שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין שינוי בגודל ,  21:17, 23 באוקטובר 2015
מ
החלפת טקסט – "מאשפר" ב־"מאפשר"
שורה 13: שורה 13:  
קוד פתוח נוצר בקהילת הקוד הפתוח כמענה לקוד המסחרי שהוא [[רכוש]] המוגן ב[[זכויות יוצרים]] ונמצא בדרך כלל בבעלות של [[תאגידים]]. בשל [[יתרונות לגודל]] של [[הפצה רשתית]] של קוד, מתקיים לא פעם שתוכנה אחת הופכת להיות [[מונופול]] בסקטור השוק שלה. לדוגמה התוכנה לעיבוד תמילילים וורד, גליון הנתונים אקסל, או התוכנה לעיבוד תמונות פוטו-שופ.  
 
קוד פתוח נוצר בקהילת הקוד הפתוח כמענה לקוד המסחרי שהוא [[רכוש]] המוגן ב[[זכויות יוצרים]] ונמצא בדרך כלל בבעלות של [[תאגידים]]. בשל [[יתרונות לגודל]] של [[הפצה רשתית]] של קוד, מתקיים לא פעם שתוכנה אחת הופכת להיות [[מונופול]] בסקטור השוק שלה. לדוגמה התוכנה לעיבוד תמילילים וורד, גליון הנתונים אקסל, או התוכנה לעיבוד תמונות פוטו-שופ.  
   −
יתרונות הקוד הקנייני הוא שהוא מפותח בתשלום, ולכן מעניק מוצר קצה בעל יכולות גבוהות ובדרך כלל הוא ידידותי למשתמש, כמו כן לעיתים קרובות הוא הופך להיות תקן בתעשייה כך שכולם מכירים אותו. היתרון הגדול של מוצרים בקוד פתוח הוא שברוב המקרים הם ניתנים בחינם. דבר זה מאשפר הפצה קלה ומהירה שלהם גם בקרב מדינות עולם שלישי וכן בקרב ממשלות שאינן מעויינות לשלם סכומים גבוהים לרשיונות תוכנה.  
+
יתרונות הקוד הקנייני הוא שהוא מפותח בתשלום, ולכן מעניק מוצר קצה בעל יכולות גבוהות ובדרך כלל הוא ידידותי למשתמש, כמו כן לעיתים קרובות הוא הופך להיות תקן בתעשייה כך שכולם מכירים אותו. היתרון הגדול של מוצרים בקוד פתוח הוא שברוב המקרים הם ניתנים בחינם. דבר זה מאפשר הפצה קלה ומהירה שלהם גם בקרב מדינות עולם שלישי וכן בקרב ממשלות שאינן מעויינות לשלם סכומים גבוהים לרשיונות תוכנה.  
    
בעיה נוספת של תוכנה קניינית היא שלעיתים נוצרת גם [[נעילה טכנולוגית]]  כאשר לחברה שמפתחת את מוצר התוכנה יש תמריץ נמוך להכניס בו שינויים ושיפורים לאחר ביסוסו של מונופול. בכל מקרה החברה המסחרית כפופה לאילוצים מסחריים שונים שמקשים על המשתמשים. לדוגמה יש חברות מסחריות שהתוכנה שלהם לא מסוגלת לפתוח סוגי קבצים שנוצרו על ידי מוצרים של חברות אחרות. היבט אחר הוא צורך ברישום משתמשים, חלוקת מפתחות ועוד שיטות כדי למנוע שימוש פיראטי בתוכנה, דבר שמקשה את השימוש בקוד מסחרי ואינו קיים בקוד פתוח.  
 
בעיה נוספת של תוכנה קניינית היא שלעיתים נוצרת גם [[נעילה טכנולוגית]]  כאשר לחברה שמפתחת את מוצר התוכנה יש תמריץ נמוך להכניס בו שינויים ושיפורים לאחר ביסוסו של מונופול. בכל מקרה החברה המסחרית כפופה לאילוצים מסחריים שונים שמקשים על המשתמשים. לדוגמה יש חברות מסחריות שהתוכנה שלהם לא מסוגלת לפתוח סוגי קבצים שנוצרו על ידי מוצרים של חברות אחרות. היבט אחר הוא צורך ברישום משתמשים, חלוקת מפתחות ועוד שיטות כדי למנוע שימוש פיראטי בתוכנה, דבר שמקשה את השימוש בקוד מסחרי ואינו קיים בקוד פתוח.  

תפריט ניווט