שורה 21: |
שורה 21: |
| ===זיהום ים ונחלים=== | | ===זיהום ים ונחלים=== |
| {{הפניה לערך מורחב|זיהום מים בישראל}} | | {{הפניה לערך מורחב|זיהום מים בישראל}} |
− | מאז שנת 1995 מנהל גרינפיס קמפיין נגד הטלת בוצה רעילה ע"י מפעל "[[חיפה כימיקלים]]", המטיל כ- 50,000 טון בוצה תעשייתית רעילה מדי שנה לים התיכון. בוצה זו עלולה לגרום לנזק רב למערכות אקולוגיות שונות, ואף מסכנת את בריאותם של תושבי האזור, בהכילה [[מתכות כבדות]] כגון [[אבץ]], [[עופרת]], [[קדמיום]], [[ארסניק]], [[כרום]] ו[[ניקל]]. | + | מאז שנת 1995 מנהל גרינפיס קמפיין נגד הטלת בוצה רעילה על ידי מפעל "[[חיפה כימיקלים]]", המטיל כ- 50,000 טון בוצה תעשייתית רעילה מדי שנה לים התיכון. בוצה זו עלולה לגרום לנזק רב למערכות אקולוגיות שונות, ואף מסכנת את בריאותם של תושבי האזור, בהכילה [[מתכות כבדות]] כגון [[אבץ]], [[עופרת]], [[קדמיום]], [[ארסניק]], [[כרום]] ו[[ניקל]]. |
| | | |
− | במשך השנים כלל מאבקו של ארגון "גרינפיס" עצירת אוניית ההטלה "אריבל" והחזרתה לנמל (מאי 95'), גרירת דוברה ששימשה למטרה זהה (יולי 97'), ניסיון למנוע הטלת הבוצה לים ע"י האונייה (יוני 98') ותיעוד פעולת ההטלה עצמה. ברקע מאבקו של ארגון גרינפיס, נשמעו הבטחות מצד השרים לאיכות הסביבה דאז, יוסי שריד בתחילה ולאחר מכן רפאל איתן, כי ההטלות לים יופסקו לאלתר. יש לציין כי הבטחות אלו לא קוימו, על אף שנחקק חוק בנושא (למניעת זיהום ים) והוקמה ועדה למתן היתרים להטלת פסולת לים. זו הוקמה אמנם על מנת לפקח ולמזער את כמות הפסולת המוטלת, אך בפועל עשתה פעולה הפוכה: ב- 30 בדצמבר 1997 אישרה הועדה למפעל "חיפה כימיקלים" להטיל לים 60,000 טונות בוצה רעילה עד לחודש אוקטובר 1998. | + | במשך השנים כלל מאבקו של ארגון "גרינפיס" עצירת אוניית ההטלה "אריבל" והחזרתה לנמל (מאי 95'), גרירת דוברה ששימשה למטרה זהה (יולי 97'), ניסיון למנוע הטלת הבוצה לים על ידי האונייה (יוני 98') ותיעוד פעולת ההטלה עצמה. ברקע מאבקו של ארגון גרינפיס, נשמעו הבטחות מצד השרים לאיכות הסביבה דאז, יוסי שריד בתחילה ולאחר מכן רפאל איתן, כי ההטלות לים יופסקו לאלתר. יש לציין כי הבטחות אלו לא קוימו, על אף שנחקק חוק בנושא (למניעת זיהום ים) והוקמה ועדה למתן היתרים להטלת פסולת לים. זו הוקמה אמנם על מנת לפקח ולמזער את כמות הפסולת המוטלת, אך בפועל עשתה פעולה הפוכה: ב- 30 בדצמבר 1997 אישרה הועדה למפעל "חיפה כימיקלים" להטיל לים 60,000 טונות בוצה רעילה עד לחודש אוקטובר 1998. |
| | | |
| 30 במרץ 2010 הפסיק המפעל באופן רשמי את הטלת הבוצה הרעילה. יש לציין שעד אותו יום נשקפה סכנה ממשית לבריאותם של תושבי האזור, שכן מדי פעם אירעו "תקלות" בפעולות הטלה – החל מדליפות בוצה מהספינה "רחלה" שעגנה בנמל הקישון, לפני שזו הספיקה לצאת לים (אפריל 98'), וכלה בטביעת אחת מדוברות המפעל כ- 700 מ' מחוץ לנמל חיפה, ב- 16 באוגוסט 97'. | | 30 במרץ 2010 הפסיק המפעל באופן רשמי את הטלת הבוצה הרעילה. יש לציין שעד אותו יום נשקפה סכנה ממשית לבריאותם של תושבי האזור, שכן מדי פעם אירעו "תקלות" בפעולות הטלה – החל מדליפות בוצה מהספינה "רחלה" שעגנה בנמל הקישון, לפני שזו הספיקה לצאת לים (אפריל 98'), וכלה בטביעת אחת מדוברות המפעל כ- 700 מ' מחוץ לנמל חיפה, ב- 16 באוגוסט 97'. |
