שינויים

מהו קצב הגידול של עלות המשתמש השולית? (שאמורה לגדול ככל המוצר נמצא במחסור). מכיוון שעלות המשתמש היא עלות המימוש היום, לעומת הרווח של [[ריבית]] בעתיד (אם משאירים את המשאב בקרקע). הכלכלנים טוענים שהקצב האופטימלי של ניצול משאב הוא כזה שעלות המשתמש השולית (שגדלה כזכור עם המחסור שנוצר מתחת לאדמה עקב הפקה) תהיה שווה להחזר על השקעה רגילה (aboveground). החוק הזה קרוי [[כלל הוטלינג]] Hoteling Rule ע"ש הכלכלן הארולד הוטלינג שניסח אותו. המשמעות של החוק היא שקצב ההפקה יקטן במשך הזמן, ויביא לעליית מחירים.

מהו קצב הגידול של עלות המשתמש השולית? (שאמורה לגדול ככל המוצר נמצא במחסור). מכיוון שעלות המשתמש היא עלות המימוש היום, לעומת הרווח של [[ריבית]] בעתיד (אם משאירים את המשאב בקרקע). הכלכלנים טוענים שהקצב האופטימלי של ניצול משאב הוא כזה שעלות המשתמש השולית (שגדלה כזכור עם המחסור שנוצר מתחת לאדמה עקב הפקה) תהיה שווה להחזר על השקעה רגילה (aboveground). החוק הזה קרוי [[כלל הוטלינג]] Hoteling Rule ע"ש הכלכלן הארולד הוטלינג שניסח אותו. המשמעות של החוק היא שקצב ההפקה יקטן במשך הזמן, ויביא לעליית מחירים.

במצב תיאורטי של עלות הפקה ועלויות חיצוניות 0, המחיר אמור לעלות בערך של הריבית במשק. זו כמובן הנחה אינטואיטיבית, שכן אנו מניחים שאם המחיר היה גדל בקצב נמוך יותר מהריבית, בעל המשאב היה מגדיל את התפוקה ומשקיע את הרווחים, שהיו גדלים בקצב מהיר יותר מאשר ערך המשאב באדמה. מצד שני, אם המחיר של דלקים פוסיליים היה גדל מהר יותר מאשר קצב הריבית, היה יותר משתלם להשאיר אותם באדמה, בשביל לגרוף את הרווח בעתיד.

במצב תאורטי של עלות הפקה ועלויות חיצוניות 0, המחיר אמור לעלות בערך של הריבית במשק. זו כמובן הנחה אינטואיטיבית, שכן אנו מניחים שאם המחיר היה גדל בקצב נמוך יותר מהריבית, בעל המשאב היה מגדיל את התפוקה ומשקיע את הרווחים, שהיו גדלים בקצב מהיר יותר מאשר ערך המשאב באדמה. מצד שני, אם המחיר של דלקים פוסיליים היה גדל מהר יותר מאשר קצב הריבית, היה יותר משתלם להשאיר אותם באדמה, בשביל לגרוף את הרווח בעתיד.

במילים אחרות: אם שווי המימוש (opportunity cost) של השארת המשאב בקרקע (שער הריבית כפול הערך הנוכחי של המשאב) גדול יותר מעלות ההפקה (עלות המשתמש) – כדי להפיק אותו, ולהיפך - ?

במילים אחרות: אם שווי המימוש (opportunity cost) של השארת המשאב בקרקע (שער הריבית כפול הערך הנוכחי של המשאב) גדול יותר מעלות ההפקה (עלות המשתמש) – כדי להפיק אותו, ולהיפך - ?

"[[היד הנעלמה]]" של מנגנון [[שוק חופשי|השוק]] היתה אמורה תיאורטית להכניס את עלות המשתמש השולית למחיר השוק, וזו אמורה להיות שווה לעלות השוק פחות עלות ההפקה. במציאות, בגלל [[קרטל|קרטלים]], העדר תחרות, זכויות בעלות מעורפלות והעדר מידע, שוק משאבי הטבע בד"כ אינו פועל בצורה "מושלמת" ע"פ מנגנון השוק, ואנחנו לא יודעים מהי "עלות המשתמש" האמיתית.

"[[היד הנעלמה]]" של מנגנון [[שוק חופשי|השוק]] היתה אמורה תאורטית להכניס את עלות המשתמש השולית למחיר השוק, וזו אמורה להיות שווה לעלות השוק פחות עלות ההפקה. במציאות, בגלל [[קרטל|קרטלים]], העדר תחרות, זכויות בעלות מעורפלות והעדר מידע, שוק משאבי הטבע בד"כ אינו פועל בצורה "מושלמת" ע"פ מנגנון השוק, ואנחנו לא יודעים מהי "עלות המשתמש" האמיתית.

