שינויים

הקו-אבולוציה באה לידי ביטוי בכך שההיסטוריה האנושית שונתה במידה רבה על ידי "האינטרסים" של החיטה. היבט צר של הביות הוא שבני אדם שלא היו מותאמים בצורה קיצונית לסוגי המאכלים כמו חיטה או [[אורז]] סבלו מחסרון אבולוציוני. עד היום יש אנשים שיש להם בעיה בעיכול סוגי מזונות אלה. במובן רחב יותר, בני אדם החלו להשקיע כמות גבוה מאד של [[אנרגיה]] ושל מאמץ כדי לגדל חיטה (וצמחים אחרים) במקומות שונים ולאפשר לה להתפתח בהם. הדבר כולל הן את המאמץ הישיר המושקע ב[[חקלאות]] והן שינויים עקיפים יותר כמו בניית כוח צבאי לשם שימור שטחי חקלאות.  

הקו-אבולוציה באה לידי ביטוי בכך שההיסטוריה האנושית שונתה במידה רבה על ידי "האינטרסים" של החיטה. היבט צר של הביות הוא שבני אדם שלא היו מותאמים בצורה קיצונית לסוגי המאכלים כמו חיטה או [[אורז]] סבלו מחסרון אבולוציוני. עד היום יש אנשים שיש להם בעיה בעיכול סוגי מזונות אלה. במובן רחב יותר, בני אדם החלו להשקיע כמות גבוה מאד של [[אנרגיה]] ושל מאמץ כדי לגדל חיטה (וצמחים אחרים) במקומות שונים ולאפשר לה להתפתח בהם. הדבר כולל הן את המאמץ הישיר המושקע ב[[חקלאות]] והן שינויים עקיפים יותר כמו בניית כוח צבאי לשם שימור שטחי חקלאות.  

בספרו [[קיצור תולדות האנושות]] מכנה זאת [[יובל הררי]] בשם "הונאת החיטה". [[המהפכה החקלאית]] שבמסגרתה בויתה החיטה, הבטיחה כיבכול חיים טובים יותר שכן כל דונם של אדמה הניב יותר [[מזון]] יחסית לשטחים דומים של [[ציידים לקטים|הציידים לקטים]]. אלא שהפריון הגדול הוביל ל[[גידול אוכלוסין]] שהיה מהיר מעט יותר מהעליה בפריון וכתוצאה מכך להורדת הקלוריות לנפש.<ref>[[רובים חיידקים ופלדה (ספר)|רובים חיידקים ופלדה]], [[ג'ארד דיימונד]]</ref> בנוסף היבטים רבים יותר בחיי החקלאים היו קשים יותר לעומת חיי הציידים לקטים: עבודה חקלאית שהגוף האנושי אינו מותאם לה שגרמה לשחיקה של הגוף; [[מגיפה|מגיפות]] ומחלות זיהומיות שנבעו מישיבה בישובי קבע וקרבה לבעלי חיים;  תזונה פחות מגוונת ופחות בריאה וטעימה; ו[[מוסדות חברתיים]] ריכוזיים ונצלנים יותר (מלוכה, מיסים, מעמד לוחמים) שהביאו לניצול, [[עוני]] ומלחמות לאיכרים.<ref>[[קיצור תולדות האנושות]], [[יובל נח הררי]]</ref>  

בספרו [[קיצור תולדות האנושות]] מכנה זאת [[יובל הררי]] בשם "הונאת החיטה". [[המהפכה החקלאית]] שבמסגרתה בויתה החיטה, הבטיחה כביכול חיים טובים יותר שכן כל דונם של אדמה הניב יותר [[מזון]] יחסית לשטחים דומים של [[ציידים לקטים|הציידים לקטים]]. אלא שהפריון הגדול הוביל ל[[גידול אוכלוסין]] שהיה מהיר מעט יותר מהעליה בפריון וכתוצאה מכך להורדת הקלוריות לנפש.<ref>[[רובים חיידקים ופלדה (ספר)|רובים חיידקים ופלדה]], [[ג'ארד דיימונד]]</ref> בנוסף היבטים רבים יותר בחיי החקלאים היו קשים יותר לעומת חיי הציידים לקטים: עבודה חקלאית שהגוף האנושי אינו מותאם לה שגרמה לשחיקה של הגוף; [[מגיפה|מגיפות]] ומחלות זיהומיות שנבעו מישיבה בישובי קבע וקרבה לבעלי חיים;  תזונה פחות מגוונת ופחות בריאה וטעימה; ו[[מוסדות חברתיים]] ריכוזיים ונצלנים יותר (מלוכה, מיסים, מעמד לוחמים) שהביאו לניצול, [[עוני]] ומלחמות לאיכרים.<ref>[[קיצור תולדות האנושות]], [[יובל נח הררי]]</ref>  

לטענת הררי, פחות משהחיטה בויתה על ידי האדם, היא בייתה את בני האדם בעצמה -והעובדה היא שלא החיטה גרה בבתים, אלא בני האדם. השפעת החיטה על הגנום האנושי עברה דרך השינויים הרבים והמהותיים בעקבות קשירת גורל בני האדם עם המינים המבוייתים והמעבר לחקלאות.

לטענת הררי, פחות משהחיטה בויתה על ידי האדם, היא בייתה את בני האדם בעצמה -והעובדה היא שלא החיטה גרה בבתים, אלא בני האדם. השפעת החיטה על הגנום האנושי עברה דרך השינויים הרבים והמהותיים בעקבות קשירת גורל בני האדם עם המינים המבוייתים והמעבר לחקלאות.