שינויים

יש מספר תהליכים שמקשים על שמירת ביטחון תזונתי בעולם. מצד אחד [[גידול אוכלוסין]] ו[[צמיחה כלכלית]] תורמים לעלייה בביקוש למזון. מדינות כמו הודו וסין מגדילות את הביקוש שלהם ל[[השפעות סביבתיות של מזון מהחי|מזון מהחי]] ובכך מעלים עוד את הביקוש למזון. [[דלק ביולוגי]] מציב תחרות בפני גידול חקלאי למזון ולוקח ממנו משאבים לשם [[תחבורה]]. מצד שני יש [[השפעות סביבתיות]] שגורמות לקשיים בהספקת המזון: [[התחממות עולמית]] שגוררת [[שינויי אקלים]] כך שגשמים לא נופלים במקום ובזמן שבו הם נחוצים; [[שיא תפוקת הגז]], [[שיא תפוקת הנפט]] שתורמים לעליית מחירי [[גז טבעי|הגז הטבעי]] וה[[נפט]] ולייקור תשומות לחקלאות של [[דשן כימי]], [[חומרי הדברה]], שימוש בציוד חקלאי כן הובלת המזון וקירור המזון;  "[[משבר המים העולמי]]"; בנייה על אדמות חקלאיות של מגורים, מסחר ותשתיות לטובת [[עיור]] ו[[פרבור]]; הרס קרקעות חקלאות על ידי [[המלחת קרקע]], [[זיהום קרקע]] . עוד סיבות הן פגיעה מתמשכת בפוריות ה[[קרקע]] ו[[סחף קרקע]] בעקבות [[בירוא יערות]].  

יש מספר תהליכים שמקשים על שמירת ביטחון תזונתי בעולם. מצד אחד [[גידול אוכלוסין]] ו[[צמיחה כלכלית]] תורמים לעלייה בביקוש למזון. מדינות כמו הודו וסין מגדילות את הביקוש שלהם ל[[השפעות סביבתיות של מזון מהחי|מזון מהחי]] ובכך מעלים עוד את הביקוש למזון. [[דלק ביולוגי]] מציב תחרות בפני גידול חקלאי למזון ולוקח ממנו משאבים לשם [[תחבורה]]. מצד שני יש [[השפעות סביבתיות]] שגורמות לקשיים בהספקת המזון: [[התחממות עולמית]] שגוררת [[שינויי אקלים]] כך שגשמים לא נופלים במקום ובזמן שבו הם נחוצים; [[שיא תפוקת הגז]], [[שיא תפוקת הנפט]] שתורמים לעליית מחירי [[גז טבעי|הגז הטבעי]] וה[[נפט]] ולייקור תשומות לחקלאות של [[דשן כימי]], [[חומרי הדברה]], שימוש בציוד חקלאי כן הובלת המזון וקירור המזון;  "[[משבר המים העולמי]]"; בנייה על אדמות חקלאיות של מגורים, מסחר ותשתיות לטובת [[עיור]] ו[[פרבור]]; הרס קרקעות חקלאות על ידי [[המלחת קרקע]], [[זיהום קרקע]] . עוד סיבות הן פגיעה מתמשכת בפוריות ה[[קרקע]] ו[[סחף קרקע]] בעקבות [[בירוא יערות]].  

כל עוד אין מצב של [[קטסטרופה מלתוסיאנית]] יש קשר ישיר בין [[עוני]] ו[[אי שוויון כלכלי]] בקרב מדינות עשירות לבין רמות צריכה של מזון ואי-ביטחון תזונתי. חלק ניכר מהמשפחות לא סובלות בדרך כלל מרעב כרוני; משפחות עניות יותר סובלות לעיתים מרעב ספורדי. במדינות העניות, יש אחוזים גדולים בהרבה של [[תת תזונה]] וכלל האוכלוסיה ובמיוחד התושבים העניים  חשופים לסיכון של [[רעב המוני]]. דבר זה נכון במיוחד בנוגע לעניים החיים בערים, בזמן רעב יתכנו מצבים בהם עניים כפריים נהנים מגישה טובה יותר למזון יחסית לעשירים עירוניים.  

כל עוד אין מצב של [[קטסטרופה מלתוסיאנית]] יש קשר ישיר בין [[עוני]] ו[[אי שוויון כלכלי]] בקרב מדינות עשירות לבין רמות צריכה של מזון ואי-ביטחון תזונתי. חלק ניכר מהמשפחות לא סובלות בדרך כלל מרעב כרוני; משפחות עניות יותר סובלות לעיתים מרעב ספורדי. במדינות העניות, יש אחוזים גדולים בהרבה של [[תת תזונה]] וכלל האוכלוסייה ובמיוחד התושבים העניים  חשופים לסיכון של [[רעב המוני]]. דבר זה נכון במיוחד בנוגע לעניים החיים בערים, בזמן רעב יתכנו מצבים בהם עניים כפריים נהנים מגישה טובה יותר למזון יחסית לעשירים עירוניים.  

==היסטוריה==

==היסטוריה==

===המהפכה החקלאית===

===המהפכה החקלאית===

{{הפניה לערך מורחב|המהפכה החקלאית}}

{{הפניה לערך מורחב|המהפכה החקלאית}}

לטענת ההיסטוריון [[יובל הררי]] בספרו [[קיצור תולדות האנושות]], [[המהפכה החקלאית]] הגדולה - המעבר מ[[ציידים לקטים]] ל[[חקלאות]] לא הוביל לגידול בביטחון התזונתי אלא להפך. הסיבות לכך קשורות בעיקר ל[[גידול אוכלוסין]] שהתלווה לגידול בתנובה לדונם. לפי הספר [[רובים חיידקים ופלדה]] הגידול באוכלוסיה היה מעט גדול יותר מאשר הגידול בתנובה החקלאית כך שכמות הקלוריות לנפש ירדה בעקבות המעבר לחקלאות. בנוסף הררי מציים סיבות חברתיות רבות שגרמו לכך שחקלאים סבלו יותר מרעב - הסתמכות על פחות מינים למזון יחסית לציידים לקטים הובילו ליותר התמחות אבל ליכולת התמודדות קטנה יותר עם משבר מזון, יותר מלחמות על משאבים ופחות יכולות לעזוב את האדמה גרמו להחרפת הרעב. היבט חברתי שלישי נוגע למיסים המוטלים על האיכרים שלא מאפשרים להם להחזיק כמות מספקת של עתודות מזון לעתיד. היבט נוסף שמגביר את הרעב בקרב איכרים הוא יכולת נמוכה יותר להתמודד עם בצורת, הצפות ואסונות טבע נוספים, בשל הצורך להצמד לאדמות מסויימות ובשל גמישות מזון נמוכה יותר יחסית לציידים לקטים.  

