שורה 8: |
שורה 8: |
| | | |
| [[תמונה:Gas prices history.JPG|ממוזער|450 px|מחירי הגז בארצות הברית, אירופה ויפן החל משנות ה-60, בניכוי מגמות אינפלציה]] | | [[תמונה:Gas prices history.JPG|ממוזער|450 px|מחירי הגז בארצות הברית, אירופה ויפן החל משנות ה-60, בניכוי מגמות אינפלציה]] |
− | מחירי הגז הטבעי בעולם, שונים בשווקים מקומיים שונים כמו אירופה, ארה"ב ויפן. מחירי הגז עולים במגמה ארוכת טווח של פי 2 כל 20 שנה, כאשר בשנים האחרונות חלה החרפה בהתייקרות ברוב השווקים. | + | מחירי הגז הטבעי בעולם, שונים בשווקים מקומיים שונים כמו אירופה, ארצות הברית ויפן. מחירי הגז עולים במגמה ארוכת טווח של פי 2 כל 20 שנה, כאשר בשנים האחרונות חלה החרפה בהתייקרות ברוב השווקים. |
| להלן מחירי הגז הטבעי, בדולר ליחידת אנרגיה ברטית (MMBTU) במונחי מחירים קבועים של שנת 2005 (בניכוי [[אינפלציה]]), כפי שפורסמו על ידי הבנק העולמי: | | להלן מחירי הגז הטבעי, בדולר ליחידת אנרגיה ברטית (MMBTU) במונחי מחירים קבועים של שנת 2005 (בניכוי [[אינפלציה]]), כפי שפורסמו על ידי הבנק העולמי: |
| <ref name="wb_gas">[http://siteresources.worldbank.org/INTPROSPECTS/Resources/334934-1304428586133/PINK_DATA.xls מחירי סחורות, הבנק העולמי] | | <ref name="wb_gas">[http://siteresources.worldbank.org/INTPROSPECTS/Resources/334934-1304428586133/PINK_DATA.xls מחירי סחורות, הבנק העולמי] |
שורה 15: |
שורה 15: |
| {| {{table}} | | {| {{table}} |
| | align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''שנה''' | | | align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''שנה''' |
− | | align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''גז טבעי, ארה"ב''' | + | | align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''גז טבעי, ארצות הברית''' |
| | align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''גז טבעי אירופה''' | | | align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''גז טבעי אירופה''' |
| | align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''גז טבעי מנוזל, יפן''' | | | align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''גז טבעי מנוזל, יפן''' |
שורה 42: |
שורה 42: |
| מחירי הגז הטבעי, בדומה ל[[דלקים מחצביים]] אחרים, מושפעים ממספר גורמים. גורמים שמובילים להוזלת מחירי האנרגיה כוללים: | | מחירי הגז הטבעי, בדומה ל[[דלקים מחצביים]] אחרים, מושפעים ממספר גורמים. גורמים שמובילים להוזלת מחירי האנרגיה כוללים: |
