שינויים

[[קובץ:Wheat harvest.jpg|ממוזער|350px|שדה [[חיטה]] ענק בארצות הברית, החיטה הפכה לאחד ממיני הצמחים הנפוצים בעולם, והיא מטופחת בהתמדה על ידי [[בני אדם|בני האדם]]. שדות ענק כאלו מכונים [[מונוקלצ'ר]] או גידול סוג אחד של צמח בשטח עצום, ויש להן [[השפעה סביבתית|השלכות סביבתיות]] רבות. היבט אחד של דבר זה הוא רגישות למחלות ולמפגעים, שכן הבסיס התזונתי הופך להיות צר יותר.]]

[[קובץ:Wheat harvest.jpg|ממוזער|350px|שדה [[חיטה]] ענק בארצות הברית, החיטה הפכה לאחד ממיני הצמחים הנפוצים בעולם, והיא מטופחת בהתמדה על ידי [[בני אדם|בני האדם]]. שדות ענק כאלו מכונים [[מונוקלצ'ר]] או גידול סוג אחד של צמח בשטח עצום, ויש להן [[השפעה סביבתית|השלכות סביבתיות]] רבות. היבט אחד של דבר זה הוא רגישות למחלות ולמפגעים, שכן הבסיס התזונתי הופך להיות צר יותר.]]

חקלאות תעשייתית החלה להתפתח בראשית [[המהפכה התעשייתית]] עם המצאת קטפות כותנה, [[קומבאין|קומבאיינים]], [[טרקטורים]] ועוד [[מכונות חקלאיות]]. היא התקדמה באופן משמעותי בעקבות [[המהפכה הירוקה]] במאה ה-20, שהובילה לשימוש נרחב ב[[דשן כימי]], [[חומרי הדברה]] וזני דגנים בעלי פריון משופר. היבטים אלה הובילו לגידול דארסטי ב[[פריון חקלאי|פריון החקלאי]] של היבולים, יחד עם צמצום של כוח האדם הישיר העוסק בחקלאות. דבר זה עודד את ה[[עיור]] וגרר [[יתרון לגודל|יתרונות לגודל]] שהביאו לכך שחוות קטנות יותר נסגרו לטובת חוות ענק. החקלאות התעשייתית איפשרה להגדיל את תנובת המזון העולמית, להמנע מ[[אסון מלתוסיאני]] ולהאכיל [[אוכלוסיית העולם|מיליארדי בני אדם]], למרות [[גידול אוכלוסין|גידול האוכלוסייה]].  

חקלאות תעשייתית החלה להתפתח בראשית [[המהפכה התעשייתית]] עם המצאת קטפות כותנה, [[קומבאין|קומבאיינים]], [[טרקטורים]] ועוד [[מכונות חקלאיות]]. היא התקדמה באופן משמעותי בעקבות [[המהפכה הירוקה]] במאה ה-20, שהובילה לשימוש נרחב ב[[דשן כימי]], [[חומרי הדברה]] וזני דגנים בעלי פריון משופר. היבטים אלה הובילו לגידול דראסטי ב[[פריון חקלאי|פריון החקלאי]] של היבולים, יחד עם צמצום של כוח האדם הישיר העוסק בחקלאות. דבר זה עודד את ה[[עיור]] וגרר [[יתרון לגודל|יתרונות לגודל]] שהביאו לכך שחוות קטנות יותר נסגרו לטובת חוות ענק. החקלאות התעשייתית איפשרה להגדיל את תנובת המזון העולמית, להימנע מ[[אסון מלתוסיאני]] ולהאכיל [[אוכלוסיית העולם|מיליארדי בני אדם]], למרות [[גידול אוכלוסין|גידול האוכלוסייה]].  

עם זאת החקלאות התעשייתית [[חקלאות בת קיימא|אינה בת קיימא]]: היא תלויה ב[[אקסרגיה|אנרגיה]] זולה שמקורה ב[[דלק מחצבי]] לשם הפקת [[דשן כימי]], תפעול הציוד החקלאי, הכנת חומרי ההדברה ועיבוד המזון והובלתו לחלקים שונים בעולם. הכנת [[דשן כימי|הדשן הכימי]] דורשת שאיבה של [[גז טבעי]], ו[[כרייה]] של [[פוספטים]] ו[[אשלג]]. הפקת [[חומרי הדברה]] ותפעול הציוד החקלאי תלויים בהספקה של [[נפט]]. בכך החקלאות התעשייתית גוררת תלות גדלה והולכת של המזון ב[[משאבים מתכלים]]. כמו כן חקלאות זו גוררת [[סחף קרקע]] ושיבוש של [[מחזור החנקן]] ו[[מחזור הזרחן]] והיא בעלת [[השפעות סביבתיות]] נוספות שמקשות על המשך קיומה.  

