שורה 1: |
שורה 1: |
− | '''הכחדה המונית''' (mass extinction) או '''קריסה ביוטית''' היא אירוע שבו נכחדים מינים רבים של יצורים חיים מכדור הארץ בתקופה קצרה. '''הכחדה''' (extinction) היא מצב בו כל הפרטים של מין ביולוגי נהרגו. אירוע כזה מזוהה על ידי ירידה חדה ב[[מגוון ביולוגי|מגוון]] ובכמות של יצורים רב-תאיים. מדענים חושבים כי מאז החלו החיים על פני כדור הארץ, לפני כ-3.5 מיליארד שנים, התרחשו לפחות שש הכחדות המוניות, ולפחות בחלק מהן נעלמו רוב אוכלוסיות החי והצומח מעל פני האדמה וכן רוב אוכלוסיות בעלי החיים הימיים. הכחדות אלה נגרמו כתוצאה משינויים דרמטיים על פני כדור הארץ - שינוי מבנה האטמוספירה, [[שינוי אקלים|שינויים אקלימיים]] בעקבות אירועים געשיים, התנגשות שביטים בכדור הארץ, שינוי במפלס מי הים ועוד. חלק מההכחדות נגרמו כתוצאה מאירוע דרמטי כמו הנגשות שביט, אבל יש ראיות לכך שחלק מההכחדות נגרמו עקב [[תהליך ארוך טווח|תהליכים ארוכי טווח]] ראו [[השערת מדיאה]]. | + | '''הכחדה המונית''' (Mass extinction) או '''קריסה ביוטית''' היא אירוע שבו נכחדים מינים רבים של יצורים חיים מכדור הארץ בתקופה קצרה. '''הכחדה''' (Extinction) היא מצב בו כל הפרטים של מין ביולוגי נהרגו. אירוע כזה מזוהה על ידי ירידה חדה ב[[מגוון ביולוגי|מגוון]] ובכמות של יצורים רב-תאיים. מדענים חושבים כי מאז החלו החיים על פני כדור הארץ, לפני כ-3.5 מיליארד שנים, התרחשו לפחות שש הכחדות המוניות, ולפחות בחלק מהן נעלמו רוב אוכלוסיות החי והצומח מעל פני האדמה וכן רוב אוכלוסיות בעלי החיים הימיים. הכחדות אלה נגרמו כתוצאה משינויים דרמטיים על פני כדור הארץ - שינוי מבנה האטמוספירה, [[שינוי אקלים|שינויים אקלימיים]] בעקבות אירועים געשיים, התנגשות שביטים בכדור הארץ, שינוי במפלס מי הים ועוד. חלק מההכחדות נגרמו כתוצאה מאירוע דרמטי כמו הנגשות שביט, אבל יש ראיות לכך שחלק מההכחדות נגרמו עקב [[תהליך ארוך טווח|תהליכים ארוכי טווח]] ראו [[השערת מדיאה]]. |
| | | |
| [[קובץ:Bufo periglenes2.jpg|ממוזער|350px|הקרפדה הזהובה מקוסטה ריקה, Golden Toad of Costa Rica, שנכחדה בסביבות 1989. העלמותה מיוחסת למספר גורמים כמו [[התחממות עולמית|התחממות מזג האוויר]], וחדירת [[מינים פולשים]] של בעלי חיים וחיידקים]] | | [[קובץ:Bufo periglenes2.jpg|ממוזער|350px|הקרפדה הזהובה מקוסטה ריקה, Golden Toad of Costa Rica, שנכחדה בסביבות 1989. העלמותה מיוחסת למספר גורמים כמו [[התחממות עולמית|התחממות מזג האוויר]], וחדירת [[מינים פולשים]] של בעלי חיים וחיידקים]] |
שורה 10: |
שורה 10: |
