שינויים

במדינת ישראל יש לכ-40 חברות קבלן של עובדים זרים (תאגידי ההעסקה) היתר להביא עובדים. לכל חברה כזאת ישנה מכסת  עובדים אותה היא יכולה להביא. על פי החוק הישראלי, אסור לחברות קבלן לגבות מהעובדים דמי תיווך העולים על כ- 3,050 ש"ח.[http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m01729.pdf]  בפועל, המתווכים בארצות המוצא, והחברה מקבלים כ – 5,000$ – 20,000$ מכל עובד, עבור הזכות לעבוד בישראל. לפי עדויות העובדים, סכום דמי התיווך הנגבים מהם נע בין $5,000 לעובדי סיעוד מהפיליפינים לבין $19,000  לעובדי בניין מסין במחירי [http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m01729.pdf] 2007 (כלומר 72 אלף ש"ח לפי שער הדולר במחירי 2011).  סכומים אלה גבוהים פי 6 עד פי 23 מהמותר.  

במדינת ישראל יש לכ-40 חברות קבלן של עובדים זרים (תאגידי ההעסקה) היתר להביא עובדים. לכל חברה כזאת ישנה מכסת  עובדים אותה היא יכולה להביא. על פי החוק הישראלי, אסור לחברות קבלן לגבות מהעובדים דמי תיווך העולים על כ- 3,050 ש"ח.[http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m01729.pdf]  בפועל, המתווכים בארצות המוצא, והחברה מקבלים כ – 5,000$ – 20,000$ מכל עובד, עבור הזכות לעבוד בישראל. לפי עדויות העובדים, סכום דמי התיווך הנגבים מהם נע בין $5,000 לעובדי סיעוד מהפיליפינים לבין $19,000  לעובדי בניין מסין במחירי [http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m01729.pdf] 2007 (כלומר 72 אלף ש"ח לפי שער הדולר במחירי 2011).  סכומים אלה גבוהים פי 6 עד פי 23 מהמותר.  

הדבר אפשרי על ידי מנגנון שבוחברות ישראליות הן "שותף שקט" בסוכנויות כוח אדם בארצות המוצא כמו תאילנד, הפילפינים או סין. הרווחים הגדולים מתחלקים בין השותף הישראלי לבין החברות בארץ המוצא.  

הדבר אפשרי על ידי מנגנון שבוחברות ישראליות הן "שותף שקט" בסוכנויות כוח אדם בארצות המוצא כמו תאילנד, הפיליפינים או סין. הרווחים הגדולים מתחלקים בין השותף הישראלי לבין החברות בארץ המוצא.  

גם כשהעובד מגיע לארץ הוא אינו מקבל שכר על פי החוק. שכר עובד לשעה, על פי הדוחות הללו נע בממוצע סביב 13.5 ש"ח לשעה. הרבה פחות משכר המינימום המותר. גם סכומים שחברות הקבלן אמורות להפריש לטובת העובד ולשלם לעובד בסוף שהייתו, אינם משולמים. כך נוצר מצב, שכל עובד זר, הוא "מכרה זהב" עבור קבלן העסקה. כנראה שלחלק לא מבוטל מהכנסתו מגיע לידי חברת הקבלן, וכך גם הסכום הגבוה שהוא משלם עבור הזכות לעבוד בארץ. רק מהתשלום על זכות זו, זוכות החברות ללמעלה מרבע מיליארד דולר בשנה.

גם כשהעובד מגיע לארץ הוא אינו מקבל שכר על פי החוק. שכר עובד לשעה, על פי הדוחות הללו נע בממוצע סביב 13.5 ש"ח לשעה. הרבה פחות משכר המינימום המותר. גם סכומים שחברות הקבלן אמורות להפריש לטובת העובד ולשלם לעובד בסוף שהייתו, אינם משולמים. כך נוצר מצב, שכל עובד זר, הוא "מכרה זהב" עבור קבלן העסקה. כנראה שלחלק לא מבוטל מהכנסתו מגיע לידי חברת הקבלן, וכך גם הסכום הגבוה שהוא משלם עבור הזכות לעבוד בארץ. רק מהתשלום על זכות זו, זוכות החברות ללמעלה מרבע מיליארד דולר בשנה.