שינויים

'''באר אוויר''' (Air well) היא מבנה או רכיב שנועד לקלוט ולאסוף מים על ידי עידוד של פעולת התעבות של אדי מים מתוך האוויר. ישנם מגוון עיצובים לבארות אוויר, אבל העיצובים הפשוטים ביותר הם פאסיביים, אינם דורשים מקור [[אנרגיה]] חיצוני ויש להם מעט, אם בכלל, חלקים נעים.  

'''באר אוויר''' (Air well) היא מבנה או רכיב שנועד לקלוט ולאסוף מים על ידי עידוד של פעולת התעבות של אדי מים מתוך האוויר. ישנם מגוון עיצובים לבארות אוויר, אבל העיצובים הפשוטים ביותר הם פסיביים, אינם דורשים מקור [[אנרגיה]] חיצוני ויש להם מעט, אם בכלל, חלקים נעים.  

[[קובץ:Radiative condenser (section).jpg|ממוזער|350px|שרטוט של באר אוויר פאסיבית מסוג מעבה קורן. האוויר מתעבה על המשטח העליון (a) שפולט קרינה בשעות הלילה וכך מתקרר, הטל שנאסף על המשטח זורם אל המרזב (b) ומשם למיכל קיבול או לצמח. הבידוד (c) והעמודים (d) מסייעים לשמור את המשטח קריר יחסית.]]

[[קובץ:Radiative condenser (section).jpg|ממוזער|350px|שרטוט של באר אוויר פסיבית מסוג מעבה קורן. האוויר מתעבה על המשטח העליון (a) שפולט קרינה בשעות הלילה וכך מתקרר, הטל שנאסף על המשטח זורם אל המרזב (b) ומשם למיכל קיבול או לצמח. הבידוד (c) והעמודים (d) מסייעים לשמור את המשטח קריר יחסית.]]

בארות אוויר קיימות החל מהתקופה הביזנטית והן התפתחו במהלך המאה ה-20 כדי לאפשר הספקה של [[מים]].  

בארות אוויר קיימות החל מהתקופה הביזנטית והן התפתחו במהלך המאה ה-20 כדי לאפשר הספקה של [[מים]].  

ישנם שלושה עיצובים בסיסיים לבאר אוויר. מסה גבוהה (high mass), פליטת קרינה פאסיבית (radiative) ושיטות פעילות (active). בארות אוויר בשיטה של מסה גבוה נוסו בתחילת המאה ה-20 אבל הגישה נכשלה. מסוף המאה ה-20 והלאה, התברר כי אוספים בעלי מסה קטנה, המבוססים על פליטת קרינה הם מוצלחים בהרבה. אוספנים פעילים אוספים מים בשיטה דומה לזו של מסיר לחות (dehumidifier). למרות שעיצובים אלה עובדים היטב, הם דורשים אנרגיה, דבר שהופך אותם לבלתי כלכליים, למעט במקרים מיוחדים. יש נסיון למצוא עיצובים חדשים ומקוריים שיורידו את צריכת האנרגיה של מעבים פעילים או שיוכלו לרתום לשם כך [[אנרגיה מתחדשת]].  

ישנם שלושה עיצובים בסיסיים לבאר אוויר. מסה גבוהה (high mass), פליטת קרינה פסיבית (radiative) ושיטות פעילות (active). בארות אוויר בשיטה של מסה גבוה נוסו בתחילת המאה ה-20 אבל הגישה נכשלה. מסוף המאה ה-20 והלאה, התברר כי אוספים בעלי מסה קטנה, המבוססים על פליטת קרינה הם מוצלחים בהרבה. אוספנים פעילים אוספים מים בשיטה דומה לזו של מסיר לחות (dehumidifier). למרות שעיצובים אלה עובדים היטב, הם דורשים אנרגיה, דבר שהופך אותם לבלתי כלכליים, למעט במקרים מיוחדים. יש נסיון למצוא עיצובים חדשים ומקוריים שיורידו את צריכת האנרגיה של מעבים פעילים או שיוכלו לרתום לשם כך [[אנרגיה מתחדשת]].  