| אירוע ההכחדה הידוע הראשון הוא '''"אירוע החמצן הגדול"''' או "אסון החמצן" שהתרחש לפני 2.4 מיליארדי שנים. בתקופה זו חיידקים כחוליים (מכונים גם אצות כחוליות), אשר מייצרים חמצן בתהליכי פוטוסינתזה, שינו את הרכב האטמוספירה והוסיפו לה כמות משמעותית של חמצן. חמצן זה הוא רעיל עבור חלק גדול מהחיידקים האל-אווירניים שחיו בעבר ורובם הגדול נכחד. | | אירוע ההכחדה הידוע הראשון הוא '''"אירוע החמצן הגדול"''' או "אסון החמצן" שהתרחש לפני 2.4 מיליארדי שנים. בתקופה זו חיידקים כחוליים (מכונים גם אצות כחוליות), אשר מייצרים חמצן בתהליכי פוטוסינתזה, שינו את הרכב האטמוספירה והוסיפו לה כמות משמעותית של חמצן. חמצן זה הוא רעיל עבור חלק גדול מהחיידקים האל-אווירניים שחיו בעבר ורובם הגדול נכחד. |
| | | |
− | במשך כ-2 מיליארד שנים - החל מלפני 3.5 מיליארד שנה ועד כ 700 מיליון שנה, היצורים החיים היחידים על כדור הארץ היו יצורים חד-תאיים כגון חיידקים כחולייים. לפני כ-700 עד 500 מיליון שנה החלו להתפתח יצורים רב תאיים דמוי מדוזה - אבל יצורים כאלה כמעט ולא מותירים שרידים. גם אם היו הכחדות גדולות בתקופה זו קשה למצוא להן עדויות. | + | במשך כ-2 מיליארד שנים - החל מלפני 3.5 מיליארד שנה ועד כ-700 מיליון שנה, היצורים החיים היחידים על כדור הארץ היו יצורים חד-תאיים כגון חיידקים כחולייים. לפני כ-700 עד 500 מיליון שנה החלו להתפתח יצורים רב תאיים דמוי מדוזה - אבל יצורים כאלה כמעט ולא מותירים שרידים. גם אם היו הכחדות גדולות בתקופה זו קשה למצוא להן עדויות. |
| | | |
− | לפני כ-540 מילוין שנה, התרחשה תקופת '''"פיצוץ הקמבריון"''' שבה עלתה מאד כמות היצורים המורכבים הרב-תאיים (ברובם חסרי-חוליות), מזהים עלייה במגוון המינים וגדלה גם כמות המאובנים עקב גידול של שריון עמיד. מאז תקופה זו קל יותר לעקוב אחר מאובנים ולזהות שינויים בכמות ובמגוון של היצורים החיים. במאמר פורץ-דרך שפורסם בשנת 1982, ג'ק ספקוסקי ודיוויד ראופ זיהו חמש הכחדות המונית שהתחרשו מאז פיצוץ הקמבריון. על הכחדות אלה קיימת הסכמה נרחבת, אם כי ייתכן והיו אירועים נוספים קטנים יותר. כמו כן ייתכן ואף סביר שהיו אירועי הכחדה קדומים יותר, אך קשה למצוא להן ראיות עקב העדר מאובנים. | + | לפני כ-540 מיליון שנה, התרחשה תקופת '''"פיצוץ הקמבריון"''' שבה עלתה מאד כמות היצורים המורכבים הרב-תאיים (ברובם חסרי-חוליות), מזהים עלייה במגוון המינים וגדלה גם כמות המאובנים עקב גידול של שריון עמיד. מאז תקופה זו קל יותר לעקוב אחר מאובנים ולזהות שינויים בכמות ובמגוון של היצורים החיים. במאמר פורץ-דרך שפורסם בשנת 1982, ג'ק ספקוסקי ודיוויד ראופ זיהו חמש הכחדות המונית שהתחרשו מאז פיצוץ הקמבריון. על הכחדות אלה קיימת הסכמה נרחבת, אם כי ייתכן והיו אירועים נוספים קטנים יותר. כמו כן ייתכן ואף סביר שהיו אירועי הכחדה קדומים יותר, אך קשה למצוא להן ראיות עקב העדר מאובנים. |
| | | |
