שינויים

שלום לכולם,

שלום לכולם,

רציתי קצת לסדר את מה שעלה לי בראש מאז פגישתנו האחרונה.

רציתי קצת לסדר את מה שעלה לי בראש מאז פגישתנו האחרונה.

*ישבתי עם אחד מהאנשים ביחידה שלי, גד סנה, ושוחחתי איתו קצת על מה שאנחנו מנסים לעשות. הוא ציין את פורסטר כאחד הבסיסים החשובים של החשיבה המערכתית אך יחסית מוקדם ומכיר את מדווז וציין שכדאי להתעמק בעבודתה. ***ראו הערה בהמשך.

*ישבתי עם אחד מהאנשים ביחידה שלי, גד סנה, ושוחחתי איתו קצת על מה שאנחנו מנסים לעשות. הוא ציין את פורסטר כאחד הבסיסים החשובים של החשיבה המערכתית אך יחסית מוקדם ומכיר את מדווז וציין שכדאי להתעמק בעבודתה. ***ראו הערה בהמשך.

*קיבלתי ממנו המלצה ללמוד עבודות של עוד כמה אנשים שאפשר למצא ב http://www.oikos.org/homeen.htm שגם עוסק באקולוגיה וקיימות. בראש הדף ישנם כמה מההוגים הבולטים בתיאוריית המערכות.

*קיבלתי ממנו המלצה ללמוד עבודות של עוד כמה אנשים שאפשר למצוא ב http://www.oikos.org/homeen.htm שגם עוסק באקולוגיה וקיימות. בראש הדף ישנם כמה מההוגים הבולטים בתיאוריית המערכות.

*לקחתי מהיחידה גם את Steps to an Ecology of Ming של בייטסון, גם מופיע באתר, יכול להיות שהיו שם דברים מעניינים, אבל הספר ארוך... ממה שהבנתי בנתיים הוא עוסק ברעיון של ההבדל בין חומר ומבנה, יכול להיות שיתקשר גם לתרמודינמיקה וגם לכלכלה המוסדית.

*לקחתי מהיחידה גם את Steps to an Ecology of Ming של בייטסון, גם מופיע באתר, יכול להיות שהיו שם דברים מעניינים, אבל הספר ארוך... ממה שהבנתי בנתיים הוא עוסק ברעיון של ההבדל בין חומר ומבנה, יכול להיות שיתקשר גם לתרמודינמיקה וגם לכלכלה המוסדית.

*הוא גם המליץ לחפש עבודות שנעשו בתחום שימושים של כאוס והתנהגויות מורכבות בתחומי מדעי החברה. מישהו מכיר??

*הוא גם המליץ לחפש עבודות שנעשו בתחום שימושים של כאוס והתנהגויות מורכבות בתחומי מדעי החברה. מישהו מכיר??

*בנוגע ל SSM ([[שיטת המערכות הרכות]]), סיכמתי את העניין לעומק בויקי. נראה שזה לא כלי לחשיבה מערכתית אלא שיטה להפעלת חשיבה מערכתית בארגונים. אז אמנם לא ניתן להשפיע על המערכת הכלכלית-חברתית הכוללת באמצעותו אבל נראה שהו יכול להיות שימושי בהמשך, במה שדרור כינה מצבים של שיווי משקל מקומי. נראה באמצעות הרעיונות שללו אפשר לנהל מערכת חברתית בכלים של חשיבה מערכתית.

*בנוגע ל SSM ([[שיטת המערכות הרכות]]), סיכמתי את העניין לעומק בויקי. נראה שזה לא כלי לחשיבה מערכתית אלא שיטה להפעלת חשיבה מערכתית בארגונים. אז אמנם לא ניתן להשפיע על המערכת הכלכלית-חברתית הכוללת באמצעותו אבל נראה שהו יכול להיות שימושי בהמשך, במה שדרור כינה מצבים של שיווי משקל מקומי. נראה באמצעות הרעיונות שללו אפשר לנהל מערכת חברתית בכלים של חשיבה מערכתית.

*בנוגע למדווז. הסיכום של [[גבולות לצמיחה: עדכון 30 שנה (ספר)|עדכון 30 שנה לגבולות לצמיחה]] מצביע על בעיה רצינית בפתרונות שלהם. גם בתרחישים הכי טובים 9,10 ישנה ירידה מתמדת במשאבים הטבעיים. הם די מתעלמים מהעניין הזה וטוענים שזה לא צריך להדאיג אותנו (נשמע מוכר?). עוד חיבור של מדווז http://www.sustainer.org/pubs/Seville.Nat.Cap.html הוא בעייתי, הוא משפר את הרס הסביבה אך לא פותר את הבעייה של קיימות אמיתי לטווח ארוך (אינסופי). נראה לי שזה מכיוון שאין שום התייחסות לתרמודינמיקה בכל הניתוחים שלהם. כל הפתרונות שלהם ממשיכים לכלות את הביוספירה ע"י צריכת האנרגיה שלה. פה צריך לקשר את מה שכתבתי על [[ספינת החלל כדור הארץ - מבט אנרגטי|המבט האנרגטי הכולל]]