עם זאת החקלאות התעשייתית [[חקלאות בת קיימא|אינה בת קיימא]]: היא תלויה ב[[אקסרגיה|אנרגיה]] זולה שמקורה ב[[דלק מחצבי]] לשם הפקת [[דשן כימי]], תפעול הציוד החקלאי, הכנת חומרי ההדברה ועיבוד המזון והובלתו לחלקים שונים בעולם. הכנת [[דשן כימי|הדשן הכימי]] דורשת שאיבה של [[גז טבעי]], ו[[כרייה]] של [[פוספטים]] ו[[אשלג]]. הפקת [[חומרי הדברה]] ותפעול הציוד החקלאי תלויים בהספקה של [[נפט]]. בכך החקלאות התעשייתית גוררת תלות גדלה והולכת של המזון ב[[משאבים מתכלים]]. כמו כן חקלאות זו גוררת [[סחף קרקע]] ושיבוש של [[מחזור החנקן]] ו[[מחזור הזרחן]] והיא בעלת [[השפעות סביבתיות]] נוספות שמקשות על המשך קיומה.  

יש ביקורת רבה על שיטות הבעיות שמונוקלצ'ר יוצר. בספר [[קפיטליזם טבעי]] טוענים [[פול הוקן]] ומחקרים אחרים כי המנטליות של גידול-יחיד מתעלמת מהנטייה של [[הטבע]] לעודד [[מגוון]] ובנוסף לכך היא מחריפה את בעיית המאבק בין בני האדם לבין המזיקים לחקלאות. גידול יחיד בתא-שטח נתון הוא נדיר בטבע, הן בגלל הקושי לקבל בצורה זו [[מערכת אקולוגית]] מתפקדת ולהמנע מדלדול משאבים של הקרקע (שכן לכל הצמחים יש אותן דרישות לאותם משאבים), והן בגלל שדבר זה מעודד התפשטות של מחלות צמחים, חרקים ומכרסמים שמתרבים במהירות נוכח זמינת רבה של המזון החביב עליהם. Janine Benyus מתארת דבר זה כהספקה של מפתחות לפורץ לכל הבתים בשכונה. או כמו מסעדת "אכול כפי יכולתך" עבור מזיקים. לפי טענת מחברי "קפיטליזם טבעי" מחלות הורסות 13% מיבולי העולם, חרקים 12% ועשבים רעים 12% נוספים - כך שסה"כ  40% מהיבולים נהרסים בשדות. בעיות נוספות (כמו פגיעה ביבולים לאחר שנקצרו) גורמת לכך שכמעט מחצית מהמזון שמגדלים בעולם לא מגיע לצלחות.[http://www.natcap.org/sitepages/pid44.php]  

יש ביקורת רבה על שיטות הבעיות שמונוקלצ'ר יוצר. בספר [[קפיטליזם טבעי]] טוענים [[פול הוקן]] ומחקרים אחרים כי המנטליות של גידול-יחיד מתעלמת מהנטייה של [[הטבע]] לעודד [[מגוון]] ובנוסף לכך היא מחריפה את בעיית המאבק בין בני האדם לבין המזיקים לחקלאות. גידול יחיד בתא-שטח נתון הוא נדיר בטבע, הן בגלל הקושי לקבל בצורה זו [[מערכת אקולוגית]] מתפקדת ולהמנע מדלדול משאבים של הקרקע (שכן לכל הצמחים יש אותן דרישות לאותם משאבים), והן בגלל שדבר זה מעודד התפשטות של מחלות צמחים, חרקים ומכרסמים שמתרבים במהירות נוכח זמינת רבה של המזון החביב עליהם. Janine Benyus מתארת דבר זה כהספקה של מפתחות לפורץ לכל הבתים בשכונה. או כמו מסעדת "אכול כפי יכולתך" עבור מזיקים. לפי טענת מחברי "קפיטליזם טבעי" מחלות הורסות 13% מיבולי העולם, חרקים 12% ועשבים רעים 12% נוספים - כך שסה"כ  40% מהיבולים נהרסים בשדות. בעיות נוספות (כמו פגיעה ביבולים לאחר שנקצרו) גורמת לכך שכמעט מחצית מהמזון שמגדלים בעולם לא מגיע לצלחות.[http://www.natcap.org/sitepages/pid44.php]  

