שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 28 בתים ,  05:11, 18 באוקטובר 2015
מ
החלפת טקסט – "אוכלוסיה" ב־"אוכלוסייה"
שורה 104: שורה 104:  
היכולת לקבל עוד מזון על ידי פעולות כמו ניקוי עשבים, בחירה של זרעים גדולים יותר ועוד, נתפסה בוודאי כיתרון בעיני ציידים לקטים. עם זאת, מדובר היה בתהליך איטי מאד שהתקיים במשך מאות שנים ושקשה היה להבחין בו.  
 
היכולת לקבל עוד מזון על ידי פעולות כמו ניקוי עשבים, בחירה של זרעים גדולים יותר ועוד, נתפסה בוודאי כיתרון בעיני ציידים לקטים. עם זאת, מדובר היה בתהליך איטי מאד שהתקיים במשך מאות שנים ושקשה היה להבחין בו.  
   −
הגידול בכמות המזון ליחידת שטח, (כמו גם המגורים ביישוב קבע) התרגם לעליה בפריון ול[[גידול אוכלוסין]] איטי. לפי דיימונד הגידול באוכלוסיה היה מעט יותר גדול מאשר הגידול בפריון הייבולים והתוצאה היתה '''ירידה בכמות הקלוריות לנפש''' ובאיכות בתזונה הכוללת של כל אדם בממוצע. עם זאת, בני האדם נלכדו במלכודת ([[נעילה טכנולוגית]]) שכן ברוב המקרים הם לא יכלו לחזור לחיי הלקטים ציידים - הן בגלל אובדן כישורים, הן בגלל שינויים במבנים החברתיים והן בגלל שכמות האוכלוסיה לא איפשרה דבר כזה, שכן כמות שטח מסויימת בתנאי ציידים לקטים היתה מספיקה לתמוך באוכלוסיה קטנה יותר.
+
הגידול בכמות המזון ליחידת שטח, (כמו גם המגורים ביישוב קבע) התרגם לעליה בפריון ול[[גידול אוכלוסין]] איטי. לפי דיימונד הגידול באוכלוסייה היה מעט יותר גדול מאשר הגידול בפריון הייבולים והתוצאה היתה '''ירידה בכמות הקלוריות לנפש''' ובאיכות בתזונה הכוללת של כל אדם בממוצע. עם זאת, בני האדם נלכדו במלכודת ([[נעילה טכנולוגית]]) שכן ברוב המקרים הם לא יכלו לחזור לחיי הלקטים ציידים - הן בגלל אובדן כישורים, הן בגלל שינויים במבנים החברתיים והן בגלל שכמות האוכלוסייה לא איפשרה דבר כזה, שכן כמות שטח מסויימת בתנאי ציידים לקטים היתה מספיקה לתמוך באוכלוסייה קטנה יותר.
    
==השפעות החברה החקלאית==
 
==השפעות החברה החקלאית==
שורה 121: שורה 121:  
* יונקים מבוייתים גדולים איפשרו צבאות רכובים (על סוסים וגמלים בעיקר) שנהנו מיתרון צבאי. דבר זה בא לידי ביטוי בכיבוש דרום אמריקה על ידי האירופאים.  
 
* יונקים מבוייתים גדולים איפשרו צבאות רכובים (על סוסים וגמלים בעיקר) שנהנו מיתרון צבאי. דבר זה בא לידי ביטוי בכיבוש דרום אמריקה על ידי האירופאים.  
 
* ההתמחות של החברה החקלאית אפשרה לה [[שינוי טכנולוגי|לשכלל כלי נשק]] מתקדמים יותר על בסיס מתכת וגלגלים - כמו מרכבות, חרבות, כידונים, שריון מתכת וכו', דבר זה בא לידי ביטוי במפגשים עם ילידים בדרום אמריקה וב[[התיישבות הנורדים בגרינלנד|איזור גרינלנד]] לדוגמה.  
 