| * [[חידוש טכנולוגי|טכנולוגיות חדשות]] של גילוי והפקה של [[דלק מחצבי]] קונבנציונלי ([[גז]], [[נפט]], [[פחם]]) הגורמות להגדלת מאגרי האנרגיה ולהגדלת ההיצע. גז ונפט משפיעים זה על זה בצורה חזקה יותר היות ויש טכנולוגיות כמו הפקת חשמל, תחבורה ותעשייה שבהן התחליפיות בינהן קלה יחסית. | | * [[חידוש טכנולוגי|טכנולוגיות חדשות]] של גילוי והפקה של [[דלק מחצבי]] קונבנציונלי ([[גז]], [[נפט]], [[פחם]]) הגורמות להגדלת מאגרי האנרגיה ולהגדלת ההיצע. גז ונפט משפיעים זה על זה בצורה חזקה יותר היות ויש טכנולוגיות כמו הפקת חשמל, תחבורה ותעשייה שבהן התחליפיות בינהן קלה יחסית. |
− | * טכנולוגיות חדשות להפקת אנרגיות ממאגרי אנרגיה נוספים "לא קונוונצילים" כמו [[פצלי גז]] ו[[פצלי שמן]]. בשנים האחרונות יש השפעה של פצלי גז על מחירי הגז הטבעי בארה"ב (ראו בהמשך). | + | * טכנולוגיות חדשות להפקת אנרגיות ממאגרי אנרגיה נוספים "לא קונוונצילים" כמו [[פצלי גז]] ו[[פצלי שמן]]. בשנים האחרונות יש השפעה של פצלי גז על מחירי הגז הטבעי בארצות הברית (ראו בהמשך). |
| * טכנולוגיות חדשות להפקת אנרגיות נוספות ([[אנרגיה גרעינית]], [[אנרגיות מתחדשות]]) | | * טכנולוגיות חדשות להפקת אנרגיות נוספות ([[אנרגיה גרעינית]], [[אנרגיות מתחדשות]]) |
| * [[חסכון אנרגטי]] שמוביל להורדת הביקוש | | * [[חסכון אנרגטי]] שמוביל להורדת הביקוש |
שורה 53: |
שורה 53: |
| נוסף לגורמים אלה, יש גורמים קצרי טווח כמו ספקולציות, חשש ממלחמות ומשברים כלכליים שמעלים ומורידים את המחיר אך אינם משפיעים הרבה על הטווח הארוך. דוגמאות לכך הן השפעות חרם הנפט שגרם לעליה זמנית במחירי האנרגיה, או את [[המשבר הכלכלי של 2008]] שגרם לצניחה זמנית ממחירי השיא של אותה שנה. | | נוסף לגורמים אלה, יש גורמים קצרי טווח כמו ספקולציות, חשש ממלחמות ומשברים כלכליים שמעלים ומורידים את המחיר אך אינם משפיעים הרבה על הטווח הארוך. דוגמאות לכך הן השפעות חרם הנפט שגרם לעליה זמנית במחירי האנרגיה, או את [[המשבר הכלכלי של 2008]] שגרם לצניחה זמנית ממחירי השיא של אותה שנה. |
| | | |
− | ב-50 השנים האחרונות, (לגביהם יש לנו נתוני מחירים ריאלים מהבנק העולמי), הגורמים ארוכי הטווח שמעלים את הביקוש לאנרגיה חזקים יותר מהגורמים שמעלים את ההיצע, כך שמחירי האנרגיה בכלל והגז בפרט נמצאים במגמת עלייה ארוכת טווח.<ref name="wb_gas"/> יש מומחי אנרגיה וכלכלנים החושבים שפצלי הגז הטבעי יובילו לירידה דרמטית במחירי הגז וה[[נפט]] (שהוא מוצר חלופי לגז) בעולם. בשנים האחרונות נתגלו מרבצים גדולים של [[פצלי גז]] בארצות הברית ונתגלה פוטנציאל למרבצים גדולים עוד יותר בסין ובמדינות נוספות. הדבר הוביל גורמים רבים להאמין כי צפיה ירידה חדה במחירי הגז והנפט עקב העליה בהיצע ועקב הורדה זמנית של מחירי הגז בארה"ב. כך לדוגמה חזה 'בנק אוף אמריקה', ביוני 2012, כי מחירי הדלק בעולם יצנחו בתוך שנתיים ב-50% לרמה של 50 דולר לחבית[http://www.themarker.com/wallstreet/1.1880792], עם זאת נכון לאפריל 2014 המחירים נשארו ברמה של 100 דולר לחבית[http://www.oil-price.net/] | + | ב-50 השנים האחרונות, (לגביהם יש לנו נתוני מחירים ריאלים מהבנק העולמי), הגורמים ארוכי הטווח שמעלים את הביקוש לאנרגיה חזקים יותר מהגורמים שמעלים את ההיצע, כך שמחירי האנרגיה בכלל והגז בפרט נמצאים במגמת עלייה ארוכת טווח.