47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 16:
שורה 16: − + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + שורה 23:
שורה 49: + שורה 35:
שורה 62: + +
אין תקציר עריכה
התשובה המקובלת לבעיות אלה היא שימוש ב[[חומרי הדברה]], אבל לטענת פול הוקן וחבריו, שימוש ב[[טכנולוגיה]] כדי להלחם ב[[תהליך|תהליכים טבעיים]] נכשל. בשנת 1948 בתחילת העידן של חומרי הדברה תעשייתים, החקלאים בארצות הברית השתמשו ב-50 מיליון פאונד של חומרי הדברה בשנה ואיבדו 7% מהיבולים לחרקים לפני שלב הקציר, נכון לשנת 1999, השתמשו בכמות גדולה פי 20 של חומרי הדברה - כמעט מיליארד פאונד בשנה, כמות גדולה ב-40% יחסית לשנת 1962 שבה פרסה [[רחל קרסון]] את ספרה [[אביב דומם]], אבל החרקים הורסים 13% מהיבול, ואובדן היבול גדול ב-20% יחסית ליבול שאבד לפני התחלת השימוש בחומרי הדברה. [http://www.natcap.org/sitepages/pid44.php] התהליך הטבעי שעליו מדברים בקפיטליזם טבעי הוא ככל הנראה [[אבולוציה ביולוגית]] של חרקים וגורמי מחלה שמגבירים את העמידות שלהם כלפי חומרי הדברה, באופן דומה ל[[עמידות לאנטיביוטיקה]].
התשובה המקובלת לבעיות אלה היא שימוש ב[[חומרי הדברה]], אבל לטענת פול הוקן וחבריו, שימוש ב[[טכנולוגיה]] כדי להלחם ב[[תהליך|תהליכים טבעיים]] נכשל. בשנת 1948 בתחילת העידן של חומרי הדברה תעשייתים, החקלאים בארצות הברית השתמשו ב-50 מיליון פאונד של חומרי הדברה בשנה ואיבדו 7% מהיבולים לחרקים לפני שלב הקציר, נכון לשנת 1999, השתמשו בכמות גדולה פי 20 של חומרי הדברה - כמעט מיליארד פאונד בשנה, כמות גדולה ב-40% יחסית לשנת 1962 שבה פרסה [[רחל קרסון]] את ספרה [[אביב דומם]], אבל החרקים הורסים 13% מהיבול, ואובדן היבול גדול ב-20% יחסית ליבול שאבד לפני התחלת השימוש בחומרי הדברה. [http://www.natcap.org/sitepages/pid44.php] התהליך הטבעי שעליו מדברים בקפיטליזם טבעי הוא ככל הנראה [[אבולוציה ביולוגית]] של חרקים וגורמי מחלה שמגבירים את העמידות שלהם כלפי חומרי הדברה, באופן דומה ל[[עמידות לאנטיביוטיקה]].
למרות הגידול בבבזבוז, הגידול היחיד מאפשר את המשך הגדלת הפריון החקלאי בארצות הברית כמו גם במדינות רבות אחרות. עם זאת יש לשים לב כי דבר זה קיים במספר תהליכי-משנה. תהליך אחד הוא ירידה בגידול של הפריון השולי של הגידולים. בעבר הגידול בפריון החקלאי היה גבוה בהרבה יחסית לגידול בעשורים האחרונים. אם מגמה זו נכונה הדבר יכול להצביע על מה שמכונה [[תפוקה שולית יורדת לטכנולוגיה]] כלומר בתחילה טכנולוגיה חדשה מאפשרת שינוי מהותי ומהיר, אבל לאחר מכך ההתקדמות שהיא מאפשרת היא איטית יותר. מבחינה אנרגטית ניתן לבחון את הנושא לפי [[עקרון ההספק המקסימלי]] - כלומר שמערכת טבעית רוצה למקסם את הספק האנרגיה שלה על פני זמן, והגדלה של הספק כזה בתהליך נתון מחייבת התרחקות מנקודות [[יעילות אנרגטית]]. החקלאות התעשייתית ממקסמת את הפריון החקלאי במונחים של תפוקה לזמן לשטח נתון, אבל במונחים של קבלת תפוקות לעומת תשומות היא מגדילה את התפוקה תוך כדי הקטנת היעילות של התשומות.