שורה 42: |
שורה 42: |
| === אתר הפסולת הרעילה ברמת חובב=== | | === אתר הפסולת הרעילה ברמת חובב=== |
| {{הפניה לערך מורחב|רמת חובב}} | | {{הפניה לערך מורחב|רמת חובב}} |
− | הסכנה ברמת חובב היא מוחשית ומידית. ריכוז כמויות אדירות של פסולת מסוכנת במקום אחד כשחלק מהחומרים לא ממופה ועל החומרים שנקברו לא ניתן לפקח בצורה יעילה, מהווה פצצת זמן. דגימות אדמה שנלקחו ע"י גרינפיס מהאדמה סביב האתר ונבדקו במעבדות הארגון באוניברסיטת אקסיטר באנגליה, הוכיחו שהאדמה באזור כבר מזוהמת בחומרים רעילים. בדואים, קיבוצים וישובים רבים ואף באר שבע נמצאים בטווח סכנה עקב קירבה לאתר. | + | הסכנה ברמת חובב היא מוחשית ומידית. ריכוז כמויות אדירות של פסולת מסוכנת במקום אחד כשחלק מהחומרים לא ממופה ועל החומרים שנקברו לא ניתן לפקח בצורה יעילה, מהווה פצצת זמן. דגימות אדמה שנלקחו על ידי גרינפיס מהאדמה סביב האתר ונבדקו במעבדות הארגון באוניברסיטת אקסיטר באנגליה, הוכיחו שהאדמה באזור כבר מזוהמת בחומרים רעילים. בדואים, קיבוצים וישובים רבים ואף באר שבע נמצאים בטווח סכנה עקב קירבה לאתר. |
| אזהרות ארגון גרינפיס בדבר הסכנה הטמונה ברמת חובב אינן תלויות באוויר: | | אזהרות ארגון גרינפיס בדבר הסכנה הטמונה ברמת חובב אינן תלויות באוויר: |
| בתחילת אוגוסט 98', עלה באש מאגר סוללות הליתיום. רק נס, יחד עם מאמץ מרוכז של כוחות כיבוי מנע מהאש מלהגיע לחלקים אחרים של האתר. בספטמבר 98' הובילה משאית, בניגוד לחוק שני, חומרים מסוכנים העלולים ליצור תגובה כימית זה עם זה. אירעה דליפה, שמלבד פקקי התנועה יצרה גם סכנה עצומה לציבור. שריפת הפסולת הרעילה באתר מהווה סכנה, שכן במהלכה משתחררים חומרים רעילים כגון דיוקסין (הידוע כמסרטן) ומתכות כבדות רעילות, כגון עופרת, כספית, קדמיום וכרום. | | בתחילת אוגוסט 98', עלה באש מאגר סוללות הליתיום. רק נס, יחד עם מאמץ מרוכז של כוחות כיבוי מנע מהאש מלהגיע לחלקים אחרים של האתר. בספטמבר 98' הובילה משאית, בניגוד לחוק שני, חומרים מסוכנים העלולים ליצור תגובה כימית זה עם זה. אירעה דליפה, שמלבד פקקי התנועה יצרה גם סכנה עצומה לציבור. שריפת הפסולת הרעילה באתר מהווה סכנה, שכן במהלכה משתחררים חומרים רעילים כגון דיוקסין (הידוע כמסרטן) ומתכות כבדות רעילות, כגון עופרת, כספית, קדמיום וכרום. |
שורה 51: |
שורה 51: |
