שינויים

ארגון עצמי מבוסס בדרך כלל על 3 תנאים:

ארגון עצמי מבוסס בדרך כלל על 3 תנאים:

# [[אי לינאריות]] דינאמית חזקה, שבדרך כלל כוללת [[לולאות משוב]] מחזקות ומחלישות.  

# [[אי לינאריות]] דינמית חזקה, שבדרך כלל כוללת [[לולאות משוב]] מחזקות ומחלישות.  

# איזון של exploitation  ושל exploration

# איזון של exploitation  ושל exploration

# קשרי גומלין (אינטראקציות) רבים   

# קשרי גומלין (אינטראקציות) רבים   

הספר "עקרונות של המערכת הדינמית שמארגנת את עצמה"  "principle of the self-organizing dynamic system" נכתב על ידי הפסיכיטר, המהנדס וחוקר ה[[קיברנטיקה]] ויליאם רוס אשבי, (William Ross Ashby) בשנת 1947. אשבי קבע כי כל [[מערכת דינאמית]] דטרמיניסטית תתפתח באופן אוטומטי לכיוון של מצב שיווי-משקל, או במונחים מודרנים יותר, [[מושך (פיזיקה)]]. באופן כזה היא תשאיר מאחוריה את כל המצבים שאינם מושכים (אגן ההיקוות של המושך), וכך תבחר את המושך מבין כל שאר המושכים. לאחר שהגיע לשם, המשך ההתפתחות של המערכת מוגבל להיות במושך. מגבלה זו על המערכת ככללה רומזת על צורה של תלות הדדית או קואורדינציה בין תת-מערכות או רכיבים. במונחים של אשבי, כל תת-מערכת כזו תסתגל  ל[[סביבה]] שתיווצר על ידי כל שאר תתי המערכות.  

הספר "עקרונות של המערכת הדינמית שמארגנת את עצמה"  "principle of the self-organizing dynamic system" נכתב על ידי הפסיכיטר, המהנדס וחוקר ה[[קיברנטיקה]] ויליאם רוס אשבי, (William Ross Ashby) בשנת 1947. אשבי קבע כי כל [[מערכת דינמית]] דטרמיניסטית תתפתח באופן אוטומטי לכיוון של מצב שיווי-משקל, או במונחים מודרנים יותר, [[מושך (פיזיקה)]]. באופן כזה היא תשאיר מאחוריה את כל המצבים שאינם מושכים (אגן ההיקוות של המושך), וכך תבחר את המושך מבין כל שאר המושכים. לאחר שהגיע לשם, המשך ההתפתחות של המערכת מוגבל להיות במושך. מגבלה זו על המערכת ככללה רומזת על צורה של תלות הדדית או קואורדינציה בין תת-מערכות או רכיבים. במונחים של אשבי, כל תת-מערכת כזו תסתגל  ל[[סביבה]] שתיווצר על ידי כל שאר תתי המערכות.  

העקרון של "סדר מתוך רעש" נוסח על ידי חוקר הקיברנטיקה '''היינז ואן פורסטר''' (Heinz von Foerster) בשנת 1960. הוא מציין כי התארגנות עצמית מבוססת על [[הפרעות מקריות]] ("רעש") שמאפשר למערכת לחקור מגוון של מצבים במרחב המצבים שלה. דבר זה מגדיל את הסיכוי לכך שהמערכת תגיע לאגן היקוות של מושך "חזק" או "עמוק", ומשם היא תגיע במהירות אל המושך עצמו. פורסטר ואחרים השתמשו במונח ו[[נורברט וינר]] כלל אותו במהדורה השניה של "קיברניטקה: או בקרה ותקשורת בבעלי חיים ומכונות" שיצא לאור בשנת 1961.  