| #'''הכחדת אורדוביק-סילור''' (Ordovician–Silurian extinction events O-S) לפני 450-440 מיליון שנה: התרחשה במעבר מתקופת מהאורדוביק לסילור. התרחשו שני אירועי הכחדה שבניהם הפסקה של כ-4 מיליון שנה. באירועים אלה נכחדו 27% מכלל משפחות המינים, 57% מכלל סוגי המינים וכ-70% מהמינים שחיו באותה תקופה. מדובר בהכחדה של חסרי חוליות ימיים (באותה תקופה לא ידוע על יצורים חיים על היבשה)- ברכיופודים, קונודונטים וטרילוביטים. הכחדה זו התרחשה בסמוך לתחילה ולסוף של תקופות קרח וההשערה הרווחת היא כי תחילה ירידה ולאחר מכן עליה משמעותית של פני הים הביאו לשינוי בתנאי-המחייה הימיים של יצורים רבים. השערות נוספות קשורות להתפרצות קרני גאמה, לשינוי בריכוז של פחמן דו חמצני באטמוספרה עקב התפרצות געשית וכן להרעלה על ידי [[מתכות כבדות]]. | | #'''הכחדת אורדוביק-סילור''' (Ordovician–Silurian extinction events O-S) לפני 450-440 מיליון שנה: התרחשה במעבר מתקופת מהאורדוביק לסילור. התרחשו שני אירועי הכחדה שבניהם הפסקה של כ-4 מיליון שנה. באירועים אלה נכחדו 27% מכלל משפחות המינים, 57% מכלל סוגי המינים וכ-70% מהמינים שחיו באותה תקופה. מדובר בהכחדה של חסרי חוליות ימיים (באותה תקופה לא ידוע על יצורים חיים על היבשה)- ברכיופודים, קונודונטים וטרילוביטים. הכחדה זו התרחשה בסמוך לתחילה ולסוף של תקופות קרח וההשערה הרווחת היא כי תחילה ירידה ולאחר מכן עליה משמעותית של פני הים הביאו לשינוי בתנאי-המחייה הימיים של יצורים רבים. השערות נוספות קשורות להתפרצות קרני גאמה, לשינוי בריכוז של פחמן דו חמצני באטמוספרה עקב התפרצות געשית וכן להרעלה על ידי [[מתכות כבדות]]. |
שורה 28: |
שורה 28: |
| מידי שנה מפרסם ארגון IUCN, האיגוד הבינלאומי לשימור טבע את הדו"ח השנתי שלו "רשימת המינים האדומים". (מיני הצומח והחי הנמצאים בדרגות שונות של סכנת הכחדה). כל מין רביעי של יונק, כל מין שמיני של ציפור ושליש ממיני הדו-חיים נמצאים כיום בסכנת הכחדה. מתוך 12 אלף מיני הצומח הנכללים בספר האדום, נתונים יותר משני שלישים תחת איום ממשי. | | מידי שנה מפרסם ארגון IUCN, האיגוד הבינלאומי לשימור טבע את הדו"ח השנתי שלו "רשימת המינים האדומים". (מיני הצומח והחי הנמצאים בדרגות שונות של סכנת הכחדה). כל מין רביעי של יונק, כל מין שמיני של ציפור ושליש ממיני הדו-חיים נמצאים כיום בסכנת הכחדה. מתוך 12 אלף מיני הצומח הנכללים בספר האדום, נתונים יותר משני שלישים תחת איום ממשי. |
| | | |
− | בספטבר 2007 פרסם הארגון את הדו"ח העדכני ביותר. הדו"ח קובע שבמהלך השנה האחרונה נוספו עוד 200 מינים לרשימה. בשנת 2007 היא השנה הראשונה הופיעו בספר האדום גם אלמוגים. עשרה מיני אלמוגים מאיי גלפגוס נכללים ברשימה ושניים מהם נמצאים בסכנת הכחדה המוגדרת כחמורה.
