שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 4 בתים ,  18:42, 23 באוקטובר 2015
מ
החלפת טקסט – "להחשב" ב־"להיחשב"
שורה 68: שורה 68:     
===הון חברתי, אמון וכסף כמוצרים ציבוריים===
 
===הון חברתי, אמון וכסף כמוצרים ציבוריים===
בדומה להון טבעי, [[אמון]] והיבטים אחרים של [[הון חברתי]] יכולים להחשב כמוצר ציבורי. אמון דורש השקעה של קשרים חברתיים, הטמעה של נורמות וענישה נגד מי שמפירים את האמון. בהנתן אמון שקיים בחברה מסוימת יכול להנות מכך גם טרמפסיט (גם אם אינו ראוי לאמון), קשה למנוע מאדם להנות מהשלכות של אמון גם אם הוא לא משלם על כך. כמו במוצרים ציבוריים אחרים, רמת האמון הכללי בחברה היא דבר שרבים נהנים ממנו, גם אם הם לא משלמים על עצם קיומו.
+
בדומה להון טבעי, [[אמון]] והיבטים אחרים של [[הון חברתי]] יכולים להיחשב כמוצר ציבורי. אמון דורש השקעה של קשרים חברתיים, הטמעה של נורמות וענישה נגד מי שמפירים את האמון. בהנתן אמון שקיים בחברה מסוימת יכול להנות מכך גם טרמפסיט (גם אם אינו ראוי לאמון), קשה למנוע מאדם להנות מהשלכות של אמון גם אם הוא לא משלם על כך. כמו במוצרים ציבוריים אחרים, רמת האמון הכללי בחברה היא דבר שרבים נהנים ממנו, גם אם הם לא משלמים על עצם קיומו.
    
אמון הוא הבסיס לקיומו של [[כסף]] והמחאות שמאפשרים קיום של [[שוק]] ומסחר, שלהם עצמם השפעות רחבות על החברה והתועלת שהם מניבים אינה מסתכמת בתועלת שיש למוכר ולקונה עצמם. [[יובל נוח הררי]] לדוגמה מתאר בהקשר של [[היסטוריה של הכסף]] כיצד הקניית אמון במטבע-לאומי היתה דבר קשה לביצוע בתחילת השימוש במטבעות כבסיס ל[[כסף]], כך שכאשר נוצר אמון כזה, גם שליטים של מדינות אחרות השתמשו במוצר זה.  הכלכלן האקולוגי [[הרמן דיילי]] טוען בספר [[כלכלה אקולוגית: עקרונות ויישומים (ספר)|כלכלה אקולוגית: עקרונות ויישומים]] כי [[כסף]] הוא מוצר ציבורי משום שיש לו תכונות של אי-יריבות ואין לו בלבדיות.
 
אמון הוא הבסיס לקיומו של [[כסף]] והמחאות שמאפשרים קיום של [[שוק]] ומסחר, שלהם עצמם השפעות רחבות על החברה והתועלת שהם מניבים אינה מסתכמת בתועלת שיש למוכר ולקונה עצמם. [[יובל נוח הררי]] לדוגמה מתאר בהקשר של [[היסטוריה של הכסף]] כיצד הקניית אמון במטבע-לאומי היתה דבר קשה לביצוע בתחילת השימוש במטבעות כבסיס ל[[כסף]], כך שכאשר נוצר אמון כזה, גם שליטים של מדינות אחרות השתמשו במוצר זה.  הכלכלן האקולוגי [[הרמן דיילי]] טוען בספר [[כלכלה אקולוגית: עקרונות ויישומים (ספר)|כלכלה אקולוגית: עקרונות ויישומים]] כי [[כסף]] הוא מוצר ציבורי משום שיש לו תכונות של אי-יריבות ואין לו בלבדיות.
   −
[[נורמות חברתיות]] כמו נימוסים, כבוד הדדי, נהיגה זהירה, נקיון של המרחב הציבורי ועוד, יכולים להחשב כסוג של מוצר ציבורי. לדגומה נקיון של הרחוב הוא דבר שאנשים רבים נהנים ממנו אבל קשה לחייב מישהו לשלם עליו. השיטה המקובלת כיום היא שעיריות משלמות על נקיון זה, ויש גם פקחים (שמקבלים שכר מהעירייה) שאמורים לאכוף מניעת זריקת אשפה ברבים. משלמי המיסים לעירייה (תושבים מקומיים, עסקים מקומיים) משלמים ארנונה ותשלומים נוספים כדי לכסות את הטיפול במוצר ציבורי זה, אבל יכולים להנות ממנו גם אורחים שהגיעו מחוץ לעיר.
+
[[נורמות חברתיות]] כמו נימוסים, כבוד הדדי, נהיגה זהירה, נקיון של המרחב הציבורי ועוד, יכולים להיחשב כסוג של מוצר ציבורי. לדגומה נקיון של הרחוב הוא דבר שאנשים רבים נהנים ממנו אבל קשה לחייב מישהו לשלם עליו. השיטה המקובלת כיום היא שעיריות משלמות על נקיון זה, ויש גם פקחים (שמקבלים שכר מהעירייה) שאמורים לאכוף מניעת זריקת אשפה ברבים. משלמי המיסים לעירייה (תושבים מקומיים, עסקים מקומיים) משלמים ארנונה ותשלומים נוספים כדי לכסות את הטיפול במוצר ציבורי זה, אבל יכולים להנות ממנו גם אורחים שהגיעו מחוץ לעיר.
    
===מידע ותקשורת הוגנת כמוצר ציבורי===
 
===מידע ותקשורת הוגנת כמוצר ציבורי===

תפריט ניווט