שינויים

'''חקלאות תעשייתית''' (Industrial farming) היא צורה [[מודרנית]] של [[חקלאות]] שמתייחסת לייצור תעשייתי של בעלי חיים, מוצרי חלב, דגים ו[[גידולי מזון]]. השיטות של חקלאות תעשייתית כוללות שימוש ב[[מכונות חקלאיות]] ([[טרקטורים]], קטפות, מטוסי ריסוס וכו'), [[הנדסה גנטית]], שיטות להגדלת [[יתרון לגודל]], יצירת שווקים חדשים למזון, היישום של הגנת [[פטנטים]] על מידע גנטי, ו[[מסחר עולמי במזון]]. שיטות אלה נפוצות במדינות מתועשות והולכות ונהיות נפוצות יותר ברחבי העולם. רוב הבשר, מוצרי החלב, הביצים, ה[[דגנים]], הפירות והירקות שניתן להשיג ב[[סופרמרקט]] נוצרים על ידי שיטות אלה של חקלאות תעשייתית.  

'''חקלאות תעשייתית''' (Industrial farming) היא צורה [[מודרנית]] של [[חקלאות]] שמתייחסת לייצור תעשייתי של בעלי חיים, מוצרי חלב, ו[[גידולי מזון]] כמו [[דגנים]] פירות וירקות. השיטות של חקלאות תעשייתית כוללות שימוש ב[[מכונות חקלאיות]] ([[טרקטורים]], קטפות, מטוסי ריסוס וכו'),  שימוש ב[[דשן כימי]], ושימוש נרחב ב[[חומרי הדברה|חומרי הדברה המבוססים על דלקים מתכלים]],[[הנדסה גנטית]] ושיטות מודרניות נוספות לשינוי הגנום, שיטות להגדלת [[יתרון לגודל]] בחקלאות, יצירת שווקים חדשים למזון, היישום של הגנת [[פטנטים]] על מידע גנטי, ו[[מסחר עולמי במזון]]. שיטות אלה נפוצות במדינות מתועשות והולכות ונהיות [[גלובליזציה|נפוצות יותר ברחבי העול]]ם. רוב הבשר, מוצרי החלב, הביצים, ה[[דגנים]], הפירות והירקות שניתן להשיג ב[[סופרמרקט]] נוצרים על ידי שיטות אלה של חקלאות תעשייתית.  

[[קובץ:Wheat harvest.jpg|ממוזער|350px|שדה [[חיטה]] ענק בארצות הברית, החיטה הפכה לאחד ממיני הצמחים הנפוצים בעולם, והיא מטופחת בהתמדה על ידי [[בני אדם|בני האדם]]. שדות ענק כאלו מכונים [[מונוקלצ'ר]] או גידול סוג אחד של צמח בשטח עצום, ויש להן [[השפעה סביבתית|השלכות סביבתיות]] רבות. היבט אחד של דבר זה הוא רגישות למחלות ולמפגעים, שכן הבסיס התזונתי הופך להיות צר יותר.]]

[[קובץ:Wheat harvest.jpg|ממוזער|350px|שדה [[חיטה]] ענק בארצות הברית, החיטה הפכה לאחד ממיני הצמחים הנפוצים בעולם, והיא מטופחת בהתמדה על ידי [[בני אדם|בני האדם]]. שדות ענק כאלו מכונים [[מונוקלצ'ר]] או גידול סוג אחד של צמח בשטח עצום, ויש להן [[השפעה סביבתית|השלכות סביבתיות]] רבות. היבט אחד של דבר זה הוא רגישות למחלות ולמפגעים, שכן הבסיס התזונתי הופך להיות צר יותר.]]

