שינויים

[[קובץ:Wheat harvest.jpg|ממוזער|350px|שדה [[חיטה]] ענק בארה"ב, החיטה הפכה לאחד ממיני הצמחים הנפוצים בעולם, והיא מטופחת בהתמדה על ידי [[בני אדם|בני האדם]]. שדות ענק כאלו מכונים [[מונוקלצ'ר]] או גידול סוג אחד של צמח בשטח עצום, ויש להן [[השפעה סביבתית|השלכות סביבתיות]] רבות. היבט אחד של דבר זה הוא רגישות למחלות ולמפגעים, שכן הבסיס התזונתי הופך להיות צר יותר.]]

[[קובץ:Wheat harvest.jpg|ממוזער|350px|שדה [[חיטה]] ענק בארה"ב, החיטה הפכה לאחד ממיני הצמחים הנפוצים בעולם, והיא מטופחת בהתמדה על ידי [[בני אדם|בני האדם]]. שדות ענק כאלו מכונים [[מונוקלצ'ר]] או גידול סוג אחד של צמח בשטח עצום, ויש להן [[השפעה סביבתית|השלכות סביבתיות]] רבות. היבט אחד של דבר זה הוא רגישות למחלות ולמפגעים, שכן הבסיס התזונתי הופך להיות צר יותר.]]

חקלאות תעשייתית החלה להתפתח בראשית [[המהפכה התעשייתית]] עם המצאת קטפות כותנה, [[קומבאין|קומבאיינים]], [[טרקטורים]] ועוד [[מכונות חקלאיות]]. היא התקדמה באופן משמעותי בעקבות [[המהפכה הירוקה]] במאה ה-20, שהובילה לשימוש נרחב ב[[דשן כימי]], [[חומרי הדברה]] וזני דגנים בעלי פריון משופר. היבטים אלה הובילו לגידול דארסטי ב[[פריון חקלאי|פריון החקלאי]] של היבולים, יחד עם צמצום של כוח האדם הישיר העוסק בחקלאות. דבר זה עודד את ה[[עיור]] וגרר [[יתרון לגודל|יתרונות לגודל]] שהביאו לכך שחוות קטנות יותר נסגרו לטובת חוות ענק. החקלאות התעשייתית איפשרה להגדיל את תנובת המזון העולמית, להמנע מ[[אסון מלתוסיאני]] ולהאכיל [[אוכלוסיית העולם|מיליארדי בני אדם]], למרות [[גידול אוכלוסין|גידול האוכלוסיה]].  

חקלאות תעשייתית החלה להתפתח בראשית [[המהפכה התעשייתית]] עם המצאת קטפות כותנה, [[קומבאין|קומבאיינים]], [[טרקטורים]] ועוד [[מכונות חקלאיות]]. היא התקדמה באופן משמעותי בעקבות [[המהפכה הירוקה]] במאה ה-20, שהובילה לשימוש נרחב ב[[דשן כימי]], [[חומרי הדברה]] וזני דגנים בעלי פריון משופר. היבטים אלה הובילו לגידול דארסטי ב[[פריון חקלאי|פריון החקלאי]] של היבולים, יחד עם צמצום של כוח האדם הישיר העוסק בחקלאות. דבר זה עודד את ה[[עיור]] וגרר [[יתרון לגודל|יתרונות לגודל]] שהביאו לכך שחוות קטנות יותר נסגרו לטובת חוות ענק. החקלאות התעשייתית איפשרה להגדיל את תנובת המזון העולמית, להמנע מ[[אסון מלתוסיאני]] ולהאכיל [[אוכלוסיית העולם|מיליארדי בני אדם]], למרות [[גידול אוכלוסין|גידול האוכלוסייה]].  

עם זאת החקלאות התעשייתית [[חקלאות בת קיימא|אינה בת קיימא]]: היא תלויה ב[[אקסרגיה|אנרגיה]] זולה שמקורה ב[[דלק מחצבי]] לשם הפקת [[דשן כימי]], תפעול הציוד החקלאי, הכנת חומרי ההדברה ועיבוד המזון והובלתו לחלקים שונים בעולם. הכנת [[דשן כימי|הדשן הכימי]] דורשת שאיבה של [[גז טבעי]], ו[[כרייה]] של [[פוספטים]] ו[[אשלג]]. הפקת [[חומרי הדברה]] ותפעול הציוד החקלאי תלויים בהספקה של [[נפט]]. בכך החקלאות התעשייתית גוררת תלות גדלה והולכת של המזון ב[[משאבים מתכלים]]. כמו כן חקלאות זו גוררת [[סחף קרקע]] ושיבוש של [[מחזור החנקן]] ו[[מחזור הזרחן]] והיא בעלת [[השפעות סביבתיות]] נוספות שמקשות על המשך קיומה.  

