שינויים

{{מושג בסיסי}}

{{מושג בסיסי}}

'''גידול אוכלוסין''' (Population growth) או "גידול דמוגרפי" הוא השינוי (או הגידול) בגודלה של [[אוכלוסיה]] לאורך זמן. ניתן לבטא אותו כשינוי במספר הפרטים של כל אוכלוסיה ביחידת זמן מסויימת. בביולוגיה, גידול אוכלוסין יכול להתייחס לכל ייצור חי שהוא, אבל מאמר זה עוסק ביישום המושג ל[[אוכלוסיית העולם|אוכלוסייה האנושית]].  

'''גידול אוכלוסין''' (Population growth) או "גידול דמוגרפי" הוא השינוי (או הגידול) בגודלה של [[אוכלוסייה]] לאורך זמן. ניתן לבטא אותו כשינוי במספר הפרטים של כל אוכלוסייה ביחידת זמן מסויימת. בביולוגיה, גידול אוכלוסין יכול להתייחס לכל ייצור חי שהוא, אבל מאמר זה עוסק ביישום המושג ל[[אוכלוסיית העולם|אוכלוסייה האנושית]].  

ב[[דמוגרפיה]], המדע החוקר את האוכלוסיה, גידול אוכלוסין משמש לתאור קצב גידול האוכלוסיה, ולרוב משתמשים בו לתאור גידול אוכלוסיה אנושית של מדינה מסויימת או כלל אוכלוסיית העולם. מודלים פשוטים של גידול אוכלוסין כוללים את [[מודל הגידול המלתוסיני]] ואת [[המודל הלוגיסטי]].  

ב[[דמוגרפיה]], המדע החוקר את האוכלוסייה, גידול אוכלוסין משמש לתאור קצב גידול האוכלוסייה, ולרוב משתמשים בו לתאור גידול אוכלוסייה אנושית של מדינה מסויימת או כלל אוכלוסיית העולם. מודלים פשוטים של גידול אוכלוסין כוללים את [[מודל הגידול המלתוסיני]] ואת [[המודל הלוגיסטי]].  

על פי הערכות קרן האוכלוסין של האו"ם (United Nations Population Fund) מ-31.10.2011, במשך 211 השנים האחרונות גדלה [[אוכלוסיית העולם]] פי 7:

על פי הערכות קרן האוכלוסין של האו"ם (United Nations Population Fund) מ-31.10.2011, במשך 211 השנים האחרונות גדלה [[אוכלוסיית העולם]] פי 7:

בעבר העריכו באו"ם כי אם המגמות הנוכחיות יימשכו, אוכלוסיית העולם תגיע למספר של כמעט 9 מיליארד בני אדם בשנת 2050 וצפוי שלא תעבור את 10 מיליארד בני אדם גם לאחר מכן. אלא שלפי הערכת הארגון לשנת 2010, יש גידול בקצב הפריון, בעיקר באיזור אפריקה, ואוכלוסיית העולם צפויה לגדול מעבר לכך.  

בעבר העריכו באו"ם כי אם המגמות הנוכחיות יימשכו, אוכלוסיית העולם תגיע למספר של כמעט 9 מיליארד בני אדם בשנת 2050 וצפוי שלא תעבור את 10 מיליארד בני אדם גם לאחר מכן. אלא שלפי הערכת הארגון לשנת 2010, יש גידול בקצב הפריון, בעיקר באיזור אפריקה, ואוכלוסיית העולם צפויה לגדול מעבר לכך.  

אם נניח כי קצב הגידול הנוכחי באוכלוסיית העולם ישאר קבוע (הנחה שאינה ריאלית במיוחד) כלומר בקצב [[גידול מעריכי]], בעל אחוז גידול קבוע של 1.1% בשנה, נגיע לכך שבתוך 1300 שנה האנושות תכסה כל מטר רבוע בשטח הפנים של כדור הארץ ביותר מ-10 אנשים. מסת האנושות תהיה שווה למסת כדור הארץ בתוך 3,250 שנה, ותגיע למסת הייקום בתוך 10,530 שנה.[https://docs.google.com/spreadsheet/ccc?key=0AqixvTVhWr1YdDIxNGQ5bF9ibGhCMG93TVVJcEZhT1E#gid=0] היות ומספרים אלה מתנגשים עם גבולות פיזיקלים וביולוגים שונים סביר שקצב גידול האוכלוסיה האנושי ירד לפני התנגשות כזו עקב [[ייצוב אוכלוסין]] או כתוצאה ממשבר דמוגרפי או [[אסון מלתוסיאני]].  

אם נניח כי קצב הגידול הנוכחי באוכלוסיית העולם ישאר קבוע (הנחה שאינה ריאלית במיוחד) כלומר בקצב [[גידול מעריכי]], בעל אחוז גידול קבוע של 1.1% בשנה, נגיע לכך שבתוך 1300 שנה האנושות תכסה כל מטר רבוע בשטח הפנים של כדור הארץ ביותר מ-10 אנשים. מסת האנושות תהיה שווה למסת כדור הארץ בתוך 3,250 שנה, ותגיע למסת הייקום בתוך 10,530 שנה.[https://docs.google.com/spreadsheet/ccc?key=0AqixvTVhWr1YdDIxNGQ5bF9ibGhCMG93TVVJcEZhT1E#gid=0] היות ומספרים אלה מתנגשים עם גבולות פיזיקלים וביולוגים שונים סביר שקצב גידול האוכלוסייה האנושי ירד לפני התנגשות כזו עקב [[ייצוב אוכלוסין]] או כתוצאה ממשבר דמוגרפי או [[אסון מלתוסיאני]].  

==מגמות גידול==

==מגמות גידול==

[[תמונה:Population curve.svg.png|thumb|left|350px|הגידול ב[[אוכלוסיית העולם]] במשך 12,000 שנה, החל מסמוך לתחילת [[המהפכה החקלאית]] ועד שנת 2000, בפונקציה שדומה ל[[גידול מעריכי]]]]

[[תמונה:Population curve.svg.png|thumb|left|350px|הגידול ב[[אוכלוסיית העולם]] במשך 12,000 שנה, החל מסמוך לתחילת [[המהפכה החקלאית]] ועד שנת 2000, בפונקציה שדומה ל[[גידול מעריכי]]]]

כפי שניתן לראות, משך הזמן בין הוספת כל מיליארד אנשים מתקצר והולך. כדי להגיע לאוכלוסיה אנושית בת מיליארד בני אדם, נדרשו לאנושות כמה מיליוני שנים. במשך רוב תקופה זו חיו האנשים כחבורות [[ציידים לקטים]] והאנושות גדלה לאיטה. גידול מהיר יחסית התרחש בעקבות [[המהפכה החקלאית]]. הדבר נבע הן בגלל שיפור ביכולת הפריון כך שכל דונם חקלאי יכל לכלכל יותר אנשים, והן בגלל שביישובי קבע נשים יכלו להרות מספר גדול יותר של פעמים בגלל שלא היתה מגבלה של סחיבת ילדים שקיימת בשבטים נודדים. בעקבות זאת לאנושות לקח "רק" כ-13,000 שנים מאז פרוץ המהפכה החקלאית שבהן צמחה האוכלוסיה האנושית בקצב חסר תקדים (עד אז) למיליארד אנשים בסביבות שנת 1800.  

כפי שניתן לראות, משך הזמן בין הוספת כל מיליארד אנשים מתקצר והולך. כדי להגיע לאוכלוסייה אנושית בת מיליארד בני אדם, נדרשו לאנושות כמה מיליוני שנים. במשך רוב תקופה זו חיו האנשים כחבורות [[ציידים לקטים]] והאנושות גדלה לאיטה. גידול מהיר יחסית התרחש בעקבות [[המהפכה החקלאית]]. הדבר נבע הן בגלל שיפור ביכולת הפריון כך שכל דונם חקלאי יכל לכלכל יותר אנשים, והן בגלל שביישובי קבע נשים יכלו להרות מספר גדול יותר של פעמים בגלל שלא היתה מגבלה של סחיבת ילדים שקיימת בשבטים נודדים. בעקבות זאת לאנושות לקח "רק" כ-13,000 שנים מאז פרוץ המהפכה החקלאית שבהן צמחה האוכלוסייה האנושית בקצב חסר תקדים (עד אז) למיליארד אנשים בסביבות שנת 1800.  

