שינויים

* במדד של [[תוצר מקומי גולמי|תמ"ג לנפש]], ישראל היא נמצאת שלישית מהסוף. מדד זה אמור למדוד הכנסה מוחלטת ואינו מתחשב בפערים בהכנסות.  

* במדד של [[תוצר מקומי גולמי|תמ"ג לנפש]], ישראל היא נמצאת שלישית מהסוף. מדד זה אמור למדוד הכנסה מוחלטת ואינו מתחשב בפערים בהכנסות.  

* במדד של [[אי שוויון כלכלי]] בהכנסות, ישראל נמצאת במקום השני מהסוף לפני ארצות הברית. אלא שארצות הברית מובילה במדד של תמ"ג לנפש. מדד זה סובל מבעיה אחרת והיא שאם המדינה עשירה מאד אז גם העניים היחסיים בה - לדגומה עניי כווית, לא נחשבים לעניים.  

* במדד של [[אי שוויון כלכלי]] בהכנסות, ישראל נמצאת במקום השני מהסוף לפני ארצות הברית. אלא שארצות הברית מובילה במדד של תמ"ג לנפש. מדד זה סובל מבעיה אחרת והיא שאם המדינה עשירה מאד אז גם העניים היחסיים בה - לדגומה עניי כווית, לא נחשבים לעניים.  

* מדד נוסף הוא מדד של איזה אחוז מהאוכלוסיה נמצא מתחת לחצי מחציון ההכנסה החודשית. במדד זה ישראל נמצאת בתחתית המדד, עם 23% מהאוכלוסיה שנמצאים מתחת לחצי מהחציון (בסביבות 3500 ש"ח לחודש). במובן זה ישראל נמצאת הרחק משאר המדינות המערביות שברובן נתון זה עומד על כ-5% מהאוכלוסיה.  

* מדד נוסף הוא מדד של איזה אחוז מהאוכלוסייה נמצא מתחת לחצי מחציון ההכנסה החודשית. במדד זה ישראל נמצאת בתחתית המדד, עם 23% מהאוכלוסייה שנמצאים מתחת לחצי מהחציון (בסביבות 3500 ש"ח לחודש). במובן זה ישראל נמצאת הרחק משאר המדינות המערביות שברובן נתון זה עומד על כ-5% מהאוכלוסייה.  

* מדד אחר של עוני הוא עמידה ב[[סל מוצרים ושירותים בסיסי]] עבור עולם מערבי שנקבע על ידי מומחים שונים של האומות המאוחדות. גם במדד זה ישראל נמצאת במקום האחרון בעולם המערבי.  

* מדד אחר של עוני הוא עמידה ב[[סל מוצרים ושירותים בסיסי]] עבור עולם מערבי שנקבע על ידי מומחים שונים של האומות המאוחדות. גם במדד זה ישראל נמצאת במקום האחרון בעולם המערבי.  

===חינוך ואבטלה===  

===חינוך ואבטלה===  

[[אבטלה]] היא סיבה לעוני בכל מדינות העולם וכך גם בישראל. בעיית האבטלה חמורה במיוחד בקרב הציבור הערבי והחרדי. סיבה אחת לכך היא "עוני מרצון" או [[פשטות מרצון]] בקרב האוכלוסיה החרדית שבוחרת להשקיע יותר בלימוד תורה ואורח חיים צנוע במקום בפיתוח קריירה.  

[[אבטלה]] היא סיבה לעוני בכל מדינות העולם וכך גם בישראל. בעיית האבטלה חמורה במיוחד בקרב הציבור הערבי והחרדי. סיבה אחת לכך היא "עוני מרצון" או [[פשטות מרצון]] בקרב האוכלוסייה החרדית שבוחרת להשקיע יותר בלימוד תורה ואורח חיים צנוע במקום בפיתוח קריירה.  

סיבות אחרות נעוצות בהבדלים בחינוך בזרם החרדי והערבי שמקבלים הכשרה פחות טובה (באופן כללי) בתחומים כמו אנגלית, מתמטיקה ומדעים ולכן יש להם קושי גדול יותר להתקבל ללימודים באוניברסיטה למסלולים המספקים הכשרה למקצועות בעלי שכר גבוה כמו מהנדסים, רופאים, עורכי דין וכו'.  

סיבות אחרות נעוצות בהבדלים בחינוך בזרם החרדי והערבי שמקבלים הכשרה פחות טובה (באופן כללי) בתחומים כמו אנגלית, מתמטיקה ומדעים ולכן יש להם קושי גדול יותר להתקבל ללימודים באוניברסיטה למסלולים המספקים הכשרה למקצועות בעלי שכר גבוה כמו מהנדסים, רופאים, עורכי דין וכו'.  

