47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 9:
שורה 9: − + + שורה 19:
שורה 20: + + + + + + + + +
אין תקציר עריכה
אחת המבקרות הראשונות של סכנות ה[[זיהום]] שנובע מ[[חומרי הדברה]] של החקלאות התעשייתית היתה [[רייצ'ל קרסון]] שספרה [[אביב דומם]] יצא בשנות ה-60 ותניע את [[סביבתנות|התנועה הסביבתית]] בארצות הברית. כיום יש גורמים רבים המזהירים מפני סכנות ובעיות [[קיימות]] ו[[חוסן]] בתחומי המזון, [[בטחון תזונתי]] של החקלאות התעשייתית, ביניהם ה[[סביבתנות|סביבתן]] [[לסטר בראון]] ([[עולם מלא צלחות ריקות]]), הביולוג ו[[היסטוריה סביבתית|היסטוריון הסביבתי]] [[ ג'ארד דיימונד]] ([[התמוטטות]]), הביולוג הבריטי קולין טאג' ([[כך נקצור (ספר)|כך נקצור]]) אנשי [[פרמקלצ'ר]] ועוד. הבעיה היא שחקלאות תעשייתית היא סוג של [[נעילה טכנולוגית]] - קל לעבור אל החקלאות התעשייתית, שכן בטווח הקצר היא מוזילה עלויות ומעלה את היבול, אבל לאחר שהאוכלוסייה גדלה ושיטות החקלאות התעשייתית גרמו להרס מערכות אקולוגיות בשכבת ה[[קרקע]], קשה לחזור חזרה ל[[חקלאות בת קיימא]], שכן הדבר גורר גידול מזון יקר יותר, עם יותר תשומות של כוח אדם ו[[פריון חקלאי]] נמוך יותר (בדרך כלל) ליחידת שטח, במיוחד כאשר מדובר בייצור מזון המוני.
אחת המבקרות הראשונות של סכנות ה[[זיהום]] שנובע מ[[חומרי הדברה]] של החקלאות התעשייתית היתה [[רייצ'ל קרסון]] שספרה [[אביב דומם]] יצא בשנות ה-60 ותניע את [[סביבתנות|התנועה הסביבתית]] בארצות הברית. כיום יש גורמים רבים המזהירים מפני סכנות ובעיות [[קיימות]] ו[[חוסן]] בתחומי המזון, [[בטחון תזונתי]] של החקלאות התעשייתית, ביניהם ה[[סביבתנות|סביבתן]] [[לסטר בראון]] ([[עולם מלא צלחות ריקות]]), הביולוג ו[[היסטוריה סביבתית|היסטוריון הסביבתי]] [[ ג'ארד דיימונד]] ([[התמוטטות]]), הביולוג הבריטי קולין טאג' ([[כך נקצור (ספר)|כך נקצור]]) אנשי [[פרמקלצ'ר]] ועוד. הבעיה היא שחקלאות תעשייתית היא סוג של [[נעילה טכנולוגית]] - קל לעבור אל החקלאות התעשייתית, שכן בטווח הקצר היא מוזילה עלויות ומעלה את היבול, אבל לאחר שהאוכלוסייה גדלה ושיטות החקלאות התעשייתית גרמו להרס מערכות אקולוגיות בשכבת ה[[קרקע]], קשה לחזור חזרה ל[[חקלאות בת קיימא]], שכן הדבר גורר גידול מזון יקר יותר, עם יותר תשומות של כוח אדם ו[[פריון חקלאי]] נמוך יותר (בדרך כלל) ליחידת שטח, במיוחד כאשר מדובר בייצור מזון המוני.
==מונוקולטורה==
==שיטות בגידול יבולים==
===מונוקולטורה===
[[קובץ:Wheat yield.PNG|ממוזער|450px|[[פריון חקלאי|הפריון החקלאי]] ביחידות של ק"ג להקטאר (= 10 דונם), של המדינות המגדלות את רוב ה[[חיטה]] בעולם בשנים 1961-2013. בתקופה זו עלה פריון החיטה הממוצע בעולם פי 3. הפריון המקסימלי כיום הוא כ-8000 ק"ג להקטאר כלומר 800 ק"ג לדונם. עד שנות ה-90 הפריון עלה בקצב של כ-4% בשנה בממוצע ומאז יש התמתנות בקצב גידול הפריון החקלאי לחיטה לכ-1.4% בשנה]].