לאחר מכן, בעקבות [[המהפכה התעשייתית]], גילויים במדע, [[שינוי טכנולוגי|שינויים טכנולוגיים]] ובעיקר ברפואה ובחקלאות, חלה האצה גדולה עוד יותר בקצב הגידול. משך הזמן שלקח להוסיף עוד מיליארד אנשים לסך של  שני מיליארד אנשים התקצר ל-126 שנה, כלומר משך זמן קצר פי 100, גם אם מניחים שכל הגידול של האוכלוסיה האנושית התרחש על פני 13,000 שנים. משך הזמן הלך והתקצר ככל שהאוכלוסיה גדלה בגלל ההיבט של [[גידול מעריכי]], כך שהוספת מיליארד אנשים ל-6 מיליארד שהיו ב-1999 והגעה למספר שיא של 7 מיליארדי בני אדם, הצריכה 12 שנים בלבד (כלומר קיצור הזמן פעם נוספת- פי 10).  

לאחר מכן, בעקבות [[המהפכה התעשייתית]], גילויים במדע, [[שינוי טכנולוגי|שינויים טכנולוגיים]] ובעיקר ברפואה ובחקלאות, חלה האצה גדולה עוד יותר בקצב הגידול. משך הזמן שלקח להוסיף עוד מיליארד אנשים לסך של  שני מיליארד אנשים התקצר ל-126 שנה, כלומר משך זמן קצר פי 100, גם אם מניחים שכל הגידול של האוכלוסייה האנושית התרחש על פני 13,000 שנים. משך הזמן הלך והתקצר ככל שהאוכלוסייה גדלה בגלל ההיבט של [[גידול מעריכי]], כך שהוספת מיליארד אנשים ל-6 מיליארד שהיו ב-1999 והגעה למספר שיא של 7 מיליארדי בני אדם, הצריכה 12 שנים בלבד (כלומר קיצור הזמן פעם נוספת- פי 10).  

למרות זאת, יש גם מגמה אחרת של [[מעבר דמוגרפי]] שבו הפריון לנשים בכל המדינות הולך ומאט וקצב גידול האוכלוסיה מאט אף הוא (כך שכיום משך הכפלת האוכלוסיה הצפוי הולך ומואט). על רקע פרמטרים רבים שמשפיעים על גידול האוכלוסיה עולמית (היבטים של מזון, תחלואה, עוני, שינויי אקלים ועוד) קשה לדעת באיזה אפיק תגדל האוכלוסיה. אם מניחים תרחיש של "עסקים כרגיל" בו לא יתרחש אסון סביבתי ב-100 השנים הבאות, לא ברור האם האוכלוסיה האנושית תלך ותגדל עוד ועוד לכ-12 מיליארד איש בסוף המאה ה-21, או תתייצב על אוכלוסיה של כ-10 מיליארד אנשים עוד לפני סוף המאה. מובן שבעקבות אסון סביבתי ו/או חברתי האוכלוסיה האנושית עלולה לקטון בצורה דרסטית או אפילו להכחד כליל.

למרות זאת, יש גם מגמה אחרת של [[מעבר דמוגרפי]] שבו הפריון לנשים בכל המדינות הולך ומאט וקצב גידול האוכלוסייה מאט אף הוא (כך שכיום משך הכפלת האוכלוסייה הצפוי הולך ומואט). על רקע פרמטרים רבים שמשפיעים על גידול האוכלוסייה עולמית (היבטים של מזון, תחלואה, עוני, שינויי אקלים ועוד) קשה לדעת באיזה אפיק תגדל האוכלוסייה. אם מניחים תרחיש של "עסקים כרגיל" בו לא יתרחש אסון סביבתי ב-100 השנים הבאות, לא ברור האם האוכלוסייה האנושית תלך ותגדל עוד ועוד לכ-12 מיליארד איש בסוף המאה ה-21, או תתייצב על אוכלוסייה של כ-10 מיליארד אנשים עוד לפני סוף המאה. מובן שבעקבות אסון סביבתי ו/או חברתי האוכלוסייה האנושית עלולה לקטון בצורה דרסטית או אפילו להכחד כליל.

גידול האוכלוסין אינו הומוגני. הוא מתרחש בעוצמה רבה באפריקה ובמזרח התיכון, ופחות מכך באסיה ובמרכז אמריקה. בברית המועצות לשעבר ובמזרח אירופה יש הקטנה של האוכלוסיה עקב שילוב של הגירה, תחלואה גבוהה וילודה נמוכה. להלן השינוי בגודל האוכלוסיה באיזורים שונים, בשנים 1990-2008. [http://www.iea.org/co2highlights/co2Highlights.XLS]

גידול האוכלוסין אינו הומוגני. הוא מתרחש בעוצמה רבה באפריקה ובמזרח התיכון, ופחות מכך באסיה ובמרכז אמריקה. בברית המועצות לשעבר ובמזרח אירופה יש הקטנה של האוכלוסייה עקב שילוב של הגירה, תחלואה גבוהה וילודה נמוכה. להלן השינוי בגודל האוכלוסייה באיזורים שונים, בשנים 1990-2008. [http://www.iea.org/co2highlights/co2Highlights.XLS]

{| {{table}}

{| {{table}}

[[קובץ:World-Population-1800-2100.png|ממוזער|שמאל|300px|אוכלוסיית העולם בין 1800 ל-2100. על פי הערכות האו"ם משנת 2004 לגבי העתיד (3 תרחישים בצבעים אדום, כתום וירוק), והערכת הלשכה הסטטיסטית של ארצות הברית לגבי אוכלוסייה היסטורית (בשחור). וזאת בהנחה שלא יתקיים [[אסון מלתוסיאני]]]]

[[קובץ:World-Population-1800-2100.png|ממוזער|שמאל|300px|אוכלוסיית העולם בין 1800 ל-2100. על פי הערכות האו"ם משנת 2004 לגבי העתיד (3 תרחישים בצבעים אדום, כתום וירוק), והערכת הלשכה הסטטיסטית של ארצות הברית לגבי אוכלוסייה היסטורית (בשחור). וזאת בהנחה שלא יתקיים [[אסון מלתוסיאני]]]]

דמוגרפים, כמו גם [[דונאלה מדווז]] ועמיתיה בספר [[גבולות לצמיחה]], מציינים כי גם אם כל הזוגות במדינה מסויימת יתחייבו ל[[ייצוב אוכלוסיה]] על ידי הבאת 2 ילדים לעולם  בנקודת זמן מסויימת (למעשה מדובר על ממוצע של 2.1 ילדים כדי לפצות על תמותה ובעיות בפריון), האוכלוסיה לא תתייצב מייד אלא תמשיך לגדול למשך כמה עשורים. דבר המכונה "מומנטום אוכלוסין" שכן כמות הילדים והזוגות לעתיד ברגע שהחלטה תאורטית כזו יכולה להתבצע, מבטיחה "תנע" והמשך הגידול בכמות הלידות, בעוד שלא יהיה גידול דומה בגודלה של התמותה. היבט זה מובא כדוגמה על ידי מדווס ועמיתיה ל[[השהייה]] שקיימת ב[[מערכות מורכבות]] - שבהן גם אם מבצעים פעולה מסויימת בנקודת זמן מסויימת, למערכת יש זמן תגובה מסויים עד שהשפעת הפעולה באה לידי ביטוי.

דמוגרפים, כמו גם [[דונאלה מדווז]] ועמיתיה בספר [[גבולות לצמיחה]], מציינים כי גם אם כל הזוגות במדינה מסויימת יתחייבו ל[[ייצוב אוכלוסייה]] על ידי הבאת 2 ילדים לעולם  בנקודת זמן מסויימת (למעשה מדובר על ממוצע של 2.1 ילדים כדי לפצות על תמותה ובעיות בפריון), האוכלוסייה לא תתייצב מייד אלא תמשיך לגדול למשך כמה עשורים. דבר המכונה "מומנטום אוכלוסין" שכן כמות הילדים והזוגות לעתיד ברגע שהחלטה תאורטית כזו יכולה להתבצע, מבטיחה "תנע" והמשך הגידול בכמות הלידות, בעוד שלא יהיה גידול דומה בגודלה של התמותה. היבט זה מובא כדוגמה על ידי מדווס ועמיתיה ל[[השהייה]] שקיימת ב[[מערכות מורכבות]] - שבהן גם אם מבצעים פעולה מסויימת בנקודת זמן מסויימת, למערכת יש זמן תגובה מסויים עד שהשפעת הפעולה באה לידי ביטוי.