התשובה המקובלת לבעיות אלה היא שימוש ב[[חומרי הדברה]], אבל לטענת פול הוקן וחבריו, שימוש ב[[טכנולוגיה]] כדי להלחם ב[[תהליך|תהליכים טבעיים]] נכשל. בשנת 1948 בתחילת העידן של חומרי הדברה תעשייתים, החקלאים בארצות הברית השתמשו ב-50 מיליון פאונד של חומרי הדברה בשנה ואיבדו 7% מהיבולים לחרקים לפני שלב הקציר, נכון לשנת 1999, השתמשו בכמות גדולה פי 20 של חומרי הדברה - כמעט מיליארד פאונד בשנה, כמות גדולה ב-40% יחסית לשנת 1962 שבה פרסה [[רחל קרסון]] את ספרה [[אביב דומם]], אבל החרקים הורסים 13% מהיבול, ואובדן היבול גדול ב-20% יחסית ליבול שאבד לפני התחלת השימוש בחומרי הדברה. [http://www.natcap.org/sitepages/pid44.php] התהליך הטבעי שעליו מדברים בקפיטליזם טבעי הוא ככל הנראה [[אבולוציה ביולוגית]] של חרקים וגורמי מחלה שמגבירים את העמידות שלהם כלפי חומרי הדברה, באופן דומה ל[[עמידות לאנטיביוטיקה]].  

התשובה המקובלת לבעיות אלה היא שימוש ב[[חומרי הדברה]], אבל לטענת פול הוקן וחבריו, שימוש ב[[טכנולוגיה]] כדי להלחם ב[[תהליך|תהליכים טבעיים]] נכשל. בשנת 1948 בתחילת העידן של חומרי הדברה תעשיתיים, החקלאים בארצות הברית השתמשו ב-50 מיליון פאונד של חומרי הדברה בשנה ואיבדו 7% מהיבולים לחרקים לפני שלב הקציר, נכון לשנת 1999, השתמשו בכמות גדולה פי 20 של חומרי הדברה - כמעט מיליארד פאונד בשנה, כמות גדולה ב-40% יחסית לשנת 1962 שבה פרסה [[רחל קרסון]] את ספרה [[אביב דומם]], אבל החרקים הורסים 13% מהיבול, ואובדן היבול גדול ב-20% יחסית ליבול שאבד לפני התחלת השימוש בחומרי הדברה. [http://www.natcap.org/sitepages/pid44.php] התהליך הטבעי שעליו מדברים בקפיטליזם טבעי הוא ככל הנראה [[אבולוציה ביולוגית]] של חרקים וגורמי מחלה שמגבירים את העמידות שלהם כלפי חומרי הדברה, באופן דומה ל[[עמידות לאנטיביוטיקה]].  

למרות הגידול בבבזבוז, הגידול היחיד מאפשר את המשך הגדלת [[פריון חקלאי|הפריון החקלאי]] בארצות הברית כמו גם במדינות רבות אחרות. עם זאת יש לשים לב כי דבר זה קיים במספר תהליכי-משנה. תהליך אחד הוא ירידה בגידול של הפריון השולי של הגידולים. בעבר הגידול בפריון החקלאי היה גבוה בהרבה יחסית לגידול בעשורים האחרונים. אם מגמה זו נכונה הדבר יכול להצביע על מה שמכונה [[תפוקה שולית יורדת לטכנולוגיה]] כלומר בתחילה טכנולוגיה חדשה מאפשרת שינוי מהותי ומהיר, אבל לאחר מכך ההתקדמות שהיא מאפשרת היא איטית יותר. מבחינה אנרגטית ניתן לבחון את הנושא לפי  [[עקרון ההספק המקסימלי]] - כלומר שמערכת טבעית רוצה למקסם את הספק האנרגיה שלה על פני זמן, והגדלה של הספק כזה בתהליך נתון מחייבת התרחקות מנקודות [[יעילות אנרגטית]]. החקלאות התעשייתית ממקסמת את הפריון החקלאי במונחים של תפוקה לזמן לשטח נתון, אבל במונחים של קבלת תפוקות לעומת תשומות היא מגדילה את התפוקה תוך כדי הקטנת היעילות של התשומות.