* ההתמחות של החברה החקלאית אפשרה לה [[שינוי טכנולוגי|לשכלל כלי נשק]] מתקדמים יותר על בסיס מתכת וגלגלים - כמו מרכבות, חרבות, כידונים, שריון מתכת וכו', דבר זה בא לידי ביטוי במפגשים עם ילידים בדרום אמריקה וב[[התיישבות הנורדים בגרינלנד|איזור גרינלנד]] לדוגמה.  
* המגפות של החברה החקלאית שנבעו מצפיפות גדולה יותר של האוכלוסיה וחיים יחד עם בעלי החיים, הקנו לה במשך הזמן עמידות מסויימת למגפות אלה, וכאשר בני חברות אלו נתקלו בחברות לא חקלאיות, המגפות חיסלו במהירות חלק ניכר מהאוכלוסיה (מעל 90% במקרים רבים). דבר זה התרחש בעיקר בכיבוש צפון ובדרום אמריקה שם מתו עשרות מיליוני בני אדם במספר מגפות שהובאו על ידי הכובשים האירופאים.  
+
* המגפות של החברה החקלאית שנבעו מצפיפות גדולה יותר של האוכלוסייה וחיים יחד עם בעלי החיים, הקנו לה במשך הזמן עמידות מסויימת למגפות אלה, וכאשר בני חברות אלו נתקלו בחברות לא חקלאיות, המגפות חיסלו במהירות חלק ניכר מהאוכלוסייה (מעל 90% במקרים רבים). דבר זה התרחש בעיקר בכיבוש צפון ובדרום אמריקה שם מתו עשרות מיליוני בני אדם במספר מגפות שהובאו על ידי הכובשים האירופאים.  
 
* הדת והמבנה ההיררכי של החברות החקלאיות איפשרו להן לפתח הקמת מעמד של לוחמים (שמתאמנים ומצטיידים בנשק מקצועי), התמחות צבאית מבחינת ארגון ופיתוח טקטיקה ואסטרטגיה צבאית, נכונות הקרבה גדולה יותר של הלוחמים בגלל היבטים דתיים, והכשרה של סוגים שונים של לוחמים שמשתפים פעולה זה עם זה.  
 
* הדת והמבנה ההיררכי של החברות החקלאיות איפשרו להן לפתח הקמת מעמד של לוחמים (שמתאמנים ומצטיידים בנשק מקצועי), התמחות צבאית מבחינת ארגון ופיתוח טקטיקה ואסטרטגיה צבאית, נכונות הקרבה גדולה יותר של הלוחמים בגלל היבטים דתיים, והכשרה של סוגים שונים של לוחמים שמשתפים פעולה זה עם זה.  
   שורה 128: שורה 128:  
יש ויכוחים בין החוקרים וממצאים שונים לגבי מידת האלימות שהיתה קיימת לפני המהפכה החקלאית. לפי חלק מהממצאים אלימות היתה דבר נדיר יחסית, ולפי ממצאים אחרים ברור שהיתה קיימת אלימות שכללה גם רצח עם, רציחת נשים ילדים וכו'. למרות הוויכוח הקיים, ברור גם כי המעבר לחברות חקלאיות הוביל לעלייה ברמת האלימות ולהגדלת אחוז האנשים שמצאו את מותם בעקבות סכסוכים מזויינים.<ref name="harary2011"/>
 
יש ויכוחים בין החוקרים וממצאים שונים לגבי מידת האלימות שהיתה קיימת לפני המהפכה החקלאית. לפי חלק מהממצאים אלימות היתה דבר נדיר יחסית, ולפי ממצאים אחרים ברור שהיתה קיימת אלימות שכללה גם רצח עם, רציחת נשים ילדים וכו'. למרות הוויכוח הקיים, ברור גם כי המעבר לחברות חקלאיות הוביל לעלייה ברמת האלימות ולהגדלת אחוז האנשים שמצאו את מותם בעקבות סכסוכים מזויינים.<ref name="harary2011"/>
   −
===גידול אוכלוסיה===
+
===גידול אוכלוסייה===
 
{{הפניה לערך מורחב|גידול אוכלוסין}}
 
{{הפניה לערך מורחב|גידול אוכלוסין}}
בעקבות היתרונות הצבאיים של החברות החקלאיות על פני החברות של ציידים לקטים הן דחקו אותן עוד ועוד ותפסו את מקומן. לחלופין חברות של צידיים לקטים למדו מהחברות החקלאיות והעתיקו מהן כדי לזכות ביתרון צבאי, ובכל מקרה הפכו לחברה חקלאית כמוהן. המעבר לחקלאות פרושו היה שינוי שטחי-בר גדולים יותר ויותר לשטחי חקלאות, דבר שהגדיל את כמות האוכלוסיה.
+
בעקבות היתרונות הצבאיים של החברות החקלאיות על פני החברות של ציידים לקטים הן דחקו אותן עוד ועוד ותפסו את מקומן. לחלופין חברות של צידיים לקטים למדו מהחברות החקלאיות והעתיקו מהן כדי לזכות ביתרון צבאי, ובכל מקרה הפכו לחברה חקלאית כמוהן. המעבר לחקלאות פרושו היה שינוי שטחי-בר גדולים יותר ויותר לשטחי חקלאות, דבר שהגדיל את כמות האוכלוסייה.
    
