שינויים

מקור: מדוע לשמור זרעים?  

מקור: מדוע לשמור זרעים?  

המגוון הגנטי של יבולי המזון בעולם הולך ונעלם בקצב מפחיד. מינים וזנים אשר טופחו  ע"י גננים ו[[חקלאות|חקלאים]] לאורך מאות ואף אלפי שנים, בשקדנות סבלנות ואהבה מדור לדור, עבור טעם מצטיין, הבשלה הדרגתית, מרקם עדין, עמידות כנגד מחלות ומזיקים מקומיים ולתנאי יובש, הולכים ונעלמים תחת השתלטות החקלאות הכימית-מסחרית-בקנה מידה ענק על אספקת המזון שלנו.  

המגוון הגנטי של יבולי המזון בעולם הולך ונעלם בקצב מפחיד. מינים וזנים אשר טופחו  על ידי גננים ו[[חקלאות|חקלאים]] לאורך מאות ואף אלפי שנים, בשקדנות סבלנות ואהבה מדור לדור, עבור טעם מצטיין, הבשלה הדרגתית, מרקם עדין, עמידות כנגד מחלות ומזיקים מקומיים ולתנאי יובש, הולכים ונעלמים תחת השתלטות החקלאות הכימית-מסחרית-בקנה מידה ענק על אספקת המזון שלנו.  

[[תאגידי ביו-טכנולוגיה]] ענקיים המתיימרים להביא קידמה ושובע לעולם רעב הופכים את זרעי יבולי המזון- מורשת הטבע ורכוש הציבור- ל[[זני מכלוא]] ו[[הנדסה גנטית]] בבעלות פרטית מוגנת ב[[קניין רוחני|חוקי פטנט]] וסוללות עורכי דין. חברות זרעים קטנות נרכשות ונבלעות ע"י תאגידים אלו ו[[זני מורשת]] ייחודיים רבים מאוד הופכים כך ללא זמינים יותר להשגה ע"י הגנן או החקלאי הקטן.

[[תאגידי ביו-טכנולוגיה]] ענקיים המתיימרים להביא קידמה ושובע לעולם רעב הופכים את זרעי יבולי המזון- מורשת הטבע ורכוש הציבור- ל[[זני מכלוא]] ו[[הנדסה גנטית]] בבעלות פרטית מוגנת ב[[קניין רוחני|חוקי פטנט]] וסוללות עורכי דין. חברות זרעים קטנות נרכשות ונבלעות על ידי תאגידים אלו ו[[זני מורשת]] ייחודיים רבים מאוד הופכים כך ללא זמינים יותר להשגה על ידי הגנן או החקלאי הקטן.

טעם אמיתי, מרקם עדין, וחסינות גבוהה לתנאים מקומיים נעלמים לטובת זני ירקות ופירות בעלי חיי מדף ארוכים במיוחד, מרקם קשיח (לקטיף מכאני) וגידול חקלאי התלוי להצלחתו בתשומות גבוהות ויקרות של מים, [[דשנים כימיים]], [[חומרי הדברה]] מסוכנים, ו[[אנרגיה]] מחצבית מוגבלת בזמינותה.   

טעם אמיתי, מרקם עדין, וחסינות גבוהה לתנאים מקומיים נעלמים לטובת זני ירקות ופירות בעלי חיי מדף ארוכים במיוחד, מרקם קשיח (לקטיף מכאני) וגידול חקלאי התלוי להצלחתו בתשומות גבוהות ויקרות של מים, [[דשנים כימיים]], [[חומרי הדברה]] מסוכנים, ו[[אנרגיה]] מחצבית מוגבלת בזמינותה.