==גורמים המשפיעים על גידול אוכלוסין==

==גורמים המשפיעים על גידול אוכלוסין==

התמחות כלכלית דורשת [[הון אנושי]] רב יותר , כלומר שנות לימוד רבות יותר לפני התחלת עבודה במקצוע מסויים. הפריון המיני של בני אדם מתחיל בדרך כלל בגיל 12-14 וזה היה הגיל שבו בני אדם התחתנו והולידו ילדים בחברות מסורתיות במשך מיליוני שנה.  

התמחות כלכלית דורשת [[הון אנושי]] רב יותר , כלומר שנות לימוד רבות יותר לפני התחלת עבודה במקצוע מסויים. הפריון המיני של בני אדם מתחיל בדרך כלל בגיל 12-14 וזה היה הגיל שבו בני אדם התחתנו והולידו ילדים בחברות מסורתיות במשך מיליוני שנה.  

עם התפתחות [[המהפכה התעשייתית]] נדרשו בני אדם ללמוד עוד ועוד שנים, כך שהיום גיל הנישואין החוקי במדינות רבות עומד על 17-18. במדינות מערביות רבות, גיל הנישואין הלך והתאחר ועבר מגיל 20, 25 ואף 30 ובקרב בוגרי אוניברסיטה זהו גיל מקובל להתחלת הבאת ילדים. דבר זה מצמצם את משך הזמן שעומד לרשות משפחות להולדת ילדים, וגורם לעומס כלכלי ועומס טיפול בילדים שמאט את קצב גידול האוכלוסיה.  

עם התפתחות [[המהפכה התעשייתית]] נדרשו בני אדם ללמוד עוד ועוד שנים, כך שהיום גיל הנישואין החוקי במדינות רבות עומד על 17-18. במדינות מערביות רבות, גיל הנישואין הלך והתאחר ועבר מגיל 20, 25 ואף 30 ובקרב בוגרי אוניברסיטה זהו גיל מקובל להתחלת הבאת ילדים. דבר זה מצמצם את משך הזמן שעומד לרשות משפחות להולדת ילדים, וגורם לעומס כלכלי ועומס טיפול בילדים שמאט את קצב גידול האוכלוסייה.  

יציאת נשים לעבודה, והתפרקות התא המשפחתי המסורתי הם עוד גורמים שמאטים את קצב גידול האוכלוסיה, שכן גידול הילדים יקר יותר כאשר נשים יוצאות לעבודה, והתפרקות התא המשפחתי המסורתי כוללת ריחוק מקרובי משפחה מבוגרים יותר שיכולים  היו לסייע.

יציאת נשים לעבודה, והתפרקות התא המשפחתי המסורתי הם עוד גורמים שמאטים את קצב גידול האוכלוסייה, שכן גידול הילדים יקר יותר כאשר נשים יוצאות לעבודה, והתפרקות התא המשפחתי המסורתי כוללת ריחוק מקרובי משפחה מבוגרים יותר שיכולים  היו לסייע.

===מעבר דמוגרפי===

===מעבר דמוגרפי===

רוב התקשורת המסחרית מתעלמת מהנושא של גידול אוכלוסין ומהשפעותיו על החיים שלנו. תקופה יוצאת מהכלל היא התקופה בסוף שנות השישים בעקבות יציאת הספר [[פצצת האוכלוסין]].  

רוב התקשורת המסחרית מתעלמת מהנושא של גידול אוכלוסין ומהשפעותיו על החיים שלנו. תקופה יוצאת מהכלל היא התקופה בסוף שנות השישים בעקבות יציאת הספר [[פצצת האוכלוסין]].  

Robert Engelman, יו"ר [[Worldwatch]] מתאר מספר סיבות מדוע הנושא הוא טאבו תקשורתי. סיבה אחת היא השיטה שבה נושא "אנטי חדשותי" - זהו [[תהליך]] שמתרחש כל הזמן ואין בו דבר "חדש". סיבה אחרת היא הרגישות של התקשורת המסחרית והפחד שלה להרגיז את הקוראים. יש תפיסה כי דבר זה יכעיס חלקים בציבור במיוחד גורמים שמרנים כמו הכנסייה הקתולית וגורמים דתיים. היבט נוסף הוא שהנושא של אוכלוסין נוגע בהיבטים פוליטיים רגישים אחרים כמו מיעוטים, הגירה, הפלות, אמצעי מניעה וכו'. בנוסף הנושא הוא מורכב - לדוגמה יש מדינות שבהן יש ירידה של האוכלוסיה ויש מדינות שבהן יש עליה באוכלוסיה וזה מפריע לספר סיפור עיתונאי פשוט ובהיר. [http://www.youtube.com/user/Growthbuster]

Robert Engelman, יו"ר [[Worldwatch]] מתאר מספר סיבות מדוע הנושא הוא טאבו תקשורתי. סיבה אחת היא השיטה שבה נושא "אנטי חדשותי" - זהו [[תהליך]] שמתרחש כל הזמן ואין בו דבר "חדש". סיבה אחרת היא הרגישות של התקשורת המסחרית והפחד שלה להרגיז את הקוראים. יש תפיסה כי דבר זה יכעיס חלקים בציבור במיוחד גורמים שמרנים כמו הכנסייה הקתולית וגורמים דתיים. היבט נוסף הוא שהנושא של אוכלוסין נוגע בהיבטים פוליטיים רגישים אחרים כמו מיעוטים, הגירה, הפלות, אמצעי מניעה וכו'. בנוסף הנושא הוא מורכב - לדוגמה יש מדינות שבהן יש ירידה של האוכלוסייה ויש מדינות שבהן יש עליה באוכלוסייה וזה מפריע לספר סיפור עיתונאי פשוט ובהיר. [http://www.youtube.com/user/Growthbuster]

===עידוד מצד מדינות===

===עידוד מצד מדינות===

מדינות רבות בעולם נוקטות במדיניות לעידוד הילודה במדינה, וזאת בגלל סיבות שונות שכוללות רצון בצמיחה כלכלית, [[מרוץ דמוגרפי]] ועוד. סיבה מרכזית במדינות המערב לגידול אוכלוסין היא חשש של כלכלנים מפני משבר בתחום ה[[פנסיה]] אם האוכלוסיה לא תגדל. זאת היות והדור הצעיר מאפשר דמי פנסיה לדור המבוגר יותר.  

מדינות רבות בעולם נוקטות במדיניות לעידוד הילודה במדינה, וזאת בגלל סיבות שונות שכוללות רצון בצמיחה כלכלית, [[מרוץ דמוגרפי]] ועוד. סיבה מרכזית במדינות המערב לגידול אוכלוסין היא חשש של כלכלנים מפני משבר בתחום ה[[פנסיה]] אם האוכלוסייה לא תגדל. זאת היות והדור הצעיר מאפשר דמי פנסיה לדור המבוגר יותר.  

אוסטרליה מעודדת הבאת לפחות 3 ילדים. רוסיה ויפן מספקות הנחות במיסים ובונוסים.  בדרום קוריאה המדינה מספקת אומנת חינם. בארצות הברית ובישראל מקבלים הנחות במיסוי, והטבות כספיות שונות מהמדינה. [http://www.youtube.com/watch?v=2fmu34sL0NI&feature=autoplay&list=UUFFWPtNelttRu17KrfG95-Q&playnext=5]

אוסטרליה מעודדת הבאת לפחות 3 ילדים. רוסיה ויפן מספקות הנחות במיסים ובונוסים.  בדרום קוריאה המדינה מספקת אומנת חינם. בארצות הברית ובישראל מקבלים הנחות במיסוי, והטבות כספיות שונות מהמדינה. [http://www.youtube.com/watch?v=2fmu34sL0NI&feature=autoplay&list=UUFFWPtNelttRu17KrfG95-Q&playnext=5]

==השפעות סביבתיות חברתיות וכלכליות==

==השפעות סביבתיות חברתיות וכלכליות==

לפי המודל הפשוט ביותר של גידול אוכלוסין והשפעתו על [[אי שוויון כלכלי]] ועל [[מזון]] ו[[עוני]] שפותח על ידי [[תומס מלתוס]] במאה ה-18, גידול אוכלוסיה אמור להוביל להגדלת העוני, ולבסוף ל[[פיצוץ אוכלוסין]]- [[רעב המוני]] עקב אוכלוסיה גדולה מידי שאין לה מספיק מזון. בעקבות פיצוץ האוכלוסין יש במודל זה הצטמקות האוכלוסיה דבר המכונה - [[אסון מלתוסיאני]]. לפי מלתוס דבר זה מתרחש בגלל שהאוכלוסיה, בעיקר האוכלוסיה העניה גדלה ב[[גידול מעריכי|קצב מעריכי]] ואילו כמות המשאבים, ובמיוחד המזון, גדלה רק בקצב לינארי. ובאופן כללי יותר כלכלה מלתוסיאנית חוזה כי הגידול באוכלוסיה יביא לאסון סביבתי בטווח הארוך ולעוני ולאי שוויון בטווח הקצר.  

