שינויים

זהו התחום המשמעותי ביותר בנושא של טיפול בפסולת מבין 4 השלבים המסורתיים. שכל שאר השלבים הם רק שלבים משלימים לשלב זה. צמצום במקור יבטל את הצורך בשימוש חוזר או במיחזור - כך גם תיחסך העלות הכלכלית וגם העומס הסביבתי של הייצור, המיחזור והסילוק של המוצרים המיותרים.

זהו התחום המשמעותי ביותר בנושא של טיפול בפסולת מבין 4 השלבים המסורתיים. שכל שאר השלבים הם רק שלבים משלימים לשלב זה. צמצום במקור יבטל את הצורך בשימוש חוזר או במיחזור - כך גם תיחסך העלות הכלכלית וגם העומס הסביבתי של הייצור, המיחזור והסילוק של המוצרים המיותרים.

הזיהום וכמות המשאבים שכל אחד מאתנו מכלה נוצרים בעיקר כפונקציה של כמות המוצרים שאנו צורכים. אם כל משפחה אמריקנית צורכת ומזהמת כמו 240 הודים, ברור שמחיזור בלבד אינו התשובה. אם תביאו בחשבון שלכל מוצר שאנו קונים יש מחיר סמוי גדול למדי בתהליך הייצור (וכיום גם עקב שינועו ע"פ חצי עולם), תבינו כיצד ארה"ב עם 6% מאוכלוסיית העולם גורמת ל 30% מהנזק הסביבתי

הזיהום וכמות המשאבים שכל אחד מאתנו מכלה נוצרים בעיקר כפונקציה של כמות המוצרים שאנו צורכים. אם כל משפחה אמריקנית צורכת ומזהמת כמו 240 הודים, ברור שמחיזור בלבד אינו התשובה. אם תביאו בחשבון שלכל מוצר שאנו קונים יש מחיר סמוי גדול למדי בתהליך הייצור (וכיום גם עקב שינועו ע"פ חצי עולם), תבינו כיצד ארצות הברית עם 6% מאוכלוסיית העולם גורמת ל 30% מהנזק הסביבתי

האם ישנה התנגשות בין דרישה זו לבין "איכות החיים"? לאו דווקא. לדוגמא, כשלכולם יש מכונית - אין חניה ויש פקקים וזיהום - אף אחד לא יכול לנסוע. למעשה כשאנו קונים מוצר לרוב אנו מבקשים להנות דווקא משרות מסוים שאותו מוצר אמור לתת - והספקת השרות הזה (לדוגמא תחבורה) לא בהכרח תתבצע על הצד הטוב ביותר אם לכולם יש את המוצר מספק השרות, לדוגמא מכוניות. עוד בנושא זה במאמר [[תועלת משרותים ולא מצריכת מוצרים]].  

האם ישנה התנגשות בין דרישה זו לבין "איכות החיים"? לאו דווקא. לדוגמא, כשלכולם יש מכונית - אין חניה ויש פקקים וזיהום - אף אחד לא יכול לנסוע. למעשה כשאנו קונים מוצר לרוב אנו מבקשים להנות דווקא משרות מסוים שאותו מוצר אמור לתת - והספקת השרות הזה (לדוגמא תחבורה) לא בהכרח תתבצע על הצד הטוב ביותר אם לכולם יש את המוצר מספק השרות, לדוגמא מכוניות. עוד בנושא זה במאמר [[תועלת משרותים ולא מצריכת מוצרים]].