שינויים

הניתוח של [[כלכלה נאו קלאסית]] ושל [[אופטימיזם טכנולוגי]] טוען שעם עוד [[הון תעשייתי]] ועוד [[שינוי טכנולוגי|שכלול בטכנולוגיה]] נוכל להגדיל את הפריון החקלאי עוד ועוד. ניתוח [[תומס מלתוס|מלתוסינאי]] או [[אקולוגיה|אקולוגי]] יותר טוען שלמרות שניתן להגדיל את הפריון החקלאי למשך תקופה מסויימת, יש לדבר גבול בגלל מגבלות טבעיות. אולי איננו יודעים היכן הגבול הזה נמצא, אבל אי אפשר להגדיל את הפריון עוד ועוד.  

הניתוח של [[כלכלה נאו קלאסית]] ושל [[אופטימיזם טכנולוגי]] טוען שעם עוד [[הון תעשייתי]] ועוד [[שינוי טכנולוגי|שכלול בטכנולוגיה]] נוכל להגדיל את הפריון החקלאי עוד ועוד. ניתוח [[תומס מלתוס|מלתוסינאי]] או [[אקולוגיה|אקולוגי]] יותר טוען שלמרות שניתן להגדיל את הפריון החקלאי למשך תקופה מסויימת, יש לדבר גבול בגלל מגבלות טבעיות. אולי איננו יודעים היכן הגבול הזה נמצא, אבל אי אפשר להגדיל את הפריון עוד ועוד.  

מגבלה אחת נעוצה ב[[חוק הראשון של התרמודינמיקה]] - יש כמות מוגבלת של [[אנרגיית שמש]] שנופלת על שטח נתון בכל יחידת זמן - ולכן [[הספק אנרגטי|ההספק האנרגטי]] הוא בעל גבול ברור. מכאן שגם ההספק האנרגטי של החיטה לא יכול להיות גדול מהספק זה עקב חוק שימור האנרגיה. אפשר להגדיל את כמות [[ההספק האנרגטי]] הנופלת על שטח נתון על ידי שלל אמצעים - שימוש בתאורה מלאכותית, הצבת מראות בחלל או על פני כדור הארץ, הקטנת ההחזרה האטמוספירית של הקרינה (לדוגמה בספר "עריצה היא הלבנה" מגדלים חיטה על הירח) או על ידי קירוב של מקום הגידול לשמש (גידול על לווינים קרובים יותר לשמש). כל הדברים האלה הם בגדר פתרונות יקרים המציבים בעיות טכנולוגיות משל עצמם. כל הדוגמאות האלה משנות את ההספק המקסימלי, אבל לא גורמות לכך שההספק עצמו אינו מהווה מגבלה.   

מגבלה אחת נעוצה ב[[חוק הראשון של התרמודינמיקה]] - יש כמות מוגבלת של [[אנרגיית שמש]] שנופלת על שטח נתון בכל יחידת זמן - ולכן [[הספק אנרגטי|ההספק האנרגטי]] הוא בעל גבול נתון. מכאן שגם ההספק האנרגטי של חיטה לדוגמה, או כל צמח אחר,  לא יכול להיות גדול מהספק זה עקב חוק שימור האנרגיה. אפשר להגדיל את כמות [[ההספק האנרגטי]] הנופלת על שטח נתון על ידי שלל אמצעים טכנולוגיים - שימוש בתאורה מלאכותית, הצבת מראות בחלל או על פני כדור הארץ, הקטנת ההחזרה האטמוספירית של הקרינה (לדוגמה בספר "עריצה היא הלבנה" מגדלים חיטה על הירח) או על ידי קירוב של מקום הגידול לשמש (גידול על לווינים קרובים יותר לשמש). כל הדברים האלה הם בגדר פתרונות יקרים המציבים בעיות טכנולוגיות משל עצמם. כל הדוגמאות האלה משנות את הגודל של ההספק המקסימלי, אבל לא גורמות לכך שההספק עצמו אינו מהווה מגבלה.   

מגבלה תאורטית נופסת היא [[החוק השני של התרמודינמיקה]]. חלק מהאנרגיה באור השמש הנופל על חלקת אדמה חייב להתבזבז בצורת [[חום]]. מנגנון ה[[פוטוסינתזה]] מנצל רק חלק מהאנרגיה. בעקרון, אפשר על ידי [[הנדסה גנטית]] לשפר את כמות ה[[ייצור ראשוני]] מכל יחידת הספק. אבל לא ניתן להגדיל את היעילות האנרגטית ליחידת הספק עוד ועוד. נסיון להגיע לניצול של 100% מתוך ההספק יגרור הפרת החוק השני של התרמודינמיקה.  

מגבלה תאורטית נוספת היא [[החוק השני של התרמודינמיקה]]. חלק מהאנרגיה שמגיע מאור השמש הנופל על חלקת אדמה חייב להתבזבז בצורת [[חום]]. מנגנון ה[[פוטוסינתזה]] מנצל רק חלק מהאנרגיה. בעקרון, אפשר על ידי [[הנדסה גנטית]] לשפר את כמות ה[[ייצור ראשוני]] מכל יחידת הספק, אבל לא ניתן להגדיל את היעילות האנרגטית ליחידת הספק עוד ועוד ללא גבול. ניצול של 100% מתוך ההספק יגרור הפרת החוק השני של התרמודינמיקה.  