לפי המודל הפשוט ביותר של גידול אוכלוסין והשפעתו על [[אי שוויון כלכלי]] ועל [[מזון]] ו[[עוני]] שפותח על ידי [[תומס מלתוס]] במאה ה-18, גידול אוכלוסייה אמור להוביל להגדלת העוני, ולבסוף ל[[פיצוץ אוכלוסין]]- [[רעב המוני]] עקב אוכלוסייה גדולה מידי שאין לה מספיק מזון. בעקבות פיצוץ האוכלוסין יש במודל זה הצטמקות האוכלוסייה דבר המכונה - [[אסון מלתוסיאני]]. לפי מלתוס דבר זה מתרחש בגלל שהאוכלוסייה, בעיקר האוכלוסייה העניה גדלה ב[[גידול מעריכי|קצב מעריכי]] ואילו כמות המשאבים, ובמיוחד המזון, גדלה רק בקצב לינארי. ובאופן כללי יותר כלכלה מלתוסיאנית חוזה כי הגידול באוכלוסייה יביא לאסון סביבתי בטווח הארוך ולעוני ולאי שוויון בטווח הקצר.  

מודל זה כפשוטו, נדחה על ידי הוגים רבים כפשוט מידי, מלתוס לא התחשב בהיבטים של [[שיפורי טכנולוגיה]] שבוצעו ב[[חקלאות]], דוגמת [[המהפכה הירוקה]] והוא גם לא חזה השפעות נוספות של גידול בחשיבות החינוך וההתמחות הכלכלית שהביאו ל[[שינוי דמוגרפי]] ולהקטנת פריון הילודה. כך שמצד אחד גדלה הספקת המזון, ומצד שני גידול האוכלוסיה לא היה מעריכי. לפחות ברוב המדינות גידול האוכלוסיה לא דמה ל[[גידול מעריכי|פונקציה מעריכית]] (אחוז גידול קבוע) אלא לפונקציה סגמואידית דמויית S - שבה אחוז הגידול יורד לאורך השנים.   

מודל זה כפשוטו, נדחה על ידי הוגים רבים כפשוט מידי, מלתוס לא התחשב בהיבטים של [[שיפורי טכנולוגיה]] שבוצעו ב[[חקלאות]], דוגמת [[המהפכה הירוקה]] והוא גם לא חזה השפעות נוספות של גידול בחשיבות החינוך וההתמחות הכלכלית שהביאו ל[[שינוי דמוגרפי]] ולהקטנת פריון הילודה. כך שמצד אחד גדלה הספקת המזון, ומצד שני גידול האוכלוסייה לא היה מעריכי. לפחות ברוב המדינות גידול האוכלוסייה לא דמה ל[[גידול מעריכי|פונקציה מעריכית]] (אחוז גידול קבוע) אלא לפונקציה סגמואידית דמויית S - שבה אחוז הגידול יורד לאורך השנים.   

למרות היבטים אלה, גידול אוכלוסין נחשב עדיין על ידי הוגים רבים ב[[כלכלת פיתוח]] וב[[כלכלה אקולוגית]] לגורם בעייתי מאד שגורר עוני ועלול להוביל ל[[התמוטטות]] כוללת ולאסון אקולוגי. לדוגמה רוב המדינות העניות בעולם הן בעלות גידול אוכלוסין גבוה, ורוב המדינות העשירות בעולם הן בעלות גידול אוכלוסין נמוך (יוצאת דופן ב-2 המקרים האלה היא ארצות הברית שבה יש גידול אוכלוסין גבוה יחסית, בעיקר עקב הגירה).  

למרות היבטים אלה, גידול אוכלוסין נחשב עדיין על ידי הוגים רבים ב[[כלכלת פיתוח]] וב[[כלכלה אקולוגית]] לגורם בעייתי מאד שגורר עוני ועלול להוביל ל[[התמוטטות]] כוללת ולאסון אקולוגי. לדוגמה רוב המדינות העניות בעולם הן בעלות גידול אוכלוסין גבוה, ורוב המדינות העשירות בעולם הן בעלות גידול אוכלוסין נמוך (יוצאת דופן ב-2 המקרים האלה היא ארצות הברית שבה יש גידול אוכלוסין גבוה יחסית, בעיקר עקב הגירה).  

===צריכת משאבים===

===צריכת משאבים===

{{הפניה לערך מורחב|משאבים מתכלים}}

{{הפניה לערך מורחב|משאבים מתכלים}}

[[תמונה:Gapminder totenr vs totpop world.png|left|ממוזער|300px|צריכת האנרגיה הכוללת של מדינות נבחרות יחסית לגודל האוכלוסיה. הצריכה בסין ובארה"ב גדלה אבל מסיבות שונות.]]

[[תמונה:Gapminder totenr vs totpop world.png|left|ממוזער|300px|צריכת האנרגיה הכוללת של מדינות נבחרות יחסית לגודל האוכלוסייה. הצריכה בסין ובארה"ב גדלה אבל מסיבות שונות.]]

הגידול בצריכת [[משאבים מתכלים]] כמו [[נפט]] לדוגמה, ניתן לפירוק למספר גורמים - גידול בצריכה לנפש (שקשורה ל[[צמיחה כלכלית]] ול[[התייעלות טכנולוגית]]) ולגידול באוכלוסיה. באוכלוסיה בעלת צריכה נתונה לנפש, צריכת המשאב יכולה לגדול עקב גידול אוכלוסין.  

הגידול בצריכת [[משאבים מתכלים]] כמו [[נפט]] לדוגמה, ניתן לפירוק למספר גורמים - גידול בצריכה לנפש (שקשורה ל[[צמיחה כלכלית]] ול[[התייעלות טכנולוגית]]) ולגידול באוכלוסייה. באוכלוסייה בעלת צריכה נתונה לנפש, צריכת המשאב יכולה לגדול עקב גידול אוכלוסין.  

במדינות כמו [[סין]], בשנים 2000-2007, בלט חלקה של הצמיחה הכלכלית בהגדלת צריכת האנרגיה -  בתקופה זו גידול האוכלוסיה הואט מאד, אבל צריכת האנרגיה גדלה במהירות. לעומת זאת במדינות מערביות רבות, שבהן צריכת האנרגיה גבוה יותר, הגידול בצריכת האנרגיה נובע בעיקר בגלל גידול אוכלוסין.  

במדינות כמו [[סין]], בשנים 2000-2007, בלט חלקה של הצמיחה הכלכלית בהגדלת צריכת האנרגיה -  בתקופה זו גידול האוכלוסייה הואט מאד, אבל צריכת האנרגיה גדלה במהירות. לעומת זאת במדינות מערביות רבות, שבהן צריכת האנרגיה גבוה יותר, הגידול בצריכת האנרגיה נובע בעיקר בגלל גידול אוכלוסין.  

[[תמונה:Energy us.png|שמאל|thumb|300px|צריכת אנרגיה לנפש בארה"ב יחסית לגודל האוכלוסיה. הצריכה נשארה זהה מאז 1975. רוב גידול בצריכת האנרגיה הכוללת נבע מגידול אוכלוסיית המדינה]]

[[תמונה:Energy us.png|שמאל|thumb|300px|צריכת אנרגיה לנפש בארה"ב יחסית לגודל האוכלוסייה. הצריכה נשארה זהה מאז 1975. רוב גידול בצריכת האנרגיה הכוללת נבע מגידול אוכלוסיית המדינה]]

כך לדוגמה '''צריכת האנרגיה לנפש''' בארצות הברית נשארה קבועה מאז שנת 1975 בגלל ש[[התייעלות טכנולוגית]] והגירה החוצה של תעשיות עתירות אנרגיה, איזנו את ה[[צמיחה כלכלית]] לנפש. לארצות הברית יש צריכת אנרגיה לנפש גבוהה יחסית לשאר מדינות העולם, של 7.8 TOE לאדם, אבל נתון זה לא השתנה במשך שלושים השנים בתקופה שבין 1975 ל-2007. לעומת זאת '''צריכת האנרגיה הכוללת''' של ארצות הברית עלתה עקב גידול אוכלוסין. צריכת האנרגיה הכוללת של ארה"ב שעמדה ב-1975 על 1653 מיליוני TOE, הגיעה ל 2339 TOE בשנת 2007. גידול של 140% במשך 32 שנה, או 4% בשנה.  במדינות רבות אחרות, כמו [[ישראל]] ומדינות מתפתחות כמו [[ברזיל]], הגידול בצריכת האנרגיה ומשאבים אחרים נובע משני הגורמים גם יחד.  

