שינויים

;דגי הקוד:

;דגי הקוד:

דגי הקוד אטלנטים סבלו מדייג יתר בשנות ה-70 וה-80 בעיקר באיזור Newfoundland.  כתוצאה מכך אוכלוסיית דגי הקוד האטלנטים התמוטטה בשנת 1992. האוכלוסיה ירדה בכ 95% מרמות השיא שלה. [[קנדה]] הכריזה בשנת 1992 על איסוד עד להודעה חדשה כל דיג של דגי קוד. למרות שבמשך עשור ויותר נפסק הדיג המסחרי של המין, האוכלוסיה לא התאוששה וכיום המין נמצא ב[[סכנת הכחדה]]. יש צורך בגודל מינימלי של אוכלוסיה כדי שזו תוכל להעמיד מספר מספק של צאצאים בריאים ולהתמודד עם אתגרים של מחלות וטורפים. ולכן ייתכן שאוכלוסיית ההקוד ירדה מתחת לרמה הקריטית, ובהדרגה תיכחד גם ללא דיג נוסף.  

דגי הקוד אטלנטים סבלו מדייג יתר בשנות ה-70 וה-80 בעיקר באיזור Newfoundland.  כתוצאה מכך אוכלוסיית דגי הקוד האטלנטים התמוטטה בשנת 1992. האוכלוסייה ירדה בכ 95% מרמות השיא שלה. [[קנדה]] הכריזה בשנת 1992 על איסוד עד להודעה חדשה כל דיג של דגי קוד. למרות שבמשך עשור ויותר נפסק הדיג המסחרי של המין, האוכלוסייה לא התאוששה וכיום המין נמצא ב[[סכנת הכחדה]]. יש צורך בגודל מינימלי של אוכלוסייה כדי שזו תוכל להעמיד מספר מספק של צאצאים בריאים ולהתמודד עם אתגרים של מחלות וטורפים. ולכן ייתכן שאוכלוסיית ההקוד ירדה מתחת לרמה הקריטית, ובהדרגה תיכחד גם ללא דיג נוסף.  

[[כלכלה אקולוגית|הכלכלן האקולוגי]] [[הרמן דיילי]] מזכיר מספר מאמרים שחקרו את הנושא. המסקנה היא, שעקב דייג יתר, האוכלוסייה הידלדלה עד מאוד, וכיום בגלל נדירות הדגים, הדייג יותר יקר. הדבר גם גרם לירידה בגודל של הדגים ובגילם-נקבות צעירות מטילות פחות ביצים וביצים קטנות יותר, דבר המסכן את יכולת ההתאוששות של האוכלוסייה.

[[כלכלה אקולוגית|הכלכלן האקולוגי]] [[הרמן דיילי]] מזכיר מספר מאמרים שחקרו את הנושא. המסקנה היא, שעקב דייג יתר, האוכלוסייה הידלדלה עד מאוד, וכיום בגלל נדירות הדגים, הדייג יותר יקר. הדבר גם גרם לירידה בגודל של הדגים ובגילם-נקבות צעירות מטילות פחות ביצים וביצים קטנות יותר, דבר המסכן את יכולת ההתאוששות של האוכלוסייה.

;דגי אגמים:

;דגי אגמים:

דגי המין Blue walleye נכחדו באגמים הגדולים של ארצות הברית בשנות ה-1980. עד למחצית המאה ה-20 זה היה דג שדגו אותו למטרות מסחריות. חצי מליון טונות נידוגה בתקופה שבין 1880 לבין סוף שנות ה-1950. בתקופה זו האוכלוסיה התמוטטה, כנראה עקב שילוב של דייג יתר, אטרופיקציה (זיהום על ידי עודפי חנקן ממקור אנושי) והכניסה של [[מין פולש]] מסוג rainbow smelt.

דגי המין Blue walleye נכחדו באגמים הגדולים של ארצות הברית בשנות ה-1980. עד למחצית המאה ה-20 זה היה דג שדגו אותו למטרות מסחריות. חצי מליון טונות נידוגה בתקופה שבין 1880 לבין סוף שנות ה-1950. בתקופה זו האוכלוסייה התמוטטה, כנראה עקב שילוב של דייג יתר, אטרופיקציה (זיהום על ידי עודפי חנקן ממקור אנושי) והכניסה של [[מין פולש]] מסוג rainbow smelt.