| + | בספטמבר 2007 פרסם הארגון את הדו"ח העדכני ביותר. הדו"ח קובע שבמהלך השנה האחרונה נוספו עוד 200 מינים לרשימה. בשנת 2007 היא השנה הראשונה הופיעו בספר האדום גם אלמוגים. עשרה מיני אלמוגים מאיי גלפגוס נכללים ברשימה ושניים מהם נמצאים בסכנת הכחדה המוגדרת כחמורה. |
| | | |
| סכנת ההכחדה מרחפת בעיקר על יונקים ובעלי חיים גדולים, הזקוקים לשטחי מחיה רחבים ההולכים ונעלמים בעקבות פיתוח למטרות אנושיות הכולל בינוי, כריתת עצים וכן עקב ציד למטרות מאכל וסחר. | | סכנת ההכחדה מרחפת בעיקר על יונקים ובעלי חיים גדולים, הזקוקים לשטחי מחיה רחבים ההולכים ונעלמים בעקבות פיתוח למטרות אנושיות הכולל בינוי, כריתת עצים וכן עקב ציד למטרות מאכל וסחר. |
שורה 67: |
שורה 67: |
| אלא שהכחדת מינים היא דוגמה ל[[כשל שוק]] בו מנגנון זה לא עובד. במקרים של ציד, ככל שמין ניצוד הופך לנדיר יותר, מחירו בשוק עולה, ולציידים יש יותר מוטיבציה ומימון לחפש אחריו. מינים כגון הטיגריס והקרנף עומדים על סף הכחדה בגלל ציד לא חוקי הנובע מסיבה זו, גם הפיל האפריקאי ניצוד במספרים גדולים בגלל ביקוש עולה לשנהבים. יש טענות כי אחת הסיבות העיקריות להכחדת דולפין הנהרות הסיני היתה גידול בכמות הפרטים שניצודו. | | אלא שהכחדת מינים היא דוגמה ל[[כשל שוק]] בו מנגנון זה לא עובד. במקרים של ציד, ככל שמין ניצוד הופך לנדיר יותר, מחירו בשוק עולה, ולציידים יש יותר מוטיבציה ומימון לחפש אחריו. מינים כגון הטיגריס והקרנף עומדים על סף הכחדה בגלל ציד לא חוקי הנובע מסיבה זו, גם הפיל האפריקאי ניצוד במספרים גדולים בגלל ביקוש עולה לשנהבים. יש טענות כי אחת הסיבות העיקריות להכחדת דולפין הנהרות הסיני היתה גידול בכמות הפרטים שניצודו. |
| | | |
− | הכחדת מינים עלולה לגרום לקריסת [[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]], וההשלכות הכלכליות של דבר זה אינן ידועות. השפעה מתונה הרבה יותר היא לאי יכולת מימוש של פטנציאל תיירותי. מין שנכחד אינו ניתן להחזרה, ובנוסף הוא מערער את המערכת האקולוגית שבה היה, ומגדיל את סיכויי ההכחדה של מינים נוספים התלויים בו. דבר זה מהווה דוגמה לכך שכסף אינו חליפי לכל דבר בטבע. בנוסף הדבר מהווה הדגמה לחשיבות של תאוריה כלכלית דינאמית שבה יש אי-הופכיות של הזמן בניגוד לתאוריה הנאו קלאסית שבה [[כל דבר הוא הפיך]]. | + | הכחדת מינים עלולה לגרום לקריסת [[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]], וההשלכות הכלכליות של דבר זה אינן ידועות. השפעה מתונה הרבה יותר היא לאי יכולת מימוש של פוטנציאל תיירותי. מין שנכחד אינו ניתן להחזרה, ובנוסף הוא מערער את המערכת האקולוגית שבה היה, ומגדיל את סיכויי ההכחדה של מינים נוספים התלויים בו. דבר זה מהווה דוגמה לכך שכסף אינו חליפי לכל דבר בטבע. בנוסף הדבר מהווה הדגמה לחשיבות של תאוריה כלכלית דינאמית שבה יש אי-הופכיות של הזמן בניגוד לתאוריה הנאו קלאסית שבה [[כל דבר הוא הפיך]]. |
| | | |
| ==ראו גם== | | ==ראו גם== |