שינויים

הרעיון של מטבע "מאיץ" הוא רק וריאציה של מה שתואר בדרכים רבות בספרות האנגלו-סקסית כ"שטרות בולים" ("stamp scrip") או מטבעות בולים ובספרות הגרמנית "Wara" (מטבע סחורה) או "Frei Geld" (כסף חופשי). המושג התאורטי פותח במקור על-ידי [[סילביו גסל]] (Silvio Gesell)  לפני כמאה שנה. גסל היה איש עסקים וכלכלן ארגנטיני, שהוזנח על ידי כלכלנים תאורטיקנים רבים בגלל הטבע הבלתי קונבנציונלי - במבט ראשון - של מושג "החיוב" או "דמי-העיכוב" שלו.  

הרעיון של מטבע "מאיץ" הוא רק וריאציה של מה שתואר בדרכים רבות בספרות האנגלו-סקסית כ"שטרות בולים" ("stamp scrip") או מטבעות בולים ובספרות הגרמנית "Wara" (מטבע סחורה) או "Frei Geld" (כסף חופשי). המושג התאורטי פותח במקור על-ידי [[סילביו גסל]] (Silvio Gesell)  לפני כמאה שנה. גסל היה איש עסקים וכלכלן ארגנטיני, שהוזנח על ידי כלכלנים תאורטיקנים רבים בגלל הטבע הבלתי קונבנציונלי - במבט ראשון - של מושג "החיוב" או "דמי-העיכוב" שלו.  

ההנחה הראשונית של גסל הייתה, שכסף כאמצעי המרה צריך להחשב כמוצר של שרות ציבורי (בדיוק כמו תחבורה ציבורית, לדוגמא) ולכן, יש צורך שאגרת שימוש קטנה תוטל עליו. במקום קבלת ריבית על החזקתו של מטבע כזה, המחזיק למעשה משלם ריבית. בזמנו של גסל בולים היו האופן הנורמלי לגבות תשלום כזה. כיום השימוש הרחב במחשבים במערכות תשלומים והנהלת חשבונות, וכן הנגישות לכרטיסי חיוב אלקטרוניים, יהפכו את יישום ההליך הזה לפשוט ונוח בהרבה.

ההנחה הראשונית של גסל הייתה, שכסף כאמצעי המרה צריך להיחשב כמוצר של שרות ציבורי (בדיוק כמו תחבורה ציבורית, לדוגמא) ולכן, יש צורך שאגרת שימוש קטנה תוטל עליו. במקום קבלת ריבית על החזקתו של מטבע כזה, המחזיק למעשה משלם ריבית. בזמנו של גסל בולים היו האופן הנורמלי לגבות תשלום כזה. כיום השימוש הרחב במחשבים במערכות תשלומים והנהלת חשבונות, וכן הנגישות לכרטיסי חיוב אלקטרוניים, יהפכו את יישום ההליך הזה לפשוט ונוח בהרבה.

האם רעיון בלתי קוונבנציונלי כמו "דמי-שהייה" הוא רעיון מבוסס מבחינה תאורטית? התשובה היא "כן" מהדהד, והוא נתמך על-ידי הכלכלן בעל שיעור-הקומה [[ג'ון מיינרד קיינס]] (John Maynard Keynes). פרק 17 בספרו [[התאוריה הכללית של תעסוקה, ריבית וכסף]] בוחן את ההשלכות של כסף כזה ומספק תמיכה תאורטית מוצקה לטענות, שהשמיע גסל. קיינס מציין במפורש: "הרפורמטורים האלה, שחיפשו אחר תרופה על-ידי יצירת עלות נשיאה מלאכותית לכסף על-ידי האמצעי של דרישה ממטבע עובר לסוחר להיות מבוייל בצורה תקופתית במחיר קבוע כדי לשמור על איכותו ככסף, היו בנתיב הנכון, וראוי להביא בחשבון את הערך המעשי של הצעתם" (הערה 5). הוא מסכם בהצהרה הרואה את הנולד ש"העתיד ילמד מגסל יותר מאשר ממרקס" (הערה 6). החלק השני של הצהרתו הוא כיום עובדה מקובלת. אולי הוא צדק גם בחלק הראשון?

האם רעיון בלתי קוונבנציונלי כמו "דמי-שהייה" הוא רעיון מבוסס מבחינה תאורטית? התשובה היא "כן" מהדהד, והוא נתמך על-ידי הכלכלן בעל שיעור-הקומה [[ג'ון מיינרד קיינס]] (John Maynard Keynes). פרק 17 בספרו [[התאוריה הכללית של תעסוקה, ריבית וכסף]] בוחן את ההשלכות של כסף כזה ומספק תמיכה תאורטית מוצקה לטענות, שהשמיע גסל. קיינס מציין במפורש: "הרפורמטורים האלה, שחיפשו אחר תרופה על-ידי יצירת עלות נשיאה מלאכותית לכסף על-ידי האמצעי של דרישה ממטבע עובר לסוחר להיות מבוייל בצורה תקופתית במחיר קבוע כדי לשמור על איכותו ככסף, היו בנתיב הנכון, וראוי להביא בחשבון את הערך המעשי של הצעתם" (הערה 5). הוא מסכם בהצהרה הרואה את הנולד ש"העתיד ילמד מגסל יותר מאשר ממרקס" (הערה 6). החלק השני של הצהרתו הוא כיום עובדה מקובלת. אולי הוא צדק גם בחלק הראשון?