===גידול אוכלוסין===

===גידול אוכלוסין===

{{הפניה לערך מורחב|גידול אוכלוסיית בישראל}}

{{הפניה לערך מורחב|גידול אוכלוסיית בישראל}}

לפי החשיבה [[תומס מלתוס|המלתוסניאית]], אחת הסיבות לעוני בישראל היא [[גידול אוכלוסיית ישראל]] שגורמת להקטנת כמות ה[[הון טבעי]] ביחס ל[[אוכלוסיית ישראל|כמות האוכלוסיה]]. בין הגורמים המתייקרים עם גידול האוכלוסיה נכללים קרקעות לבנייה, מסחר וחקלאות; [[משק המים בישראל|מים]] ו[[משק האנרגיה בישראל|אנרגיה]].  

לפי החשיבה [[תומס מלתוס|המלתוסניאית]], אחת הסיבות לעוני בישראל היא [[גידול אוכלוסיית ישראל]] שגורמת להקטנת כמות ה[[הון טבעי]] ביחס ל[[אוכלוסיית ישראל|כמות האוכלוסייה]]. בין הגורמים המתייקרים עם גידול האוכלוסייה נכללים קרקעות לבנייה, מסחר וחקלאות; [[משק המים בישראל|מים]] ו[[משק האנרגיה בישראל|אנרגיה]].  

גידול אוכלוסין תורם לשלושה [[תהליך|תהליכים]] שמקיירים את [[משק הדיור בישראל|הדיור בישראל]]: גידול בביקוש לדיור בגלל גידול האוכלוסיה, גידול בגודל הדירות המבוקשות (היות ויש יותר משפחות מרובות ילדים) וכן בגלל עליה ב[[רמת החיים]], וייקור הקרקע עקב ירידה בכמות השטחים הפנויים לבנייה, במיוחד במרכז ישראל ובצפונה. כמות השטח שדורש כל אדם אינה מסתכמת רק בשטח הדירה שלו, יחד איתה יש שטחים עירוניים נוספים כמו שטחי [[חניה]], שטחים לכבישים הנוספים שצריך, שטחים לתשתיות (כמו עמודי חשמל, תחנות ממסר לחשמל), שירותים עירוניים (כמו גני ילדים, בתי ספר, תחנות משטרה וכו'). בנוסף יש צורך להקצות שטחים בין עירוניים נוספים כמו תחנות כוח, כבישים מהירים, עמודי חשמל ועוד. הכמות של שטחי הקרקע הנצרכת בישראל מושפעת גם מהיבטים נוספים כמו [[פרבור|פרבור בישראל]] ו[[תכנון מוטה רכב פרטי]] הגורמים לכך ששכונות חדשות רבות נבנות בצפיפות נמוכה (עם בגלל בתים צמודי קרקע ואם בגלל [[מגדלי מגורים]] שיש ביניהם שטחים פתוחים רחבים מאד). הרצון לחסוך בעלויות הקרקע מוביל בדרך כלל לבנייה של [[מגדלי מגורים]]- דבר שמייקר גם את עלויות הבנייה. מלבד ההשפעה הישירה של גידול האוכלוסיה על שוק הדיור על ידי גידול בביקוש וייקור הקרקע, נוצרה ציפייה להמשך התייקרות הקרקע מחד וגידול בביקוש לדיור מאידך, דבר שמעלה עוד יותר את מחירי הדיור.  

גידול אוכלוסין תורם לשלושה [[תהליך|תהליכים]] שמקיירים את [[משק הדיור בישראל|הדיור בישראל]]: גידול בביקוש לדיור בגלל גידול האוכלוסייה, גידול בגודל הדירות המבוקשות (היות ויש יותר משפחות מרובות ילדים) וכן בגלל עליה ב[[רמת החיים]], וייקור הקרקע עקב ירידה בכמות השטחים הפנויים לבנייה, במיוחד במרכז ישראל ובצפונה. כמות השטח שדורש כל אדם אינה מסתכמת רק בשטח הדירה שלו, יחד איתה יש שטחים עירוניים נוספים כמו שטחי [[חניה]], שטחים לכבישים הנוספים שצריך, שטחים לתשתיות (כמו עמודי חשמל, תחנות ממסר לחשמל), שירותים עירוניים (כמו גני ילדים, בתי ספר, תחנות משטרה וכו'). בנוסף יש צורך להקצות שטחים בין עירוניים נוספים כמו תחנות כוח, כבישים מהירים, עמודי חשמל ועוד. הכמות של שטחי הקרקע הנצרכת בישראל מושפעת גם מהיבטים נוספים כמו [[פרבור|פרבור בישראל]] ו[[תכנון מוטה רכב פרטי]] הגורמים לכך ששכונות חדשות רבות נבנות בצפיפות נמוכה (עם בגלל בתים צמודי קרקע ואם בגלל [[מגדלי מגורים]] שיש ביניהם שטחים פתוחים רחבים מאד). הרצון לחסוך בעלויות הקרקע מוביל בדרך כלל לבנייה של [[מגדלי מגורים]]- דבר שמייקר גם את עלויות הבנייה. מלבד ההשפעה הישירה של גידול האוכלוסייה על שוק הדיור על ידי גידול בביקוש וייקור הקרקע, נוצרה ציפייה להמשך התייקרות הקרקע מחד וגידול בביקוש לדיור מאידך, דבר שמעלה עוד יותר את מחירי הדיור.  