[[קובץ:Wheat yield.PNG|ממוזער|450px|[[פריון חקלאי|הפריון החקלאי]] ביחידות של ק"ג להקטאר (= 10 דונם), של המדינות המגדלות את רוב ה[[חיטה]] בעולם בשנים 1961-2013. בתקופה זו עלה פריון החיטה הממוצע בעולם פי 3. הפריון המקסימלי כיום הוא כ-8000 ק"ג להקטאר כלומר 800 ק"ג לדונם. עד שנות ה-90 הפריון עלה בקצב של כ-4% בשנה בממוצע ומאז יש התמתנות בקצב גידול הפריון החקלאי לחיטה לכ-1.4% בשנה]].
למרות הגידול בבזבוז, הגידול היחיד מאפשר את המשך הגדלת [[פריון חקלאי|הפריון החקלאי]] בארצות הברית כמו גם במדינות רבות אחרות. עם זאת יש לשים לב כי דבר זה קיים במספר תהליכי-משנה. תהליך אחד הוא ירידה בגידול של הפריון השולי של הגידולים. בעבר הגידול בפריון החקלאי היה גבוה בהרבה יחסית לגידול בעשורים האחרונים. אם מגמה זו נכונה הדבר יכול להצביע על מה שמכונה [[תפוקה שולית יורדת לטכנולוגיה]] כלומר בתחילה טכנולוגיה חדשה מאפשרת שינוי מהותי ומהיר, אבל לאחר מכך ההתקדמות שהיא מאפשרת היא איטית יותר. מבחינה אנרגטית ניתן לבחון את הנושא לפי [[עקרון ההספק המקסימלי]] - כלומר שמערכת טבעית רוצה למקסם את הספק האנרגיה שלה על פני זמן, והגדלה של הספק כזה בתהליך נתון מחייבת התרחקות מנקודות [[יעילות אנרגטית]]. החקלאות התעשייתית ממקסמת את הפריון החקלאי במונחים של תפוקה לזמן לשטח נתון, אבל במונחים של קבלת תפוקות לעומת תשומות היא מגדילה את התפוקה תוך כדי הקטנת היעילות של התשומות.
למרות הגידול בבזבוז, הגידול היחיד מאפשר את המשך הגדלת [[פריון חקלאי|הפריון החקלאי]] בארצות הברית כמו גם במדינות רבות אחרות. עם זאת יש לשים לב כי דבר זה קיים במספר תהליכי-משנה. תהליך אחד הוא ירידה בגידול של הפריון השולי של הגידולים. בעבר הגידול בפריון החקלאי היה גבוה בהרבה יחסית לגידול בעשורים האחרונים. אם מגמה זו נכונה הדבר יכול להצביע על מה שמכונה [[תפוקה שולית יורדת לטכנולוגיה]] כלומר בתחילה טכנולוגיה חדשה מאפשרת שינוי מהותי ומהיר, אבל לאחר מכך ההתקדמות שהיא מאפשרת היא איטית יותר. מבחינה אנרגטית ניתן לבחון את הנושא לפי [[עקרון ההספק המקסימלי]] - כלומר שמערכת טבעית רוצה למקסם את הספק האנרגיה שלה על פני זמן, והגדלה של הספק כזה בתהליך נתון מחייבת התרחקות מנקודות [[יעילות אנרגטית]]. החקלאות התעשייתית ממקסמת את הפריון החקלאי במונחים של תפוקה לזמן לשטח נתון, אבל במונחים של קבלת תפוקות לעומת תשומות היא מגדילה את התפוקה תוך כדי הקטנת היעילות של התשומות.
