שינויים

אחד הגורמים המרכזיים לעליית הביקוש לקרקע חקלאית הוא אימוץ התרבות של אכילת בשר ביותר ויותר חברות, בדגש על מתעשרות חדשות. צריכת הבשר הממוצעת בסין (ארץ של 1.3 מיליארד איש) עלתה ב-150% בין השנים 1980-2007<ref>BBC NEWS The cost of food: Facts and figures, http://news.bbc.co.uk/1/hi/world/7284196.stm</ref>, כלומר כ-30 מיליארד ק”ג בשר. על מנת להיזון ממנת בשר בקר, יש לגדל שווה ערך של כ-100 מנות מזון צמחיות. במקרה של עוף ודגים היחסים נמוכים יותר. לכן, ככל שיותר אנשים מחליפים מנות מזון צמחיות בבשר, כך הדרישה לקרקע חקלאית עולה, ובמהירות גבוהה פי 100. גם בתחום המים בשר הוא בזבזני: 1,000-2,000 ליטר מים דרושים על מנת לגדל ק"ג חיטה. 10,000-13,000 ליטר מים דרושים על מנת לגדל ק"ג בשר בקר<ref>שם</ref>.

אחד הגורמים המרכזיים לעליית הביקוש לקרקע חקלאית הוא אימוץ התרבות של אכילת בשר ביותר ויותר חברות, בדגש על מתעשרות חדשות. צריכת הבשר הממוצעת בסין (ארץ של 1.3 מיליארד איש) עלתה ב-150% בין השנים 1980-2007<ref>BBC NEWS The cost of food: Facts and figures, http://news.bbc.co.uk/1/hi/world/7284196.stm</ref>, כלומר כ-30 מיליארד ק”ג בשר. על מנת להיזון ממנת בשר בקר, יש לגדל שווה ערך של כ-100 מנות מזון צמחיות. במקרה של עוף ודגים היחסים נמוכים יותר. לכן, ככל שיותר אנשים מחליפים מנות מזון צמחיות בבשר, כך הדרישה לקרקע חקלאית עולה, ובמהירות גבוהה פי 100. גם בתחום המים בשר הוא בזבזני: 1,000-2,000 ליטר מים דרושים על מנת לגדל ק"ג חיטה. 10,000-13,000 ליטר מים דרושים על מנת לגדל ק"ג בשר בקר<ref>שם</ref>.

כיום, 70% משטחי החקלאות משועבדים להזנת בשר, באמצעות גידול תבואה להזנת בשר או מרעה<ref>דוח של ארגון המזון העולמי: [[השפעות סביבתיות של מזון מהחי|הצל הארוך של תעשיית המזון מן החי]], http://www.virtualcentre.org/en/library/key_pub/longshad/A0701E00.pdf. </ref>. כמובן, שרק חלק קטן מאוכלוסיית העולם אוכלת בשר באופן קבוע, כ-15% מאנרגיית המזון של העולם מקורה בבשר<ref>[[:תמונה:World food consumptio.png|מפת מקורות אנרגיה של ארגון המזון העולמי]]</ref>. מכך ניתן להסיק כי אין בכדור הארץ מספיק שטחי חקלאות כדי לקיים תזונת בשר לאוכלוסיית העולם, ההולכת וגדלה. למעשה, אם היינו מגדלים בשר באמצעות כל שטחי החקלאות הקיימים, היינו מסוגלם לספק רק כ-20 צריכת המזון הנוכחית (במונחי אנרגיה, ובהנחה של פריון אחיד של הקרקע). קיימת הערכה, כי במידה ולא היו מפנים דגנים להאבסת בהמות, היה ניתן להאכיל בביטחון 6-9 מיליארד איש – פחות או יותר אוכלוסיית  העולם בשנים הקרובות<ref>גבולות לצמיחה, עמ' 59.</ref>

כיום, 70% משטחי החקלאות משועבדים להזנת בשר, באמצעות גידול תבואה להזנת בשר או מרעה<ref>דוח של ארגון המזון העולמי: [[השפעות סביבתיות של מזון מהחי|הצל הארוך של תעשיית המזון מן החי]], http://www.virtualcentre.org/en/library/key_pub/longshad/A0701E00.pdf. </ref>. כמובן, שרק חלק קטן מאוכלוסיית העולם אוכלת בשר באופן קבוע, כ-15% מאנרגיית המזון של העולם מקורה בבשר<ref>[[:תמונה:World food consumptio.png|מפת מקורות אנרגיה של ארגון המזון העולמי]]</ref>. מכך ניתן להסיק כי אין בכדור הארץ מספיק שטחי חקלאות כדי לקיים תזונת בשר לאוכלוסיית העולם, ההולכת וגדלה. למעשה, אם היינו מגדלים בשר באמצעות כל שטחי החקלאות הקיימים, היינו מסוגלם לספק רק כ-20 צריכת המזון הנוכחית (במונחי אנרגיה, ובהנחה של פריון אחיד של הקרקע). קיימת הערכה, כי במידה ולא היו מפנים דגנים להאבסת בהמות, היה ניתן להאכיל בביטחון 6-9 מיליארד איש – פחות או יותר אוכלוסיית  העולם בשנים הקרובות<ref>גבולות לצמיחה, עמ' 59.</ref>