| ב-1995, הגיעה [[הוועדה הבין-ממשלתית לשינויי אקלים]] ( IPCC ) למסקנה כי [[התחממות עולמית|כדור הארץ מתחמם]]. אם מדינות העולם תמשכנה לבסס את ייצור האנרגיה על שרפת [[דלקים מחצביים]] ([[פחם]], [[גז]] ו[[נפט]]) הגורמים לפליטת [[גזי חממה]], טמפרטורת כדור-הארץ עתידה לעלות לטמפרטורה הגבוהה ביותר ב-10,000- השנים האחרונות. שינויי האקלים כבר החלו להביא לעליה ניכרת בשכיחות אסונות כגון בצורות קשות, שטפונות וסערות, המעמידים בסכנה תרבויות שלמות. עקב הפשרת קרחונים, יעלו פני הים, וזרמי האוקיאנוסים (להם חלק חשוב בקביעת אקלים כדור הארץ) עלולים להשתנות בצורה דרסטית. [[מערכות אקולוגיות]] רבות לא יוכלו להסתגל לשינויים ועמן ייעלמו מינים רבים. הצוות הבין-ממשלתי צופה גם פגיעה בבריאות המין האנושי, ואובדן חיים רבים כתוצאה מהתפשטות מחלות. | | ב-1995, הגיעה [[הוועדה הבין-ממשלתית לשינויי אקלים]] ( IPCC ) למסקנה כי [[התחממות עולמית|כדור הארץ מתחמם]]. אם מדינות העולם תמשכנה לבסס את ייצור האנרגיה על שרפת [[דלקים מחצביים]] ([[פחם]], [[גז]] ו[[נפט]]) הגורמים לפליטת [[גזי חממה]], טמפרטורת כדור-הארץ עתידה לעלות לטמפרטורה הגבוהה ביותר ב-10,000- השנים האחרונות. שינויי האקלים כבר החלו להביא לעליה ניכרת בשכיחות אסונות כגון בצורות קשות, שטפונות וסערות, המעמידים בסכנה תרבויות שלמות. עקב הפשרת קרחונים, יעלו פני הים, וזרמי האוקיאנוסים (להם חלק חשוב בקביעת אקלים כדור הארץ) עלולים להשתנות בצורה דרסטית. [[מערכות אקולוגיות]] רבות לא יוכלו להסתגל לשינויים ועמן ייעלמו מינים רבים. הצוות הבין-ממשלתי צופה גם פגיעה בבריאות המין האנושי, ואובדן חיים רבים כתוצאה מהתפשטות מחלות. |
| | | |
− | גרינפיס ים-תיכון החל את קמפיין האנרגיה בישראל בשנת 1998 כשהעלה למודעות הציבור שימוש וניצול יעיל של [[אנרגיה ממקורות מתחדשים]] כדי לעצור את שינויי האקלים. רוב האנרגיה בישראל מיוצרת כיום ע"י שריפת דלק ופחם. עד היום נכשלה הממשלה בניסוח או יישום תוכניות בקנה מידה גדול להצגת מקורות חלופיים כמו [[אנרגיית שמש]] או [[אנרגיית רוח]], ומסתמכת על גז טבעי בלבד כמקור האנרגיה העיקרי בעתיד. הועדה הבין-ממשלתית נושא שינויי אקלים, שנוסדה על מנת להעמיד לרשות הממשלות מחקרים וחוות דעת מדעיות בנושא שינויי אקלים, הצהירה כי נחוץ צמצום מיידי של 50-70% בשחרור CO2 על מנת לייצב את ריכוז ה- CO2 באטמוספירה. ישראל עשירה באור שמש. היא מובילה במחקר, פיתוח ושימוש באנרגיה סולארית לחימום מים ומערכות כוח סולאריות. הגיעה העת כי ישראל תוביל גם בשימוש באנרגיה סולארית ע"י יישום ייצור חשמל סולארי בקנה מידה גדול. | + | גרינפיס ים-תיכון החל את קמפיין האנרגיה בישראל בשנת 1998 כשהעלה למודעות הציבור שימוש וניצול יעיל של [[אנרגיה ממקורות מתחדשים]] כדי לעצור את שינויי האקלים. רוב האנרגיה בישראל מיוצרת כיום על ידי שריפת דלק ופחם. עד היום נכשלה הממשלה בניסוח או יישום תוכניות בקנה מידה גדול להצגת מקורות חלופיים כמו [[אנרגיית שמש]] או [[אנרגיית רוח]], ומסתמכת על גז טבעי בלבד כמקור האנרגיה העיקרי בעתיד. הועדה הבין-ממשלתית נושא שינויי אקלים, שנוסדה על מנת להעמיד לרשות הממשלות מחקרים וחוות דעת מדעיות בנושא שינויי אקלים, הצהירה כי נחוץ צמצום מיידי של 50-70% בשחרור CO2 על מנת לייצב את ריכוז ה- CO2 באטמוספירה. ישראל עשירה באור שמש. היא מובילה במחקר, פיתוח ושימוש באנרגיה סולארית לחימום מים ומערכות כוח סולאריות. הגיעה העת כי ישראל תוביל גם בשימוש באנרגיה סולארית על ידי יישום ייצור חשמל סולארי בקנה מידה גדול. |