*בנוגע למדווז. הסיכום של [[גבולות לצמיחה: עדכון 30 שנה (ספר)|עדכון 30 שנה לגבולות לצמיחה]] מצביע על בעיה רצינית בפתרונות שלהם. גם בתרחישים הכי טובים 9,10 ישנה ירידה מתמדת במשאבים הטבעיים. הם די מתעלמים מהעניין הזה וטוענים שזה לא צריך להדאיג אותנו (נשמע מוכר?). עוד חיבור של מדווז http://www.sustainer.org/pubs/Seville.Nat.Cap.html הוא בעייתי, הוא משפר את הרס הסביבה אך לא פותר את הבעייה של קיימות אמיתי לטווח ארוך (אינסופי). נראה לי שזה מכיוון שאין שום התייחסות לתרמודינמיקה בכל הניתוחים שלהם. כל הפתרונות שלהם ממשיכים לכלות את הביוספירה ע"י צריכת האנרגיה שלה. פה צריך לקשר את מה שכתבתי על [[ספינת החלל כדור הארץ - מבט אנרגטי|המבט האנרגטי הכולל]]

*קשר עם קבוצות אחרות: בנוסף לאלו שדרור פירט נראה שיש שתי קבוצות עיקריות הממשיכות לעבוד עם SD, האחר ב MIT והשניה במכון הקיימות SI, שם גם יש איזשוהי תוכנית להכשרת אנשים בהמשך לעבודה של מדווז. קראתי את החומרים שלהם ונראה שהם מתחלקים לשני סוגים: סיכומים של המפגשים שלהם, לא מעניין ומאמרים שהם כתבו המתארים יישומים של חשיבה מערכיתית אקולוגית לתחומים כלכלים צרים, כמו גידול שרימפס. יכול להיות שאלו מעניינים ויכול להיות שהם סובלים מאותה בעיה של קיימות ארכות טווח\ אני צריך לבדוק.

*לגבי ברודל - בנתיים לא מצאתי משהו מיוחד.

*קראתי את החומרים של [[המכון לקיימות]] ונראה שהם מתחלקים לשני סוגים: סיכומים של המפגשים שלהם, לא מעניין; ומאמרים שהם כתבו המתארים יישומים של חשיבה מערכיתית אקולוגית לתחומים כלכלים צרים, כמו גידול שרימפס. יכול להיות שאלו מעניינים ויכול להיות שהם סובלים מאותה בעיה של קיימות ארכות טווח\ אני צריך לבדוק.

*לגבי הCD - נראה לי שכדאי ללכת על זה, זה לא הרבה כסף ונראה שזה המודל הכיטוב שניתן להשיג בקלות, הוא גם מופיע בדף הפנימי של [[גבולות לצמיחה: עדכון 30 שנה (ספר)]] ככה שנראה לי שהוא די עדכני . (למרות שאני עדיין מבין מהכתוב שצריך Stella כדי להריץ אותו, בנתיים אני אוריד את הדמו).

**עד כמה שהבנתי, יש על ה-CD גירסת 'ריצה בלבד' של סטלה... [[משתמש:Shahard|-- שחר]] 11:12, 14 יולי 2006 (CDT)

* (דרור)- נראה לי שיהיה יותר קל לפנות לאנשים דרך ארגונים העוסקים בתחום, המחויבות שלהם אלינו יכולה להיות יותר גדולה ומתמשכת.  

* בנוסף לאלו שדרור פירט נראה שיש שתי קבוצות עיקריות הממשיכות לעבוד עם SD, האחר ב MIT והשניה במכון הקיימות SI, שם גם יש איזשוהי תוכנית להכשרת אנשים בהמשך לעבודה של מדווז.  

[[משתמש:Yjonas83|יונתן]] 08:01, 14 יולי 2006 (CDT)

*לגבי הCD - נראה לי שכדאי ללכת על זה, זה לא הרבה כסף ונראה שזה המודל הכיטוב שניתן להשיג בקלות, הוא גם מופיע בדף הפנימי של [[גבולות לצמיחה: עדכון 30 שנה (ספר)]] ככה שנראה לי שהוא די עדכני . (למרות שאני עדיין מבין מהכתוב שצריך Stella כדי להריץ אותו, בנתיים אני אוריד את הדמו).[[משתמש:Yjonas83|יונתן]] 08:01, 14 יולי 2006 (CDT)