שינויים

סקיטובסקי מבחין בין נוחות לבין הנאה. לטענתו ניסויים פיזיולוגיים הראו שהרגשת נוחות ואי-נוחות קשורות ב'''רמה של העוררות''', בעוד שהנאה קשורה ל'''שינוי ברמת העוררות'''.

סקיטובסקי מבחין בין נוחות לבין הנאה. לטענתו ניסויים פיזיולוגיים הראו שהרגשת נוחות ואי-נוחות קשורות ב'''רמה של העוררות''', בעוד שהנאה קשורה ל'''שינוי ברמת העוררות'''.

הוא מציין כי לעיתים קרובות עונג ונוחיות נחווים בו זמנית. לדוגמה כשאוכלים מקטינים את רמת העוררות עד לרמה מסויימת (האוכל מביא להקלת הרעב) - ודבר זה גורם לנוחות. השינוי ברמת העוררות גורם לעונג. לטענתו האדם הראציונילי הכלכלי יאכל רק עד להגעה לרמת שובע מסויימת, ואז יעבור לפעילות אחרת שתפיג צורך דחוף יותר. למעשה האכילה הופכת למקור של עונג, גם לאחר שחלף הרעב. הוא גם מציין כי אפילו אלו שחייבים לחסוך בכמות האוכל שלהם, כמו איכרים בקהילות עניות, בוחרים לקיים סעודות גדולות במועדים מיוחדים, במקום לאכול קצת יותר במשך כל השנה.  

הוא מציין כי לעיתים קרובות עונג ונוחיות נחווים בו זמנית. לדוגמה כשאוכלים מקטינים את רמת העוררות עד לרמה מסויימת (האוכל מביא להקלת הרעב) - ודבר זה גורם לנוחות. השינוי ברמת העוררות גורם לעונג. לטענתו האדם הרציונלי הכלכלי יאכל רק עד להגעה לרמת שובע מסויימת, ואז יעבור לפעילות אחרת שתפיג צורך דחוף יותר. למעשה האכילה הופכת למקור של עונג, גם לאחר שחלף הרעב. הוא גם מציין כי אפילו אלו שחייבים לחסוך בכמות האוכל שלהם, כמו איכרים בקהילות עניות, בוחרים לקיים סעודות גדולות במועדים מיוחדים, במקום לאכול קצת יותר במשך כל השנה.  

כמו כן הוא מציין שיותר מידי נוחות עלולה לפגום בהנאה. אם רמת העוררות קרובה לאופטימום, אין פוטנציאל לשינוי של העוררות ולחוויה של עונג. נשנוש ארוחות קלות ללא הפסק יכול לקלקל את התיאבון, ולמנוע את ההנאה הנגרמת מהפרש גירוי גדול יותר של ארוחה טובה. הספקה מיידית ונטולת מאמץ של כל הצרכים מובילה לשעמום.  

כמו כן הוא מציין שיותר מידי נוחות עלולה לפגום בהנאה. אם רמת העוררות קרובה לאופטימום, אין פוטנציאל לשינוי של העוררות ולחוויה של עונג. נשנוש ארוחות קלות ללא הפסק יכול לקלקל את התיאבון, ולמנוע את ההנאה הנגרמת מהפרש גירוי גדול יותר של ארוחה טובה. הספקה מיידית ונטולת מאמץ של כל הצרכים מובילה לשעמום.