בעקבות הכלכלה החקלאית עלה מספר בני האדם על פני כדור הארץ באופן עקבי. מספר בני האדם לפני המהפכה החקלאית מוערך בכ-5-7 מיליוני בני אדם.<ref name="harary2011">פרופ' [[יובל נח הררי]], [[קיצור תולדות האנושות]], הוצאת דביר, 2011. </ref> לאחריה עלה מספרם בהתמדה לעשרות ולמאות מיליונים.  
 
בעקבות הכלכלה החקלאית עלה מספר בני האדם על פני כדור הארץ באופן עקבי. מספר בני האדם לפני המהפכה החקלאית מוערך בכ-5-7 מיליוני בני אדם.<ref name="harary2011">פרופ' [[יובל נח הררי]], [[קיצור תולדות האנושות]], הוצאת דביר, 2011. </ref> לאחריה עלה מספרם בהתמדה לעשרות ולמאות מיליונים.  
   −
בעקבות המשך קיום החקלאות בויתו מינים נוספים, והחקלאות שוכללה עוד. הפריון החקלאי עלה כתוצאה משילוב של שיטות שונות לדוגמה על ידי מחזור זרעים. דבר זה בתורו, יחד עם עוד המצאות [[טכנולוגיות]] איפשר עליה מתמדת ב[[אוכלוסיית העולם]]. [[מגפות]], [[רעב]] , [[אסונות אקולוגיים]] ו[[מלחמות]] גרמו בתורם להאטת גידול האוכלוסיה. קצב גידול האוכלוסיה היה איטי וממושך יחסית לקצב גידול האוכלוסיה במאה ה-20 (שבה האוכלוסיה העולמית גדלה פי 4 בתוך מאה שנים). עם זאת, המהפכה החקלאית הובילה לגידול מתמיד, כך שעוד לפני [[המהפכה התעשייתית]] כדור הארץ הכיל מספר גדול של בני אדם יחסית ליונקים גדולים אחרים בעלי גודל דומה.
+
בעקבות המשך קיום החקלאות בויתו מינים נוספים, והחקלאות שוכללה עוד. הפריון החקלאי עלה כתוצאה משילוב של שיטות שונות לדוגמה על ידי מחזור זרעים. דבר זה בתורו, יחד עם עוד המצאות [[טכנולוגיות]] איפשר עליה מתמדת ב[[אוכלוסיית העולם]]. [[מגפות]], [[רעב]] , [[אסונות אקולוגיים]] ו[[מלחמות]] גרמו בתורם להאטת גידול האוכלוסייה. קצב גידול האוכלוסייה היה איטי וממושך יחסית לקצב גידול האוכלוסייה במאה ה-20 (שבה האוכלוסייה העולמית גדלה פי 4 בתוך מאה שנים). עם זאת, המהפכה החקלאית הובילה לגידול מתמיד, כך שעוד לפני [[המהפכה התעשייתית]] כדור הארץ הכיל מספר גדול של בני אדם יחסית ליונקים גדולים אחרים בעלי גודל דומה.
    
===השפעות של ביות בעלי החיים===
 
===השפעות של ביות בעלי החיים===
שורה 161: שורה 161:     
[[תמונה:Molino neolítico de vaivén.jpg|ממוזער|250px|מטחנה נאוליתית של גרגרי תבואה. המעבר לתזונה מבוססת דגנים הוביל לשינויים רבים בבריאות, שחלקם נבע מקשיים גדולים יותר בהשגת המזון ובעיבודו. בנוסף התפתחו טכנולוגיות חדשות עקב כך]]
 