למרות הגידול בבבזבוז, הגידול היחיד מאפשר את המשך הגדלת [[פריון חקלאי|הפריון החקלאי]] בארצות הברית כמו גם במדינות רבות אחרות. עם זאת יש לשים לב כי דבר זה קיים במספר תהליכי-משנה. תהליך אחד הוא ירידה בגידול של הפריון השולי של הגידולים. בעבר הגידול בפריון החקלאי היה גבוה בהרבה יחסית לגידול בעשורים האחרונים. אם מגמה זו נכונה הדבר יכול להצביע על מה שמכונה [[תפוקה שולית יורדת לטכנולוגיה]] כלומר בתחילה טכנולוגיה חדשה מאפשרת שינוי מהותי ומהיר, אבל לאחר מכך ההתקדמות שהיא מאפשרת היא איטית יותר. מבחינה אנרגטית ניתן לבחון את הנושא לפי [[עקרון ההספק המקסימלי]] - כלומר שמערכת טבעית רוצה למקסם את הספק האנרגיה שלה על פני זמן, והגדלה של הספק כזה בתהליך נתון מחייבת התרחקות מנקודות [[יעילות אנרגטית]]. החקלאות התעשייתית ממקסמת את הפריון החקלאי במונחים של תפוקה לזמן לשטח נתון, אבל במונחים של קבלת תפוקות לעומת תשומות היא מגדילה את התפוקה תוך כדי הקטנת היעילות של התשומות.
==תשומות נדרשות==
===אנרגיה===
חקלאות תעשייתית דורשת [[דשן כימי]] שמיוצר מ[[גז טבעי]] (להכנת אמוניה), [[פוספט]] ו[[אשלג]]וכן [[נפט]]לשם הפקת [[חומרי הדברה]] ולשם תפעול של [[מיכון חקלאי]] ושינוע של מים להשקייה.
לפי מחקר במימון האיחוד האירופי, שיצא לאור בשנת 2012,פעילויות החקלאות ב -27 מדינות האיחוד צרכו יחד אנרגיה בסך 1,071 PJ (בהנחה כי 1000 שווה ערך טונה נפט toe הם 0.041868 PJ ) נכון לשנת 2008, ירידה מנתון של 1,257 PJ בשנת 1998. נתון זה מהווה 2.2% מצריכת האנרגיה הכוללת של מדינות אלה. נתון זה משתנה בין 0.4% ועד 6% במדינות שונות. עם זאת נתונים אלה מייצגים רק את צריכת האנרגיה הישירה של החקלאות. לדוגמה במחקר שבוצע בגרמניה נמצא כי הפקת דשנים לחקלאות דרשה 83.7 PJ שהם פי 2 יחסית לצריכה האנרגיה הישירה (42) של החקלאות. [http://www.agree.aua.gr/files/agree_state.pdf]
[[תהליך|תהליכים]] כמו [[שיא תפוקת הנפט]], [[שיא תפוקת הגז]], [[שיא תפוקת הפוספט]] וכן השפעות של החקלאות על המערכות האקולוגיות מהווים סכנה ל[[חקלאות בת קיימא|המשך יכולת הקיום]] של החקלאות ומאיימים לייקר אותה.
===חומרי הדברה===
{{הפניה לערך מורחב|חומרי הדברה}}
בשנים 2006, 2008, הכלכלה העולמית השתמשה בכ-2.6 מיליון טונות של חומרי הדברה. קוטלי עשבים מהווים 40% מהכמות, 17% הם קוטלי חרקים ו-10% הם קוטלי פטריות. <ref name="EPAPesticides">http://www.epa.gov/opp00001/pestsales/07pestsales/market_estimates2007.pdf.</ref> ארצות הברית בשנים 2006-7 השתמשה בכ-0.5 מיליון טונות של חומרי הדברה שהם כ-22% מהכמות העולמית. מעל 80% מחומרי הדברה משמשים בחקלאות. מעל 78% מבתי האב משתמשים בחומר הדברה אחד לפחות. <ref name="EPAPesticides" /> אם נתונים אלה דומים בשאר העולם ניתן להעריך את כמות חומרי ההדברה המשמים לחקלאות בכ-2.08 מיליון טונות נכון לשנת 2008.