| | | |
| ב-1971, מונעים מחזונם לעולם ירוק ושלו, הפליגה קבוצה קטנה של פעילים מוונקובר, קנדה בסירת דייג ישנה. פעילים אלו, המייסדים של גרינפיס, האמינו שבודדים יכולים לגרום לשינוי. משימתם היתה להיות עדים ולהראות לעולם את האמת על הניסויים האטומיים התת-קרקעיים שנערכו באי הקטן אמצ'יטקה, שליד החוף המערבי של אלסקה. אי זה הוא אחד האזורים המועדים ביותר בעולם לרעידות אדמה. | | ב-1971, מונעים מחזונם לעולם ירוק ושלו, הפליגה קבוצה קטנה של פעילים מוונקובר, קנדה בסירת דייג ישנה. פעילים אלו, המייסדים של גרינפיס, האמינו שבודדים יכולים לגרום לשינוי. משימתם היתה להיות עדים ולהראות לעולם את האמת על הניסויים האטומיים התת-קרקעיים שנערכו באי הקטן אמצ'יטקה, שליד החוף המערבי של אלסקה. אי זה הוא אחד האזורים המועדים ביותר בעולם לרעידות אדמה. |
שורה 75: |
שורה 75: |
| בני נוער מחוגי סיירות מצטרפים לגרינפיס להעברת המסר כי צינור עוקף-קישון יפגע בדורות הבאים. 28.8.03 | | בני נוער מחוגי סיירות מצטרפים לגרינפיס להעברת המסר כי צינור עוקף-קישון יפגע בדורות הבאים. 28.8.03 |
| | | |
− | ''הפסקת הטלת בוצה רעילה לים ע"י ספינת ה"אריבל"'' | + | ''הפסקת הטלת בוצה רעילה לים על ידי ספינת ה"אריבל"'' |
| | | |
− | בלחץ גרינפיס הופסקה הטלת הבוצה הרעילה לים ע"י ספינת "אריבל". | + | בלחץ גרינפיס הופסקה הטלת הבוצה הרעילה לים על ידי ספינת "אריבל". |
| | | |
| פעילי גרינפיס חוסמים את ה"אריבל", 27.7.97 | | פעילי גרינפיס חוסמים את ה"אריבל", 27.7.97 |
שורה 114: |
שורה 114: |
| ===שנות ה-80=== | | ===שנות ה-80=== |
| *1982 – "EC” אוסרת יבוא עורות של גורי כלבי ים בתגובה לביקורת ציבורית שנבעה מפעולות גרינפיס בקנדה. | | *1982 – "EC” אוסרת יבוא עורות של גורי כלבי ים בתגובה לביקורת ציבורית שנבעה מפעולות גרינפיס בקנדה. |
− | *1982 – לאחר פעולה בים כנגד ציידי לוויתנים, מאומץ מורטוריום על ציד ליוויתנים ע"י הועד הבינלאומי לציד לוויתנים. | + | *1982 – לאחר פעולה בים כנגד ציידי לוויתנים, מאומץ מורטוריום על ציד ליוויתנים על ידי הועד הבינלאומי לציד לוויתנים. |
| *1983 – הצדדים בועידת לונדון להשלחת פסולת קוראים למורטוריום על השלחת [[פסולת גרעינית]] בים. כתוצאה מפעולות חוזרות ונישנות של גרינפיס נגד השלכת פסולת בים, זו השנה הראשונה מאז מלחמת העולם השניה שלא הושלכה פסולת רדיואקטיבית לים באופן רשמי. | | *1983 – הצדדים בועידת לונדון להשלחת פסולת קוראים למורטוריום על השלחת [[פסולת גרעינית]] בים. כתוצאה מפעולות חוזרות ונישנות של גרינפיס נגד השלכת פסולת בים, זו השנה הראשונה מאז מלחמת העולם השניה שלא הושלכה פסולת רדיואקטיבית לים באופן רשמי. |