עם זאת החקלאות התעשייתית [[חקלאות בת קיימא|אינה בת קיימא]]: היא תלויה ב[[אקסרגיה|אנרגיה]] זולה שמקורה ב[[דלק מחצבי]] לשם הפקת [[דשן כימי]], תפעול הציוד החקלאי, הכנת חומרי ההדברה ועיבוד המזון והובלתו לחלקים שונים בעולם. הכנת [[דשן כימי|הדשן הכימי]] דורשת שאיבה של [[גז טבעי]], ו[[כרייה]] של [[פוספטים]] ו[[אשלג]]. הפקת [[חומרי הדברה]] ותפעול הציוד החקלאי תלויים בהספקה של [[נפט]]. בכך החקלאות התעשייתית גוררת תלות גדלה והולכת של המזון ב[[משאבים מתכלים]]. כמו כן חקלאות זו גוררת [[סחף קרקע]] ושיבוש של [[מחזור החנקן]] ו[[מחזור הזרחן]] והיא בעלת [[השפעות סביבתיות]] נוספות שמקשות על המשך קיומה.  

אחת המבקרות הראשונות של סכנות ה[[זיהום]] שנובע מ[[חומרי הדברה]] של החקלאות התעשייתית היתה [[ריצ'ל קרסון]] שספרה [[אביב דומם]] יצא בשנות ה-60 ותניע את [[סביבתנות|התנועה הסביבתית]] בארצות הברית. כיום יש גורמים רבים המזהירים מפני סכנות ובעיות [[קיימות]] ו[[חוסן]] בתחומי המזון, [[בטחון תזונתי]] של החקלאות התעשייתית, ביניהם ה[[סביבתנות|סביבתן]] [[לסטר בראון]] ([[עולם מלא צלחות ריקות]]), הביולוג ו[[היסטוריה סביבתית|היסטוריון הסביבתי]] [[ ג'ארד דיימונד]] ([[התמוטטות]]), הביולוג הבריטי קולין טאג' ([[כך נקצור (ספר)|כך נקצור]]) אנשי [[פרמקלצ'ר]] ועוד. הבעיה היא שחקלאות תעשייתית היא  סוג של [[נעילה טכנולוגית]] - קל לעבור אל החקלאות התעשייתית שכן בטווח הקצר היא מוזילה עלויות ומעלה את היבול, אבל לאחר שהאוכלוסיה גדלה ושיטות החקלאות התעשייתית גרמו להרס מערכות אקולוגיות בשכבת ה[[קרקע]], קשה לחזור חזרה ל[[חקלאות בת קיימא]], שכן הדבר גורר גידול מזון יקר יותר, עם יותר תשומות של כוח אדם ופריון חקלאי נמוך יותר (בדרך כלל) ליחידת שטח, במיוחד כאשר מדובר בייצור מזון המוני.  

אחת המבקרות הראשונות של סכנות ה[[זיהום]] שנובע מ[[חומרי הדברה]] של החקלאות התעשייתית היתה [[ריצ'ל קרסון]] שספרה [[אביב דומם]] יצא בשנות ה-60 ותניע את [[סביבתנות|התנועה הסביבתית]] בארצות הברית. כיום יש גורמים רבים המזהירים מפני סכנות ובעיות [[קיימות]] ו[[חוסן]] בתחומי המזון, [[בטחון תזונתי]] של החקלאות התעשייתית, ביניהם ה[[סביבתנות|סביבתן]] [[לסטר בראון]] ([[עולם מלא צלחות ריקות]]), הביולוג ו[[היסטוריה סביבתית|היסטוריון הסביבתי]] [[ ג'ארד דיימונד]] ([[התמוטטות]]), הביולוג הבריטי קולין טאג' ([[כך נקצור (ספר)|כך נקצור]]) אנשי [[פרמקלצ'ר]] ועוד. הבעיה היא שחקלאות תעשייתית היא  סוג של [[נעילה טכנולוגית]] - קל לעבור אל החקלאות התעשייתית שכן בטווח הקצר היא מוזילה עלויות ומעלה את היבול, אבל לאחר שהאוכלוסייה גדלה ושיטות החקלאות התעשייתית גרמו להרס מערכות אקולוגיות בשכבת ה[[קרקע]], קשה לחזור חזרה ל[[חקלאות בת קיימא]], שכן הדבר גורר גידול מזון יקר יותר, עם יותר תשומות של כוח אדם ופריון חקלאי נמוך יותר (בדרך כלל) ליחידת שטח, במיוחד כאשר מדובר בייצור מזון המוני.  

==מונוקולטורה==

==מונוקולטורה==