שורה 30:
שורה 30:
===לובי של [[תעשיית המזון]]===
===לובי של [[תעשיית המזון]]===
−
חברות מזון מעודדת אכילה של עוד מזונות וכן צריכת עודפת של [[סוכר]], [[מלח]], [[שומנים]], משקאות מתוקים ו[[מזון מהיר]] ו[[מזון מהחי]], כדי להגדיל את רווחי התעשייה. בנוסף חברות מזון לא רוצות בדרך כלל הכנסה של רגולציה להגנת הסביבה, בטיחות העובדים, ובריאות הצרכנים. הדבר כולל לדוגמה את [[תעשית המזון והמשקאות בארה"ב ופוליטיקה|הלובי הפוליטי של תעשיות המזון והמשקה בארה"ב]] וחברות לובי דומות הפועלות במדינות אחרות.
+
חברות מזון מעודדת אכילה של עוד מזונות וכן צריכת עודפת של [[סוכר]], [[מלח]], [[שומנים]], משקאות מתוקים ו[[מזון מהיר]] ו[[מזון מהחי]], כדי להגדיל את רווחי התעשייה. בנוסף חברות מזון לא רוצות בדרך כלל הכנסה של רגולציה להגנת הסביבה, בטיחות העובדים, ובריאות הצרכנים. הדבר כולל לדוגמה את [[תעשית המזון והמשקאות בארצות הברית ופוליטיקה|הלובי הפוליטי של תעשיות המזון והמשקה בארצות הברית]] וחברות לובי דומות הפועלות במדינות אחרות.
חברות המזון משתמשים בלוביסטים, תביעות, תרומות כספיות, יחסי ציבור, פרסום, חברויות והתאגדויות, תרומות, איומים ומידע מוטה כדי לשכנע את הקונגרס, הסוכנויות הפדרליות, מומחי תזונה ובריאות ואת הציבור שכל אחד מהתפישות הבאות הנה נכונה:
חברות המזון משתמשים בלוביסטים, תביעות, תרומות כספיות, יחסי ציבור, פרסום, חברויות והתאגדויות, תרומות, איומים ומידע מוטה כדי לשכנע את הקונגרס, הסוכנויות הפדרליות, מומחי תזונה ובריאות ואת הציבור שכל אחד מהתפישות הבאות הנה נכונה:
שורה 66:
שורה 66:
פירמות נעזרות בממשלה על ידי מגוון שיטות - סיוע ממשלתי ישיר בכסף, חקיקה שמחייבת תקן מסויים שרק לחברה אחת יש, יצירת [[ביקוש מושרה]] על ידי חקיקה, או זכייה במכרזים שהושגו על ידי לובי. לדוגמה בתוכנית הטלוויזיה "עובדה" נחשף כי חברת 3M שכרה לוביסטים ישראלים בעקבות כך שבסניף הישראלי נתקעו עם מלאי גדול של חומר זוהר. החברה רצו לשווק אפודים למע"ץ, אבל הלוביסטים שכנעו אותם להעביר חוק כך שכל נהג יחויב באפוד. לטענת הלוביסטים הם ניסחו את החוק. החברה הכניסה סעיף שמחייב שהאפודים יעמדו בתקן האירופאי, דבר שפרושו היה שכל האפודים יהיו מתוצרת M3, ולא מתוצרת של מתחרים סינים שאינם עומדים בתקן.[http://www.mako.co.il/tv-ilana_dayan/2012-25781df488755310/Article-ee33e2906595531006.htm]
פירמות נעזרות בממשלה על ידי מגוון שיטות - סיוע ממשלתי ישיר בכסף, חקיקה שמחייבת תקן מסויים שרק לחברה אחת יש, יצירת [[ביקוש מושרה]] על ידי חקיקה, או זכייה במכרזים שהושגו על ידי לובי. לדוגמה בתוכנית הטלוויזיה "עובדה" נחשף כי חברת 3M שכרה לוביסטים ישראלים בעקבות כך שבסניף הישראלי נתקעו עם מלאי גדול של חומר זוהר. החברה רצו לשווק אפודים למע"ץ, אבל הלוביסטים שכנעו אותם להעביר חוק כך שכל נהג יחויב באפוד. לטענת הלוביסטים הם ניסחו את החוק. החברה הכניסה סעיף שמחייב שהאפודים יעמדו בתקן האירופאי, דבר שפרושו היה שכל האפודים יהיו מתוצרת M3, ולא מתוצרת של מתחרים סינים שאינם עומדים בתקן.[http://www.mako.co.il/tv-ilana_dayan/2012-25781df488755310/Article-ee33e2906595531006.htm]
−
מחקר משנת 2011 מצא כי מבין הפירמות הציבוריות הגדולות בארה"ב, הפירמות שמשקיעות יותר בלובי פוליטי, משיגות הישגים פחות טובים עבור בעלי המניות שלהן. ההסבר לכך הוא שבעוד שהפירמה נהנית מהשפעת הלובי, עיקר הרווחים בפירמות כאלה מתנקזים לטובת בעלי עניין (משקיעים גדולים בפירמה) ומנהלים בכירים ולא מגיעים אל בעלי המניות או להשקעות מועילות בחברה. [http://www.themarker.com/markets/1.1622842]
+
מחקר משנת 2011 מצא כי מבין הפירמות הציבוריות הגדולות בארצות הברית, הפירמות שמשקיעות יותר בלובי פוליטי, משיגות הישגים פחות טובים עבור בעלי המניות שלהן. ההסבר לכך הוא שבעוד שהפירמה נהנית מהשפעת הלובי, עיקר הרווחים בפירמות כאלה מתנקזים לטובת בעלי עניין (משקיעים גדולים בפירמה) ומנהלים בכירים ולא מגיעים אל בעלי המניות או להשקעות מועילות בחברה. [http://www.themarker.com/markets/1.1622842]
עיוות נוסף ברמה מאקרו כלכלי יכול להיווצר, כאשר השוק נוטה להשקעות מוטות השקעה ממשלתית כמו תעשיות בטחונית, תעשיות חלל, וכדומה ויש בו תת השקעה בענפים אחרים.
עיוות נוסף ברמה מאקרו כלכלי יכול להיווצר, כאשר השוק נוטה להשקעות מוטות השקעה ממשלתית כמו תעשיות בטחונית, תעשיות חלל, וכדומה ויש בו תת השקעה בענפים אחרים.
שורה 137:
שורה 137:
* [[קשרי הון שלטון]]
* [[קשרי הון שלטון]]
* [[דמוקרטיה ישירה]]
* [[דמוקרטיה ישירה]]
−
* [[תעשית המזון והמשקאות בארה"ב ופוליטיקה]]
+
* [[תעשית המזון והמשקאות בארצות הברית ופוליטיקה]]
* [[אי שוויון]]
* [[אי שוויון]]
* [[תאגיד]]
* [[תאגיד]]