שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין שינוי בגודל ,  21:51, 24 באוקטובר 2015
מ
החלפת טקסט – "ריעונ" ב־"רעיונ"
שורה 17: שורה 17:  
בספרו "[[הגן האנוכי]]" מתאר הביולוג [[ריצ'ארד דוקינס]] היפוך תפקידים בין היצורים החיים (או הפנטופיפ - הביטוי של הגנים) לבין הגנים שלהם. בעוד שביולוגים לפני דוקינס תארו את האבולוציה כדבר שבו יצורים חיים מעבירים הלאה את הגנים "שלהם", דוקינס תאר את [[אבולוציה גנטית|האבולוציה הגנטית]] ככזו שפועלת מנקודת מבטו של הגן הבודד שמנסה למקסם את ההפצה שלו הלאה דרך "מכונות משוכללות" שנועדו להעביר אותו הלאה. למרות ויכוחים רבים עם דוקינס, צברה התאוריה שלו פופולריות רבה שכן היא ניחנה בכוח הסבר רב לעומת תאוריות אחרות ולא הצליחו לסתור אותה.  
 
בספרו "[[הגן האנוכי]]" מתאר הביולוג [[ריצ'ארד דוקינס]] היפוך תפקידים בין היצורים החיים (או הפנטופיפ - הביטוי של הגנים) לבין הגנים שלהם. בעוד שביולוגים לפני דוקינס תארו את האבולוציה כדבר שבו יצורים חיים מעבירים הלאה את הגנים "שלהם", דוקינס תאר את [[אבולוציה גנטית|האבולוציה הגנטית]] ככזו שפועלת מנקודת מבטו של הגן הבודד שמנסה למקסם את ההפצה שלו הלאה דרך "מכונות משוכללות" שנועדו להעביר אותו הלאה. למרות ויכוחים רבים עם דוקינס, צברה התאוריה שלו פופולריות רבה שכן היא ניחנה בכוח הסבר רב לעומת תאוריות אחרות ולא הצליחו לסתור אותה.  
   −
מתוך תאוריה זו צמחה [[ממ|תורת הממים]] למחקר אודות רעיונות מופשטים, כאשר גם כאן הופכים את התפקידים. אידאולוגיות כמו [[קפיטליזם]] או [[סוציאליזם]] לא נועדו לשרת את בני האדם שמקדמים אותם, אלא יש להם קיום משל עצמם ותחרות אבולוציונית עם רעיונות אחרים, בלי בהכרח שיש קשר בין אמיתות הריעונות או התועלת שהם מספקים לבני האדם.  
+
מתוך תאוריה זו צמחה [[ממ|תורת הממים]] למחקר אודות רעיונות מופשטים, כאשר גם כאן הופכים את התפקידים. אידאולוגיות כמו [[קפיטליזם]] או [[סוציאליזם]] לא נועדו לשרת את בני האדם שמקדמים אותם, אלא יש להם קיום משל עצמם ותחרות אבולוציונית עם רעיונות אחרים, בלי בהכרח שיש קשר בין אמיתות הרעיונות או התועלת שהם מספקים לבני האדם.  
    
לפי תפיתסת הטכנו-ממים, ישנו היפוך תפקידים בין הטכנולוגיה לבין ה"טכנו-ממים" - אם טכנולוגיה מסויימת היא מוצלחת, ההוראות לגבי הכנת הטכנולוגיה - הטכנו-ממים, ישמרו ויועברו הלאה. לפי הגיון זה זוהי כל "מטרת" הטכנולוגיה, בלי קשר לשאלה עד כמה טכנולוגיה תעזור או תפריע לאיכות החיים של בני האדם, כמה היא "מוצלחת" וכו'.  
 
לפי תפיתסת הטכנו-ממים, ישנו היפוך תפקידים בין הטכנולוגיה לבין ה"טכנו-ממים" - אם טכנולוגיה מסויימת היא מוצלחת, ההוראות לגבי הכנת הטכנולוגיה - הטכנו-ממים, ישמרו ויועברו הלאה. לפי הגיון זה זוהי כל "מטרת" הטכנולוגיה, בלי קשר לשאלה עד כמה טכנולוגיה תעזור או תפריע לאיכות החיים של בני האדם, כמה היא "מוצלחת" וכו'.  

תפריט ניווט