==סיבות לדייג ייתר==

==סיבות לדייג ייתר==

הסיבה המרכזית לדייג יתר היא שימוש בציוד יותר ויותר חדיש לשם תפיסת דגים רבים יותר בצורה יעילה יותר. דייג מכמורת על ידי ספינות מסחריות היא הטכנולוגיה המרכזית המאפשרת ללכוד בבת אחת אלפי דגים. טכנולוגיות אחרות כמו גילוי דגים באמצעות מכ"מ וסונאר,  קירור של הדגים שנידוגו ועיבוד שלהם על הספינה אפשרות בניית ספינות גדולות יותר ששהו בים יותר זמן והצליחו לדוג יותר ויותר דגים. במונחים כלכליים, מנקודת המבט של הדייגים ה[[הון תעשייתי|ההון התעשייתי]] אפשר גידול של התפוקה מהים.  

הסיבה המרכזית לדייג יתר היא שימוש בציוד יותר ויותר חדיש לשם תפיסת דגים רבים יותר בצורה יעילה יותר. דייג מכמורת על ידי ספינות מסחריות היא הטכנולוגיה המרכזית המאפשרת ללכוד בבת אחת אלפי דגים. טכנולוגיות אחרות כמו גילוי דגים באמצעות מכ"מ וסונאר,  קירור של הדגים שנידוגו ועיבוד שלהם על הספינה אפשרות בניית ספינות גדולות יותר ששהו בים יותר זמן והצליחו לדוג יותר ויותר דגים. במונחים כלכליים, מנקודת המבט של הדייגים ה[[הון תעשייתי|ההון התעשייתי]] אפשר גידול של התפוקה מהים.  

בד בבד, נוצרה בעיה ב[[הון טבעי|הון הטבעי]] - שכן מעל רמה מסויימת, שתלויה בגודל האוכלוסיה ובכמות ההפרעות שבהן היא נתונה, דייג של יותר ויותר דגים מנע מאוכלוסיית הדגים להשתקם. עקב המחסור של דגים, הנטייה של דייגים לדוג דגים קטנים יותר (צעירים יותר) ובכך להקטין את הסיכוי של האוכלוסיה להשתקם.  

בד בבד, נוצרה בעיה ב[[הון טבעי|הון הטבעי]] - שכן מעל רמה מסויימת, שתלויה בגודל האוכלוסייה ובכמות ההפרעות שבהן היא נתונה, דייג של יותר ויותר דגים מנע מאוכלוסיית הדגים להשתקם. עקב המחסור של דגים, הנטייה של דייגים לדוג דגים קטנים יותר (צעירים יותר) ובכך להקטין את הסיכוי של האוכלוסייה להשתקם.  

שני הדברים האלה מוחמר עקב היותר הדגים [[מוצר ציבורי]] שקשה להחיל עליו זכויות קניין.

שני הדברים האלה מוחמר עקב היותר הדגים [[מוצר ציבורי]] שקשה להחיל עליו זכויות קניין.

==השלכות של דייג יתר==

==השלכות של דייג יתר==

דייג יתר יכול להוביל ל[[הכחדת מינים]], לפגיעה ב[[מערכות אקולוגיות]] ולפגיעה ב[[ענף הדייג]] ו[[בטחון תזונתי|להספקת המזון]] ל[[בני אדם|מין האנושי]]. היכולת של אוכלוסיית דגים להשתקם לאחר דיג יתר, תלויה בשאלה אם התנאים במערכת האקולוגית מתאימים להחלמתה. שינויים גדולים בהרכבי המינים במערכת יכולים לגרום לשינויים במערכת. לדוגמה אם יש דייג יתר של דג הטרוטה (פורל), אוכלוסיית הקרפיון עלולה לגדול בצורה שלא תאפשר לאוכלוסיית הטרוטה לבסס בחזרה אוכלוסיה רבייה גדולה מספיק.  

דייג יתר יכול להוביל ל[[הכחדת מינים]], לפגיעה ב[[מערכות אקולוגיות]] ולפגיעה ב[[ענף הדייג]] ו[[בטחון תזונתי|להספקת המזון]] ל[[בני אדם|מין האנושי]]. היכולת של אוכלוסיית דגים להשתקם לאחר דיג יתר, תלויה בשאלה אם התנאים במערכת האקולוגית מתאימים להחלמתה. שינויים גדולים בהרכבי המינים במערכת יכולים לגרום לשינויים במערכת. לדוגמה אם יש דייג יתר של דג הטרוטה (פורל), אוכלוסיית הקרפיון עלולה לגדול בצורה שלא תאפשר לאוכלוסיית הטרוטה לבסס בחזרה אוכלוסייה רבייה גדולה מספיק.  

דייג יתר פוגע לא רק באוכלוסיית הדגים אלא גם במינים אחרים שמתפרנסים מהם במעלה [[שרשרת המזון]] כמו לוטרות, דולפינים, כרישים ולוויתנים. הדבר עלול לגרום להפרעות גם במורד שרשרת המזון, כאשר מינים שהדגים טורפים יגיעו לקריסה בעקבות [[ריבוי יתר]] ו[[פיצוץ אוכלוסין]].  