כצעד חלופי, הכלכלנים מנסים להעריך את פרק הזמן בו יאזל לחלוטין המשאב, כמה זמן ייקח לפתח את החלופה הטובה ביותר. אם יש משאב מתחדש טוב ([[אנרגיה סולארית]]) או כזה שנמצא בשפע (מימן), מחיר של המשאב הטבעי (backstop technology) לא יעלה יותר ממחיר החלופה. זה מוריד את שווי המימוש (opportunity cost) ועלות המשתמש, מה שמוביל להגדלת התפוקה ומיצוי המשאב ומחיר שוק נמוך. עלות המשתמש מחושבת ע"י הערכת עלות היחידה הנוספת של התחליף הטוב ביותר, מעל המשאב שמתחסל, מחסרים את הסכום מהריבית בשווי העתידי כאשר המשאב יאזל, לעומת הערך היום ואז מגלים את עלות המשתמש השולית.

כצעד חלופי, הכלכלנים מנסים להעריך את פרק הזמן בו יאזל לחלוטין המשאב, כמה זמן ייקח לפתח את החלופה הטובה ביותר. אם יש משאב מתחדש טוב ([[אנרגיה סולארית]]) או כזה שנמצא בשפע (מימן), מחיר של המשאב הטבעי (backstop technology) לא יעלה יותר ממחיר החלופה. זה מוריד את שווי המימוש (opportunity cost) ועלות המשתמש, מה שמוביל להגדלת התפוקה ומיצוי המשאב ומחיר שוק נמוך. עלות המשתמש מחושבת ע"י הערכת עלות היחידה הנוספת של התחליף הטוב ביותר, מעל המשאב שמתחסל, מחסרים את הסכום מהריבית בשווי העתידי כאשר המשאב יאזל, לעומת הערך היום ואז מגלים את עלות המשתמש השולית.

יש כאן בעיה לוגית: בתוך דור מסויים, המשאב חייב להיות יריבי בשביל שהחלוקה ע"י כוחות השוק תהיה יעילה. אבל אם משאב הוא יריבי בין דורות, כלומר שהשימוש שלו בדור אחד מונע את השימוש בו בדור הבא, לא תהיה חלוקה יעילה כי הדורות הבאים לא משתתפים. דלקים פוסיליים הם יריביים בין דורות. מינרלים (שניתנים למיחזור) הם יריביים בדור אחד, אך לא כך בין דורות.  

יש כאן בעיה לוגית: בתוך דור מסויים, המשאב חייב להיות יריבי בשביל שהחלוקה ע"י כוחות השוק תהיה יעילה. אבל אם משאב הוא יריבי בין דורות, כלומר שהשימוש שלו בדור אחד מונע את השימוש בו בדור הבא, לא תהיה חלוקה יעילה כי הדורות הבאים לא משתתפים. דלקים פוסיליים הם יריביים בין דורות. מינרלים (שניתנים למיחזור) הם יריביים בדור אחד, אך לא כך בין דורות.  

   

   

אם היו ממחזרים מינרלים ביעילות, ולא היו עלויות חיצוניות, החלוקה הבין-דורית היתה יכולה להיות יעילה והוגנת כאחד. ככל שתהליך המחזור יותר יעיל, עלות המשתמש השולית יורדת, והמחיר היעיל (התיאורטי) של השוק אמור לעלות בקצב איטי יותר לאורך זמן. אבל הנסיון בשטח מלמד שכמעט ואין מיחזור של מינרלים, עליה משמעותית בביקוש (מ-93 מיליון מטר מעוקב בשנת 1900, ל-2900 מליון בשנת 1998 בארצות הברית לבדה), במקביל לירידה משמעותית במחיר השוק (עד שנת 2000).

אם היו ממחזרים מינרלים ביעילות, ולא היו עלויות חיצוניות, החלוקה הבין-דורית היתה יכולה להיות יעילה והוגנת כאחד. ככל שתהליך המחזור יותר יעיל, עלות המשתמש השולית יורדת, והמחיר היעיל (התאורטי) של השוק אמור לעלות בקצב איטי יותר לאורך זמן. אבל הנסיון בשטח מלמד שכמעט ואין מיחזור של מינרלים, עליה משמעותית בביקוש (מ-93 מיליון מטר מעוקב בשנת 1900, ל-2900 מליון בשנת 1998 בארצות הברית לבדה), במקביל לירידה משמעותית במחיר השוק (עד שנת 2000).

====האם מחירי השוק משקפים את הדלדול במשאבים scarcity====

====האם מחירי השוק משקפים את הדלדול במשאבים scarcity====

כיצד ניתן אם כן להסביר את הפער בין המחירים הצונחים של משאבים בלתי מתחדשים ביחס לעומת המודל התיאורטי שחוזה עליית מחירים? התאוריה הקונבציונאלית בד"כ מניחה שמחיר עולה כשההיצע יורד, ולא ניתן להכחיש שההיצע הפיזי יורד ככל ששואבים יותר.

כיצד ניתן אם כן להסביר את הפער בין המחירים הצונחים של משאבים בלתי מתחדשים ביחס לעומת המודל התאורטי שחוזה עליית מחירים? התאוריה הקונבציונאלית בד"כ מניחה שמחיר עולה כשההיצע יורד, ולא ניתן להכחיש שההיצע הפיזי יורד ככל ששואבים יותר.

===מים===

===מים===