מגבלות מעשיות הרבה יותר נעוצות במגבלות גאו-פיזיות, ביולוגיות, חברתיות וטכנולוגיות. דוגמאות לכך הן [[קרקע|קרקעות]] עניות בחומרי הזנה (ודורשות דישון ושינוי תכונות הקרקע), [[סחף קרקע]], [[המלחת קרקע]], [[מדבור]], [[מחסור במים]], מזג אוויר הפכפך (לדוגמה באוסטרליה), [[שינויי אקלים]], מחלות שונות, מזיקים, השפעות של מערכות אקולוגיות שהגידולים החקלאים צורכים [[שירותי המערכת האקולוגית|שירותים אקולוגיים]] שלהן, ועוד. מגבלות חברתיות כוללות מלחמות, [[זיהום סביבתי]], בעיות כלכליות של חקלאים ועוד.  

מגבלות מעשיות הרבה יותר נעוצות במגבלות גאו-פיזיות, ביולוגיות, חברתיות וטכנולוגיות. דוגמאות לכך הן [[קרקע|קרקעות]] עניות בחומרי הזנה (ודורשות דישון ושינוי תכונות הקרקע), [[סחף קרקע]], [[המלחת קרקע]], [[מדבור]], [[מחסור במים]], מזג אוויר הפכפך (לדוגמה באוסטרליה), [[שינויי אקלים]], מחלות שונות, מזיקים, השפעות של מערכות אקולוגיות שהגידולים החקלאים צורכים [[שירותי המערכת האקולוגית|שירותים אקולוגיים]] שלהן, ועוד. מגבלות חברתיות כוללות מלחמות, [[זיהום סביבתי]], בעיות כלכליות של חקלאים ועוד.  

על רוב המגבלות המעשיות ניתן לשנות באמצעים מעשיים - לדוגמה ניתן להשקות כדי להתגבר על מחסור מקומי במים, ניתן ל[[התפלת מים|התפיל מים]] כדי להגדיל את מלאי המים הכולל במדינה, אבל דבר זה שקול להגדלת התשומות האחרות הנדרשות לכל כמות מזון נתונה - שאיבת מים והולכה שלהם דורשת השקעת אנרגיה וכן היא מצריכה שימוש במים מתוקים שאינם זמינים לצרכים אחרים. התפלת מים דורשת השקעת אנרגיה גדולה עוד הרבה יותר - ומכאן שימוש במקור אנרגיה - בדרך כלל [[דלק מחצבי]]. שימוש ב[[אנרגיה מתחדשת]] פרושו רתימת עוד שטח שנדרש לשם אנרגיות כמו [[אנרגיית שמש]] או [[אנרגיית רוח]] לצורך תשומות הנדרשות לחקלאות.  

על רוב המגבלות המעשיות ניתן לשנות באמצעים מעשיים - לדוגמה ניתן להשקות כדי להתגבר על מחסור מקומי במים, ניתן ל[[התפלת מים|התפיל מים]] כדי להגדיל את מלאי המים הכולל במדינה, אבל דבר זה שקול להגדלת התשומות האחרות הנדרשות לכל כמות מזון נתונה - שאיבת מים והולכה שלהם דורשת השקעת אנרגיה וכן היא מצריכה שימוש במים מתוקים שאינם זמינים לצרכים אחרים. התפלת מים דורשת השקעת אנרגיה גדולה עוד הרבה יותר - ומכאן שימוש במקור אנרגיה - בדרך כלל [[דלק מחצבי]]. שימוש ב[[אנרגיה מתחדשת]] פרושו רתימת עוד שטח שנדרש לשם אנרגיות כמו [[אנרגיית שמש]] או [[אנרגיית רוח]] לצורך תשומות הנדרשות לחקלאות.  

לרוב בודקים היום את הגדלת הפריון החקלאי על ידי תשומות מקומיות ומתעלמים מתשומות עקיפות הנדרשות לשם הגידול. כך לדוגמה ניתן להסתכל על כמות היבול המגודלת בדונם אחד, אבל מתעלמים מ[[טביעת הרגל האקולוגית]] או משטחי אדמה נוספים הנדרשים לשם תחזוקת אותו שטח חקלאי - שטחים הנדרשים לשם כריית חומרי הזנה ולשם הטמעת הזיהום, שטחים הנדרשים לשם הספקת שירותים אקולוגיים למערכת החקלאית וכו'.  

לרוב בודקים היום את הגדלת הפריון החקלאי על ידי תשומות מקומיות ומתעלמים מתשומות עקיפות הנדרשות לשם הגידול. כך לדוגמה ניתן להסתכל על כמות היבול המגודלת בדונם אחד, אבל מתעלמים מ[[טביעת הרגל האקולוגית]] או משטחי אדמה נוספים הנדרשים לשם תחזוקת אותו שטח חקלאי - שטחים הנדרשים לשם כריית חומרי הזנה ולשם הטמעת הזיהום, שטחים הנדרשים לשם הספקת שירותים אקולוגיים למערכת החקלאית וכו'.

==שינוי בפריון החקלאי לאורך זמן==

==שינוי בפריון החקלאי לאורך זמן==