העקרון של "סדר מתוך רעש" נוסח על ידי חוקר הקיברנטיקה '''היינז ואן פורסטר''' (Heinz von Foerster) בשנת 1960. הוא מציין כי התארגנות עצמית מבוססת על [[הפרעות מקריות]] ("רעש") שמאפשר למערכת לחקור מגוון של מצבים במרחב המצבים שלה. דבר זה מגדיל את הסיכוי לכך שהמערכת תגיע לאגן היקוות של מושך "חזק" או "עמוק", ומשם היא תגיע במהירות אל המושך עצמו. פורסטר ואחרים השתמשו במונח ו[[נורברט וינר]] כלל אותו במהדורה השניה של "קיברניטקה: או בקרה ותקשורת בבעלי חיים ומכונות" שיצא לאור בשנת 1961.  

כלכלנים התעלמו גם מסדר ספונטני הנוצר עקב פעילות של יצורים ביולוגים אחרים ועקב פעילות גאו-פיזית ובמיוחד מסדר הנוצר על ידי [[מערכות אקולוגיות]] ומ[[תהליכים ארוכי טווח]]. בספר [[לטובת הכלל]] הרמן דיילי וג'ון ג'ונייור קוב מבקרים את הכלכלנים על כך שהם מתארים את הטבע כגורם פאסיבי שאינו פעיל. פעילים בנושא של [[שיא תפוקת הנפט]] ו[[כלכלה ביופיזית]] מדגישים את השפעת תהליכי הקשורים ב[[אנרגיה]] על התפתחות החברה האנושית.  

כלכלנים התעלמו גם מסדר ספונטני הנוצר עקב פעילות של יצורים ביולוגים אחרים ועקב פעילות גאו-פיזית ובמיוחד מסדר הנוצר על ידי [[מערכות אקולוגיות]] ומ[[תהליכים ארוכי טווח]]. בספר [[לטובת הכלל]] הרמן דיילי וג'ון ג'ונייור קוב מבקרים את הכלכלנים על כך שהם מתארים את הטבע כגורם פאסיבי שאינו פעיל. פעילים בנושא של [[שיא תפוקת הנפט]] ו[[כלכלה ביופיזית]] מדגישים את השפעת תהליכי הקשורים ב[[אנרגיה]] על התפתחות החברה האנושית.  

כתוצאה מנטיה זו כלכלנים קופצים לעיתים למסקנות כמו שהחלטות של בני האדם בשוק הם הגורם החשוב ביותר (ולפעמים היחיד) שישפיע על כיוונים אליהם תגיע האנושות. אם הצרכנים ירצו אוויר נקי יותר ופחות [[זיהום]] עליהם פשוט לבחור בכמות האוויר הנקי. באופן דומה כלכלנים מתעלמים מאובדן של [[רווחה חברתית]] עקב הרס של [[שירותי המערכת האקולוגית]] שנוצרים עקב הפעילות של "[[הון טבעי]]" - הפעילות של [[מערכות אקולוגיות]]. המשך ההרס עלול לגרור בעיית [[קיימות]] והיבטים דינאמיים כמו [[תגובת יתר]] עלולים לגרור בעיה של [[תהליך בלתי הפיך]] שבני האדם יתקשו לעצור אם לא יפעלו בזמן.  

כתוצאה מנטיה זו כלכלנים קופצים לעיתים למסקנות כמו שהחלטות של בני האדם בשוק הם הגורם החשוב ביותר (ולפעמים היחיד) שישפיע על כיוונים אליהם תגיע האנושות. אם הצרכנים ירצו אוויר נקי יותר ופחות [[זיהום]] עליהם פשוט לבחור בכמות האוויר הנקי. באופן דומה כלכלנים מתעלמים מאובדן של [[רווחה חברתית]] עקב הרס של [[שירותי המערכת האקולוגית]] שנוצרים עקב הפעילות של "[[הון טבעי]]" - הפעילות של [[מערכות אקולוגיות]]. המשך ההרס עלול לגרור בעיית [[קיימות]] והיבטים דינמיים כמו [[תגובת יתר]] עלולים לגרור בעיה של [[תהליך בלתי הפיך]] שבני האדם יתקשו לעצור אם לא יפעלו בזמן.  

===דוגמאות נוספות לארגון עצמי בתופעות חברתיות===

===דוגמאות נוספות לארגון עצמי בתופעות חברתיות===