דייג יתר פוגע לא רק באוכלוסיית הדגים אלא גם במינים אחרים שמתפרנסים מהם במעלה [[שרשרת המזון]] כמו לוטרות, דולפינים, כרישים ולוויתנים. הדבר עלול לגרום להפרעות גם במורד שרשרת המזון, כאשר מינים שהדגים טורפים יגיעו לקריסה בעקבות [[ריבוי יתר]] ו[[פיצוץ אוכלוסין]].  

לפי מחקר של פרופ' אהוד שפניר ודור אדליסט מהמכון ללימודי ים באוניברסיטת חיפה, בשני העשורים האחרונים חלה ירידה משמעותית בגודלם של עשרה מיני דגים מתוך 20 המינים הנפוצים ביותר בחופי [[הים התיכון]]: המשקל הממוצע של הדגים שנתפסו בחופי ישראל במשך המחקר היה 12 גרם, לעומת 60 גרם בטורקיה. [http://www.haaretz.co.il/magazine/passover/1.1673495]

לפי מחקר של פרופ' אהוד שפניר ודור אדליסט מהמכון ללימודי ים באוניברסיטת חיפה, בשני העשורים האחרונים חלה ירידה משמעותית בגודלם של עשרה מיני דגים מתוך 20 המינים הנפוצים ביותר בחופי [[הים התיכון]]: המשקל הממוצע של הדגים שנתפסו בחופי ישראל במשך המחקר היה 12 גרם, לעומת 60 גרם בטורקיה. [http://www.haaretz.co.il/magazine/passover/1.1673495]

הסיבות לירידה בכמות ובגודל הדגים הן דייג יתר ומחסור ב[[רגולציה]] וניהול של הענף שסובל מ[[הטרגדיה של נחלת הכלל]]. אין גורם שאוכף מכסות-דיג או מפקח על הדייגים ואלו מקטינים עוד ועוד את החורים ברשתות כך שגם דגים צעירים נתפסים והאוכלוסיה מתקשה להשתקם. בנוסף, בניגוד למדינות אחרות, יש דיג רחב של דגים ברשתות מכמורת שפוגעים בסביבה הימית, וגם אין עצירה של הדייג למשך תקופה בכל שנה כדי לאפשר לדגים להתרבות. משרד החקלאות טוען שהוא לא יכול לפקח על עבריינות דיג. מבקר המדינה, כמו גם הדייגים והסוחרים, תולה את הירידה בדגה בניהול לקוי של ענף הדיג במשרד החקלאות. בדו"ח המבקר נכתב כי אגף הדיג אינו מגביל את הדיג, אינו מסדיר את קוטר העינית ברשתות ואינו אוכף את ההגבלות שכן קיימות. ארגון הסביבה [[צלול]] טוענן שהתחום לא מנוהל בראייה סביבתית ושבפער בין המשרד להגנת הסביבה לבין משרד החקלאות נופלים הדייגים. [http://www.haaretz.co.il/magazine/passover/1.1673495]

הסיבות לירידה בכמות ובגודל הדגים הן דייג יתר ומחסור ב[[רגולציה]] וניהול של הענף שסובל מ[[הטרגדיה של נחלת הכלל]]. אין גורם שאוכף מכסות-דיג או מפקח על הדייגים ואלו מקטינים עוד ועוד את החורים ברשתות כך שגם דגים צעירים נתפסים והאוכלוסייה מתקשה להשתקם. בנוסף, בניגוד למדינות אחרות, יש דיג רחב של דגים ברשתות מכמורת שפוגעים בסביבה הימית, וגם אין עצירה של הדייג למשך תקופה בכל שנה כדי לאפשר לדגים להתרבות. משרד החקלאות טוען שהוא לא יכול לפקח על עבריינות דיג. מבקר המדינה, כמו גם הדייגים והסוחרים, תולה את הירידה בדגה בניהול לקוי של ענף הדיג במשרד החקלאות. בדו"ח המבקר נכתב כי אגף הדיג אינו מגביל את הדיג, אינו מסדיר את קוטר העינית ברשתות ואינו אוכף את ההגבלות שכן קיימות. ארגון הסביבה [[צלול]] טוענן שהתחום לא מנוהל בראייה סביבתית ושבפער בין המשרד להגנת הסביבה לבין משרד החקלאות נופלים הדייגים. [http://www.haaretz.co.il/magazine/passover/1.1673495]

==ראו גם==

==ראו גם==