כך לדוגמה '''צריכת האנרגיה לנפש''' בארצות הברית נשארה קבועה מאז שנת 1975 בגלל ש[[התייעלות טכנולוגית]] והגירה החוצה של תעשיות עתירות אנרגיה, איזנו את ה[[צמיחה כלכלית]] לנפש. לארצות הברית יש צריכת אנרגיה לנפש גבוהה יחסית לשאר מדינות העולם, של 7.8 TOE לאדם, אבל נתון זה לא השתנה במשך שלושים השנים בתקופה שבין 1975 ל-2007. לעומת זאת '''צריכת האנרגיה הכוללת''' של ארצות הברית עלתה עקב גידול אוכלוסין. צריכת האנרגיה הכוללת של ארה"ב שעמדה ב-1975 על 1653 מיליוני TOE, הגיעה ל 2339 TOE בשנת 2007. גידול של 140% במשך 32 שנה, או 4% בשנה.  במדינות רבות אחרות, כמו [[ישראל]] ומדינות מתפתחות כמו [[ברזיל]], הגידול בצריכת האנרגיה ומשאבים אחרים נובע משני הגורמים גם יחד.  

גם הצריכה של [[משאב ביוטי|משאבים ביוטים]] ו[[משאבים מתחדשים]] כמו [[יערות]], [[מערכות אקולוגיות]], אוקיינוסים ו[[תעשיית הדיג העולמית|שדות דייג]] הולכת וגדלה. במקרה זה לא רק שהעומס גדל בצד צריכת המשאב, אלא הוא גם עלול לגרור [[ניצול יתר]]  - מצב שבו הנזק שנגרם למערכות לא מאפשר להן להשתקם ומביא לקריסה גם ללא המשך הניצול. כך [[דייג יתר]] לדוגמה מונע שיקום של אוכלוסיות דגים, שכן שיקום כזה מחייב מינימום של אוכלוסיית דגים, [[בירוא יערות]] לשם עץ ולשם פינוי מקום לחקלאות גורם להכחדת מינים רבים של בעלי חיים ושל עצים באופן שעלול לגרור השלכות שונות כגון [[סחף קרקע]], [[מדבור]] ועוד.   

גם הצריכה של [[משאב ביוטי|משאבים ביוטים]] ו[[משאבים מתחדשים]] כמו [[יערות]], [[מערכות אקולוגיות]], אוקיינוסים ו[[תעשיית הדיג העולמית|שדות דייג]] הולכת וגדלה. במקרה זה לא רק שהעומס גדל בצד צריכת המשאב, אלא הוא גם עלול לגרור [[ניצול יתר]]  - מצב שבו הנזק שנגרם למערכות לא מאפשר להן להשתקם ומביא לקריסה גם ללא המשך הניצול. כך [[דייג יתר]] לדוגמה מונע שיקום של אוכלוסיות דגים, שכן שיקום כזה מחייב מינימום של אוכלוסיית דגים, [[בירוא יערות]] לשם עץ ולשם פינוי מקום לחקלאות גורם להכחדת מינים רבים של בעלי חיים ושל עצים באופן שעלול לגרור השלכות שונות כגון [[סחף קרקע]], [[מדבור]] ועוד.   

יש משאבים שגידול האוכלוסין משפיע לא רק על הצריכה שלהם, אלא גם על פוטנציאל ההיצע שלהם. לדוגמה רוב סוגי [[אנרגיה מתחדשת|האנרגיה המתחדשת]], כמו [[אנרגיה סולארית]] ו[[טורבינות רוח]] דורשים שטח, ושטח זה מתחרה לפעמים עם שטח שנדרש לאוכלוסיה לשם מגורים או לחקלאות. יכולים להיות מקרים בהם ניתן לשלב בין הדברים ([[טורבינות רוח]] בשטח חקלאי לדוגמה, או [[פאנלים סולאריים]] על גגות).

יש משאבים שגידול האוכלוסין משפיע לא רק על הצריכה שלהם, אלא גם על פוטנציאל ההיצע שלהם. לדוגמה רוב סוגי [[אנרגיה מתחדשת|האנרגיה המתחדשת]], כמו [[אנרגיה סולארית]] ו[[טורבינות רוח]] דורשים שטח, ושטח זה מתחרה לפעמים עם שטח שנדרש לאוכלוסייה לשם מגורים או לחקלאות. יכולים להיות מקרים בהם ניתן לשלב בין הדברים ([[טורבינות רוח]] בשטח חקלאי לדוגמה, או [[פאנלים סולאריים]] על גגות).

===הניכוס האנושי מתוך הייצור הראשוני===

===הניכוס האנושי מתוך הייצור הראשוני===

[[ייצור ראשוני|הייצור הראשוני]] הוא סך ייצור האנרגיה בבסיס [[הביוספרה]] שנוצר על ידי צמחים ואצות הממירים את [[אנרגיית השמש]] לאנרגיה כימית שזמינה לכלל היצורים החיים. [[ניכוס אנושי של ייצור ראשוני נטו|ניכוס האנושי מתוך הייצור הראשוני]] (HANPP) נובעת הן מצריכה ישירה של תוצרי ייצור זה (לדוגמה עקב קציר [[חיטה]]) ו/או עקב הפחתה של הייצור הראשוני שהיה יכול להווצר, על ידי שינוי [[יעודי קרקע]] מיערות או ביצות, שהן ומערכות אקולוגיות בעלות ייצור ראשוני גבוה, לאדמות [[חקלאות]] ו[[מרעה]] שהן בעלות ייצור ראשוני נמוך יותר.  

[[ייצור ראשוני|הייצור הראשוני]] הוא סך ייצור האנרגיה בבסיס [[הביוספרה]] שנוצר על ידי צמחים ואצות הממירים את [[אנרגיית השמש]] לאנרגיה כימית שזמינה לכלל היצורים החיים. [[ניכוס אנושי של ייצור ראשוני נטו|ניכוס האנושי מתוך הייצור הראשוני]] (HANPP) נובעת הן מצריכה ישירה של תוצרי ייצור זה (לדוגמה עקב קציר [[חיטה]]) ו/או עקב הפחתה של הייצור הראשוני שהיה יכול להווצר, על ידי שינוי [[יעודי קרקע]] מיערות או ביצות, שהן ומערכות אקולוגיות בעלות ייצור ראשוני גבוה, לאדמות [[חקלאות]] ו[[מרעה]] שהן בעלות ייצור ראשוני נמוך יותר.  

מחקר שפורסם באקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית, משנת 2013 העריך את כמות הצריכה האנושית מתוך הייצור הראשוני נטו בתקופה 1910-2005. למרות שהאוכלוסיה האנושית גדלה פי 4 בתקופה זו והתוצר הכלכלי גדל פי 17, הלקיחה האנושית מתוך הייצור הראשוני גדלה רק פי 2. הניכוס האנושי של ייצור ראשוני נטו עלה מ-6.9 מיליארד טון פחמן לשנה בשנת 1910, ל-14 מיליארד טון פחמן לשנה בשנת 2005. פרוש הדבר עליה מ-13% ל-25% מסך הייצור הראשוני של צמחיה פוטנציאלית. הביומסה שנקצרה לנפש לשנה ירדה במקצת למרות עליה בצריכה, בגלל הירידה בהשענות על דלק צמחי ובגלל שיעורי המרה טובים יותר של ביו-מאסה למוצרים.<ref name="Krausmann2013"> Krausmann, Fridolin, et al. "[http://www.pnas.org/content/110/25/10324.short Global human appropriation of net primary production doubled in the 20th century.]" Proceedings of the National Academy of Sciences 110.25 (2013): 10324-10329.‏</ref>  

מחקר שפורסם באקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית, משנת 2013 העריך את כמות הצריכה האנושית מתוך הייצור הראשוני נטו בתקופה 1910-2005. למרות שהאוכלוסייה האנושית גדלה פי 4 בתקופה זו והתוצר הכלכלי גדל פי 17, הלקיחה האנושית מתוך הייצור הראשוני גדלה רק פי 2. הניכוס האנושי של ייצור ראשוני נטו עלה מ-6.9 מיליארד טון פחמן לשנה בשנת 1910, ל-14 מיליארד טון פחמן לשנה בשנת 2005. פרוש הדבר עליה מ-13% ל-25% מסך הייצור הראשוני של צמחיה פוטנציאלית. הביומסה שנקצרה לנפש לשנה ירדה במקצת למרות עליה בצריכה, בגלל הירידה בהשענות על דלק צמחי ובגלל שיעורי המרה טובים יותר של ביו-מאסה למוצרים.<ref name="Krausmann2013"> Krausmann, Fridolin, et al. "[http://www.pnas.org/content/110/25/10324.short Global human appropriation of net primary production doubled in the 20th century.]" Proceedings of the National Academy of Sciences 110.25 (2013): 10324-10329.‏</ref>  

