שינויים

היתרון של יצירת תוכן באמצעות אתרי ויקי הוא המהירות שבה המידע נצבר והפיקוח ההדדי של משתמשים זה על זה. לדוגמה: ליצירת אנציקלופדית [http://www.ynet.co.il YNet] בעברית נדרשו ארבע שנים שבמהלכן פעלו חמישה עורכים במשרה מלאה שהסתייעו בכותבים רבים בשכר ובאנציקלופדיה קודמת עליה הם התבססו ("האנציקלופדיה הישראלית" בהוצאת "כתר"). לאחר ארבע השנים הללו נוצרה אנציקלופדיה של כששת אלפים ערכים. [[ויקיפדיה העברית]] לעומתם הגיעה בתוך שנתיים ליותר מ-20,000 ערכים, ללא תשלום כלשהו לעורכים המתנדבים.

היתרון של יצירת תוכן באמצעות אתרי ויקי הוא המהירות שבה המידע נצבר והפיקוח ההדדי של משתמשים זה על זה. לדוגמה: ליצירת אנציקלופדית [http://www.ynet.co.il YNet] בעברית נדרשו ארבע שנים שבמהלכן פעלו חמישה עורכים במשרה מלאה שהסתייעו בכותבים רבים בשכר ובאנציקלופדיה קודמת עליה הם התבססו ("האנציקלופדיה הישראלית" בהוצאת "כתר"). לאחר ארבע השנים הללו נוצרה אנציקלופדיה של כששת אלפים ערכים. [[ויקיפדיה העברית]] לעומתם הגיעה בתוך שנתיים ליותר מ-20,000 ערכים, ללא תשלום כלשהו לעורכים המתנדבים.

הטענה הנפוצה ביותר כנגד שיטה זו, שהיא יוצרת אתרים בעלי אמינות הנמוכה מאמינותם של אתרים בהם עורכים שהם אנשי מקצוע מבקרים ובודקים את המידע. מצדדי השיטה לעומת זאת טוענים כי דווקא העובדה שאנשים רבים כותבים ובודקים את המידע היא התורמת בסופו של דבר לכך שהוא יהיה אמין וחף משגאות. ניתן להגיע לאמינות גבוהה באמצעות דרישה קשיחה למראי מקום. האתר יכול להיות מדויק יותר מאשר מידע שנבדק על ידי מעטים, גם אם הם מומחים.

הטענה הנפוצה ביותר כנגד שיטה זו, שהיא יוצרת אתרים בעלי אמינות הנמוכה מאמינותם של אתרים בהם עורכים שהם אנשי מקצוע מבקרים ובודקים את המידע. מצדדי השיטה לעומת זאת טוענים כי דווקא העובדה שאנשים רבים כותבים ובודקים את המידע היא התורמת בסופו של דבר לכך שהוא יהיה אמין וחף משגיאות. ניתן להגיע לאמינות גבוהה באמצעות דרישה קשיחה למראי מקום. האתר יכול להיות מדויק יותר מאשר מידע שנבדק על ידי מעטים, גם אם הם מומחים.

עוד טענה כנגד הויקי הוא שיישום הקוד הפתוח המוכר ביותר שלו, מדיה-ויקי, הוא בעל ממשק משתמש לא נוח, ושהמשתמשים נדרשים להשתמש בסימנים  בעורך הטקסט, במקום להשתמש בעורך חזותי בו "מה שאתה רואה הוא מה שאתה מקבל". מול טענה זו יש נסיון לפתח ממשקים ועיצובים נוחים יותר למשתמש, וכן עורכי טקסט מתקדמים יותר - הן בקוד פתוח והן בקוד סגור. כיום (2013) ישנו עורך חזותי במדיה-ויקי בגרסת בטא.

עוד טענה כנגד הויקי הוא שיישום הקוד הפתוח המוכר ביותר שלו, מדיה-ויקי, הוא בעל ממשק משתמש לא נוח, ושהמשתמשים נדרשים להשתמש בסימנים  בעורך הטקסט, במקום להשתמש בעורך חזותי בו "מה שאתה רואה הוא מה שאתה מקבל". מול טענה זו יש נסיון לפתח ממשקים ועיצובים נוחים יותר למשתמש, וכן עורכי טקסט מתקדמים יותר - הן בקוד פתוח והן בקוד סגור. כיום (2013) ישנו עורך חזותי במדיה-ויקי בגרסת בטא.