חקלאות תעשייתית החלה להתפתח בראשית [[המהפכה התעשייתית]] עם המצאת קטפות כותנה, [[קומבאין|קומבאיינים]], [[טרקטורים]] ועוד [[מכונות חקלאיות]]. היא התקדמה באופן משמעותי בעקבות [[המהפכה הירוקה]] במאה ה-20, שהובילה לשימוש נרחב ב[[דשן כימי]], [[חומרי הדברה]] וזני דגנים בעלי פריון משופר. היבטים אלה הובילו לגידול דרסטי ב[[פריון חקלאי|פריון החקלאי]] של היבולים, יחד עם צמצום של כוח האדם הישיר העוסק בחקלאות. דבר זה עודד את ה[[עיור]] וגרר [[יתרון לגודל|יתרונות לגודל]] שהביאו לכך שחוות קטנות יותר נסגרו לטובת חוות ענק. החקלאות התעשייתית איפשרה להגדיל את תנובת המזון העולמית, להימנע מ[[אסון מלתוסיאני]] ולהאכיל [[אוכלוסיית העולם|מיליארדי בני אדם]], למרות [[גידול אוכלוסין|גידול האוכלוסייה]].  

חקלאות תעשייתית החלה להתפתח בראשית [[המהפכה התעשייתית]] עם המצאת קטפות כותנה, [[קומבאין|קומבאיינים]], [[טרקטורים]] ועוד [[מכונות חקלאיות]]. היא התקדמה באופן משמעותי בעקבות [[המהפכה הירוקה]] במאה ה-20, שהובילה לשימוש נרחב ב[[דשן כימי]], [[חומרי הדברה]] וזני [[דגנים]] בעלי פריון משופר. היבטים אלה הובילו לגידול דרסטי ב[[פריון חקלאי|פריון החקלאי]] של היבולים, יחד עם צמצום משמעותי בכוח האדם העוסק בחקלאות (עם כי נוצרו עקב כך תעשיות חדשות בתחומים אחרים כמו הפקת דשנים, ייצור חומרי הדברה, ייצור מיכון חקלאי ועוד). דבר זה עודד את ה[[עיור]] וגרר [[יתרון לגודל|יתרונות לגודל]] שהביאו לכך שחוות קטנות יותר נסגרו לטובת חוות ענק. החקלאות התעשייתית איפשרה להגדיל את תנובת המזון העולמית, להימנע מ[[אסון מלתוסיאני]] ולהאכיל [[אוכלוסיית העולם|מיליארדי בני אדם]], למרות [[גידול אוכלוסין|גידול האוכלוסייה]].  

עם זאת החקלאות התעשייתית [[חקלאות בת קיימא|אינה בת קיימא]]: היא תלויה ב[[אקסרגיה|אנרגיה]] זולה שמקורה ב[[דלק מחצבי]] לשם הפקת [[דשן כימי]], תפעול הציוד החקלאי, הכנת חומרי ההדברה ועיבוד המזון והובלתו לחלקים שונים בעולם. הכנת [[דשן כימי|הדשן הכימי]] דורשת שאיבה של [[גז טבעי]], ו[[כרייה]] של [[פוספטים]] ו[[אשלג]]. הפקת [[חומרי הדברה]] ותפעול הציוד החקלאי תלויים בהספקה של [[נפט]]. בכך החקלאות התעשייתית גוררת תלות גדלה והולכת של המזון ב[[משאבים מתכלים]]. כמו כן חקלאות זו גוררת [[סחף קרקע]] ושיבוש של [[מחזור החנקן]] ו[[מחזור הזרחן]] והיא בעלת [[השפעות סביבתיות]] נוספות שמקשות על המשך קיומה.  

עם זאת החקלאות התעשייתית [[חקלאות בת קיימא|אינה בת קיימא]] - כלומר קיימים [[תהליך|תהליכים]] שמאיימים על פגיעה מהותית בהמשך קיומה: היא תלויה ב[[אקסרגיה|אנרגיה]] זולה שמקורה ב[[דלק מחצבי]] לשם הפקת [[דשן כימי]], תפעול הציוד החקלאי, הכנת [[חומרי הדברה|חומרי ההדברה]] ועיבוד המזון והובלתו לחלקים שונים בעולם. הכנת [[דשן כימי|הדשן הכימי]] דורשת שאיבה של [[גז טבעי]], ו[[כרייה]] של [[פוספטים]] ו[[אשלג]]. הפקת [[חומרי הדברה]] ותפעול הציוד החקלאי תלויים שניהם בהספקה של [[נפט]]. בכך החקלאות התעשייתית גוררת תלות גדלה והולכת של המזון ב[[משאבים מתכלים]] שצפויים לעבור [[שיא תפוקה]] ודלדול משאבים. כמו כן חקלאות זו גוררת [[סחף קרקע]] ופגיעות נוספות בקרקע , במים ובמערכות אקולוגיות (במיוחד ב[[יערות]]) שהן חיוניות להמשך התפקוד שלה עצמה. בנוסף החקלאות התעשייתית קשורה לשיבוש של [[מחזור החנקן]] ו[[מחזור הזרחן]], ותורמת תרומה נכבדת ל[[התחממות עולמית]], והיא בעלת [[השפעות סביבתיות]] נוספות שמקשות על המשך קיומה.  

