שינויים

קריאה חתרנית, אם כן, היא תהליך של שחזור העובדות הנגישות ובנייתן לתוך תבניות מציאות אלטרנטיבית. ניתן לפרק את התהליך לגורמיו:  

קריאה חתרנית, אם כן, היא תהליך של שחזור העובדות הנגישות ובנייתן לתוך תבניות מציאות אלטרנטיבית. ניתן לפרק את התהליך לגורמיו:  

# '''זיהוי טענות (תמות) היסוד והתבנית המארגנת:''' כדי להפריד בין עובדות לתבניות התעמולה, צריך לזהות, ראשית, את התבנית דרכה הן מוצגות. בתקשורת אחידה וממוחזרות כמו שלנו, קל לזהותן - כי טענות היסוד תשובנה שוב ושוב בכל העיתונים. את אלה נזהה כתיאוריה הדומיננטית.  

# '''זיהוי טענות (תמות) היסוד והתבנית המארגנת:''' כדי להפריד בין עובדות לתבניות התעמולה, צריך לזהות, ראשית, את התבנית דרכה הן מוצגות. בתקשורת אחידה וממוחזרות כמו שלנו, קל לזהותן - כי טענות היסוד תשובנה שוב ושוב בכל העיתונים. את אלה נזהה כתאוריה הדומיננטית.  

# '''חילוץ העובדות:''' ברגע שזיהינו את התבנית או התיאוריה, ניתן להפריד בינה לבין העובדות שהיא מנסה להסביר. נאסוף את העובדות. (השאלה המנחה: מה בעצם קרה?)  

# '''חילוץ העובדות:''' ברגע שזיהינו את התבנית או התאוריה, ניתן להפריד בינה לבין העובדות שהיא מנסה להסביר. נאסוף את העובדות. (השאלה המנחה: מה בעצם קרה?)  

# '''בניית תבנית אלטרנטיבית:''' זהו השלב הקשה. כזכור (מפרק 2),  בגישה החומסקיאנית, אנו מפעילים בדיוק את המתודה הנהוגה במדעים: יש לחפש הסבר שקושר מקסימום עובדות. על השאלה איזה הסבר נכון או אמיתי, ניתן לענות רק כאשר אנו משווים שני הסברים - ברגע שגיבשנו לפחות הסבר אחד אלטרנטיבי, ניתן לשאול מי מהם מסביר את העובדות טוב יותר.  

# '''בניית תבנית אלטרנטיבית:''' זהו השלב הקשה. כזכור (מפרק 2),  בגישה החומסקיאנית, אנו מפעילים בדיוק את המתודה הנהוגה במדעים: יש לחפש הסבר שקושר מקסימום עובדות. על השאלה איזה הסבר נכון או אמיתי, ניתן לענות רק כאשר אנו משווים שני הסברים - ברגע שגיבשנו לפחות הסבר אחד אלטרנטיבי, ניתן לשאול מי מהם מסביר את העובדות טוב יותר.