שינויים

הרשימה כוללת את (לפי סדר יורד, שהיה נכון לזמנו): [[נוחי דנקנר]], [[נוני מוזס]], [[שלדון אדלסון]], [[יצחק תשובה]], [[צדיק בינו]], [[חיים סבן]], [[מוזי ורטהיים]], [[אליעזר פישמן]], [[יוסי מימן]], [[דודי ויסמן]], [[שרי אריסון]], [[לב לבייב]], [[סמי עופר]], [[ארקדי גאידמק]], ומכילה פירוט והסבר על הסיבות לכך שאישים אלה נחשבים בעלי השפעה.  

הרשימה כוללת את (לפי סדר יורד, שהיה נכון לזמנו): [[נוחי דנקנר]], [[נוני מוזס]], [[שלדון אדלסון]], [[יצחק תשובה]], [[צדיק בינו]], [[חיים סבן]], [[מוזי ורטהיים]], [[אליעזר פישמן]], [[יוסי מימן]], [[דודי ויסמן]], [[שרי אריסון]], [[לב לבייב]], [[סמי עופר]], [[ארקדי גאידמק]], ומכילה פירוט והסבר על הסיבות לכך שאישים אלה נחשבים בעלי השפעה.  

בנוסף כולל המוסף מספר אזכורים לפרשיות הון ושלטון מחו"ל כמו ראש ממשלת איטליה ברלוסקוני, סגן נשיא ארה"ב דיק צ'ייני, ראש עיריית ניו יורק בלומברג, תאילנד ועוד.[http://markets.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20080703_998638]

בנוסף כולל המוסף מספר אזכורים לפרשיות הון ושלטון מחו"ל כמו ראש ממשלת איטליה ברלוסקוני, סגן נשיא ארצות הברית דיק צ'ייני, ראש עיריית ניו יורק בלומברג, תאילנד ועוד.[http://markets.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20080703_998638]

==ריכוזיות הון וקרטלים==

==ריכוזיות הון וקרטלים==

נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, טען כי בישראל כמו במדינות קטנות אחרות בעולם, שולטות מספר מצומצם של משפחות על הכלכלה. פישר מצטט מאמר מהירחון "Journal of Economic Literature ספטמבר 2005 [http://finance.walla.co.il/?w=//1500968]:

נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, טען כי בישראל כמו במדינות קטנות אחרות בעולם, שולטות מספר מצומצם של משפחות על הכלכלה. פישר מצטט מאמר מהירחון "Journal of Economic Literature ספטמבר 2005 [http://finance.walla.co.il/?w=//1500968]:

{{ציטוט|תוכן=למעט בארה"ב ובבריטניה, רוב החברות הגדולות בעולם נשלטות על ידי משפחות, שמצליחות לשלוט בכלכלות שלמות באמצעות מבני שליטה דמויי פירמידה. זה מאפשר להן לשלוט בחברות מבלי להשקיע מההון האישי שלהן. באמצעות מבני הפירמידה, שולטת חברת אחזקות משפחתית בכמה חברות ציבוריות, ששולטות אף הן בתורן בחברות ציבוריות נוספות וכן הלאה. חברי המשפחה ממונים לרוב לתפקידים בכירים בארגון. המבנה מאפשר לכמה משפחות עשירות לשלוט בחלק גדול מהמגזר הפרטי במדינות.

{{ציטוט|תוכן=למעט בארצות הברית ובבריטניה, רוב החברות הגדולות בעולם נשלטות על ידי משפחות, שמצליחות לשלוט בכלכלות שלמות באמצעות מבני שליטה דמויי פירמידה. זה מאפשר להן לשלוט בחברות מבלי להשקיע מההון האישי שלהן. באמצעות מבני הפירמידה, שולטת חברת אחזקות משפחתית בכמה חברות ציבוריות, ששולטות אף הן בתורן בחברות ציבוריות נוספות וכן הלאה. חברי המשפחה ממונים לרוב לתפקידים בכירים בארגון. המבנה מאפשר לכמה משפחות עשירות לשלוט בחלק גדול מהמגזר הפרטי במדינות.

כדי לשמר את עמדתן הייחודית, הגדילו המשפחות את יכולת ההשפעה הפוליטית שלהן הרבה מעבר לגודל ההון שלהן, באמצעות השקעה בקשרים פוליטיים. ההשלכות של צעדים כאלה על הכלכלה עשויות להיות חמורות ביותר: קצב חדשנות נמוך, הקצאת משאבים לא יעילה, צמיחה נמוכה, קיבעון כלכלי, שוקי הון שאינם מתפקדים ביעילות ושאפשרויות הכניסה אליהם מוגבלות.}}

כדי לשמר את עמדתן הייחודית, הגדילו המשפחות את יכולת ההשפעה הפוליטית שלהן הרבה מעבר לגודל ההון שלהן, באמצעות השקעה בקשרים פוליטיים. ההשלכות של צעדים כאלה על הכלכלה עשויות להיות חמורות ביותר: קצב חדשנות נמוך, הקצאת משאבים לא יעילה, צמיחה נמוכה, קיבעון כלכלי, שוקי הון שאינם מתפקדים ביעילות ושאפשרויות הכניסה אליהם מוגבלות.}}