למרות הגידול בבזבוז, הגידול היחיד מאפשר את המשך הגדלת [[פריון חקלאי|הפריון החקלאי]] בארצות הברית כמו גם במדינות רבות אחרות. עם זאת יש לשים לב כי דבר זה קיים במספר תהליכי-משנה. תהליך אחד הוא ירידה בגידול של הפריון השולי של הגידולים. בעבר הגידול בפריון החקלאי היה גבוה בהרבה יחסית לגידול בעשורים האחרונים. אם מגמה זו נכונה הדבר יכול להצביע על מה שמכונה [[תפוקה שולית יורדת לטכנולוגיה]] כלומר בתחילה טכנולוגיה חדשה מאפשרת שינוי מהותי ומהיר, אבל לאחר מכך ההתקדמות שהיא מאפשרת היא איטית יותר. מבחינה אנרגטית ניתן לבחון את הנושא לפי  [[עקרון ההספק המקסימלי]] - כלומר שמערכת טבעית רוצה למקסם את הספק האנרגיה שלה על פני זמן, והגדלה של הספק כזה בתהליך נתון מחייבת התרחקות מנקודות [[יעילות אנרגטית]]. החקלאות התעשייתית ממקסמת את הפריון החקלאי במונחים של תפוקה לזמן לשטח נתון, אבל במונחים של קבלת תפוקות לעומת תשומות היא מגדילה את התפוקה תוך כדי הקטנת היעילות של התשומות.

==תשומות נדרשות==

==תשומות נדרשות==

חקלאות תעשייתית דורשת [[דשן כימי]] שמיוצר מ[[גז טבעי]] (להכנת אמוניה), [[פוספט]] ו[[אשלג]]וכן [[נפט]]לשם הפקת [[חומרי הדברה]] ולשם תפעול של [[מיכון חקלאי]] ושינוע של מים להשקייה.  

חקלאות תעשייתית דורשת [[דשן כימי]] שמיוצר מ[[גז טבעי]] (להכנת אמוניה), [[פוספט]] ו[[אשלג]]וכן [[נפט]]לשם הפקת [[חומרי הדברה]] ולשם תפעול של [[מיכון חקלאי]] ושינוע של מים להשקייה.  

לפי מחקר במימון האיחוד האירופי, שיצא לאור בשנת 2012,פעילויות החקלאות ב -27 מדינות האיחוד צרכו יחד אנרגיה בסך 1,071 PJ (בהנחה כי 1000 שווה ערך טונה נפט   toe הם 0.041868 PJ ) נכון לשנת 2008, ירידה מנתון של 1,257 PJ בשנת 1998. נתון זה מהווה 2.2% מצריכת האנרגיה הכוללת של מדינות אלה. נתון זה משתנה בין 0.4% ועד 6% במדינות שונות. עם זאת נתונים אלה מייצגים רק את צריכת האנרגיה הישירה של החקלאות. לדוגמה במחקר שבוצע בגרמניה נמצא כי הפקת דשנים לחקלאות דרשה 83.7 PJ שהם פי 2 יחסית לצריכה האנרגיה הישירה (42) של החקלאות. [http://www.agree.aua.gr/files/agree_state.pdf]

לפי מחקר במימון האיחוד האירופי, שיצא לאור בשנת 2012, פעילויות החקלאות ב -27 מדינות האיחוד צרכו יחד אנרגיה בסך 1,071 PJ (בהנחה כי 1000 שווה ערך טונה נפט toe הם 0.041868 PJ ) נכון לשנת 2008, ירידה מנתון של 1,257 PJ בשנת 1998. נתון זה מהווה 2.2% מצריכת האנרגיה הכוללת של מדינות אלה. נתון זה משתנה בין 0.4% ועד 6% במדינות שונות. עם זאת נתונים אלה מייצגים רק את צריכת האנרגיה הישירה של החקלאות. לדוגמה במחקר שבוצע בגרמניה נמצא כי הפקת דשנים לחקלאות דרשה 83.7 PJ שהם פי 2 יחסית לצריכה האנרגיה הישירה (42) של החקלאות. [http://www.agree.aua.gr/files/agree_state.pdf]

[[תהליך|תהליכים]] כמו [[שיא תפוקת הנפט]], [[שיא תפוקת הגז]], [[שיא תפוקת הפוספט]] וכן השפעות של החקלאות על המערכות האקולוגיות מהווים סכנה ל[[חקלאות בת קיימא|המשך יכולת הקיום]] של החקלאות ומאיימים לייקר אותה.

[[תהליך|תהליכים]] כמו [[שיא תפוקת הנפט]], [[שיא תפוקת הגז]], [[שיא תפוקת הפוספט]] וכן השפעות של החקלאות על המערכות האקולוגיות מהווים סכנה ל[[חקלאות בת קיימא|המשך יכולת הקיום]] של החקלאות ומאיימים לייקר אותה.