שיפור היעילות בהמרת אנרגיה לביו-מאסה נובע בעיקר על ידי שיפור ה[[פריון חקלאי|פריון החקלאי]] עקב [[המהפכה הירוקה]]. דבר זה נוצר למרות עלויות סביבתיות שנבעו מכך כמו תשומות [[אנרגיה מחצבית]], [[הרס הקרקע]], ו[[אובדן שונות ביולוגית]].<ref name="Krausmann2013"/> דרך אחרת להסתכל על אותו דבר הוא שכיום קיים "סבסוד אנרגטי" של החקלאות - בני אדם משתמשים בכמות אנרגיה גבוה הנוצרת על ידי דלק מחצבי, כדי לשפר את היעילות האנרגטית בתהליכי המרת אנרגיה סולארית בחקלאות.  

שיפור היעילות בהמרת אנרגיה לביו-מאסה נובע בעיקר על ידי שיפור ה[[פריון חקלאי|פריון החקלאי]] עקב [[המהפכה הירוקה]]. דבר זה נוצר למרות עלויות סביבתיות שנבעו מכך כמו תשומות [[אנרגיה מחצבית]], [[הרס הקרקע]], ו[[אובדן שונות ביולוגית]].<ref name="Krausmann2013"/> דרך אחרת להסתכל על אותו דבר הוא שכיום קיים "סבסוד אנרגטי" של החקלאות - בני אדם משתמשים בכמות אנרגיה גבוה הנוצרת על ידי דלק מחצבי, כדי לשפר את היעילות האנרגטית בתהליכי המרת אנרגיה סולארית בחקלאות.  

לכמות הלקיחה הזו השפעה עצומה על מערכות אקולוגיות שכן היא קובעת את כמות האנרגיה הזמינה שזמינה עבור כל שאר מיליוני המינים שנמצאים בטבע. פרוש הדבר שמין אחד כיום צורך רבע מכלל האנרגיה הכימית הזמינה לטבע וכל שאר המינים צריכים לחלק ביניהם את שאר האנרגיה שנשארה.

לכמות הלקיחה הזו השפעה עצומה על מערכות אקולוגיות שכן היא קובעת את כמות האנרגיה הזמינה שזמינה עבור כל שאר מיליוני המינים שנמצאים בטבע. פרוש הדבר שמין אחד כיום צורך רבע מכלל האנרגיה הכימית הזמינה לטבע וכל שאר המינים צריכים לחלק ביניהם את שאר האנרגיה שנשארה.

המדינות בעלות צריכת הייצור הראשוני הגבוהות ביותר הן (לפי סדר יורד): [[סין]], [[ארה"ב]], [[הודו]], ברזיל, אינדונזיה, [[רוסיה]], [[קנדה]], ניגריה, יפן, [[גרמניה]] וצרפת. כל המדינות בעלות [[אוכלוסיית העולם|אוכלוסיה גבוהה]] הן בעלות צריכה גבוה של ייצור ראשוני- מבין 18 המקומות הראשונים, המדינות היחידות שאינן בעלות אוכלוסיה גבוהה הן קנדה ומאלזיה.  [http://sedac.ciesin.columbia.edu/es/HANPP_country_product.zip] 18 המדינות בעלות צריכת הייצור הראשוני הגבוהה ביותר בעולם מכלות יחד 66% מכלל הצריכה האנושית, ושאר 200 המדינות מכלות יחד רק 33%. 18 המדינות האלה מהוות גם 66% מאוכלוסיית העולם, כך שאין הבדל מהותי בין קבוצת מדינות זו לבין קבוצת המדינות האחרות בהיבט של צריכת ייצור ראשוני לנפש (כאשר מסתכלים על 2 קבוצות המדינות כקבוצה). [http://sedac.ciesin.columbia.edu/es/HANPP_country_product.zip]

המדינות בעלות צריכת הייצור הראשוני הגבוהות ביותר הן (לפי סדר יורד): [[סין]], [[ארה"ב]], [[הודו]], ברזיל, אינדונזיה, [[רוסיה]], [[קנדה]], ניגריה, יפן, [[גרמניה]] וצרפת. כל המדינות בעלות [[אוכלוסיית העולם|אוכלוסייה גבוהה]] הן בעלות צריכה גבוה של ייצור ראשוני- מבין 18 המקומות הראשונים, המדינות היחידות שאינן בעלות אוכלוסייה גבוהה הן קנדה ומאלזיה.  [http://sedac.ciesin.columbia.edu/es/HANPP_country_product.zip] 18 המדינות בעלות צריכת הייצור הראשוני הגבוהה ביותר בעולם מכלות יחד 66% מכלל הצריכה האנושית, ושאר 200 המדינות מכלות יחד רק 33%. 18 המדינות האלה מהוות גם 66% מאוכלוסיית העולם, כך שאין הבדל מהותי בין קבוצת מדינות זו לבין קבוצת המדינות האחרות בהיבט של צריכת ייצור ראשוני לנפש (כאשר מסתכלים על 2 קבוצות המדינות כקבוצה). [http://sedac.ciesin.columbia.edu/es/HANPP_country_product.zip]

===ביטחון תזונתי===

===ביטחון תזונתי===

[[גידול אוכלוסין|גידול אוכלוסיית העולם]] הוא אחד הגורמים המרכזיים הגורמים לשינויים ב[[בטחון תזונתי|בטחון התזונתי]], הן בחברות היסטוריות והן בימינו. השפעה מרכזית אחת היא שגידול האוכלוסיה מגביר את הביקוש למזון. היות וגידול אוכלוסין יכול לעבוד לפי עקרון של [[גידול מעריכי]] הגידול בביקוש אינו בהכרח לינארי, אלא מתגבר עם הזמן. עם הזמן גידול האוכלוסין יכול גם להתמתן עקב [[מעבר דמוגרפי]].  

[[גידול אוכלוסין|גידול אוכלוסיית העולם]] הוא אחד הגורמים המרכזיים הגורמים לשינויים ב[[בטחון תזונתי|בטחון התזונתי]], הן בחברות היסטוריות והן בימינו. השפעה מרכזית אחת היא שגידול האוכלוסייה מגביר את הביקוש למזון. היות וגידול אוכלוסין יכול לעבוד לפי עקרון של [[גידול מעריכי]] הגידול בביקוש אינו בהכרח לינארי, אלא מתגבר עם הזמן. עם הזמן גידול האוכלוסין יכול גם להתמתן עקב [[מעבר דמוגרפי]].  

[[קובץ:C=pat.png|ממוזער|שמאל|450px|הדגמת הנוסחה '''[[I=PAT]]''' על צריכת האנרגיה העולמית בשנים 1980-2009. בעוד ש[[שיפורים טכנולוגים]] הביאו ל[[יעילות אנרגטית]] משופרת (במונחים של [[אינטנסיביות אנרגטית של התוצר]] - קו ירוק), המגמות של גידול אוכלוסין ו[[צמיחה כלכלית]] חזקות יותר, וגורמות לכך שסה"כ יש גידול בצריכת האנרגיה העולמית (קו אדום)]]

[[קובץ:C=pat.png|ממוזער|שמאל|450px|הדגמת הנוסחה '''[[I=PAT]]''' על צריכת האנרגיה העולמית בשנים 1980-2009. בעוד ש[[שיפורים טכנולוגים]] הביאו ל[[יעילות אנרגטית]] משופרת (במונחים של [[אינטנסיביות אנרגטית של התוצר]] - קו ירוק), המגמות של גידול אוכלוסין ו[[צמיחה כלכלית]] חזקות יותר, וגורמות לכך שסה"כ יש גידול בצריכת האנרגיה העולמית (קו אדום)]]

*גידול האוכלוסין מביא לצמצום השטח החקלאי. מחיר קרקע לבניה הוא גבוה, במיוחד באיזורים חקלאיים סמוכים לעיר. הדבר מגביר את התמריץ של חקלאים להפוך את שטחי האדמה שלהם לשטחי נדל"ן, וגורר בנייה על אדמות חקלאיות לצרכי דיור, מסחר, והקמת תשתיות כמו כבישים.  