לטענת ההיסטוריון [[יובל הררי]] בספרו [[קיצור תולדות האנושות]], [[המהפכה החקלאית]] הגדולה - המעבר מ[[ציידים לקטים]] ל[[חקלאות]] לא הוביל לגידול בביטחון התזונתי אלא להפך. הסיבות לכך קשורות בעיקר ל[[גידול אוכלוסין]] שהתלווה לגידול בתנובה לדונם. לפי הספר [[רובים חיידקים ופלדה]] הגידול באוכלוסייה היה מעט גדול יותר מאשר הגידול בתנובה החקלאית כך שכמות הקלוריות לנפש ירדה בעקבות המעבר לחקלאות. בנוסף הררי מציים סיבות חברתיות רבות שגרמו לכך שחקלאים סבלו יותר מרעב - הסתמכות על פחות מינים למזון יחסית לציידים לקטים הובילו ליותר התמחות אבל ליכולת התמודדות קטנה יותר עם משבר מזון, יותר מלחמות על משאבים ופחות יכולות לעזוב את האדמה גרמו להחרפת הרעב. היבט חברתי שלישי נוגע למיסים המוטלים על האיכרים שלא מאפשרים להם להחזיק כמות מספקת של עתודות מזון לעתיד. היבט נוסף שמגביר את הרעב בקרב איכרים הוא יכולת נמוכה יותר להתמודד עם בצורת, הצפות ואסונות טבע נוספים, בשל הצורך להצמד לאדמות מסויימות ובשל גמישות מזון נמוכה יותר יחסית לציידים לקטים.  

הררי ודיימונד מספקים דוגמאות ל[[הכחדת מינים]] באיים, באוסטרליה ובאמריקה על ידי ציידים לקטים, וכיצד דבר זה צמצם את מקורות המזון.  

הררי ודיימונד מספקים דוגמאות ל[[הכחדת מינים]] באיים, באוסטרליה ובאמריקה על ידי ציידים לקטים, וכיצד דבר זה צמצם את מקורות המזון.  

{{הפניה לערך מורחב|התמוטטות (ספר)}}

{{הפניה לערך מורחב|התמוטטות (ספר)}}

[[קובץ:Moai Rano raraku.jpg|300px|thumb|פסלים מנותצים באיי הפסחא. לאחר קריסת החברה, כילו התושבים את זעמם ב[[מיתוס|סממן הדתי והתרבותי]] המרכזי של אבותיהם. עד היום איי הפסחא הם חסרי עצים כמעט לחלוטין ומהווים דוגמה לפגיעה קיצונית בחקלאות ובחברה עקב [[בירוא יערות]] קיצוני]]

[[קובץ:Moai Rano raraku.jpg|300px|thumb|פסלים מנותצים באיי הפסחא. לאחר קריסת החברה, כילו התושבים את זעמם ב[[מיתוס|סממן הדתי והתרבותי]] המרכזי של אבותיהם. עד היום איי הפסחא הם חסרי עצים כמעט לחלוטין ומהווים דוגמה לפגיעה קיצונית בחקלאות ובחברה עקב [[בירוא יערות]] קיצוני]]

בספר [[התמוטטות]] מתאר הביולוג [[ג'ארד דיימונד]] מספר חברות חקלאיות מסורתיות שהתמוטטו עקב גורמים של מחסור במזון יחד עם סיבות אחרות. התושבים של [[איי הפחסא]], [[איי פיטקרן]], [[האנסאזי]], [[ההתיישבות הנורדית בגרינלנד]], [[בני המאיה]] ועוד חברות סבלו כולן מ[[חקלאות בת קיימא|חקלאות שאינה בת קיימא]] וחלקים נרחבים של האוכלוסיה מתו ב[[רעב]] או נדדו מחברות אלה.  

בספר [[התמוטטות]] מתאר הביולוג [[ג'ארד דיימונד]] מספר חברות חקלאיות מסורתיות שהתמוטטו עקב גורמים של מחסור במזון יחד עם סיבות אחרות. התושבים של [[איי הפחסא]], [[איי פיטקרן]], [[האנסאזי]], [[ההתיישבות הנורדית בגרינלנד]], [[בני המאיה]] ועוד חברות סבלו כולן מ[[חקלאות בת קיימא|חקלאות שאינה בת קיימא]] וחלקים נרחבים של האוכלוסייה מתו ב[[רעב]] או נדדו מחברות אלה.  

===מלתוס וחקלאות תעשייתית===

===מלתוס וחקלאות תעשייתית===

{{הפניה לערך מורחב|חקלאות תעשייתית}}

{{הפניה לערך מורחב|חקלאות תעשייתית}}

[[גידול אוכלוסין]] גורם לעליית הביקוש למזון, דרישה זו עוררה בעבר את חששו של [[תומס מלתוס]] מפני [[פיצוץ אוכלוסין]] - מצב שבו האוכלוסיה שמתרבה ב[[גידול מעריכי]] תעבור את היכולת להגדיל את ייצור המזון שגדלה רק בקצב לינארי או בקפיצות אקראיות.  

[[גידול אוכלוסין]] גורם לעליית הביקוש למזון, דרישה זו עוררה בעבר את חששו של [[תומס מלתוס]] מפני [[פיצוץ אוכלוסין]] - מצב שבו האוכלוסייה שמתרבה ב[[גידול מעריכי]] תעבור את היכולת להגדיל את ייצור המזון שגדלה רק בקצב לינארי או בקפיצות אקראיות.  

מלתוס לא לקח בחשבון שני גורמים חשובים. הגורם האחד הוא שהאוכלוסיה לא גדלה באופן מעריכי אלא ב[[גידול סיגומאידי]] שכן קצב גידול האוכלוסיה לא נשאר קבוע אלא יורד. בכל המדינות בעולם מתרחש תהליך איטי איך יציב של ירידה ב[[פריון הילודה]] (מספר הילדים שכל אישה יולדת) ודבר זה מאט את קצב הגידול.  

מלתוס לא לקח בחשבון שני גורמים חשובים. הגורם האחד הוא שהאוכלוסייה לא גדלה באופן מעריכי אלא ב[[גידול סיגומאידי]] שכן קצב גידול האוכלוסייה לא נשאר קבוע אלא יורד. בכל המדינות בעולם מתרחש תהליך איטי איך יציב של ירידה ב[[פריון הילודה]] (מספר הילדים שכל אישה יולדת) ודבר זה מאט את קצב הגידול.  