===תשומות נוספות===

===תשומות נוספות===

מלבד תשומות אלה, החקלאות התעשייתית צורכת משאבים שאליהם נדרשת גם החקלאות המסורתית ו[[חקלאות בת קיימא]] כמו מים, שטחי קרקע, עובדים, הון וציוד חקלאי, זרעים וכן [[שרותי המערכת האקולוגית|שרותים של המערכת האקולוגית]].  

מלבד תשומות אלה, החקלאות התעשייתית צורכת משאבים שאליהם נדרשת גם החקלאות המסורתית ו[[חקלאות בת קיימא]] כמו מים, שטחי קרקע, עובדים, הון וציוד חקלאי, זרעים וכן [[שרותי המערכת האקולוגית|שירותים של המערכת האקולוגית]].  

חלק מהתשומות בחקלאות תעשייתית הן מצומצמות יותר לעומת חקלאות בת קיימא, במיוחד חסכון בעובדים - זהו אחד התמריצים החזקים לעבור לחקלאות זאת מלכחילה.  

חלק מהתשומות בחקלאות תעשייתית הן מצומצמות יותר לעומת חקלאות בת קיימא, במיוחד חסכון בעובדים - זהו אחד התמריצים החזקים לעבור לחקלאות זאת מלכתחילה.  

כמו כן יש סבירות מסויימת כי חקלאות תעשייתית היא חסכונית יותר בשטח ואולי גם במים יחסית להפקה של אותה כמות תוצרת חקלאית בשיטות אחרות, בגלל [[יתרונות לגודל]], פיתוח זנים בעלי פריון גבוה, ו[[מיכון חקלאי]]. מצד שני חקלאות תעשייתית רגישה יותר לאסונות סביבתיים, למזיקים ויש בה בזבוז משמעותי. כאמור בספר [[קפיטליזם טבעי]] טוען [[פול הוקן]] ש-40 אחוזים מהתבואה בשדה נהרסת בגלל שילוב של מזיקים, מזג אוויר ועוד. [http://www.natcap.org/sitepages/pid44.php] ראו גם [http://www.imeche.org/knowledge/themes/environment/global-food]

כמו כן יש סבירות מסויימת כי חקלאות תעשייתית היא חסכונית יותר בשטח ואולי גם במים יחסית להפקה של אותה כמות תוצרת חקלאית בשיטות אחרות, בגלל [[יתרונות לגודל]], פיתוח זנים בעלי פריון גבוה, ו[[מיכון חקלאי]]. מצד שני חקלאות תעשייתית רגישה יותר לאסונות סביבתיים, למזיקים ויש בה בזבוז משמעותי. כאמור בספר [[קפיטליזם טבעי]] טוען [[פול הוקן]] ש-40 אחוזים מהתבואה בשדה נהרסת בגלל שילוב של מזיקים, מזג אוויר ועוד. [http://www.natcap.org/sitepages/pid44.php] ראו גם [http://www.imeche.org/knowledge/themes/environment/global-food]

לפי דו"ח של ארגון המזון העולמי משנת 2011, בערך שליש מהמזון שמיוצר לצריכה של בני אדם נזרק או מתבזבז. כמות זו שווה בערך ל-1.3 מיליארידי טונות של מזון בשנה. פרוש הדבר שכמויות ענקיות של משאבים שמשתמשים בהם להכנת המזון מבוזבזים. פרוש הדבר גם נזק מיותר שנוצר בגלל השפעות סביבתיות של המזון המבוזבז כמו פליטת [[גזי חממה]], זיהום וכילוי [[משאבים מתכלים]].<ref name="fao2011">FAO,[http://www.fao.org/docrep/014/mb060e/mb060e.pdf Global Food Losses and Food Waste], 2011,</ref>  

לפי דו"ח של ארגון המזון העולמי משנת 2011, בערך שליש מהמזון שמיוצר לצריכה של בני אדם נזרק או מתבזבז. כמות זו שווה בערך ל-1.3 מיליארדי טונות של מזון בשנה. פרוש הדבר שכמויות ענקיות של משאבים שמשתמשים בהם להכנת המזון מבוזבזים. פרוש הדבר גם נזק מיותר שנוצר בגלל השפעות סביבתיות של המזון המבוזבז כמו פליטת [[גזי חממה]], זיהום וכילוי [[משאבים מתכלים]].<ref name="fao2011">FAO,[http://www.fao.org/docrep/014/mb060e/mb060e.pdf Global Food Losses and Food Waste], 2011,</ref>