[[תמונה:Molino neolítico de vaivén.jpg|ממוזער|250px|מטחנה נאוליתית של גרגרי תבואה. המעבר לתזונה מבוססת דגנים הוביל לשינויים רבים בבריאות, שחלקם נבע מקשיים גדולים יותר בהשגת המזון ובעיבודו. בנוסף התפתחו טכנולוגיות חדשות עקב כך]]
הגוף האנושי הותאם לחיי הלקטים ציידים. הוא לא מותאם לעבודות חקלאות קשות שכללו סיכול אבנים, חריש, זיבול השדה, ניקוש עשבים, השקייה, קציר ועוד. בגלל שהאוכלוסיה גדלה ובגלל יצירת מבנים היררכים שחמסו את עודפי המזון מהאיכרים, הם עבדו מבוקר עד ערב בעבודות קשות בעבודות שהשלד שלהם והשרירים שלהם אינם מותאמים לעשות. מסיבה זו עם התפתחות המהפכה החקלאית מתחילים למצוא שלדים עם בעיות שונות הקשורות לעומס יתר על השלד (בעיקר הגף והמפרקים). בנוסף לכך המזונות מבוססי הגרעינים מחייבים קילוף, טחינה, ואפייה בישול או לחלופין [[הנבטה]] כדי להכשיר מזון זה לתזונה אנושית.  
+
הגוף האנושי הותאם לחיי הלקטים ציידים. הוא לא מותאם לעבודות חקלאות קשות שכללו סיכול אבנים, חריש, זיבול השדה, ניקוש עשבים, השקייה, קציר ועוד. בגלל שהאוכלוסייה גדלה ובגלל יצירת מבנים היררכים שחמסו את עודפי המזון מהאיכרים, הם עבדו מבוקר עד ערב בעבודות קשות בעבודות שהשלד שלהם והשרירים שלהם אינם מותאמים לעשות. מסיבה זו עם התפתחות המהפכה החקלאית מתחילים למצוא שלדים עם בעיות שונות הקשורות לעומס יתר על השלד (בעיקר הגף והמפרקים). בנוסף לכך המזונות מבוססי הגרעינים מחייבים קילוף, טחינה, ואפייה בישול או לחלופין [[הנבטה]] כדי להכשיר מזון זה לתזונה אנושית.  
   −
בנוסף, המעבר ליישובי קבע הוביל לירידה ניכרת בתנאי ההיגיינה, שכן ההכנה של מזונות, הפרשת צרכים נעשתה באותו איזור גאוגרפי, בניגוד לחבורות נוודים של לקטים ציידים. דבר זה הוביל לעלייה בכמות הטפילים ובמחלות הזיהומיות של טפילים וחיידקים. הביות של חיות שונות כמו פרות, אווזים, צאן, חזירים ותרנגולות, ולעיתים קרובות מגע יומיומי עם החיות ומגורים איתם, הביאו לנדידת מחלות רבות מבעלי החיים. רוב המחלות הזיהומיות המוכרות לנו לאורך ההיסטוריה מקורם במגעים עם חיות מבוייתות. דוגמאות למחלות כאלו הן חצבת, דבר ושפעת שהרגו במהלך ההיסטוריה מיליוני אנשים. ככל שגדלו היישובים והופיעו לאחר מכן גם ערים גדולות וממלכות התנאים ההיגיינים הלכו וירדו והחלו להופיע גם מגיפות - מחלות המונית הנודדות ממקום למקום וחוזרות לאחר כמה עשרות או מאות שנים כדי להדביק שוב את האוכלוסיה.  
+
בנוסף, המעבר ליישובי קבע הוביל לירידה ניכרת בתנאי ההיגיינה, שכן ההכנה של מזונות, הפרשת צרכים נעשתה באותו איזור גאוגרפי, בניגוד לחבורות נוודים של לקטים ציידים. דבר זה הוביל לעלייה בכמות הטפילים ובמחלות הזיהומיות של טפילים וחיידקים. הביות של חיות שונות כמו פרות, אווזים, צאן, חזירים ותרנגולות, ולעיתים קרובות מגע יומיומי עם החיות ומגורים איתם, הביאו לנדידת מחלות רבות מבעלי החיים. רוב המחלות הזיהומיות המוכרות לנו לאורך ההיסטוריה מקורם במגעים עם חיות מבוייתות. דוגמאות למחלות כאלו הן חצבת, דבר ושפעת שהרגו במהלך ההיסטוריה מיליוני אנשים. ככל שגדלו היישובים והופיעו לאחר מכן גם ערים גדולות וממלכות התנאים ההיגיינים הלכו וירדו והחלו להופיע גם מגיפות - מחלות המונית הנודדות ממקום למקום וחוזרות לאחר כמה עשרות או מאות שנים כדי להדביק שוב את האוכלוסייה.  
    