<ref name="wb_gas"/> יש מומחי אנרגיה וכלכלנים החושבים שפצלי הגז הטבעי יובילו לירידה דרמטית במחירי הגז וה[[נפט]] (שהוא מוצר חלופי לגז) בעולם. בשנים האחרונות נתגלו מרבצים גדולים של [[פצלי גז]] בארצות הברית ונתגלה פוטנציאל למרבצים גדולים עוד יותר בסין ובמדינות נוספות. הדבר הוביל גורמים רבים להאמין כי צפיה ירידה חדה במחירי הגז והנפט עקב העליה בהיצע ועקב הורדה זמנית של מחירי הגז בארצות הברית. כך לדוגמה חזה 'בנק אוף אמריקה', ביוני 2012, כי מחירי הדלק בעולם יצנחו בתוך שנתיים ב-50% לרמה של 50 דולר לחבית[http://www.themarker.com/wallstreet/1.1880792], עם זאת נכון לאפריל 2014 המחירים נשארו ברמה של 100 דולר לחבית[http://www.oil-price.net/] |
| | | |
| בנובמבר 2013 פרסמה [[סוכנות האנרגיה הבינלאומית]] תחזית לגבי מחירי הנפט והגז עד 2035, למרות הדעה האופטימית של הסוכנות על [[פצלי נפט]] ו[[פצלי גז]], היא חוזה עליה מתונה במחירי הגז ועליה חדה יותר במחירי הנפט בגלל שילוב של המשך ביקושי האנרגיה, וכן בגלל שהפקת הגז והנפט מתסתמכת יותר ויותר על מקורות מסובכים ויקרים יותר. ד"ר פתיח בירול, הכלכלן הראשי של הסוכנות אמר בשיחה עם עיתון גלובס: "רוב המדינות המייצאות נפט זקוקות למחיר של 90 דולר לחבית כדי לשמור על איזון תקציבי. הפקת הנפט הלא-קונבנציונלי בטכנולוגיות חדשות והפקת נפט מהמאגרים החדשים שהתגלו בים העמוק מחייבת מחיר ממוצע של 80 דולר לחבית כדי שתהיה כדאית מבחינה כלכלית. לכן אהיה מופתע לראות ירידה במחיר הנפט, אלא אם כן כלכלת העולם תידרדר למשבר כלכלי עמוק. לאורך זמן לא נחזור יותר לסביבת מחירים של 50-60 דולר לחבית" [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000897022] | | בנובמבר 2013 פרסמה [[סוכנות האנרגיה הבינלאומית]] תחזית לגבי מחירי הנפט והגז עד 2035, למרות הדעה האופטימית של הסוכנות על [[פצלי נפט]] ו[[פצלי גז]], היא חוזה עליה מתונה במחירי הגז ועליה חדה יותר במחירי הנפט בגלל שילוב של המשך ביקושי האנרגיה, וכן בגלל שהפקת הגז והנפט מתסתמכת יותר ויותר על מקורות מסובכים ויקרים יותר. ד"ר פתיח בירול, הכלכלן הראשי של הסוכנות אמר בשיחה עם עיתון גלובס: "רוב המדינות המייצאות נפט זקוקות למחיר של 90 דולר לחבית כדי לשמור על איזון תקציבי. הפקת הנפט הלא-קונבנציונלי בטכנולוגיות חדשות והפקת נפט מהמאגרים החדשים שהתגלו בים העמוק מחייבת מחיר ממוצע של 80 דולר לחבית כדי שתהיה כדאית מבחינה כלכלית. לכן אהיה מופתע לראות ירידה במחיר הנפט, אלא אם כן כלכלת העולם תידרדר למשבר כלכלי עמוק. לאורך זמן לא נחזור יותר לסביבת מחירים של 50-60 דולר לחבית" [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000897022] |