==שיטות בגידול בעלי חיים==
'''חקלאות בעלי חיים אינטנסטיבית''' (Intensive livestock farming) המכונה גם "factory farming" מתייחסת לתהליכים של גידול בעלי חיים במקום מוגבל וצפוף בתנאים שמזכירים מפעל (אם מתייחסים לבעלי החיים כאל מוצר) בית כלא, צינוק או מחנה ריכוז (אם מתייחסים לבעלי החיים כאל יצור דומה לאדם). מפעל ריכוזי להזנת בעלי חיים (Concentrated animal feeding operations) יכול להכיל כמות גדולה של בעלי חיים (חלקם עד מאות אלפי בעלי חיים): פרות, חזירים, תרנגולות, תרנגולי-הודו ועוד. בדרך כלל במבנים סגורים וללא חלונות. המהות של חוות כאלה היא הריכוז של בעלי חיים במקום אחד וניצול [[יתרונות לגודל]] - קבלת תפוקה מקסימלית של בעלי חיים בעלות הנמוכה ביותר, עם מטרה מוצהרת לשמור על בטיחות תזונתית גבוה. המונח "חוות תעשתיות" וחקלאות תעשייתית נהוג בדרך כלל כביקורת וגנאי. תומכי השיטה טוענים כי ההיא הגדילה בצורה משמעותית את גידול בעלי החיים מבחינת [[יעילות]] וכמות המזון מהחי המופקת. מתנגדי השיטה בהכרח רואים בטיעונים אלה דבר חיובי.
מזון ומים מועברים אל בעלי החיים, ובדרך כלל הם מקבלים גם ויטמינים, הורמונים, טיפולים נוגדי מחלות ולפעמים גם מינון נמוך של אנטיביוטיקה במטרה לזרז את תהליך ההתפתחות מהר ככל האפשר. הורמון גדילה ניתן לבעלי חיים בארצות הברית ובמדינות אחרות, אבל הוא אסור באיחוד האירופי. בעלי החיים בחוות תעשתיות מוחזקים בתאים קטנים ומוגבלים מאד בתנועה שלהם והם נמצאים ברמות גבוהות של [[מתח נפשי|סטרס]] שעלול לפגוע בבריאות של כל בעלי החיים. כמו כן יש ראיות לכך שבעלי החיים חווים סבל בדומה לבני אדם כך שתנאי מחייה אלה מהווים עינוי מתמשך עבורם. בנסיון למנוע פגיעה-עצמית וקרבות בין בעלי החיים חוואים פיתחו שיטות שונות כמו קטימת מקור של עופות, כלובים אישיים וחיפוש מינים שהם כנועים יותר.
הריכוז הגבוה של בעלי חיים במקום אחד יכול ליצור בעיות של ריח, [[זיהום אוויר]], [[זיהום רעש]] ו[[זיהום מים]]. בארצות הברית היו מספר מקרים של זיהום מים ממתקנים כאלה, ובעיות יכולות להגרם מזליגה של צואה ומחומרי דישון. מיכל אגירה שהדלף בשנת 1995 לדוגמה שיחרר 25 מיליון גלונים של זיהום חנקות בצפון קרלוניה והביא למותם של שמונה עד עשרה מיליון דגים. הצפיפות הגבוה של בעלי חיים, שיטות העבודה, זיהום, תנאי המחייה והפגרים של בעלי החיים מהווה בעיה אתית לחלק מהצרכנים. חלק מהצרכנים מדחיקים או נמנעים מהנושא כדי להרחיק את האחריות שלהם לתנאי הגידול של בעלי החיים. היצרנים אינם מעודדים בדרך כלל ביקורים, [[שקיפות]] וגישה של הציבור אל המתקנים. פעילי [זכויות בעלי חיים]] ופעילי [[רווחת בעלי חיים]] מאשימים כי השיטה היא אכזרית כלפי בעלי חיים.
בעיות נוספות של מתקנים אלה כוללות חשש להשפעות על בריאות העובדים והשכנים, בעיות ריח, ותרומה של השימוש האינטסיבטי באנטיביוטיקה ל[[התרגלות לאנטיביוטיקה]] שעלולה לסכן את כלל בני האדם. לפי המרכז לבקרת מחלות בארצות הברית (CDC) עובדים בחוות מתועשות אינטסיביות יכולים לסבול מבעיות בריאות כמו מחלת ריאות כרונית, פגיעות בשלד ובשרירים ולהדבק ממחלות שמועברות על ידי בעלי חיים.
==תשומות נדרשות==
==תשומות נדרשות==