− | *1985 – הניסויים הגרעיניים של צרפת בדרום האוקינוס הפסיפי חוזרים להיות מחלוקת עולמית, במיוחד לאחר הטבעת אוניית גרינפיס "לוחמת הקשת" ע"י השירות החשאי בצרפתי. | + | *1985 – הניסויים הגרעיניים של צרפת בדרום האוקינוס הפסיפי חוזרים להיות מחלוקת עולמית, במיוחד לאחר הטבעת אוניית גרינפיס "לוחמת הקשת" על ידי השירות החשאי בצרפתי. |
| *1988 – לאחר פעולות בים של גרינפיס, ועידת לונדון להשלכת פסולת מחליטה על חרם עולמי שריפת "אורגנוכלוריד" בים. | | *1988 – לאחר פעולות בים של גרינפיס, ועידת לונדון להשלכת פסולת מחליטה על חרם עולמי שריפת "אורגנוכלוריד" בים. |
| *1989 – האו"ם מעביר מורטוריום על דיג ב[[רשתות סחף]] במים עמוקים, כתגובה לזעם ציבורי על דיג ללא הבחנה שגרינפיס חשפה. | | *1989 – האו"ם מעביר מורטוריום על דיג ב[[רשתות סחף]] במים עמוקים, כתגובה לזעם ציבורי על דיג ללא הבחנה שגרינפיס חשפה. |
שורה 125: |
שורה 125: |
| *1992 – חרם בינלאומי על ספינות דיג ברשתות סחף נכנס לתוקף. | | *1992 – חרם בינלאומי על ספינות דיג ברשתות סחף נכנס לתוקף. |
| *1993 – ועידת לונדון להלשכת פסולת, אוסרת לצמיתות השלכת פסולת רדיואקטיבית ותעשייתית בים. | | *1993 – ועידת לונדון להלשכת פסולת, אוסרת לצמיתות השלכת פסולת רדיואקטיבית ותעשייתית בים. |
− | *1994 – אחרי שנים של פעולות גרינפיס נגד ציד ליוויתנים, המקלט האנטארקטי לליוויתנים, שהוצע ע"י צרפת ונתמך ע"י גרינפיס, מאושר ע"י הועד הבינלאומי לציד ליוויתנים. | + | *1994 – אחרי שנים של פעולות גרינפיס נגד ציד ליוויתנים, המקלט האנטארקטי לליוויתנים, שהוצע על ידי צרפת ונתמך על ידי גרינפיס, מאושר על ידי הועד הבינלאומי לציד ליוויתנים. |
| *1994 – פעולות גרינפיס שחשפו סחר בפסולת רעילה בין מדינות מתועשות ללא מתועשות בועידת באזל, שאסרה סחר זה. | | *1994 – פעולות גרינפיס שחשפו סחר בפסולת רעילה בין מדינות מתועשות ללא מתועשות בועידת באזל, שאסרה סחר זה. |
| *1995 - אחרי פעילות מאסיבית של גרינפיס ולחץ ציבורי, חברת הנפט "של" מחליטה לשנות את החלטתה להשליך את אסדת הנפט "Brent Spar" באוקינוס האטלנטי. | | *1995 - אחרי פעילות מאסיבית של גרינפיס ולחץ ציבורי, חברת הנפט "של" מחליטה לשנות את החלטתה להשליך את אסדת הנפט "Brent Spar" באוקינוס האטלנטי. |
| *1995 – פעולות גרינפיס לעצירת הניסויים האטומיים של צרפת, מקבלים תשומת לב ציבורית רבה. מעל 7 מיליון אנשים חתמו על עצומה להפסקת הניסויים. צרפת, בריטניה, ארצות הברית, רוסיה וסין מתחייבות לחתום על ה-"CTBT”. | | *1995 – פעולות גרינפיס לעצירת הניסויים האטומיים של צרפת, מקבלים תשומת לב ציבורית רבה. מעל 7 מיליון אנשים חתמו על עצומה להפסקת הניסויים. צרפת, בריטניה, ארצות הברית, רוסיה וסין מתחייבות לחתום על ה-"CTBT”. |