==רקע - נקודת הטל==

==רקע - נקודת הטל==

כאשר האוויר מתקרר ומגיע ל'''נקודת הטל''', הוא הופך לרווי (saturated), ולחות תתעבה על משטח מתאים. לדוגמה נקודת הטל באוויר עם טמפרטורה של 20 מעלות צלזיוס ו-80 אחוזי לחות יחסית, היא 16 מעלות צלזיוס. נקודת הטל יורדת ל 9 מעלות צלזיוס אם הלחות היחסית היא 50 אחוז.  

כאשר האוויר מתקרר ומגיע ל'''נקודת הטל''', הוא הופך לרווי (saturated), ולחות תתעבה על משטח מתאים. לדוגמה נקודת הטל באוויר עם טמפרטורה של 20 מעלות צלזיוס ו-80 אחוזי לחות יחסית, היא 16 מעלות צלזיוס. נקודת הטל יורדת ל 9 מעלות צלזיוס אם הלחות היחסית היא 50 אחוז.  

כמות הטל שניתן לאסוף באופן פאסיבי, תלויה באקלים ובעיצוב. באקלים לח יותר, קל יותר לאסוף טל. רוח מפריעה להיווצרות של טל בגלל הסעה של האדים לפני שהם מספיקים להתעבות. הגנה מפני רוחות והקמת קולטים במפנים שאינם פונים לרוח מסייעת ללכידת כמות גדולה יותר של טל.  

כמות הטל שניתן לאסוף באופן פסיבי, תלויה באקלים ובעיצוב. באקלים לח יותר, קל יותר לאסוף טל. רוח מפריעה להיווצרות של טל בגלל הסעה של האדים לפני שהם מספיקים להתעבות. הגנה מפני רוחות והקמת קולטים במפנים שאינם פונים לרוח מסייעת ללכידת כמות גדולה יותר של טל.  

==סוגי בארות אוויר==

==סוגי בארות אוויר==

קיימות שלוש גישות עקרוניות לעיצוב של "כיורי חום" (heat sinks) שמאפשרים לאסוף את הלחות מתוך האוויר. מסה גבוהה, פליטת קרינה פאסיבית ושיטה אקטיבית.  

קיימות שלוש גישות עקרוניות לעיצוב של "כיורי חום" (heat sinks) שמאפשרים לאסוף את הלחות מתוך האוויר. מסה גבוהה, פליטת קרינה פסיבית ושיטה אקטיבית.  

'''מסה גבוה''' - בתחילת המאה ה-20 היה עניין רב בשיטות של מסה גבוהה, אבל למרות ניסויים רבים, כולל בנייה של מבנים גדולים מאד, השיטה נכשלה. הרעיון הוא לקרר מסה גדולה של אבן באמצעות אוויר שנכנס למבנה בשעות הלילה בסיוע רוח או באמצעות הסעת חום טבעית. בשעות היום, חום השמש מחמם את האוויר ולכן האוויר הוא לח יותר. כאשר אוויר לח משעות היום נכנס לתוך באר אוויר הוא אמור להתעבות על האבן הקרירה. אף אחד ממבני המסה הגבוהה לא תפקד טוב מספיק. הצרה של אוספנים אלה היה שהם לא הצלחיו להפטר מכמות מספקת של חום במהלך הלילה, למרות עיצוב שנועד לסייע להם לעשות כן.  

'''מסה גבוה''' - בתחילת המאה ה-20 היה עניין רב בשיטות של מסה גבוהה, אבל למרות ניסויים רבים, כולל בנייה של מבנים גדולים מאד, השיטה נכשלה. הרעיון הוא לקרר מסה גדולה של אבן באמצעות אוויר שנכנס למבנה בשעות הלילה בסיוע רוח או באמצעות הסעת חום טבעית. בשעות היום, חום השמש מחמם את האוויר ולכן האוויר הוא לח יותר. כאשר אוויר לח משעות היום נכנס לתוך באר אוויר הוא אמור להתעבות על האבן הקרירה. אף אחד ממבני המסה הגבוהה לא תפקד טוב מספיק. הצרה של אוספנים אלה היה שהם לא הצלחיו להפטר מכמות מספקת של חום במהלך הלילה, למרות עיצוב שנועד לסייע להם לעשות כן.