק תאוריות שיתנו חיזוי כלשהו לגבי העתיד ויאפשרו יכולת בחינה של איכות התאורית לפי איכות התחזיות שלה. ( גלבריית - מדוע כלכלנים אוחזים בטעות) | | *'''קושי לספק ניבוי''' - עם השנים כלכלנים מנבאים פחות ופחות לגבי את העתיד, אם בזמנו של [[תומס מלתוס]], [[אדם סמית]] ו[[מארקס]], ניבוי תופעות בעתיד היה דבר מקובל, שנמשך אפילו לימיו של [[ג'ון מיינרד קינס]], אזי במשך השנים כלכלנים פחות ופחות מוכנים לדבר על מגמות לעתיד. דבר זה יכול להצביע על זהירות גדולה יותר בגלל שגילו שהמציאות מורכבת יותר, אבל מצביעה גם על ירידה בבטחון העצמי של המקצוע, שכן היבט בסיסי של מדע הוא היכולת לספק תאוריות שיתנו חיזוי כלשהו לגבי העתיד ויאפשרו יכולת בחינה של איכות התאורית לפי איכות התחזיות שלה. ( גלבריית - מדוע כלכלנים אוחזים בטעות) |
− | *'''אי התייחסות לתאוריות עבר''' "אין התייחסות לכשלונות עבר לדוגמה [[אירבינג פישר]] והכשל שלו לחזות את [[השפל הגדול]], [[מחלוקת קיימברידג' על ההון]])" (אתר להיסטוריה של חשיבה כלכלית; פרנק אקרמן היסטוריה של תאוריות צריכה; פוסט קיינסינים; מרקסיסטים; וובלן;) | + | *'''אי התייחסות לתאוריות עבר''' "אין התייחסות לכשלונות עבר לדוגמה [[אירבינג פישר]] והכשל שלו לחזות את [[השפל הגדול]], [[מחלוקת קיימברידג' על ההון]])" (אתר להיסטוריה של חשיבה כלכלית; פרנק אקרמן היסטוריה של תאוריות צריכה; פוסט קיינסיאנים; מרקסיסטים; וובלן;) |
| *'''שיווי משקל יציב ויחיד''' "אין צרכנים שיש להם כסף ולא קנו, אין עודפי סחורה, מחיר יחיד" - "הרבה מחירים, משתנים כל הזמן, עודפי סחורה" (סטיב קין, [[הפרכת הכלכלה]], פרק 8.) | | *'''שיווי משקל יציב ויחיד''' "אין צרכנים שיש להם כסף ולא קנו, אין עודפי סחורה, מחיר יחיד" - "הרבה מחירים, משתנים כל הזמן, עודפי סחורה" (סטיב קין, [[הפרכת הכלכלה]], פרק 8.) |
| *'''מודל סטטי'''- הכל נקבע בזמן אחד "אין התפתחות בזמן, או פעולה ותגובה" סטיב קין, [[הפרכת הכלכלה]] " מודל דינמי | | *'''מודל סטטי'''- הכל נקבע בזמן אחד "אין התפתחות בזמן, או פעולה ותגובה" סטיב קין, [[הפרכת הכלכלה]] " מודל דינמי |
שורה 46: |
שורה 46: |
| | | |
| ==התאוריה של הייצור== | | ==התאוריה של הייצור== |
− | *'''תפוקה שולית פוחתת''' - ככל שגדלה הכמות המיוצרת עולה מחיר הייצור. הטענה הנגדית היא שבפועל, מפעלים מנסים להגדיל את כמות הייצור ככל הניתן" (סטיב קין, פרק 3; פיירו סרפאה; פוסט קיינסינים?) זאת בגלל שהם מנסים למקסם רווח בנגזרת גם לגבי כלל אמצעי הייצור אבל גם ביחס לזמן. תאוריה מתחרה היא של [[פיירו סראפה]], לפיה הוצאות שיווק ומימון הן המגבלה. התאוריה טוענת שמכירות של בעלי פירמה אינם מוגבלים על ידי תנאי ייצור או תפוקה יורדת לגודל, אלא על ידי הוצאות שיווק ומימון שאינם קשורים כלל להיבטים של ייצור טכנולוגי. | + | *'''תפוקה שולית פוחתת''' - ככל שגדלה הכמות המיוצרת עולה מחיר הייצור. הטענה הנגדית היא שבפועל, מפעלים מנסים להגדיל את כמות הייצור ככל הניתן" (סטיב קין, פרק 3; פיירו סרפאה; פוסט קיינסיאנים?) זאת בגלל שהם מנסים למקסם רווח בנגזרת גם לגבי כלל אמצעי הייצור אבל גם ביחס לזמן. תאוריה מתחרה היא של [[פיירו סראפה]], לפיה הוצאות שיווק ומימון הן המגבלה. התאוריה טוענת שמכירות של בעלי פירמה אינם מוגבלים על ידי תנאי ייצור או תפוקה יורדת לגודל, אלא על ידי הוצאות שיווק ומימון שאינם קשורים כלל להיבטים של ייצור טכנולוגי. |
| *'''[[הון]]''' הנחה - הון הוא מכונות ומפעלים . בעיה - איך מודדים הון? הון אינו הומוגני, מעגליות רווח הון, [[ג'ואן רובינסון]] כדי לדעת את כמות ההון יש צורך לדעת את שיעור הרווח, אך שיעור זה תלוי בכמות ההון. בילכר וניצן - מיתוס פריון ההון; ; פיירו סראפה. חלופה - [[הון]] כמוסד חברתי. | | *'''[[הון]]''' הנחה - הון הוא מכונות ומפעלים . בעיה - איך מודדים הון? הון אינו הומוגני, מעגליות רווח הון, [[ג'ואן רובינסון]] כדי לדעת את כמות ההון יש צורך לדעת את שיעור הרווח, אך שיעור זה תלוי בכמות ההון. בילכר וניצן - מיתוס פריון ההון; ; פיירו סראפה. חלופה - [[הון]] כמוסד חברתי. |
| *'''y=kl''' ההנחה היא כי תוצר הוא פונקציה של עבודה והון. הבעיה היא שהון ועובדים הם מאגר, תוצר הוא זרם, סתירה לחוק שימור החומר (האנרגיה). [[הרמן דיילי]] וקוב [[לטובת הכלל]], פרק 10. | | *'''y=kl''' ההנחה היא כי תוצר הוא פונקציה של עבודה והון. הבעיה היא שהון ועובדים הם מאגר, תוצר הוא זרם, סתירה לחוק שימור החומר (האנרגיה). [[הרמן דיילי]] וקוב [[לטובת הכלל]], פרק 10. |