שורה 63: |
שורה 63: |
| [[קובץ:Gas reserves world.png|ממוזער|400px|התפלגות עתודות הגז הטבעי בעולם לפי מדינות נכון ל-2013. מעל 90% מהגז נמצא בידי מדינות לא מערביות]] | | [[קובץ:Gas reserves world.png|ממוזער|400px|התפלגות עתודות הגז הטבעי בעולם לפי מדינות נכון ל-2013. מעל 90% מהגז נמצא בידי מדינות לא מערביות]] |
| | | |
− | לפי סקר האנרגיה של BP כ-40% מעתודות הגז הטבעי בעולם נמצאות במזרח התיכון, כאשר הרוב המכריע נמצא בידי מדינות ערב. 34% נמצאים בידי מדינות ברית המועצות לשעבר ואירופה, 9% באוסטרליה, במזרח הרחוק ובאוקיינוס השקט ועוד 8% באפריקה. 5% נמצאים בצפון אמריקה ו-4% בדרומה ובמרכזה.<ref name="BP2011"/> לעומת זאת לפי ספר העובודות של ה-CIA, בידי מדינות מערביות נמצא רק כ -8.5% מעתודות המוכחות של הגז (בידי ארה"ב, אוסטרליה, נורבגיה, קנדה, הולנד, וישראל). כמו כן 3 מדינות: רוסיה, איראן וקטאר, מחזיקות במעל ל-50% מהתעודות. [[גז טבעי בישראל|עתודות הגז של ישראל]] מהוות 0.4% מסך עתודות הגז בעולם. | + | לפי סקר האנרגיה של BP כ-40% מעתודות הגז הטבעי בעולם נמצאות במזרח התיכון, כאשר הרוב המכריע נמצא בידי מדינות ערב. 34% נמצאים בידי מדינות ברית המועצות לשעבר ואירופה, 9% באוסטרליה, במזרח הרחוק ובאוקיינוס השקט ועוד 8% באפריקה. 5% נמצאים בצפון אמריקה ו-4% בדרומה ובמרכזה.<ref name="BP2011"/> לעומת זאת לפי ספר העובודות של ה-CIA, בידי מדינות מערביות נמצא רק כ -8.5% מעתודות המוכחות של הגז (בידי ארצות הברית, אוסטרליה, נורבגיה, קנדה, הולנד, וישראל). כמו כן 3 מדינות: רוסיה, איראן וקטאר, מחזיקות במעל ל-50% מהתעודות. [[גז טבעי בישראל|עתודות הגז של ישראל]] מהוות 0.4% מסך עתודות הגז בעולם. |
| | | |
| לפי [[סקר האנרגיה של חברת BP]], יחס עתודות הגז הטבעי המוכחות כלפי ההפקה הנוכחית, נותר במגמה דומה ב-30 השנים האחרונות, ועומד על יחס של 1:60. אם לא יהיה שינוי בצריכה ובעתודות (כלומר ללא גידול בצריכה עקב [[גידול אוכלוסין]] ו[[צמיחה כלכלית]] וללא ירידה עקב [[שינוי טכנולוגי]] או גילוי של עוד מאגרים), יספיק הגז הנוכחי לעוד 58 שנים, החל משנת 2010, כלומר עד שנת 2068. יחס העתודות\צריכה יורד בקצב מהיר במזרח התיכון ובאפריקה. בשנת 1980 יחס העתודות ביחס לצריכה במזרח התיכון עמד על כ-700 שנה, ואילו ב-2010 היחס עמד על פחות מ-200 שנה .