| *1995 – בעקבות הסכם שהוסגה בעזרת תמיכת גרינפיס, אונסקו מייעדת את יער "קומי" ברוסיה, לאתר מורשת עולמי. | | *1995 – בעקבות הסכם שהוסגה בעזרת תמיכת גרינפיס, אונסקו מייעדת את יער "קומי" ברוסיה, לאתר מורשת עולמי. |
− | *1996 – [[האמנה לאיסור ניסיונות בנשק אטומי]] (CTBT) מאומץ ע"י האו"ם. | + | *1996 – [[האמנה לאיסור ניסיונות בנשק אטומי]] (CTBT) מאומץ על ידי האו"ם. |
| *1997 – אחרי קמפיין של גרינפיס ואחרים, לפעילות דחופה להגנה על האקלים מ-1998, שרים ממדינות מתועשות מאמצים את "[[פרוטוקול קיוטו]]" ומסכימים לקבוע הורדה מחוייבת על פי חוק של גזי חממה. | | *1997 – אחרי קמפיין של גרינפיס ואחרים, לפעילות דחופה להגנה על האקלים מ-1998, שרים ממדינות מתועשות מאמצים את "[[פרוטוקול קיוטו]]" ומסכימים לקבוע הורדה מחוייבת על פי חוק של גזי חממה. |
| *1997 – גרינפיס מקבלת את פרס UNEP, שמוענק לה על פיתוח "גז קירור ירוק", לשימוש במקררים ביתיים, ללא חומרים הפוגעים ב[[שכבת האוזון]] או [[גזי חממה]]. | | *1997 – גרינפיס מקבלת את פרס UNEP, שמוענק לה על פיתוח "גז קירור ירוק", לשימוש במקררים ביתיים, ללא חומרים הפוגעים ב[[שכבת האוזון]] או [[גזי חממה]]. |
שורה 144: |
שורה 144: |
| *2000 – בנוסף למשלחת אפריל-מאי שחשפה דיג פיראטי באוקינוס האטלנטי, מאומץ איסור על ייבוא של "טונה גדולת עין" שנדוגו באופן לא חוקי. | | *2000 – בנוסף למשלחת אפריל-מאי שחשפה דיג פיראטי באוקינוס האטלנטי, מאומץ איסור על ייבוא של "טונה גדולת עין" שנדוגו באופן לא חוקי. |
| *2000 – תוכניות טורקיות לבנות את הכור האטומי הראשון שלה ב"אקויו" כחלק מפרויקט לבניית 10 כורים עד 2020, בוטל לבסוף ביולי אחרי 8 שנות קמפיין של גרינפיס ואחרים. השוק האחרון לחברות האטומיות המערביות הוא השוק הסיני. | | *2000 – תוכניות טורקיות לבנות את הכור האטומי הראשון שלה ב"אקויו" כחלק מפרויקט לבניית 10 כורים עד 2020, בוטל לבסוף ביולי אחרי 8 שנות קמפיין של גרינפיס ואחרים. השוק האחרון לחברות האטומיות המערביות הוא השוק הסיני. |
− | *2000 – [[הפרוטוקול הביולוגי לזהירות]] מאומץ במונטריאול, קנדה. הוא נועד להגן על בריאות האדם והסביבה מאורגניזמים ששונו גנטית Genetically Modified Organisms (GMOs), ע"י שליטה בסחר הבינלאומי ב-GMO. גרינפיס פועלת מ-1995 כדי להגן על שיחרור בלתח הפיך של GMO לסביבה והגנה על הגיוון הביולוגי מזיהום גנטי. | + | *2000 – [[הפרוטוקול הביולוגי לזהירות]] מאומץ במונטריאול, קנדה. הוא נועד להגן על בריאות האדם והסביבה מאורגניזמים ששונו גנטית Genetically Modified Organisms (GMOs), על ידי שליטה בסחר הבינלאומי ב-GMO. גרינפיס פועלת מ-1995 כדי להגן על שיחרור בלתח הפיך של GMO לסביבה והגנה על הגיוון הביולוגי מזיהום גנטי. |