אחת המבקרות הראשונות של סכנות ה[[זיהום]] שנובע מ[[חומרי הדברה]] של החקלאות התעשייתית היתה [[ריצ'ל קרסון]] שספרה [[אביב דומם]] יצא בשנות ה-60 ותניע את [[סביבתנות|התנועה הסביבתית]] בארצות הברית. כיום יש גורמים רבים המזהירים מפני סכנות ובעיות [[קיימות]] ו[[חוסן]] בתחומי המזון, [[בטחון תזונתי]] של החקלאות התעשייתית, ביניהם ה[[סביבתנות|סביבתן]] [[לסטר בראון]] ([[עולם מלא צלחות ריקות]]), הביולוג ו[[היסטוריה סביבתית|היסטוריון הסביבתי]] [[ ג'ארד דיימונד]] ([[התמוטטות]]), הביולוג הבריטי קולין טאג' ([[כך נקצור (ספר)|כך נקצור]]) אנשי [[פרמקלצ'ר]] ועוד. הבעיה היא שחקלאות תעשייתית היא  סוג של [[נעילה טכנולוגית]] - קל לעבור אל החקלאות התעשייתית שכן בטווח הקצר היא מוזילה עלויות ומעלה את היבול, אבל לאחר שהאוכלוסייה גדלה ושיטות החקלאות התעשייתית גרמו להרס מערכות אקולוגיות בשכבת ה[[קרקע]], קשה לחזור חזרה ל[[חקלאות בת קיימא]], שכן הדבר גורר גידול מזון יקר יותר, עם יותר תשומות של כוח אדם ופריון חקלאי נמוך יותר (בדרך כלל) ליחידת שטח, במיוחד כאשר מדובר בייצור מזון המוני.  

אחת המבקרות הראשונות של סכנות ה[[זיהום]] שנובע מ[[חומרי הדברה]] של החקלאות התעשייתית היתה [[ריצ'ל קרסון]] שספרה [[אביב דומם]] יצא בשנות ה-60 ותניע את [[סביבתנות|התנועה הסביבתית]] בארצות הברית. כיום יש גורמים רבים המזהירים מפני סכנות ובעיות [[קיימות]] ו[[חוסן]] בתחומי המזון, [[בטחון תזונתי]] של החקלאות התעשייתית, ביניהם ה[[סביבתנות|סביבתן]] [[לסטר בראון]] ([[עולם מלא צלחות ריקות]]), הביולוג ו[[היסטוריה סביבתית|היסטוריון הסביבתי]] [[ ג'ארד דיימונד]] ([[התמוטטות]]), הביולוג הבריטי קולין טאג' ([[כך נקצור (ספר)|כך נקצור]]) אנשי [[פרמקלצ'ר]] ועוד. הבעיה היא שחקלאות תעשייתית היא  סוג של [[נעילה טכנולוגית]] - קל לעבור אל החקלאות התעשייתית, שכן בטווח הקצר היא מוזילה עלויות ומעלה את היבול, אבל לאחר שהאוכלוסייה גדלה ושיטות החקלאות התעשייתית גרמו להרס מערכות אקולוגיות בשכבת ה[[קרקע]], קשה לחזור חזרה ל[[חקלאות בת קיימא]], שכן הדבר גורר גידול מזון יקר יותר, עם יותר תשומות של כוח אדם ו[[פריון חקלאי]] נמוך יותר (בדרך כלל) ליחידת שטח, במיוחד כאשר מדובר בייצור מזון המוני.  

==מונוקולטורה==

==מונוקולטורה==