באופן כללי יש עליה ב[[פריון חקלאי]] ובכמות המזון המגודלת בעולם. למרות מגמה זו (שצורכת לדוגמה יותר [[דשן כימי]]), דבר זה אינו בהכרח מלווה בגברת השימוש בחומרי הדברה. בארצות הברית יש יציבות בשימוש בקוטלי פטריות, קוטלי עשבים וקוטלי חרקים בשנים 1992-2007. מגמה דומה יש בגרמניה בשנים 1992-2010. בהודו יש ירידה בשימוש בחומרי הדברה נגד חרקים ועליה בשימוש בשאר החומרים בהשוואה ל-1992. [http://faostat3.fao.org/browse/R/*/E]
יש למעלה מ-1050 רכיבים פעילים שונים שנמצאים בתוך חומרי הדברה כימיים המורשים לשימוש בארצות הברית<ref>U.S. Environmental Protection Agency. http://www.ncbi.nlm.nih.gov.silk.library.umass.edu:2048/pubmed/18032337</ref>. לא כל המרכיבים נבדקו כבטוחים, בניגוד ל[[עיקרון הזהירות המונעת]]. הרכיבים האלה נמצאים במעל -16,000 מוצרי הדברה שמשווקים בארצות הברית.<ref>http://www.cdc.gov/niosh/topics/pesticides/</ref>
===תשומות נוספות===
מלבד תשומות אלה, החקלאות התעשייתית צורכת משאבים שאליהם נדרשת גם החקלאות המסורתית ו[[חקלאות בת קיימא]] כמו מים, שטחי קרקע, עובדים, הון וציוד חקלאי, זרעים וכן [[שרותי המערכת האקולוגית|שרותים של המערכת האקולוגית]].
חלק מהתשומות בחקלאות תעשייתית הן מצומצמות יותר לעומת חקלאות בת קיימא, במיוחד חסכון בעובדים - זהו אחד התמריצים החזקים לעבור לחקלאות זאת מלכחילה.
כמו כן יש סבירות מסויימת כי חקלאות תעשייתית היא חסכונית יותר בשטח ואולי גם במים יחסית להפקה של אותה כמות תוצרת חקלאית בשיטות אחרות, בגלל [[יתרונות לגודל]], פיתוח זנים בעלי פריון גבוה, ו[[מיכון חקלאי]]. מצד שני חקלאות תעשייתית רגישה יותר לאסונות סביבתיים, למזיקים ויש בה בזבוז משמעותי. כאמור בספר [[קפיטליזם טבעי]] טוען [[פול הוקן]] ש-40 אחוזים מהתבואה בשדה נהרסת בגלל שילוב של מזיקים, מזג אוויר ועוד. [http://www.natcap.org/sitepages/pid44.php] ראו גם [http://www.imeche.org/knowledge/themes/environment/global-food]
לפי דו"ח של ארגון המזון העולמי משנת 2011, בערך שליש מהמזון שמיוצר לצריכה של בני אדם נזרק או מתבזבז. כמות זו שווה בערך ל-1.3 מיליארידי טונות של מזון בשנה. פרוש הדבר שכמויות ענקיות של משאבים שמשתמשים בהם להכנת המזון מבוזבזים. פרוש הדבר גם נזק מיותר שנוצר בגלל השפעות סביבתיות של המזון המבוזבז כמו פליטת [[גזי חממה]], זיהום וכילוי [[משאבים מתכלים]].<ref name="fao2011">FAO,[http://www.fao.org/docrep/014/mb060e/mb060e.pdf Global Food Losses and Food Waste], 2011,</ref>
==ראו גם==
==ראו גם==
* [[בטחון תזונתי]]
* [[בטחון תזונתי]]
* [[הנדסה גנטית]]
* [[הנדסה גנטית]]
* [[חומרי הדברה]]
* [[דשן כימי]]
* [[דשן כימי]]
* [[שיא תפוקת הזרחן]]
* [[שיא תפוקת הזרחן]]
* [https://www.youtube.com/watch?v=uem2ceZMxYk האם אנחנו באמת זקוקים לחקלאות התעשייתית כדי להאכיל את העולם?] Anna Lappé & Food MythBusters, 2012
* [https://www.youtube.com/watch?v=uem2ceZMxYk האם אנחנו באמת זקוקים לחקלאות התעשייתית כדי להאכיל את העולם?] Anna Lappé & Food MythBusters, 2012
* [http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1940576 איך מכרו לנו תוצרת חקלאית שגדלה בדשן עם פסולת רדיואקטיבית ומתכות כבדות] נטע אחיטוב, הארץ, 28.02.2013
* [http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1940576 איך מכרו לנו תוצרת חקלאית שגדלה בדשן עם פסולת רדיואקטיבית ומתכות כבדות] נטע אחיטוב, הארץ, 28.02.2013
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{חקלאות}}
{{חקלאות}}