דבר זה מכונה בדרך כלל [[מעבר דמוגרפי]] שנובע משינויים חברתיים וכלכליים כמו [[צמיחה כלכלית]] והצורך ב[[התמחות כלכלית]], וכן עלייה במעמד האישה, גישה ל[[אמצעי מניעה]] ויציאת נשים לעבודה.  

דבר זה מכונה בדרך כלל [[מעבר דמוגרפי]] שנובע משינויים חברתיים וכלכליים כמו [[צמיחה כלכלית]] והצורך ב[[התמחות כלכלית]], וכן עלייה במעמד האישה, גישה ל[[אמצעי מניעה]] ויציאת נשים לעבודה.  

האופטימיות בתחום המזון נמשכה במהלך המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. קריאת אזהרה נכתבה על ידי בני הזוג ארליך בסוף שנות ה-60 בספר [[פצצת האוכלוסין]]. תאור מפורט ומדוייק יותר של האופי הדינמי של בעיות המזון, המשאבים והאוכלוסין נכתב בספר [[גבולות לצמיחה]] בשנת 1972. בספר לראשונה נלקחו היבטים רבים בחשבון כאשר יש נסיון להתייחס אליהם באופן כמותי ועם השפעות דינאמיות של התחומים השונים זה על זה. הספר כלל מגבלות של 4 משאבים מתחדשים (מזון קרקע ואדמה; מים; יערות; מגוון מינים ושירותי המערכת האקולוגית) ומגבלות של 3 משאבים מתכלים ([[דלק מחצבי]], [[חומרים מתכלים]] אחרים וכיורים לפסולת ולזיהום). עם זאת הדיון בנושאים אלה נתקע במשך שנים רבות, הן בגלל אמירות גורפות ונחרצות מידי (לדגומה של ארליך) שחזו משבר עוד בשנות ה-70, והן בגלל פרשנות מוטעית לספר גבולות לצמיחה מצד כלכלנים(לדוגמה טענה מוטעית לפיה הספר חזה משבר מתכות בשנות ה-90). בספר  קיימים מספר תסריטים שבהן מחסור במשאבים כמו [[אנרגיה מחצבית]] או [[פוספטים]] מוביל לירידה ב[[פריון הקרקע]]. אפשרות נוספת היא פגיעה באיכות הקרקע על ידי [[זיהום]] או על ידי הרס הקרקע. בכל האפשרויות האלה מתקיים תרחיש של ירידה בכמות הקלוריות הזמינה לנפש עד לאפשרות של התמוטטות החברה.

האופטימיות בתחום המזון נמשכה במהלך המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. קריאת אזהרה נכתבה על ידי בני הזוג ארליך בסוף שנות ה-60 בספר [[פצצת האוכלוסין]]. תאור מפורט ומדוייק יותר של האופי הדינמי של בעיות המזון, המשאבים והאוכלוסין נכתב בספר [[גבולות לצמיחה]] בשנת 1972. בספר לראשונה נלקחו היבטים רבים בחשבון כאשר יש נסיון להתייחס אליהם באופן כמותי ועם השפעות דינאמיות של התחומים השונים זה על זה. הספר כלל מגבלות של 4 משאבים מתחדשים (מזון קרקע ואדמה; מים; יערות; מגוון מינים ושירותי המערכת האקולוגית) ומגבלות של 3 משאבים מתכלים ([[דלק מחצבי]], [[חומרים מתכלים]] אחרים וכיורים לפסולת ולזיהום). עם זאת הדיון בנושאים אלה נתקע במשך שנים רבות, הן בגלל אמירות גורפות ונחרצות מידי (לדגומה של ארליך) שחזו משבר עוד בשנות ה-70, והן בגלל פרשנות מוטעית לספר גבולות לצמיחה מצד כלכלנים(לדוגמה טענה מוטעית לפיה הספר חזה משבר מתכות בשנות ה-90). בספר  קיימים מספר תסריטים שבהן מחסור במשאבים כמו [[אנרגיה מחצבית]] או [[פוספטים]] מוביל לירידה ב[[פריון הקרקע]]. אפשרות נוספת היא פגיעה באיכות הקרקע על ידי [[זיהום]] או על ידי הרס הקרקע. בכל האפשרויות האלה מתקיים תרחיש של ירידה בכמות הקלוריות הזמינה לנפש עד לאפשרות של התמוטטות החברה.

הביולוג ו[[היסטוריה סביבתית|ההיסטוריון הסביבתי]] [[ג'ארד דיימונד]], תעד כאמור בספר [[התמוטטות]] מקרים רבים שבהם משבר סביבתי ומשברי ניהול בחקלאות הביאו לרעב המוני, מלחמות והתמוטטות חברתית בחברות עבר. דיימונד מספק גם דוגמאות לכלכלות מודרנית שבהן יש חקלאות בלתי יציבה מבחינה סביבתית כמו: סין, אוסטרליה, מונטנה בארצות הברית. לפי דיימונד, גם [[רצח העם ברואנדה]] בשנת 1994 נבע בחלקו מסיבות של פיצוץ אוכלוסין ומשבר חקלאי חמור ולא רק משנאה אתנית. הספרים של דיימונד (כולל [[רובים חיידקים ופלדה]]) תארו גם את התפתחות החקלאות ומנגנונים רבים הקשורים בה כתהליך דינמי ומורכב הכולל לדוגמה תחלואה במחלות ומגיפות בגלל מגע עם חיות מבוייתות וכן את הגידול של האוכלוסיה בעקבות הגדלת הפריון ואת הירידה בבטחון התזונתי במהלך [[המהפכה החקלאית]] בראשית ימי החקלאות.  הם גם תארו דפוס חוזר של [[נעילה טכנולוגית]] במספר חברות שכולל מספר שלבים:

הביולוג ו[[היסטוריה סביבתית|ההיסטוריון הסביבתי]] [[ג'ארד דיימונד]], תעד כאמור בספר [[התמוטטות]] מקרים רבים שבהם משבר סביבתי ומשברי ניהול בחקלאות הביאו לרעב המוני, מלחמות והתמוטטות חברתית בחברות עבר. דיימונד מספק גם דוגמאות לכלכלות מודרנית שבהן יש חקלאות בלתי יציבה מבחינה סביבתית כמו: סין, אוסטרליה, מונטנה בארצות הברית. לפי דיימונד, גם [[רצח העם ברואנדה]] בשנת 1994 נבע בחלקו מסיבות של פיצוץ אוכלוסין ומשבר חקלאי חמור ולא רק משנאה אתנית. הספרים של דיימונד (כולל [[רובים חיידקים ופלדה]]) תארו גם את התפתחות החקלאות ומנגנונים רבים הקשורים בה כתהליך דינמי ומורכב הכולל לדוגמה תחלואה במחלות ומגיפות בגלל מגע עם חיות מבוייתות וכן את הגידול של האוכלוסייה בעקבות הגדלת הפריון ואת הירידה בבטחון התזונתי במהלך [[המהפכה החקלאית]] בראשית ימי החקלאות.  הם גם תארו דפוס חוזר של [[נעילה טכנולוגית]] במספר חברות שכולל מספר שלבים:

# גידול של הפריון החקלאי עקב טכניקה חדשה, מציאת משאבים חדשים או שינוי טכנולוגי.  

# גידול של הפריון החקלאי עקב טכניקה חדשה, מציאת משאבים חדשים או שינוי טכנולוגי.  

# גידול מהיר של האוכלוסיה עקב זמינות של יותר מזון.

# גידול מהיר של האוכלוסייה עקב זמינות של יותר מזון.

# בשלב מאוחר יותר מתברר שהמשאב החדש מכיל בעיות, לדגומה מדובר בשדות שהיו פוריים בתחילה אבל מאבדים את הפוריות שלהם בהמשך, נוצר לחץ חברתי שכן לא ניתן להקטין את האוכלוסיה בצורה מהירה.  

# בשלב מאוחר יותר מתברר שהמשאב החדש מכיל בעיות, לדגומה מדובר בשדות שהיו פוריים בתחילה אבל מאבדים את הפוריות שלהם בהמשך, נוצר לחץ חברתי שכן לא ניתן להקטין את האוכלוסייה בצורה מהירה.  

# "סירות ההצלה המלאות" - האוכלוסיה גדולה מידי לכמות המזון שניתן לקיים עם המשאבים הישנים, נוצר משבר חברתי וא/ו רעב או מלחמת אזרחים שגורמים להקטנת האוכלוסיה או להתמוטטות כללית של החברה.  

# "סירות ההצלה המלאות" - האוכלוסייה גדולה מידי לכמות המזון שניתן לקיים עם המשאבים הישנים, נוצר משבר חברתי וא/ו רעב או מלחמת אזרחים שגורמים להקטנת האוכלוסייה או להתמוטטות כללית של החברה.  

[[משבר המזון העולמי 2007-2008 |בשנים 2007-2008 התרחש משבר מזון עולמי]]. העברת שימושי קרקע חקלאיים לגידול [[ביו דלק]], [[שיא תפוקת הנפט|מחירי דלק סביב 100 דולר לחבית]] (שהובילו לעלייה במחירי הדשנים, חומרי ההדברה והריסוס), עליה ב[[אוכלוסיית העולם]], [[שינויי אקלים]], [[אובדן קרקע חקלאית]] לשטחי מסחר ומגורים, וגידול בביקוש למזון בקרב אזרחי סין והודו, גרמו לעליית מחירי גרעיני התבואה המשמשים למזון ([[אורז]], [[חיטה]], [[תירס]], [[סויה]] וכו'). כתוצאה מכך התערער הבטחון התזונתי עבור מקומות רבים בעולם ובמדינות רבות פרצו מהומות מזון. בשנת 2010-2011 התרחש שוב משבר מזון עולמי, ומחירי המזון הגיעו לשיא של כל הזמנים מאז החלו המדידות בשנת 1990. משבר זה הוא אחת הסיבות המרכזיות למרמור בעולם הערבי שהוביל לנפילת המשטר בתוניס, מצרים וסוריה.  

[[משבר המזון העולמי 2007-2008 |בשנים 2007-2008 התרחש משבר מזון עולמי]]. העברת שימושי קרקע חקלאיים לגידול [[ביו דלק]], [[שיא תפוקת הנפט|מחירי דלק סביב 100 דולר לחבית]] (שהובילו לעלייה במחירי הדשנים, חומרי ההדברה והריסוס), עליה ב[[אוכלוסיית העולם]], [[שינויי אקלים]], [[אובדן קרקע חקלאית]] לשטחי מסחר ומגורים, וגידול בביקוש למזון בקרב אזרחי סין והודו, גרמו לעליית מחירי גרעיני התבואה המשמשים למזון ([[אורז]], [[חיטה]], [[תירס]], [[סויה]] וכו'). כתוצאה מכך התערער הבטחון התזונתי עבור מקומות רבים בעולם ובמדינות רבות פרצו מהומות מזון. בשנת 2010-2011 התרחש שוב משבר מזון עולמי, ומחירי המזון הגיעו לשיא של כל הזמנים מאז החלו המדידות בשנת 1990. משבר זה הוא אחת הסיבות המרכזיות למרמור בעולם הערבי שהוביל לנפילת המשטר בתוניס, מצרים וסוריה.  

גידול האוכלוסיה עדיין גורם לקשיים הולכים וגדלים בהבטחת גידול מספיק של מזון, וזאת על ידי [[השפעות סביבתיות]] שבתורן משפיעות על היכולת לגדל מזון באופן מקיים על ידי [[חקלאות בת קיימא]]. בין שינויים אלה ניתן למנות כילוי של [[אנרגיה]] והגעה ל[[שיא תפוקת הנפט]], גידול בביקוש למשאבים מתכלים אחרים כמו [[זרחות]], [[התחממות עולמית]], [[כריתת יערות]], [[זיהום מים]], [[זיהום קרקע]] ו[[סחף קרקע]] - בכל השינויים האלה גידול אוכלוסין מהווה קטליזטור שמאיץ את המשבר. לדוגמה כריתת יערות לשם הספקת דלק לחימום, מוצרי עץ והספקת מקום מגורים, שהדרישה לכולם גדלה עקב גידול אוכלוסין. היבטים נוספי ששפיע הן על הגידול של המזון והן על הביקוש למזון כוללים [[צמיחה כלכלית]], [[שינויים טכנולוגיים]] ושינויים חברתיים.

גידול האוכלוסייה עדיין גורם לקשיים הולכים וגדלים בהבטחת גידול מספיק של מזון, וזאת על ידי [[השפעות סביבתיות]] שבתורן משפיעות על היכולת לגדל מזון באופן מקיים על ידי [[חקלאות בת קיימא]]. בין שינויים אלה ניתן למנות כילוי של [[אנרגיה]] והגעה ל[[שיא תפוקת הנפט]], גידול בביקוש למשאבים מתכלים אחרים כמו [[זרחות]], [[התחממות עולמית]], [[כריתת יערות]], [[זיהום מים]], [[זיהום קרקע]] ו[[סחף קרקע]] - בכל השינויים האלה גידול אוכלוסין מהווה קטליזטור שמאיץ את המשבר. לדוגמה כריתת יערות לשם הספקת דלק לחימום, מוצרי עץ והספקת מקום מגורים, שהדרישה לכולם גדלה עקב גידול אוכלוסין. היבטים נוספי ששפיע הן על הגידול של המזון והן על הביקוש למזון כוללים [[צמיחה כלכלית]], [[שינויים טכנולוגיים]] ושינויים חברתיים.