*גידול האוכלוסין מביא לצמצום השטח החקלאי. מחיר קרקע לבניה הוא גבוה, במיוחד באיזורים חקלאיים סמוכים לעיר. הדבר מגביר את התמריץ של חקלאים להפוך את שטחי האדמה שלהם לשטחי נדל"ן, וגורר בנייה על אדמות חקלאיות לצרכי דיור, מסחר, והקמת תשתיות כמו כבישים.  

*גידול האוכלוסין מגדיל גם את [[משבר המים העולמי]] וגורם להטיית מים מהחקלאות אל צרכים אחרים כגון צריכה פרטית ותעשייה, ולייקור המים שהם משאב חיוני לחקלאות. על פי מדד [[טביעת הרגל המימית]] מעל 80% מצריכת המים העולמית מופנית לחקלאות. גידול האוכלוסיה משפיע בדרכים נוספות על משק המים על ידי איטום פני הקרקע, [[זיהום מי תהום]], הגברת [[המלחת מי תהום]] על ידי שאיבת יתר והקטנת מאגרי המים בגלל הגדלת הביקוש למים.  

*גידול האוכלוסין מגדיל גם את [[משבר המים העולמי]] וגורם להטיית מים מהחקלאות אל צרכים אחרים כגון צריכה פרטית ותעשייה, ולייקור המים שהם משאב חיוני לחקלאות. על פי מדד [[טביעת הרגל המימית]] מעל 80% מצריכת המים העולמית מופנית לחקלאות. גידול האוכלוסייה משפיע בדרכים נוספות על משק המים על ידי איטום פני הקרקע, [[זיהום מי תהום]], הגברת [[המלחת מי תהום]] על ידי שאיבת יתר והקטנת מאגרי המים בגלל הגדלת הביקוש למים.  

* גידול האוכלוסיה מגביר את [[משק האנרגיה העולמי|הביקוש לאנרגיה]] ודבר זה מייקר את התשומות לגידול מזון. הפקת [[דשן כימי]] (כריית [[זרחן]] ו[[אשלג]] והפקת [[אמוניה]]), הפקת [[חומרי הדברה]] ותפעול הציוד החקלאי כולם דורשים [[נפט]] ותשומות אנרגיה מתכלה דומות.  

* גידול האוכלוסייה מגביר את [[משק האנרגיה העולמי|הביקוש לאנרגיה]] ודבר זה מייקר את התשומות לגידול מזון. הפקת [[דשן כימי]] (כריית [[זרחן]] ו[[אשלג]] והפקת [[אמוניה]]), הפקת [[חומרי הדברה]] ותפעול הציוד החקלאי כולם דורשים [[נפט]] ותשומות אנרגיה מתכלה דומות.  

* גידול יותר מזון בשיטות אינטנסיביות יותר, כדי לספק יותר מזון ליותר אנשים, שוחק היבטים רבים הן בקרקע החקלאית ובמשאבים הדרושים לה, והן ב[[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]] המספקות [[שירותי המערכת האקולוגית|שירותים אקולוגיים]] לקרקעות חקלאיות.

* גידול יותר מזון בשיטות אינטנסיביות יותר, כדי לספק יותר מזון ליותר אנשים, שוחק היבטים רבים הן בקרקע החקלאית ובמשאבים הדרושים לה, והן ב[[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]] המספקות [[שירותי המערכת האקולוגית|שירותים אקולוגיים]] לקרקעות חקלאיות.

דוגמה לקשיים אלה הודגמה ב[[רקע סביבתי למלחמת האזרחים בסוריה]] בשנים 2007-11. החלטה פוליטית (שנבעה גם מהעוני הקיים במדינה) נתנה עדיפות להספקה עצמית של מזון במדינה.  גידול אוכלוסין מהיר במדינה הוביל לכך שהאוכלוסיה גדלה ודרשה יותר מזון, למרות הגידול בפריון החקלאי הדבר גם הוביל ל[[שאיבת יתר]] ממי-התהום ועיבוד יתר של קרקעות חקלאיות שהובילו ל[[מדבור]]. מצוקת המים החריפה בשל גידול צריכת המים על ידי האוכלוסיה והחקלאות, ובגלל פגיעה במי התהום עקב המלחת בארות וזיהום. [[שינוי אקלים]] ובצורת הביאו למשבר חקלאי שהתפתח לאחר מכן למשבר רעב ופליטים חקלאיים.

דוגמה לקשיים אלה הודגמה ב[[רקע סביבתי למלחמת האזרחים בסוריה]] בשנים 2007-11. החלטה פוליטית (שנבעה גם מהעוני הקיים במדינה) נתנה עדיפות להספקה עצמית של מזון במדינה.  גידול אוכלוסין מהיר במדינה הוביל לכך שהאוכלוסייה גדלה ודרשה יותר מזון, למרות הגידול בפריון החקלאי הדבר גם הוביל ל[[שאיבת יתר]] ממי-התהום ועיבוד יתר של קרקעות חקלאיות שהובילו ל[[מדבור]]. מצוקת המים החריפה בשל גידול צריכת המים על ידי האוכלוסייה והחקלאות, ובגלל פגיעה במי התהום עקב המלחת בארות וזיהום. [[שינוי אקלים]] ובצורת הביאו למשבר חקלאי שהתפתח לאחר מכן למשבר רעב ופליטים חקלאיים.

===קיימות ובעיות סביבה===

===קיימות ובעיות סביבה===

הגידול באוכלוסיית העולם נחשב לבעיית [[קיימות]] מרכזית, אשר מחריפה את רוב הבעיות הסביבתיות המוכרות לנו, החל מ[[התחממות עולמית]], עבור ב[[דייג יתר]], [[זיהום]], [[הכחדת מינים]], [[כריתת יערות]], [[משבר המים העולמי|ניצול מים מתוקים]], [[סחף קרקע]] ו[[השפעות סביבתיות]] אחרות. יחד עם שינויים בטכנולוגיה וב[[צריכה לנפש]], גידול אוכלוסין מהווה את השינוי באחד מ-3 הגורמים במשוואת [[I PAT]] שבה ניתן להשתמש כדי להעריך את התרומות של הנושאים השונים להחרפת הפרעות סביבתיות שונות.  

הגידול באוכלוסיית העולם נחשב לבעיית [[קיימות]] מרכזית, אשר מחריפה את רוב הבעיות הסביבתיות המוכרות לנו, החל מ[[התחממות עולמית]], עבור ב[[דייג יתר]], [[זיהום]], [[הכחדת מינים]], [[כריתת יערות]], [[משבר המים העולמי|ניצול מים מתוקים]], [[סחף קרקע]] ו[[השפעות סביבתיות]] אחרות. יחד עם שינויים בטכנולוגיה וב[[צריכה לנפש]], גידול אוכלוסין מהווה את השינוי באחד מ-3 הגורמים במשוואת [[I PAT]] שבה ניתן להשתמש כדי להעריך את התרומות של הנושאים השונים להחרפת הפרעות סביבתיות שונות.  

הכלכלן [[ג'וליאן סיימון]] טען כי האנושות תוכל להאכיל את אוכלוסיית העולם במשך 7 מיליארד השנים הבאות. טענה דומה מובאת בצורה תדירה על ידי זרם [[אופטימיזם טכנולוגי]] וכלכלנים מהזרם של [[כלכלה נאו קלאסית]] וזרמים נוספים המאמינים ב[[צמיחה כלכלית]] אינסופית. בתגובה לכך מציין הביולוג וההיסטוריון [[ג'ארד דיימונד]] בספרו [[התמוטטות]] כי אם קצב גידול האוכלוסיה של שנת 2004 ישאר ללא שינוי ינבע מכך [[גידול מעריכי]], שכתוצאה ממנו, בעוד 800 שנה יהיו 10 אנשים למטר רבוע בכדור הארץ, בעוד 2,000 שנה תהיה מסת כלל האנושות שווה למסה של כל כדור הארץ, ובעוד 6,000 שנה מסת בני האדם תהיה שווה למסה של כל הייקום המוכר לנו.<ref>[[ג'ארד דיימונד]], [[התמוטטות (ספר)]], עמ' 451</ref>