הקטנת כמות המים והקטנת כמות שטחי הקרקע לנפש גורמת לייקור [[מזון בישראל|המזון בישראל]]. כבר היום [[מזון בישראל|רוב ערך הקלורי מיובא לישראל]] ממדינות אחרות. המשך גידול האוכלוסיה מייקר את גידול הפירות והירקות ויצור מצב שגם אותם יהיה צורך לייבא בכמות גדלה והולכת דבר שמייקר את מחירם. ייקור התוצרת הטריים ובמיוחד פירות וירקות תורם להקטנת צריכת המזונות האלה על ידי כלל האוכלוסיה ומעבר לצריכת מזון שמבוסס יותר על סוכר ועל פחמימות (כמו לחם, אורז). דבר זה [[תזונה בריאה|פוגע בתזונה]] ומעודד תחלואה במחלות שונות כמו [[סוכרת]].  

הקטנת כמות המים והקטנת כמות שטחי הקרקע לנפש גורמת לייקור [[מזון בישראל|המזון בישראל]]. כבר היום [[מזון בישראל|רוב ערך הקלורי מיובא לישראל]] ממדינות אחרות. המשך גידול האוכלוסייה מייקר את גידול הפירות והירקות ויצור מצב שגם אותם יהיה צורך לייבא בכמות גדלה והולכת דבר שמייקר את מחירם. ייקור התוצרת הטריים ובמיוחד פירות וירקות תורם להקטנת צריכת המזונות האלה על ידי כלל האוכלוסייה ומעבר לצריכת מזון שמבוסס יותר על סוכר ועל פחמימות (כמו לחם, אורז). דבר זה [[תזונה בריאה|פוגע בתזונה]] ומעודד תחלואה במחלות שונות כמו [[סוכרת]].  

היות ובישראל לא היו עד כה כמעט משאבי אנרגיה מקומיים, גידול האוכלוסיה פרושו הגדלת כמות ה[[דלק מחצבי]] שצריך לייבא ואיתו גם הקמה של תחנות כוח חדשות, תחנות תדלוק חדשות ולהגדיל את בתי הזיקוק דבר שיוצר בעיה של [[זיהום אוויר בישראל|זיהום אוויר]] ו[[זיהום מים בישראל|זיהום מים]]. הכמות הגדלה של התושבים, יחד עם רמת מינוע גדלה (הגדלת כמות המכוניות ל-1000 איש) פרושה גם יותר [[פקקי תנועה]] שפוגעים הן בנוסעי המכוניות והן בכלל משתמשי הדרך. דבר זה מגדיל את את העוני על ידי הקטנת אפשרויות התעסוקה והלימוד של העניים בישראל.

היות ובישראל לא היו עד כה כמעט משאבי אנרגיה מקומיים, גידול האוכלוסייה פרושו הגדלת כמות ה[[דלק מחצבי]] שצריך לייבא ואיתו גם הקמה של תחנות כוח חדשות, תחנות תדלוק חדשות ולהגדיל את בתי הזיקוק דבר שיוצר בעיה של [[זיהום אוויר בישראל|זיהום אוויר]] ו[[זיהום מים בישראל|זיהום מים]]. הכמות הגדלה של התושבים, יחד עם רמת מינוע גדלה (הגדלת כמות המכוניות ל-1000 איש) פרושה גם יותר [[פקקי תנועה]] שפוגעים הן בנוסעי המכוניות והן בכלל משתמשי הדרך. דבר זה מגדיל את את העוני על ידי הקטנת אפשרויות התעסוקה והלימוד של העניים בישראל.

==ראו גם==

==ראו גם==