==הערכות לעתיד==

==הערכות לעתיד==

;ארגון המזון העולמי:

;ארגון המזון העולמי:

נייר של ארגון המזון העולמי בוחן מגמות ארוכות טווח עד 2050 וחוזה כי בהנתן מספר הנחות ניתן להזין את כל האוכלוסיה העולמית במספיק מזון ואף להגדיל את כמות הקלוריות לנפש ולהוריד את מספר הרעבים. המחקר מתבסס על הערכות האו"ם על תרחישי גידול אוכלוסין וגידול בתמ"ג שיובילו לגידול בביקוש למזון, אף כי בקצב נמוך יותר משהיה בעבר. מול גידול זה המחקר מנסה להעריך כיצד ניתן להגדיל את היבולים החקלאיים על ידי הגדלת כמות [[אדמה חקלאית|האדמה החקלאית המעובדת]], כמות המים המוקדשים להשקיית יבולים והגדלת ה[[פריון חקלאי|הפריון החקלאי]]. לטענת המחקר למרות שיש מגבלות שונות שיביאו לצמיחה נמוכה יותר בתוספת המזון, הביקוש הכולל יכול לענות על ההיצע. עם זאת ייתכנו בעיות איזוריות, שכן לא תמיד ניתן לממש את הפוטנציאל של הגדלת היבולים החקלאיים בשל בעיות כמו מדיניות, מחלות, השקעות נדרשות וכו'. כמו כן [[מזון מול דלק|גידולי חקלאות להפקת דלק]] יכולים להיות בעיה רצינית להספקת המזון לאנשים.  [http://www.fao.org/fileadmin/templates/esa/Global_persepctives/world_ag_2030_50_2012_rev.pdf]

נייר של ארגון המזון העולמי בוחן מגמות ארוכות טווח עד 2050 וחוזה כי בהנתן מספר הנחות ניתן להזין את כל האוכלוסייה העולמית במספיק מזון ואף להגדיל את כמות הקלוריות לנפש ולהוריד את מספר הרעבים. המחקר מתבסס על הערכות האו"ם על תרחישי גידול אוכלוסין וגידול בתמ"ג שיובילו לגידול בביקוש למזון, אף כי בקצב נמוך יותר משהיה בעבר. מול גידול זה המחקר מנסה להעריך כיצד ניתן להגדיל את היבולים החקלאיים על ידי הגדלת כמות [[אדמה חקלאית|האדמה החקלאית המעובדת]], כמות המים המוקדשים להשקיית יבולים והגדלת ה[[פריון חקלאי|הפריון החקלאי]]. לטענת המחקר למרות שיש מגבלות שונות שיביאו לצמיחה נמוכה יותר בתוספת המזון, הביקוש הכולל יכול לענות על ההיצע. עם זאת ייתכנו בעיות איזוריות, שכן לא תמיד ניתן לממש את הפוטנציאל של הגדלת היבולים החקלאיים בשל בעיות כמו מדיניות, מחלות, השקעות נדרשות וכו'. כמו כן [[מזון מול דלק|גידולי חקלאות להפקת דלק]] יכולים להיות בעיה רצינית להספקת המזון לאנשים.  [http://www.fao.org/fileadmin/templates/esa/Global_persepctives/world_ag_2030_50_2012_rev.pdf]

דו"ח של ראש המודיעין האמריקאי שהתפרסם באפריל 2013, צופה כי מחירי המזון בעולם ימשיכו להיות תנודתיים עקב שורה של גורמים טבעיים והחלטות מדיניות. הדו"ח מציין כי בטווח הקרוב משבר המזון ימשיך עקב גורמים הטבעיים כמו [[הצפות]], [[בצורת]], [[גלי חום]] ו[[מחלות חקלאיות]] של היבולים ושל בעלי חיים. צעדי מדיניות עשויים להחמיר את המשבר כוללים איסור ייצוא, והסטה של גידולים חקלאיים לשימושים אחרים כמו [[עיור]] וכן קניה וחכירה של אדמות חקלאיות בידי מדינות זרות.[http://www.intelligence.senate.gov/130312/clapper.pdf]

דו"ח של ראש המודיעין האמריקאי שהתפרסם באפריל 2013, צופה כי מחירי המזון בעולם ימשיכו להיות תנודתיים עקב שורה של גורמים טבעיים והחלטות מדיניות. הדו"ח מציין כי בטווח הקרוב משבר המזון ימשיך עקב גורמים הטבעיים כמו [[הצפות]], [[בצורת]], [[גלי חום]] ו[[מחלות חקלאיות]] של היבולים ושל בעלי חיים. צעדי מדיניות עשויים להחמיר את המשבר כוללים איסור ייצוא, והסטה של גידולים חקלאיים לשימושים אחרים כמו [[עיור]] וכן קניה וחכירה של אדמות חקלאיות בידי מדינות זרות.[http://www.intelligence.senate.gov/130312/clapper.pdf]

   

   

הדו"ח מציין כי מדינות שאינן מצוידות במשאבים מאבדות את ה[[אמון]] ביכולתו של [[שוק משוכלל|שוק העולמי]] לספק משאבים חיוניים, ומגבירות את המאמצים כדי להגן על האוכלוסיה שלהן. לטענת הדו"ח יש סיכוי גבוהה כי מאמצים אלו יהוו איום על הספקת המזון העולמי. לשם דוגמה מדינות מתפתחות כמו סין ומדינות במפרץ הפרסי קונות אדמות חקלאות ואדמות מרעה ברחבי העולם כאמצעי גידור נגד המשך מגמות הגידול בביקושים והמשאבים שמתקשים לספק ביקושים אלה. הספקת המזון נמצא בסכנה גם מצג מחלות של גרעיני תבואה וזרעי שמן וכן ממחלות שמועברות על ידי בעלי חיים כמו H5N1 ומחלת הפה והטלפיים. בו בזמן התשומות החקלאיות כמו [[מים]], [[דשן]], [[קרקע]] ו[[נפט]] הופכות להיות נדירות ויקרות יותר, ומחריפות את מגמות התייקרות המזון.   

