שינויים

לא כל אחד יכול או רוצה לתכנן לעצמו מוצר, קל הדבר ככל שיהיה. לא כולם רוצים לבחור עיצוב של הבגד שילבשו או את הכורסה או השעון. לאלו יהיו כמה פתרונות. ראשית יהיו דגמים פופולאריים יותר אותם יוכלו להזמין (בשינוי קטן אם יחשבו שהדבר מתאים להם). ושנית, יהיו עדיין חנויות ומתווכים שיתמחו בגישור וקישור בין הקונים לבין היצרנים, אולם אין שום יתרון לחברה גדולה על פני אדם פרטי בסוג כזה של תיווך, בסביבה בה המידע הוא חופשי ונגיש לכל אדם.

לא כל אחד יכול או רוצה לתכנן לעצמו מוצר, קל הדבר ככל שיהיה. לא כולם רוצים לבחור עיצוב של הבגד שילבשו או את הכורסה או השעון. לאלו יהיו כמה פתרונות. ראשית יהיו דגמים פופולאריים יותר אותם יוכלו להזמין (בשינוי קטן אם יחשבו שהדבר מתאים להם). ושנית, יהיו עדיין חנויות ומתווכים שיתמחו בגישור וקישור בין הקונים לבין היצרנים, אולם אין שום יתרון לחברה גדולה על פני אדם פרטי בסוג כזה של תיווך, בסביבה בה המידע הוא חופשי ונגיש לכל אדם.

סקרי שוק. התאגידים כיום צריכים לנחש מה הצרכנים ירצו לקנות בעתיד. התאגיד מפלח את השוק ל'פלחי שוק' – תת אוכלוסיות על פי גיל, מין, העדפה מינית, מקום מגורים, מקצוע, צורת בילוי וכו'. האוכלוסיות נבדלות זו מזו בגודלן, בכמות הכסף שיש להן, בכמות הכסף שהן מוכנות להוציא על מוצרים בכלל ועל התחום שבו המוצר אמור לספק פתרון בפרט, בגורמים הפסיכולוגיים המניעים אותן, בבטחון הכלכלי, בנגישות שלהן וברגישות שלהן לאמצעי פרסום ושיווק. התאגיד רוצה להעריך כמה הוא ימכור לכל תת אוכלוסיה כזו על פי מוצרים שונים וזאת על ידי סקר שוק. התאגיד יכול ולנסות להעריך את המידה שבה הוא יכול על ידי מניפולציות של פרסום ושיווק לגרום לאנשים מתת אוכלוסיות שונות לקנות את המוצר שלו. כך לדוגמא למכור קוטג' שיתקשר ל"חמימות ביתית", חומוס שיתקשר ל"נינוחות" וחולצות שיתקשרו לסטטוס חברתי.

סקרי שוק. התאגידים כיום צריכים לנחש מה הצרכנים ירצו לקנות בעתיד. התאגיד מפלח את השוק ל'פלחי שוק' – תת אוכלוסיות על פי גיל, מין, העדפה מינית, מקום מגורים, מקצוע, צורת בילוי וכו'. האוכלוסיות נבדלות זו מזו בגודלן, בכמות הכסף שיש להן, בכמות הכסף שהן מוכנות להוציא על מוצרים בכלל ועל התחום שבו המוצר אמור לספק פתרון בפרט, בגורמים הפסיכולוגיים המניעים אותן, בבטחון הכלכלי, בנגישות שלהן וברגישות שלהן לאמצעי פרסום ושיווק. התאגיד רוצה להעריך כמה הוא ימכור לכל תת אוכלוסייה כזו על פי מוצרים שונים וזאת על ידי סקר שוק. התאגיד יכול ולנסות להעריך את המידה שבה הוא יכול על ידי מניפולציות של פרסום ושיווק לגרום לאנשים מתת אוכלוסיות שונות לקנות את המוצר שלו. כך לדוגמא למכור קוטג' שיתקשר ל"חמימות ביתית", חומוס שיתקשר ל"נינוחות" וחולצות שיתקשרו לסטטוס חברתי.

מובן שבמודל של קוד פתוח הצרכנים עצמם מחפשים באופן פעיל אחר מוצרים ויצרנים. יש לצרכנים אינטרס להבהיר את הצרכים האמיתיים שלהם, ואת הדרישות האמיתיות שלהם מהמוצרים (אני בספק אם רבים מהם יחפשו חומוס שיתן להם הרגשת נינוחות). הבהרת הרצונות של הצרכנים לכלל המשתתפים תאפשר ליצרנים מתן מענה לצרכים אלו ללא ההשקעה של סקר שוק.

מובן שבמודל של קוד פתוח הצרכנים עצמם מחפשים באופן פעיל אחר מוצרים ויצרנים. יש לצרכנים אינטרס להבהיר את הצרכים האמיתיים שלהם, ואת הדרישות האמיתיות שלהם מהמוצרים (אני בספק אם רבים מהם יחפשו חומוס שיתן להם הרגשת נינוחות). הבהרת הרצונות של הצרכנים לכלל המשתתפים תאפשר ליצרנים מתן מענה לצרכים אלו ללא ההשקעה של סקר שוק.