שינויים

'''מערכת תרמודינמית מבודדת''' היא מערכת שלא מחליפה חומר או אנרגיה עם סביבתה. לפי [[החוק השני של התרמודינמיקה]] מערכת כזו שואפת לשיווי משקל תרמודינמי. כלומר, אם המערכת היא מבודדת ובמצב ההתחלתי יש לדוגמה הפרשי טמפרטורה בין 2 חלקים שלה, החום יזרום בתוך המערכת מהמאגר החם אל המאגר הקר. כל עוד קיימת זרימה כזו, ניתן לנצל אותה כדי להפיק [[עבודה]], עקרון זה מנוצל בכל מנועי החום (כמו מנוע קיטור לדוגמה). הזרימה תתקיים עד שהטמפרטורה בתוך המערכת תהיה אחידה, והחום יהיה מפוזר בה באופן אחיד. דבר זה מכונה '''מות החום''' של המערכת, וללא התערבות חיצונית, לא יהיה בה שום שינוי.  

'''מערכת תרמודינמית מבודדת''' היא מערכת שלא מחליפה חומר או אנרגיה עם סביבתה. לפי [[החוק השני של התרמודינמיקה]] מערכת כזו שואפת לשיווי משקל תרמודינמי. כלומר, אם המערכת היא מבודדת ובמצב ההתחלתי יש לדוגמה הפרשי טמפרטורה בין 2 חלקים שלה, החום יזרום בתוך המערכת מהמאגר החם אל המאגר הקר. כל עוד קיימת זרימה כזו, ניתן לנצל אותה כדי להפיק [[עבודה]], עקרון זה מנוצל בכל מנועי החום (כמו מנוע קיטור לדוגמה). הזרימה תתקיים עד שהטמפרטורה בתוך המערכת תהיה אחידה, והחום יהיה מפוזר בה באופן אחיד. דבר זה מכונה '''מות החום''' של המערכת, וללא התערבות חיצונית, לא יהיה בה שום שינוי.  

'''מערכת תרמודינמיות פתוחה''', היא מערכת שבה קיימת זרימה של זרם של אנרגיה ו/או של חומר דרך גבולות המערכת. דוגמה למערכת כזו היא תא, יצור חי, מנוע או מכונה. מקרה פרטי למערכת פתוחה היא '''מערכת תרמודינמידת סגורה''' שבה יש אפשרות זרימה של אנרגיה דרך גבולות המערכת, אבל אין זרימה דומה של חומר. דוגמה למערכת כזו היא [[כדור הארץ]] שמקבל [[אקסרגיה]] מהשמש, ופולט חום (אבל כמעט אין זרימה של חומר אליו למעט מטאורטים או לוויינים). מערכות אלה נמצאות במרחק מסויים משיווי משקל תרמודינמי  - לדוגמה יש בתוכן הפרשי טמפרטורה, והן עצמן או תת מערכות בתוכן יכולים להשתמש בזרם האקסרגיה כדי לבצע עבודה. מערכות תרמודינמיות כאלו שומרות על צורה או על מבנה על ידי '''פיזור מתמשך''' של אנרגיה. משום כך מערכות אלה קרוייות "'''מבנים מפזרים'''". מערכות אלה נחקרו על ידי הפיזיקאי הבלגי [[איליה פריגוז'ין]] (Ilya Prigogine) ועמיתיו, מחקר שזיכה את פריגוז'ין בפרס נובל לכימיה בשנת 1977.  

'''מערכת תרמודינמיות פתוחה''', היא מערכת שבה קיימת זרימה של זרם של אנרגיה ו/או של חומר דרך גבולות המערכת. דוגמה למערכת כזו היא תא, יצור חי, מנוע או מכונה. מקרה פרטי למערכת פתוחה היא '''מערכת תרמודינמידת סגורה''' שבה יש אפשרות זרימה של אנרגיה דרך גבולות המערכת, אבל אין זרימה דומה של חומר. דוגמה למערכת כזו היא [[כדור הארץ]] שמקבל [[אקסרגיה]] מהשמש, ופולט חום (אבל כמעט אין זרימה של חומר אליו למעט מטאוריטים או לוויינים). מערכות אלה נמצאות במרחק מסויים משיווי משקל תרמודינמי  - לדוגמה יש בתוכן הפרשי טמפרטורה, והן עצמן או תת מערכות בתוכן יכולים להשתמש בזרם האקסרגיה כדי לבצע עבודה. מערכות תרמודינמיות כאלו שומרות על צורה או על מבנה על ידי '''פיזור מתמשך''' של אנרגיה. משום כך מערכות אלה קרוייות "'''מבנים מפזרים'''". מערכות אלה נחקרו על ידי הפיזיקאי הבלגי [[איליה פריגוז'ין]] (Ilya Prigogine) ועמיתיו, מחקר שזיכה את פריגוז'ין בפרס נובל לכימיה בשנת 1977.  

פריגוגין הראה כי מבנים מפזרים יכולים לשמור על מצב-יציב במשך זמן ממושך שבו מתקיימת [[אנטרופיה]] נמוכה באופן מקומי. דבר זה מוביל להגדלת האנטרופיה במערכת הכללית יותר (שמכילה את המבנה המפזר), בהתאם לחוק השני של התרמודינמיקה. המערכות המפזרות תלויה בזרימת אנרגיה אל ומתוך המעטפת של המערכת כדי לשמור על הארגון הפנימי שלהן - כלומר כדי ולשמור על המצב האנטרופי הנמוך שלהן.

פריגוגין הראה כי מבנים מפזרים יכולים לשמור על מצב-יציב במשך זמן ממושך שבו מתקיימת [[אנטרופיה]] נמוכה באופן מקומי. דבר זה מוביל להגדלת האנטרופיה במערכת הכללית יותר (שמכילה את המבנה המפזר), בהתאם לחוק השני של התרמודינמיקה. המערכות המפזרות תלויה בזרימת אנרגיה אל ומתוך המעטפת של המערכת כדי לשמור על הארגון הפנימי שלהן - כלומר כדי ולשמור על המצב האנטרופי הנמוך שלהן.