הדו"ח מציין כי מדינות שאינן מצוידות במשאבים מאבדות את ה[[אמון]] ביכולתו של [[שוק משוכלל|שוק העולמי]] לספק משאבים חיוניים, ומגבירות את המאמצים כדי להגן על האוכלוסייה שלהן. לטענת הדו"ח יש סיכוי גבוהה כי מאמצים אלו יהוו איום על הספקת המזון העולמי. לשם דוגמה מדינות מתפתחות כמו סין ומדינות במפרץ הפרסי קונות אדמות חקלאות ואדמות מרעה ברחבי העולם כאמצעי גידור נגד המשך מגמות הגידול בביקושים והמשאבים שמתקשים לספק ביקושים אלה. הספקת המזון נמצא בסכנה גם מצג מחלות של גרעיני תבואה וזרעי שמן וכן ממחלות שמועברות על ידי בעלי חיים כמו H5N1 ומחלת הפה והטלפיים. בו בזמן התשומות החקלאיות כמו [[מים]], [[דשן]], [[קרקע]] ו[[נפט]] הופכות להיות נדירות ויקרות יותר, ומחריפות את מגמות התייקרות המזון.   

בטווח הקצר, בצורת במערב התיכון בארצות הברית ועליית ביקושים של [[מזון מול דלק]] וכיבול להאבסת בהמות, צפוי כי מחיר ה[[תירס]] יעלה. מחלת חיטה בשם "חידלון הקנה" שמופצת על ידי גזע עמיד של פטריות [[Ug99]] מתפשטת במדינות אפריקה ואסיה וצפוי להגיע לדרום מזרח אסיה (הודו וסין) ולהקטין את תנובת ה[[חיטה]]. יש עליה בתנובת החיטה של מזרח אירופה, אבל יש תנודתיות ביבולים והממשלה במדינות אלה הוכיחה כי היא מוכנה להטיל מגבלות ייצוא.  

בטווח הקצר, בצורת במערב התיכון בארצות הברית ועליית ביקושים של [[מזון מול דלק]] וכיבול להאבסת בהמות, צפוי כי מחיר ה[[תירס]] יעלה. מחלת חיטה בשם "חידלון הקנה" שמופצת על ידי גזע עמיד של פטריות [[Ug99]] מתפשטת במדינות אפריקה ואסיה וצפוי להגיע לדרום מזרח אסיה (הודו וסין) ולהקטין את תנובת ה[[חיטה]]. יש עליה בתנובת החיטה של מזרח אירופה, אבל יש תנודתיות ביבולים והממשלה במדינות אלה הוכיחה כי היא מוכנה להטיל מגבלות ייצוא.  

[[קובץ:World-Population-1800-2100.png|ממוזער|שמאל|300px|אוכלוסיית העולם בין 1800 ל-2100. על פי הערכות האו"ם משנת 2004 לגבי העתיד (3 תרחישים בצבעים אדום, כתום וירוק), והערכת הלשכה הסטטיסטית של ארצות הברית לגבי אוכלוסייה היסטורית (בשחור). וזאת בהנחה שלא יתקיים [[אסון מלתוסיאני]]]]

[[קובץ:World-Population-1800-2100.png|ממוזער|שמאל|300px|אוכלוסיית העולם בין 1800 ל-2100. על פי הערכות האו"ם משנת 2004 לגבי העתיד (3 תרחישים בצבעים אדום, כתום וירוק), והערכת הלשכה הסטטיסטית של ארצות הברית לגבי אוכלוסייה היסטורית (בשחור). וזאת בהנחה שלא יתקיים [[אסון מלתוסיאני]]]]

[[גידול אוכלוסין|גידול אוכלוסיית העולם]] הוא אחד הגורמים המרכזיים הגורמים לשינויים בבטחון התזונתי, הן בחברות היסטוריות והן בימינו. השפעה מרכזית אחת היא שגידול האוכלוסיה מגביר את הביקוש למזון. היות וגידול אוכלוסין יכול לעבוד לפי עקרון של [[גידול מעריכי]] הגידול בביקוש אינו בהכרח לינארי, אלא מתגבר עם הזמן. עם הזמן גידול האוכלוסין יכול גם להתמתן עקב [[מעבר דמוגרפי]].  

[[גידול אוכלוסין|גידול אוכלוסיית העולם]] הוא אחד הגורמים המרכזיים הגורמים לשינויים בבטחון התזונתי, הן בחברות היסטוריות והן בימינו. השפעה מרכזית אחת היא שגידול האוכלוסייה מגביר את הביקוש למזון. היות וגידול אוכלוסין יכול לעבוד לפי עקרון של [[גידול מעריכי]] הגידול בביקוש אינו בהכרח לינארי, אלא מתגבר עם הזמן. עם הזמן גידול האוכלוסין יכול גם להתמתן עקב [[מעבר דמוגרפי]].  

הביולוג [[פול ארליך]], מי שכתב את הספר [[פצצת האוכלוסין]], מציין כי לגידול האוכלוסין יש השלכות רבות אחרות. לדוגמה איכות האדמות החקלאיות יורדת בגלל חוק [[תפוקה שולית פוחתת]]. כך שאם מליון התושבים הראשונים במדינה מסויימת משתמשים באדמות החקלאיות ובמים הטובים ביותר, המיליון הבאים משתמשים במשאבים פחות יציבים ופחות איכותיים. במילים אחרות, גידול האוכלוסין יוצר השפעה לא רק דרך גידול הביקוש למזון, אלא גם על היצע המזון. השפעות אלה [[אי לינאריות|אינן לינאריות]]. כאשר יש [[צפיפות אוכלוסין]] נמוכה ומשאבים רבים, השפעות על היצע המזון הן נמוכות, וככלל שיש יותר אנשים השפעתן גדלה:

הביולוג [[פול ארליך]], מי שכתב את הספר [[פצצת האוכלוסין]], מציין כי לגידול האוכלוסין יש השלכות רבות אחרות. לדוגמה איכות האדמות החקלאיות יורדת בגלל חוק [[תפוקה שולית פוחתת]]. כך שאם מליון התושבים הראשונים במדינה מסויימת משתמשים באדמות החקלאיות ובמים הטובים ביותר, המיליון הבאים משתמשים במשאבים פחות יציבים ופחות איכותיים. במילים אחרות, גידול האוכלוסין יוצר השפעה לא רק דרך גידול הביקוש למזון, אלא גם על היצע המזון. השפעות אלה [[אי לינאריות|אינן לינאריות]]. כאשר יש [[צפיפות אוכלוסין]] נמוכה ומשאבים רבים, השפעות על היצע המזון הן נמוכות, וככלל שיש יותר אנשים השפעתן גדלה:

*גידול האוכלוסין מביא לצמצום [[שימושי קרקע|השטח החקלאי]]. הדבר גם  מגביר את התמריץ של חקלאים להפוך את שטחי האדמה שלהם לשטחי נדל"ן, ובנייה על אדמות חקלאיות לצרכי דיור, מסחר, ותשתיות כמו כבישים.  