| *2000-2001 – תחת לחץ ציבורי, מספר הולך וגדל של סוחרים, יצרני מזון וממנים של חברות בינלאומיות, מבטיחים לא להשתמש ברכיבים שעברו [[הנדסה גנטית|שינויים גנטיים]]. הודות לרשת הצרכנים ב-15 מדינות, גרינפיס בודקת מוצרים וחושפת מקרי זיהום. | | *2000-2001 – תחת לחץ ציבורי, מספר הולך וגדל של סוחרים, יצרני מזון וממנים של חברות בינלאומיות, מבטיחים לא להשתמש ברכיבים שעברו [[הנדסה גנטית|שינויים גנטיים]]. הודות לרשת הצרכנים ב-15 מדינות, גרינפיס בודקת מוצרים וחושפת מקרי זיהום. |
| *2001 – גרינפיס חוגגת יום הולדת 30 בספטמבר. הקבוצה גדלה ממספר קטן של מתנדבים לארגון סביבתי בינלאומי עם סניפים ב-30 מדינות. כמו תמיד גרינפיס משגשגת ממחויבותם של הפעילים ותמיכה ציבורית הולכת וגדולה. | | *2001 – גרינפיס חוגגת יום הולדת 30 בספטמבר. הקבוצה גדלה ממספר קטן של מתנדבים לארגון סביבתי בינלאומי עם סניפים ב-30 מדינות. כמו תמיד גרינפיס משגשגת ממחויבותם של הפעילים ותמיכה ציבורית הולכת וגדולה. |
| *2001 – אחרי שנים של התדיינות ולחץ שהפעילה גרינפיס, הסכם גלובלי להעלמת קבוצה של כימיקלים רעילים במיוחד, מעשה ידי אדם ,[[מזהמים אורגנים עמידים]] (Persistent Organic Pollutants or POPs) הפך למציאות בחודש מאי 2001 כאשר אמנה של האו"ם האוסרת אותם מאומצת. | | *2001 – אחרי שנים של התדיינות ולחץ שהפעילה גרינפיס, הסכם גלובלי להעלמת קבוצה של כימיקלים רעילים במיוחד, מעשה ידי אדם ,[[מזהמים אורגנים עמידים]] (Persistent Organic Pollutants or POPs) הפך למציאות בחודש מאי 2001 כאשר אמנה של האו"ם האוסרת אותם מאומצת. |
− | *2001 – מגיעים להסכם היסטורי עם חברות [[כריתת עצים|כריתת העצים]], על שימור החלק הנותר מיער הגשם לחופי קנדה. ההסכם מאושר ע"י ממשלת קולומביה הבריטית. הסכם זה הגיע אחרי שנים של קמפיין של גרינפיס, שלאחרונה טירפדה את הסחר וההשקעה של חברות שמעורבות בכריית יער הגשם של הדובים הגדולים, שבסכנת הכחדה. | + | *2001 – מגיעים להסכם היסטורי עם חברות [[כריתת עצים|כריתת העצים]], על שימור החלק הנותר מיער הגשם לחופי קנדה. ההסכם מאושר על ידי ממשלת קולומביה הבריטית. הסכם זה הגיע אחרי שנים של קמפיין של גרינפיס, שלאחרונה טירפדה את הסחר וההשקעה של חברות שמעורבות בכריית יער הגשם של הדובים הגדולים, שבסכנת הכחדה. |
| *2001 – לובי של גרינפיס, יחד עם משלחת מוקדמת לאוקינוס הדרומי והאטלנטי חושפים כלי שיט פיראטיים. ונותנים כח לאימוץ תוכנית פעולה בינלאומית למלחמה של דיג בלתי חוקי במים בינלאומיים. | | *2001 – לובי של גרינפיס, יחד עם משלחת מוקדמת לאוקינוס הדרומי והאטלנטי חושפים כלי שיט פיראטיים. ונותנים כח לאימוץ תוכנית פעולה בינלאומית למלחמה של דיג בלתי חוקי במים בינלאומיים. |
| *2002 - ברזיל מכריזה על הפסקת היצוא של עץ מהגוני אחרי גילוי הממדים של הכריתה והסחר הלא חוקי בעץ. פעולות גרינפיס בעולם עזרו לשמור על האיסור. | | *2002 - ברזיל מכריזה על הפסקת היצוא של עץ מהגוני אחרי גילוי הממדים של הכריתה והסחר הלא חוקי בעץ. פעולות גרינפיס בעולם עזרו לשמור על האיסור. |