<ref name="BP2011">[http://www.bp.com/assets/bp_internet/globalbp/globalbp_uk_english/reports_and_publications/statistical_energy_review_2011/STAGING/local_assets/pdf/statistical_review_of_world_energy_full_report_2011.pdf סקירה סטטיסטית של האנרגיה בעולם],2011,BP</ref> | | לפי [[סקר האנרגיה של חברת BP]], יחס עתודות הגז הטבעי המוכחות כלפי ההפקה הנוכחית, נותר במגמה דומה ב-30 השנים האחרונות, ועומד על יחס של 1:60. אם לא יהיה שינוי בצריכה ובעתודות (כלומר ללא גידול בצריכה עקב [[גידול אוכלוסין]] ו[[צמיחה כלכלית]] וללא ירידה עקב [[שינוי טכנולוגי]] או גילוי של עוד מאגרים), יספיק הגז הנוכחי לעוד 58 שנים, החל משנת 2010, כלומר עד שנת 2068. יחס העתודות\צריכה יורד בקצב מהיר במזרח התיכון ובאפריקה. בשנת 1980 יחס העתודות ביחס לצריכה במזרח התיכון עמד על כ-700 שנה, ואילו ב-2010 היחס עמד על פחות מ-200 שנה .<ref name="BP2011">[http://www.bp.com/assets/bp_internet/globalbp/globalbp_uk_english/reports_and_publications/statistical_energy_review_2011/STAGING/local_assets/pdf/statistical_review_of_world_energy_full_report_2011.pdf סקירה סטטיסטית של האנרגיה בעולם],2011,BP</ref> |
שורה 110: |
שורה 110: |
| בשנים האחרונות פותחה שיטה להפקת גז טבעי הקרויה [[פצלי גז]]. בשיטה זו מאתרים שכבות של [[פצלי שמן]] בעומק האדמה. אז מזרימים כמויות גדולות של מים שחוממו לטמפרטורה גבוהה וללחץ גבוה, יחד עם תערובת של חול ושל כימיקלים. דבר זה גורם ל"אפיה" ול"שבירה" של פצלי השמן הגז וליצירת מתאן שניתן לשאוב אותו בדומה לגז טבעי. השיטה הזאת פותחה בארצות הברית וגרמה לעליית כמות ההפקה של גז טבעי במדינה ולהקמת מסופי ייצוא לאירופה ולמדינות נוספות. כמו כן החלו ביבוא השיטה למדינות נוספות כמו בריטניה. בעקבות כך ירדו מחיר הגז בארצות הברית, החל משנת 2005 לאחר עשורים של עליות מחירים של 200-300% בשווקי הגז. | | בשנים האחרונות פותחה שיטה להפקת גז טבעי הקרויה [[פצלי גז]]. בשיטה זו מאתרים שכבות של [[פצלי שמן]] בעומק האדמה. אז מזרימים כמויות גדולות של מים שחוממו לטמפרטורה גבוהה וללחץ גבוה, יחד עם תערובת של חול ושל כימיקלים. דבר זה גורם ל"אפיה" ול"שבירה" של פצלי השמן הגז וליצירת מתאן שניתן לשאוב אותו בדומה לגז טבעי. השיטה הזאת פותחה בארצות הברית וגרמה לעליית כמות ההפקה של גז טבעי במדינה ולהקמת מסופי ייצוא לאירופה ולמדינות נוספות. כמו כן החלו ביבוא השיטה למדינות נוספות כמו בריטניה. בעקבות כך ירדו מחיר הגז בארצות הברית, החל משנת 2005 לאחר עשורים של עליות מחירים של 200-300% בשווקי הגז. |
| | | |
