שינויים

[[היסטוריה כלכלית|ההיסטוריון הכלכלי]] גרגורי קלארק פרסם בשנת 2014 את הספר ״The Son Also Rises״ (״וזרח הבן״, משחק מלים על ספרו המפורסם של ארנסט המינגוויי ״וזרח השמש״). קלארק, פרופסור באוניברסיטת קליפורניה בדיוויס, טוען בספר שניידות חברתית הממוצעת (כאשר מודדים אותה לגבי קבוצות) היא קטנה מאד ולוקחת מאות שנים. לפי קלארק "החלום האמריקאי" הוא [[מיתוס]] לא מדוייק, והמעמד החברתי של סבינו וסבי סבינו עדיין יכולים לשמש כאינדיקטור טוב למדי לחיזוי ההכנסות שלנו כיום ושל הכנסות הילדים שלנו.<ref name="Clark1"/>  

[[היסטוריה כלכלית|ההיסטוריון הכלכלי]] גרגורי קלארק פרסם בשנת 2014 את הספר ״The Son Also Rises״ (״וזרח הבן״, משחק מלים על ספרו המפורסם של ארנסט המינגוויי ״וזרח השמש״). קלארק, פרופסור באוניברסיטת קליפורניה בדיוויס, טוען בספר שניידות חברתית הממוצעת (כאשר מודדים אותה לגבי קבוצות) היא קטנה מאד ולוקחת מאות שנים. לפי קלארק "החלום האמריקאי" הוא [[מיתוס]] לא מדוייק, והמעמד החברתי של סבינו וסבי סבינו עדיין יכולים לשמש כאינדיקטור טוב למדי לחיזוי ההכנסות שלנו כיום ושל הכנסות הילדים שלנו.<ref name="Clark1"/>  

קלארק השתמש בשיטה יחודית של בחינת שמות משפחה, תוך ניצול העובדה שבחלק מהמקומות בעולם שמות משפחה היו אינדיקציה למעמד חברתי גבוה או נמוך. באופן זה הוא היה מסוגל לעקוב אחר מגמות ניידות חברתית על פני מאות שנים, בעוד שרוב המחקרים האחרים היו מוגבלים למעקב של ניידות חברתית רק משנת 1950, אז החלו להרשם נתונים מהימנים יותר של חלוקת הכנסות.<ref name="Clark1"/>

קלארק השתמש בשיטה יחודית של בחינת שמות משפחה, תוך ניצול העובדה שבחלק מהמקומות בעולם שמות משפחה היו אינדיקציה למעמד חברתי גבוה או נמוך. באופן זה הוא היה מסוגל לעקוב אחר מגמות ניידות חברתית על פני מאות שנים, בעוד שרוב המחקרים האחרים היו מוגבלים למעקב של ניידות חברתית רק משנת 1950, אז החלו להירשם נתונים מהימנים יותר של חלוקת הכנסות.<ref name="Clark1"/>

קלארק מצא כי הן במדינות הנחשבות [[אי שוויון כלכלי|אי-שיוויוניות]] והן במדינות השוויוניות יותר, הניידות החברתית הממוצעת היא נמוכה מאד. לדוגמה ב[[שבדיה]], קלארק מוצא כי אנשים עם שמות משפחה של אצולה עדיין נמצאים גם היום, מאות שנים לאחר מכן, בצמרת הכלכלית והחברתית של המדינה ואילו צאצי העניים מלפני מאות שנים עדיין נמצאים בתחתית.  

קלארק מצא כי הן במדינות הנחשבות [[אי שוויון כלכלי|אי-שיוויוניות]] והן במדינות השוויוניות יותר, הניידות החברתית הממוצעת היא נמוכה מאד. לדוגמה ב[[שבדיה]], קלארק מוצא כי אנשים עם שמות משפחה של אצולה עדיין נמצאים גם היום, מאות שנים לאחר מכן, בצמרת הכלכלית והחברתית של המדינה ואילו צאצי העניים מלפני מאות שנים עדיין נמצאים בתחתית.