*גידול האוכלוסין מביא לצמצום [[שימושי קרקע|השטח החקלאי]]. הדבר גם  מגביר את התמריץ של חקלאים להפוך את שטחי האדמה שלהם לשטחי נדל"ן, ובנייה על אדמות חקלאיות לצרכי דיור, מסחר, ותשתיות כמו כבישים.  

*גידול האוכלוסין מגדיל גם את [[משבר המים העולמי]] וגורם להטיית מים מהחקלאות אל המגזר הפרטי, ולייקור המים שהם משאב חיוני לחקלאות. גידול האוכלוסיה משפיע בדרכים נוספות על משק המים על ידי איטום פני הקרקע, [[זיהום מי תהום]], הגברת [[המלחת מי תהום]] על ידי שאיבת יתר והקטנת מאגרי המים בגלל הגדלת הביקוש למים.  

*גידול האוכלוסין מגדיל גם את [[משבר המים העולמי]] וגורם להטיית מים מהחקלאות אל המגזר הפרטי, ולייקור המים שהם משאב חיוני לחקלאות. גידול האוכלוסייה משפיע בדרכים נוספות על משק המים על ידי איטום פני הקרקע, [[זיהום מי תהום]], הגברת [[המלחת מי תהום]] על ידי שאיבת יתר והקטנת מאגרי המים בגלל הגדלת הביקוש למים.  

* גידול האוכלוסיה מגביר את ה[[משק האנרגיה העולמי|ביקוש לאנרגיה]] ודבר זה מייקר את התשומות לגידול מזון.  

* גידול האוכלוסייה מגביר את ה[[משק האנרגיה העולמי|ביקוש לאנרגיה]] ודבר זה מייקר את התשומות לגידול מזון.  

* גידול יותר מזון בשיטות אינטנסיביות יותר, כדי לספק יותר מזון ליותר אנשים, שוחק היבטים רבים הן בקרקע החקלאית ובמשאבים הדרושים לה, והן ב[[מערכות אקולוגיות]] המספקות [[שירותים אקולוגיים|שירותים]] לקרקעות חקלאיות.

* גידול יותר מזון בשיטות אינטנסיביות יותר, כדי לספק יותר מזון ליותר אנשים, שוחק היבטים רבים הן בקרקע החקלאית ובמשאבים הדרושים לה, והן ב[[מערכות אקולוגיות]] המספקות [[שירותים אקולוגיים|שירותים]] לקרקעות חקלאיות.

צמיחה כלכלית משפיעה בדרכים שונות על [[בזבוז מזון]] - במדינות עניות צמיחה כלכלית יכולה לגרום להקטנת הבזבוז על ידי שיפור תנאי אחסנה של תבואה ומנעת קלקול בדרכים שונות. אבל בזבוז מזון נגרם גם בגלל מזון שלא נאכל ונזרק - בעיקר במדינות עשירות יותר , וצמיחה כלכלית עלולה להגביר השפעה זו.  

צמיחה כלכלית משפיעה בדרכים שונות על [[בזבוז מזון]] - במדינות עניות צמיחה כלכלית יכולה לגרום להקטנת הבזבוז על ידי שיפור תנאי אחסנה של תבואה ומנעת קלקול בדרכים שונות. אבל בזבוז מזון נגרם גם בגלל מזון שלא נאכל ונזרק - בעיקר במדינות עשירות יותר , וצמיחה כלכלית עלולה להגביר השפעה זו.  

משוואת [[I=PAT]] מצביעה על כך שצמיחה כלכלית, יחד עם גידול האוכלוסיה, מהווה משתנה בסיסי שמגדיל את רוב [[השפעה סביבתית|הנזקים הסביבתיים]] שבתורם משפיעים על הבטחון התזונתי. לדוגמה צמיחה כלכלית גורמת להגדלת דרישה להספקת [[נייר]], ו[[מוצרי-עץ]] שמובילים ל[[כריתת יערות]]; צמיחה כלכלית מובילה להגדלת השימוש ב[[רכב פרטי]] ובחשמל שגורמים  לעוד [[התחממות עולמית]]; הצמיחה הכלכלית גוררת הגדלת הדרישה למים, לשטחי קרקע, להגדלת ה[[זיהום]] ועוד השפעות רבות, שכולן מערערות את [[מערכת אקולוגית|המערכות האקולוגיות]] שתומכות את המערכות החקלאיות ומספקות להן [[שירותי המערכת האקולוגית|שירותים אקולוגיים]].

משוואת [[I=PAT]] מצביעה על כך שצמיחה כלכלית, יחד עם גידול האוכלוסייה, מהווה משתנה בסיסי שמגדיל את רוב [[השפעה סביבתית|הנזקים הסביבתיים]] שבתורם משפיעים על הבטחון התזונתי. לדוגמה צמיחה כלכלית גורמת להגדלת דרישה להספקת [[נייר]], ו[[מוצרי-עץ]] שמובילים ל[[כריתת יערות]]; צמיחה כלכלית מובילה להגדלת השימוש ב[[רכב פרטי]] ובחשמל שגורמים  לעוד [[התחממות עולמית]]; הצמיחה הכלכלית גוררת הגדלת הדרישה למים, לשטחי קרקע, להגדלת ה[[זיהום]] ועוד השפעות רבות, שכולן מערערות את [[מערכת אקולוגית|המערכות האקולוגיות]] שתומכות את המערכות החקלאיות ומספקות להן [[שירותי המערכת האקולוגית|שירותים אקולוגיים]].

==השלכות של העדר בטחון תזונתי==

==השלכות של העדר בטחון תזונתי==

===פגיעה נוספת במערכות אקולוגיות===

===פגיעה נוספת במערכות אקולוגיות===

בספר [[התמוטטות]], מביא דיימונד מספר רב של מקרים בהם מצוקת מזון על רקע גידול אוכלוסין ושיטות חקלאיות לא בנות קיימא, הובילה לאימוץ פתרונות קצרי טווח. פתרונות אלה  אישפרו לתמוך בגודל האוכלוסיה במשך זמן מה, אבל בהמשך הובילו להרס אקולוגי נרחב יותר, והרס זה הוביל להתרסקות של החקלאות, ייצור המזון והציביליזציה שנשענה על חקלאות זו. דוגמא בולטת לתהליכים אלה הן פרקטיקות ההשקיה בקרב האנסאזי שהובילו ל[[סחף קרקע]].  