− | יש ציפיה לירידת מחירי הגז בעולם בעקבות כמות פצלי הגז, אבל לא ברורה ההשפעה ארוכת הטווח של הפצלים. יחסית למחירים של 1990, מחיר הגז בארה"ב עלה לשיא של פי 5 בשנת 2005. הפקת פצלי הגז הובילה למיתון ההתייקרות, כך שמחיר הגז ב 2011 הוא כפול ממחירו הריאלי בשנת 1990. השפעת פצלי הגז עד כה היתה החזרת מגמת המחירים להתייקרות של פי 2 כל 20 שנה, במקום המשך המגמה של התייקרות מואצת במחיר הגז.<ref name="wb_gas"/> במהלך שנת 2012 המחיר הנומינלי של חוזי עתידיים בגז בארצות הברית עלה פי שתיים.[http://www.wtrg.com/daily/gasprice.html] | + | יש ציפיה לירידת מחירי הגז בעולם בעקבות כמות פצלי הגז, אבל לא ברורה ההשפעה ארוכת הטווח של הפצלים. יחסית למחירים של 1990, מחיר הגז בארצות הברית עלה לשיא של פי 5 בשנת 2005. הפקת פצלי הגז הובילה למיתון ההתייקרות, כך שמחיר הגז ב 2011 הוא כפול ממחירו הריאלי בשנת 1990. השפעת פצלי הגז עד כה היתה החזרת מגמת המחירים להתייקרות של פי 2 כל 20 שנה, במקום המשך המגמה של התייקרות מואצת במחיר הגז.<ref name="wb_gas"/> במהלך שנת 2012 המחיר הנומינלי של חוזי עתידיים בגז בארצות הברית עלה פי שתיים.[http://www.wtrg.com/daily/gasprice.html] |
| | | |
− | יש סימני שאלה רבים הנוגעים לפצלי גז. לא ברור כמה מהעתודות שמדווחות על ידי התעשייה הן מהימנות או שמדובר בדיווחים מוגזמים כדי ליצור בועה ספקולנטית של השקעות. כמו כן לא ברור מתי יתרחש [[שיא תפוקה]] של גז שמיוצר בשיטה זו, והאם איכות הגז תשמר או שאיכות הגז תרד (יותר הוצאות זיקוק) ואיתה ירד גם [[החזר אנרגיה על השקעת אנרגיה|ההחזר האנרגטי]] של גז הפצלים. מספר מומחים טוענים כי המחיר הנמוך בארה"ב של גז הוא עקב מכירה במחירי הפסד, שכן היצרנים מקווים שיותר להם לייצא את הגז לשאר העולם וממהרים לפתח את שדות הגז בציפייה להקדים את המתחרים. | + | יש סימני שאלה רבים הנוגעים לפצלי גז. לא ברור כמה מהעתודות שמדווחות על ידי התעשייה הן מהימנות או שמדובר בדיווחים מוגזמים כדי ליצור בועה ספקולנטית של השקעות. כמו כן לא ברור מתי יתרחש [[שיא תפוקה]] של גז שמיוצר בשיטה זו, והאם איכות הגז תשמר או שאיכות הגז תרד (יותר הוצאות זיקוק) ואיתה ירד גם [[החזר אנרגיה על השקעת אנרגיה|ההחזר האנרגטי]] של גז הפצלים. מספר מומחים טוענים כי המחיר הנמוך בארצות הברית של גז הוא עקב מכירה במחירי הפסד, שכן היצרנים מקווים שיותר להם לייצא את הגז לשאר העולם וממהרים לפתח את שדות הגז בציפייה להקדים את המתחרים. |
| | | |
| הפקת פצלי גז כרוכה בשימוש בכמות גדולה של [[מים]] ויש חשש מפני בזבוז מים גדול, [[זיהום מים]] ואפילו בעיות של רעידות אדמה, שכן הקיטור בלחץ גבוה והכימיקלים באדמה יכולים להגיע למקומות אחרים במעבה האדמה דרך סדקים. מקרים של זיהומי מים ורעידות אדמה הובילו מספר מדינות בארצות הברית לאסור על שיטת הפקה זו בגלל בעיות אלה. | | הפקת פצלי גז כרוכה בשימוש בכמות גדולה של [[מים]] ויש חשש מפני בזבוז מים גדול, [[זיהום מים]] ואפילו בעיות של רעידות אדמה, שכן הקיטור בלחץ גבוה והכימיקלים באדמה יכולים להגיע למקומות אחרים במעבה האדמה דרך סדקים. מקרים של זיהומי מים ורעידות אדמה הובילו מספר מדינות בארצות הברית לאסור על שיטת הפקה זו בגלל בעיות אלה. |