לפי הערכת החוקרים המהפכה החקלאית לא הובילה לשיפור מצב הבריאות ואף להפך. יש ראיות לכך שאנשים סבלו מיותר מחלות, תוחלת החיים התקצרה, החיים היו קשים יותר ואומללים יותר. אנשים לאחר המהפכה החקלאית הפכו נמוכים יותר בהשוואה לאבותיהם מלפני המהפכה.
 
לפי הערכת החוקרים המהפכה החקלאית לא הובילה לשיפור מצב הבריאות ואף להפך. יש ראיות לכך שאנשים סבלו מיותר מחלות, תוחלת החיים התקצרה, החיים היו קשים יותר ואומללים יותר. אנשים לאחר המהפכה החקלאית הפכו נמוכים יותר בהשוואה לאבותיהם מלפני המהפכה.
שורה 169: שורה 169:  
===ירידה בבטחון התזונתי===
 
===ירידה בבטחון התזונתי===
 
{{הפניה לערך מורחב|בטחון תזונתי}}
 
{{הפניה לערך מורחב|בטחון תזונתי}}
לכאורה ניתן היה לצפות כי שפע המזון של הדגנים, היכולת לאפסן אותם ב[[ממגורה|ממגורות]] ושיפור פריון החקלאות יביאו לעליה ב[[בטחון תזונתי|בטחון התזונתי]]. למעשה המצב היה הפוך. החקלאות הובילה לשפע כולל של מזון, אבל לגבי רוב עצום של האנושות, פרושה היה הקטנת כמות הקלוריות לנפש בגלל גידול האוכלוסיה המהיר יותר וירידה בבטחון התזונתי.<ref name="harary2011"/>  
+
לכאורה ניתן היה לצפות כי שפע המזון של הדגנים, היכולת לאפסן אותם ב[[ממגורה|ממגורות]] ושיפור פריון החקלאות יביאו לעליה ב[[בטחון תזונתי|בטחון התזונתי]]. למעשה המצב היה הפוך. החקלאות הובילה לשפע כולל של מזון, אבל לגבי רוב עצום של האנושות, פרושה היה הקטנת כמות הקלוריות לנפש בגלל גידול האוכלוסייה המהיר יותר וירידה בבטחון התזונתי.<ref name="harary2011"/>  
    
לקטים סבלו גם הם מבעיות בהספקת המזון, אך מקורות המזון שלהם היו [[מגוון|מגוונים]] בהרבה וכוללים בדרך כלל התבססות על מאות מיני צמחים, פטריות ובעלי חיים. כך שהם לא היו חשופים לסכנה של מחלות שתוקפות את המזונות שלהם, בניגוד ל[[רעב תפוחי האדמה באירלנד]] לדוגמה. בתקופת [[בצורת]] יכלו הלקטים לנדוד (דבר שהיה כרוך בסכנות מצד לקטים אחרים) או לצוד יותר<ref name="harary2011"/>. במקרה של סופה או הרס של סוג מסויים של יבולים הם יכולים לאכול מזונות פחות טעימים שאותם הם לא אוכלים בזמן רגיל.  
 
לקטים סבלו גם הם מבעיות בהספקת המזון, אך מקורות המזון שלהם היו [[מגוון|מגוונים]] בהרבה וכוללים בדרך כלל התבססות על מאות מיני צמחים, פטריות ובעלי חיים. כך שהם לא היו חשופים לסכנה של מחלות שתוקפות את המזונות שלהם, בניגוד ל[[רעב תפוחי האדמה באירלנד]] לדוגמה. בתקופת [[בצורת]] יכלו הלקטים לנדוד (דבר שהיה כרוך בסכנות מצד לקטים אחרים) או לצוד יותר<ref name="harary2011"/>. במקרה של סופה או הרס של סוג מסויים של יבולים הם יכולים לאכול מזונות פחות טעימים שאותם הם לא אוכלים בזמן רגיל.  

תפריט ניווט