בספר [[התמוטטות]], מביא דיימונד מספר רב של מקרים בהם מצוקת מזון על רקע גידול אוכלוסין ושיטות חקלאיות לא בנות קיימא, הובילה לאימוץ פתרונות קצרי טווח. פתרונות אלה  אישפרו לתמוך בגודל האוכלוסייה במשך זמן מה, אבל בהמשך הובילו להרס אקולוגי נרחב יותר, והרס זה הוביל להתרסקות של החקלאות, ייצור המזון והציביליזציה שנשענה על חקלאות זו. דוגמא בולטת לתהליכים אלה הן פרקטיקות ההשקיה בקרב האנסאזי שהובילו ל[[סחף קרקע]].  

דוגמה נפוצה למנגנון זה הן בחקלאות מסורתית והן בחברות מודרניות היא [[כריתת יערות]] בנסיון לפנות שטחים נוספים לחקלאות. היבט זה התקיים בחברת איי הפסחא, בני המאיה,  איי מונגרנווה ועוד. בירוא היערות גרם ל[[סחף קרקע]] שפגע קשות בחקלאות והוביל לקריסה גדולה עוד יותר. דוגמאות מודרניות לבירוא יערות עקב לחץ חקלאי הן [[חקלאות כרות והבער]] והן קיימות במדינות עניות רבות.

דוגמה נפוצה למנגנון זה הן בחקלאות מסורתית והן בחברות מודרניות היא [[כריתת יערות]] בנסיון לפנות שטחים נוספים לחקלאות. היבט זה התקיים בחברת איי הפסחא, בני המאיה,  איי מונגרנווה ועוד. בירוא היערות גרם ל[[סחף קרקע]] שפגע קשות בחקלאות והוביל לקריסה גדולה עוד יותר. דוגמאות מודרניות לבירוא יערות עקב לחץ חקלאי הן [[חקלאות כרות והבער]] והן קיימות במדינות עניות רבות.

* יותר אנשים במדינה פרושם הגדלת הביקוש למזון.  

* יותר אנשים במדינה פרושם הגדלת הביקוש למזון.  

* בצד היצע המזון גידול האוכלוסין מביא [[חקלאות בישראל|לצמצום השטח החקלאי]] הזמין בישראל. הדבר גם  מגביר את התמריץ של חקלאים להפוך את שטחי האדמה שלהם לשטחי נדל"ן, ובנייה על אדמות חקלאיות לצרכי דיור, מסחר, ותשתיות כמו כבישים. צמצום שטחי החקלאות מואץ גם בגלל [[פרבור בישראל]].  

* בצד היצע המזון גידול האוכלוסין מביא [[חקלאות בישראל|לצמצום השטח החקלאי]] הזמין בישראל. הדבר גם  מגביר את התמריץ של חקלאים להפוך את שטחי האדמה שלהם לשטחי נדל"ן, ובנייה על אדמות חקלאיות לצרכי דיור, מסחר, ותשתיות כמו כבישים. צמצום שטחי החקלאות מואץ גם בגלל [[פרבור בישראל]].  

* גידול האוכלוסין מגדיל גם את [[משק המים בישראל|צריכת המים בישראל]] וגורם להטיית מים מהחקלאות אל המגזר הפרטי, ולייקור המים שהם משאב חיוני לחקלאות. גידול האוכלוסיה משפיע בדרכים נוספות על משק המים על ידי איטום פני הקרקע, [[זיהום מי תהום]], הגברת [[המלחת מי תהום]] על ידי [[שאיבת יתר]] והקטנת מאגרי המים בגלל הגדלת הביקוש למים. נכון לשנת 2014 הדבר מקבל מענה זמני על ידי [[התפלת מים]] אבל התפלה כזו תלויה במחירי האנרגיה ובזמינות האנרגיה, ובכל מקרה התפלה מייקרת את הפקת המים.  

* גידול האוכלוסין מגדיל גם את [[משק המים בישראל|צריכת המים בישראל]] וגורם להטיית מים מהחקלאות אל המגזר הפרטי, ולייקור המים שהם משאב חיוני לחקלאות. גידול האוכלוסייה משפיע בדרכים נוספות על משק המים על ידי איטום פני הקרקע, [[זיהום מי תהום]], הגברת [[המלחת מי תהום]] על ידי [[שאיבת יתר]] והקטנת מאגרי המים בגלל הגדלת הביקוש למים. נכון לשנת 2014 הדבר מקבל מענה זמני על ידי [[התפלת מים]] אבל התפלה כזו תלויה במחירי האנרגיה ובזמינות האנרגיה, ובכל מקרה התפלה מייקרת את הפקת המים.  

* גידול האוכלוסיה מגביר את ה[[משק האנרגיה בישראל|ביקוש לאנרגיה]] ודבר זה מייקר את התשומות לגידול מזון.  

* גידול האוכלוסייה מגביר את ה[[משק האנרגיה בישראל|ביקוש לאנרגיה]] ודבר זה מייקר את התשומות לגידול מזון.  

[[חקלאות תעשייתית]] אינה בת קיימא ועלולה לסבול מקשיים שונים כמו התייקרות [[דשן כימי|הדשן הכימי]] עקב [[שיא תפוקת הגז]] (או [[שיא תפוקת הנפט]]), [[גידול אוכלוסיית העולם]], [[סחף קרקע]], [[משבר המים העולמי]] , [[שינויי אקלים]] ועוד. בכל התרחישים אלה, המזון שישראל מייבאת יתייקר לעומת השירותים והמוצרים שישראל מייצאת - כמו פיננסים, שירותים והי-טק. בנוסף עלולים להתייקר גם הדלק וחומרי הגלם שישראל מייבאת. בעשור של שנת 2000-2010 התייקרו מחירי המזון, הדלקים וחומרי הגלם בשיעור של 200-350%.  

[[חקלאות תעשייתית]] אינה בת קיימא ועלולה לסבול מקשיים שונים כמו התייקרות [[דשן כימי|הדשן הכימי]] עקב [[שיא תפוקת הגז]] (או [[שיא תפוקת הנפט]]), [[גידול אוכלוסיית העולם]], [[סחף קרקע]], [[משבר המים העולמי]] , [[שינויי אקלים]] ועוד. בכל התרחישים אלה, המזון שישראל מייבאת יתייקר לעומת השירותים והמוצרים שישראל מייצאת - כמו פיננסים, שירותים והי-טק. בנוסף עלולים להתייקר גם הדלק וחומרי הגלם שישראל מייבאת. בעשור של שנת 2000-2010 התייקרו מחירי המזון, הדלקים וחומרי הגלם בשיעור של 200-350%.