שינויים

נוסף לבעייה של בליית קרקע, חברות אנושיות גורמות נזקים נוספים לקרקע כמו [[המלחת קרקע|המלחת הקרקע]], אובדן [[פוריות חקלאית|פוריות הקרקע]], הגברת רמת החומציות או הבסיסיות של האדמה ו[[מדבור]].  יחד היבטים אלה מצטרפים לבעיות אחרות (כמו [[משבר המים העולמי]]) לקשיים גדולים ל[[חקלאות]] ומאיימים על [[בטחון תזונתי|הבטחון התזונתי]].  

נוסף לבעייה של בליית קרקע, חברות אנושיות גורמות נזקים נוספים לקרקע כמו [[המלחת קרקע|המלחת הקרקע]], אובדן [[פוריות חקלאית|פוריות הקרקע]], הגברת רמת החומציות או הבסיסיות של האדמה ו[[מדבור]].  יחד היבטים אלה מצטרפים לבעיות אחרות (כמו [[משבר המים העולמי]]) לקשיים גדולים ל[[חקלאות]] ומאיימים על [[בטחון תזונתי|הבטחון התזונתי]].  

בספר [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]] מציין ג'ארד דיימונד כי בדומה ל[[ברוא יערות|השמדת יערות]] גם בעיות הקרקע אלה תרמו להתמוטות של כל חברות העבר המותארות בספר כולל [[בני המאיה]], ה[[אנסאזי]], שוכני [[איי הפסחא]] , בני האי [[מנגארווה]] ועוד. לדוגמה, באי מנגארווה הובילה כריתת יערות לאובדן היכולת לבנות סירות עץ לשם דיג, וכן לבליית קרקע חמורה שהובילה להרס החקלאות באי, לרעב, מלחמת אזרחים בנסיון להשתלט על האדמות המעטות והתדרדרות לקניבליות קיצונית בנסיון להוסיף חלבון לתזונה.<ref name="dimond125">[[ג'ארד דיימונד]], [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]] , עמוד 125.</ref>   

בספר [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]] מציין ג'ארד דיימונד כי בדומה ל[[ברוא יערות|השמדת יערות]] גם בעיות הקרקע אלה תרמו להתמוטות של כל חברות העבר המתוארות בספר כולל [[בני המאיה]], ה[[אנסאזי]], שוכני [[איי הפסחא]] , בני האי [[מנגארווה]] ועוד. לדוגמה, באי מנגארווה הובילה כריתת יערות לאובדן היכולת לבנות סירות עץ לשם דיג, וכן לבליית קרקע חמורה שהובילה להרס החקלאות באי, לרעב, מלחמת אזרחים בנסיון להשתלט על האדמות המעטות והתדרדרות לקניבליות קיצונית בנסיון להוסיף חלבון לתזונה.<ref name="dimond125">[[ג'ארד דיימונד]], [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]] , עמוד 125.</ref>   

דיימונד מציין כי בין 20 ל-80 אחוזים מהאדמות החקלאיות בעולם ניזוקו בצורה קשה, דווקא בזמן של גידול [[אוכלוסיית העולם]] וצורך גדול מאי פעם להאכיל מיליארדי אנשים.<ref name="dimond">[[ג'ארד דיימונד]], [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]] , עמוד 433.</ref> מסיבות אלה, מונה דיימונד את בליית הקרקע ואת הנזקים לקרקעות כאחת מ-12 [[השפעות סביבתיות|הסכנות הסביבתיות]] המרכזיות המאיימות על עתיד האנושות.  

דיימונד מציין כי בין 20 ל-80 אחוזים מהאדמות החקלאיות בעולם ניזוקו בצורה קשה, דווקא בזמן של גידול [[אוכלוסיית העולם]] וצורך גדול מאי פעם להאכיל מיליארדי אנשים.<ref name="dimond">[[ג'ארד דיימונד]], [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]] , עמוד 433.</ref> מסיבות אלה, מונה דיימונד את בליית הקרקע ואת הנזקים לקרקעות כאחת מ-12 [[השפעות סביבתיות|הסכנות הסביבתיות]] המרכזיות המאיימות על עתיד האנושות.  

===השפעות על החקלאות===

===השפעות על החקלאות===

בספר [[התמוטטות]] מציין [[ג'ארד דיימונד]] כי בדומה ל[[השמדת יערות]] גם בעיות סחף קרקע תרמו להתמוטטות של כל חברות העבר המותארות בספר כולל [[בני המאיה]], [[האנסאזי]], שוכני [[איי הפסחא]] , בני האי מנגארווה ועוד. לדוגמה, באי מנגארווה הובילה כריתת יערות לאובדן היכולת לבנות סירות עץ לשם דיג, וכן לבליית קרקע חמורה שהובילה להרס ה[[חקלאות]] באי, דבר שהוביל ל[[רעב]] ולמלחמת אזרחים בנסיון להשתלט על האדמות המעטות שנותרו. מלחמות אלה התדרדרו לקניבליות קיצונית בנסיון להוסיף חלבון לתזונה. דיימונד טוען שבליית הקרקע ונזקים לקרקעות היא אחת מ-12 [[השפעות סביבתיות|הסכנות הסביבתיות]] המרכזיות [[קיימות|המאיימות על עתיד האנושות]].  

בספר [[התמוטטות]] מציין [[ג'ארד דיימונד]] כי בדומה ל[[השמדת יערות]] גם בעיות סחף קרקע תרמו להתמוטטות של כל חברות העבר המתוארות בספר כולל [[בני המאיה]], [[האנסאזי]], שוכני [[איי הפסחא]] , בני האי מנגארווה ועוד. לדוגמה, באי מנגארווה הובילה כריתת יערות לאובדן היכולת לבנות סירות עץ לשם דיג, וכן לבליית קרקע חמורה שהובילה להרס ה[[חקלאות]] באי, דבר שהוביל ל[[רעב]] ולמלחמת אזרחים בנסיון להשתלט על האדמות המעטות שנותרו. מלחמות אלה התדרדרו לקניבליות קיצונית בנסיון להוסיף חלבון לתזונה. דיימונד טוען שבליית הקרקע ונזקים לקרקעות היא אחת מ-12 [[השפעות סביבתיות|הסכנות הסביבתיות]] המרכזיות [[קיימות|המאיימות על עתיד האנושות]].  

על פי מכון מחקר של האו"ם הממוקם בגנה שאפריקה, אם ימשכו המגמות הנוכחיות של בליית הקרקע, יבשת זו תוכל להזין רק 25% מהאוכלוסייה שלה עד שנת 2025. <ref>[http://news.mongabay.com/2006/1214-unu.html Africa may be able to feed only 25% of its population by 2025]</ref>

על פי מכון מחקר של האו"ם הממוקם בגנה שאפריקה, אם ימשכו המגמות הנוכחיות של בליית הקרקע, יבשת זו תוכל להזין רק 25% מהאוכלוסייה שלה עד שנת 2025. <ref>[http://news.mongabay.com/2006/1214-unu.html Africa may be able to feed only 25% of its population by 2025]</ref>