− | מגבלות מעשיות הרבה יותר נעוצות במגבלות גאו-פיזיות, ביולוגיות, חברתיות וטכנולוגיות. דוגמאות לכך הן [[קרקע|קרקעות]] עניות בחומרי הזנה (ודורשות דישון ושינוי תכונות הקרקע), [[סחף קרקע]], [[המלחת קרקע]], [[מדבור]], [[מחסור במים]], מזג אוויר הפכפך (לדוגמה באוסטרליה), [[שינויי אקלים]], מחלות שונות, מזיקים, השפעות של מערכות אקולוגיות שהגידולים החקלאים צורכים [[שירותי המערכת האקולוגית|שירותים אקולוגיים]] שלהן, ועוד. מגבלות חברתיות כוללות מלחמות, [[זיהום סביבתי]], בעיות כלכליות של חקלאים ועוד. | + | מגבלות מעשיות יותר על הפריון החקלאי נעוצות במגבלות גאו-פיזיות, ביולוגיות, חברתיות וטכנולוגיות. דוגמאות לכך הן [[קרקע|קרקעות]] עניות בחומרי הזנה (ודורשות [[דשן|דישון]] ושינוי תכונות הקרקע), [[סחף קרקע]], [[המלחת קרקע]], [[מדבור]], [[מחסור במים]], מזג אוויר הפכפך (לדוגמה באוסטרליה), [[שינויי אקלים]], מחלות שונות, מזיקים, השפעות של מערכות אקולוגיות שהגידולים החקלאים צורכים [[שירותי המערכת האקולוגית|שירותים אקולוגיים]] שלהן, ועוד. מגבלות חברתיות כוללות מחסור בכסף, מחסור ב[[מיכון חקלאי]], מחסור ב[[ידע]] חקלאי, הצורך להשקיע אנרגיה כדי לאסוף ולעבד [[מידע]] חקלאי, מלחמות, [[זיהום סביבתי]], בעיות כלכליות של חקלאים ועוד. |
− | על רוב המגבלות המעשיות ניתן לשנות באמצעים מעשיים - לדוגמה ניתן להשקות כדי להתגבר על מחסור מקומי במים, ניתן ל[[התפלת מים|התפיל מים]] כדי להגדיל את מלאי המים הכולל במדינה, אבל דבר זה שקול להגדלת התשומות האחרות הנדרשות לכל כמות מזון נתונה - שאיבת מים והולכה שלהם דורשת השקעת אנרגיה וכן היא מצריכה שימוש במים מתוקים שאינם זמינים לצרכים אחרים. התפלת מים דורשת השקעת אנרגיה גדולה עוד הרבה יותר - ומכאן שימוש במקור אנרגיה - בדרך כלל [[דלק מחצבי]]. שימוש ב[[אנרגיה מתחדשת]] פרושו רתימת עוד שטח שנדרש לשם אנרגיות כמו [[אנרגיית שמש]] או [[אנרגיית רוח]] לצורך תשומות הנדרשות לחקלאות. | + | על רוב המגבלות המעשיות של הפריון ניתן להשפיע בפתרונות מעשיים (טכנולוגיים, חברתיים או טכנו-ביולוגיים) - לדוגמה כדי להתגבר על מחסור מקומי במים ניתן להשקות את הצמחים, וניתן ל[[התפלת מים|התפיל מים]] כדי להגדיל את מלאי המים הכולל במדינה. אבל שני הפתרונות האלה מחייבים את הגדלת התשומות הנדרשות ל[[ניתוח מחזור חיים|מחזור חיים]] של תהליך הגידול של כל כמות מזון נתונה - שאיבת מים והולכה שלהם דורשת השקעת אנרגיה, וכן היא מצריכה שימוש במים מתוקים שאינם זמינים לצרכים אחרים. התפלת מים דורשת השקעת אנרגיה גדולה עוד הרבה יותר - ומכאן שימוש במקור אנרגיה - בדרך כלל [[דלק מחצבי]]. שימוש ב[[אנרגיה מתחדשת]] לשם צרכים אלה פרושו רתימת עוד שטח שנדרש לשם אנרגיות כמו [[אנרגיית שמש]] או [[אנרגיית רוח]] לצורך תשומות הנדרשות לחקלאות. ניתן גם להגדיל את הפריון על ידי פיתוח זנים שדורשים פחות מים, אבל דבר זה מוגבל על ידי מנגנון הפוטוסינתזה שדורש מים כחלק מהתהליך הכימי. |
− | לרוב בודקים היום את הגדלת הפריון החקלאי על ידי תשומות מקומיות ומתעלמים מתשומות עקיפות הנדרשות לשם הגידול. כך לדוגמה ניתן להסתכל על כמות היבול המגודלת בדונם אחד, אבל מתעלמים מ[[טביעת הרגל האקולוגית]] או משטחי אדמה נוספים הנדרשים לשם תחזוקת אותו שטח חקלאי - שטחים הנדרשים לשם כריית חומרי הזנה ולשם הטמעת הזיהום, שטחים הנדרשים לשם הספקת שירותים אקולוגיים למערכת החקלאית וכו'. | + | לרוב בודקים היום את הגדלת הפריון החקלאי על ידי '''תשומות מקומיות''' ומתעלמים '''מתשומות עקיפות''' הנדרשות לשם הגידול. כך לדוגמה מחלקים את כמות היבול של חיטה בכמות השטח החקלאי כדי לקבל את הפריון במונחים של כמות היבול בק"ג לדונם אחד. דבר זה מתעלם מכך שנדרשים שטחי אדמה ומים נוספים לשם תחזוקת אותו שטח חקלאי - שטחים הנדרשים לשם כריית חומרי הזנה ולשם הטמעת הזיהום, שטחים הנדרשים לשם הספקת שירותים אקולוגיים למערכת החקלאית, שטחי ים בהם נוצר אידוי מים וכו'. שטח כזה יכול להחשב [[טביעת הרגל האקולוגית]] של אותו דונם והוא בהכרח גדול יותר מהשטח החקלאי. |