הכלכלן [[ג'וליאן סיימון]] טען כי האנושות תוכל להאכיל את אוכלוסיית העולם במשך 7 מיליארד השנים הבאות. טענה דומה מובאת בצורה תדירה על ידי זרם [[אופטימיזם טכנולוגי]] וכלכלנים מהזרם של [[כלכלה נאו קלאסית]] וזרמים נוספים המאמינים ב[[צמיחה כלכלית]] אינסופית. בתגובה לכך מציין הביולוג וההיסטוריון [[ג'ארד דיימונד]] בספרו [[התמוטטות]] כי אם קצב גידול האוכלוסייה של שנת 2004 ישאר ללא שינוי ינבע מכך [[גידול מעריכי]], שכתוצאה ממנו, בעוד 800 שנה יהיו 10 אנשים למטר רבוע בכדור הארץ, בעוד 2,000 שנה תהיה מסת כלל האנושות שווה למסה של כל כדור הארץ, ובעוד 6,000 שנה מסת בני האדם תהיה שווה למסה של כל הייקום המוכר לנו.<ref>[[ג'ארד דיימונד]], [[התמוטטות (ספר)]], עמ' 451</ref>

קצב גידול אוכלוסיית העולם בשנת 2011, עמד על 1.1% בשנה. בקצב זה, האוכלוסיה מכפילה את עצמה כל 66 שנה. אם מתחילים מאוכלוסיה של 7 מיליארד אנשים, ומניחים שקצב הגידול נשאר ללא שינוי, מגיעים לכך שמסת האנושות שווה למסת כדור הארץ תוך 3,250 שנה, למסת השמש תוך 4,000 שנה ולמסת היקום בתוך 10,530 שנה. אפשרות של המשך גידול מעריכי, ביחד עם הערכות קוסמולוגיות, מובילה ל[[פרדוקס פרמי]].

קצב גידול אוכלוסיית העולם בשנת 2011, עמד על 1.1% בשנה. בקצב זה, האוכלוסייה מכפילה את עצמה כל 66 שנה. אם מתחילים מאוכלוסייה של 7 מיליארד אנשים, ומניחים שקצב הגידול נשאר ללא שינוי, מגיעים לכך שמסת האנושות שווה למסת כדור הארץ תוך 3,250 שנה, למסת השמש תוך 4,000 שנה ולמסת היקום בתוך 10,530 שנה. אפשרות של המשך גידול מעריכי, ביחד עם הערכות קוסמולוגיות, מובילה ל[[פרדוקס פרמי]].

{{תבנית:בעיות סביבתיות}}

{{תבנית:בעיות סביבתיות}}

מספר [[כלכלנים אקולוגים]] ואנשי סביבה וקיימות טוענים כי המסקנה מכך היא שהמשך גידול המין האנושי ללא גבול היא דבר בלתי סביר וכי [[ייצוב אוכלוסין]] יתקיים בצורה של הסכמה חברתית או בצורות אחרות כמו [[רעב]], [[עוני]], [[מחלות]], [[מלחמות]], [[אסון אקולוגי]] וכו'. לחילופין - תיתכן [[הגחה]] כלשהי, סימביוזה כלשהי - ביולוגית או טכנולוגית, או המשך התפשטות מעבר לגבולות כדור הארץ עצמו.

מספר [[כלכלנים אקולוגים]] ואנשי סביבה וקיימות טוענים כי המסקנה מכך היא שהמשך גידול המין האנושי ללא גבול היא דבר בלתי סביר וכי [[ייצוב אוכלוסין]] יתקיים בצורה של הסכמה חברתית או בצורות אחרות כמו [[רעב]], [[עוני]], [[מחלות]], [[מלחמות]], [[אסון אקולוגי]] וכו'. לחילופין - תיתכן [[הגחה]] כלשהי, סימביוזה כלשהי - ביולוגית או טכנולוגית, או המשך התפשטות מעבר לגבולות כדור הארץ עצמו.

==גידול אוכלוסיה בישראל==

==גידול אוכלוסייה בישראל==

{{הפניה לערך מורחב|גידול אוכלוסיית ישראל}}

{{הפניה לערך מורחב|גידול אוכלוסיית ישראל}}

[[אוכלוסיית ישראל]] מונה כ-7 מיליון אנשים. ישראל היא אחת המדינות הצפופות ביותר מבין המדינות המערביות. לישראל יש גם [[צפיפות פיזיולוגית]], כמות האנשים יחסית לשטח בר עיבוד חקלאי, גבוה.  

[[אוכלוסיית ישראל]] מונה כ-7 מיליון אנשים. ישראל היא אחת המדינות הצפופות ביותר מבין המדינות המערביות. לישראל יש גם [[צפיפות פיזיולוגית]], כמות האנשים יחסית לשטח בר עיבוד חקלאי, גבוה.  

כמו במדינות רבות אחרות, פריון הילודה בישראל הולך ויורד עם השנים. עם זאת, פריון זה הוא גבוה למדי. נכון לשנת 2009 ישראל נמצאת במקום הראשון מבין מדינות ה-OECD בפריון הילודה, עם 3 ילדים בממוצע לאישה (יש פערים גדולים בתוך האוכלוסיה ביחס לנתון זה). המדינה הבאה בתור היא איסלנד עם 2.2 ילדים לאישה, והממוצע במדינות ה-OEDC עומד על 1.7 ילדים לאישה בממוצע. [https://docs.google.com/file/d/0Bw3bHSDrs8K1N2IxY2Q2MmQtZDAzNS00NjI2LTk4YWQtMjAwYjU5MTJmMjRk/preview?pli=1]  

כמו במדינות רבות אחרות, פריון הילודה בישראל הולך ויורד עם השנים. עם זאת, פריון זה הוא גבוה למדי. נכון לשנת 2009 ישראל נמצאת במקום הראשון מבין מדינות ה-OECD בפריון הילודה, עם 3 ילדים בממוצע לאישה (יש פערים גדולים בתוך האוכלוסייה ביחס לנתון זה). המדינה הבאה בתור היא איסלנד עם 2.2 ילדים לאישה, והממוצע במדינות ה-OEDC עומד על 1.7 ילדים לאישה בממוצע. [https://docs.google.com/file/d/0Bw3bHSDrs8K1N2IxY2Q2MmQtZDAzNS00NjI2LTk4YWQtMjAwYjU5MTJmMjRk/preview?pli=1]  

בישראל יש לכן [[גידול אוכלוסין בישראל|גידול אוכלוסין]] גבוה יחסית למדינות מערביות. דבר זה תורם למספר משברים סביבתיים כמו [[משק המים בישראל|משבר המים בישראל]] או [[זיהום אוויר בישראל]], לייקור הדיור, החשמל והמים וכן לייבוא חלק ניכר מהאנרגיה והדלק של ישראל מבחוץ.

בישראל יש לכן [[גידול אוכלוסין בישראל|גידול אוכלוסין]] גבוה יחסית למדינות מערביות. דבר זה תורם למספר משברים סביבתיים כמו [[משק המים בישראל|משבר המים בישראל]] או [[זיהום אוויר בישראל]], לייקור הדיור, החשמל והמים וכן לייבוא חלק ניכר מהאנרגיה והדלק של ישראל מבחוץ.

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Population_growth גידול אוכלוסין] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Population_growth גידול אוכלוסין] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://en.wikipedia.org/wiki/List_of_countries_by_population_growth_rate רשימת מדינות לפי קצב גידול האוכלוסיה שלהן] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://en.wikipedia.org/wiki/List_of_countries_by_population_growth_rate רשימת מדינות לפי קצב גידול האוכלוסייה שלהן] בוויקיפדיה האנגלית

* [https://www.youtube.com/watch?v=uem2ceZMxYk האם אנחנו באמת זקוקים לחקלאות התעשייתית כדי להאכיל את העולם?], סרטון קצר, Anna Lappé & Food MythBusters,  2012

* [https://www.youtube.com/watch?v=uem2ceZMxYk האם אנחנו באמת זקוקים לחקלאות התעשייתית כדי להאכיל את העולם?], סרטון קצר, Anna Lappé & Food MythBusters,  2012

* [http://www.themarker.com/consumer/prices/1.1589034 "בדרך לרעב המוני": החלב ומוצריו יתייקרו ב-45%, הבשר ב-30%]  על מחקר של ארגון החקלאות העולמי והשפעת גידול האוכלוסין על מחירי המזון, עמירם כהן, דה מרקר , 12.12.2011

* [http://www.themarker.com/consumer/prices/1.1589034 "בדרך לרעב המוני": החלב ומוצריו יתייקרו ב-45%, הבשר ב-30%]  על מחקר של ארגון החקלאות העולמי והשפעת גידול האוכלוסין על מחירי המזון, עמירם כהן, דה מרקר , 12.12.2011