בעיתונות הכלכלית מרבים להציג את הסובסידיות שניתנות בארה"ב ואירופה לייצור דלק ירוק ([[ביו דיזל]] וביו אתנול) כגורם העיקרי לעליית מחירי המזון. הסובסידיות אכן גורמות לעלייה במחירים, כאשר תבואה מופנית לטובת ייצור דלק במקום לאכילה. ואולם, זהו יותר קש על גב הגמל מאשר הבעיה עצמה, מדובר בשינוי קטן יחסית במשק שכולו במצב רעוע, כפי שראינו. אבל המקרה של ביו דלקים מדגים בדיוק את תוצאותיה של הגלובליזציה: בעלי הרכב בארה"ב יכולים לשלם עבור תירס לדלק יותר משיכולים רוב אנשי העולם, ובכלל זה אנחנו, לשלם בעבור מזון.

בעיתונות הכלכלית מרבים להציג את הסובסידיות שניתנות בארצות הברית ואירופה לייצור דלק ירוק ([[ביו דיזל]] וביו אתנול) כגורם העיקרי לעליית מחירי המזון. הסובסידיות אכן גורמות לעלייה במחירים, כאשר תבואה מופנית לטובת ייצור דלק במקום לאכילה. ואולם, זהו יותר קש על גב הגמל מאשר הבעיה עצמה, מדובר בשינוי קטן יחסית במשק שכולו במצב רעוע, כפי שראינו. אבל המקרה של ביו דלקים מדגים בדיוק את תוצאותיה של הגלובליזציה: בעלי הרכב בארצות הברית יכולים לשלם עבור תירס לדלק יותר משיכולים רוב אנשי העולם, ובכלל זה אנחנו, לשלם בעבור מזון.

==חיבור שני צידי המשוואה==

==חיבור שני צידי המשוואה==

המצב כיום הוא ששטחי החקלאות הזמינים לנו הולכים ומצטמצים. בה בעת, הביקוש למזון הולך וגדל. בניגוד למקובל לחשוב, עיקר הביקוש אינו נובע מגידול האוכלוסיה, אלא משינוי באופי התזונה. ההשפעה הגדולה ביותר נובעת מהמעבר לצריכת בשר אינטנסיבית.

המצב כיום הוא ששטחי החקלאות הזמינים לנו הולכים ומצטמצים. בה בעת, הביקוש למזון הולך וגדל. בניגוד למקובל לחשוב, עיקר הביקוש אינו נובע מגידול האוכלוסיה, אלא משינוי באופי התזונה. ההשפעה הגדולה ביותר נובעת מהמעבר לצריכת בשר אינטנסיבית.

התוצאה היא שעל אותו משאב מוגבל מאוד, מתחרים צרכנים בעלי הפרשי הכנסות עצומים. כמחצית מאוכלוסיית העולם מתקיימת מכנסה של פחות מ-2$ ביום, ובו בזמן אחוז עצום של העושר העולמי מוחזר בידיהם של אחוזים בודדים מהאוכלוסיה: נכון לשנת 2000, העשירון העליון בארה"ב, יפן, גרמניה ובריטניה החזיק 59% מהעושר העולמי והמאיון העליון באותן מדינות החזיק 78% מהעושר העולמי<ref>James B. Davies, Susanna Sandström, Anthony Shorrocks, and Edward N. Wolff, World distribution of household wealth, UNU-WIDER</ref>. התוצאה היא שלעניים אין כסף לאוכל. חשוב להבין כי אנחנו, רוב אזרחי ישראל, נמצאים בצד של העניים ולא של העשירים. מהנתונים שראינו קודם, עולה שגם המאיון העליון אצלנו אינו מאוד עשיר ביחס לרוב אזרחי המערב. ארגון המזון העולמי ערך [[:תמונה:מרוויחים מפסידים מעליות מחירי המזון.gif|ניתוח של ההשפעות הצפויות של עליית מחירי המזון על מאזני הסחר של מדינות]]<ref>ראה הערה 6.</ref>. הניתוח העלה שמדינות רבות, כולל רוב מדינות אירופה, צפויות להיות בצד המפסידים של המשוואה.

התוצאה היא שעל אותו משאב מוגבל מאוד, מתחרים צרכנים בעלי הפרשי הכנסות עצומים. כמחצית מאוכלוסיית העולם מתקיימת מכנסה של פחות מ-2$ ביום, ובו בזמן אחוז עצום של העושר העולמי מוחזר בידיהם של אחוזים בודדים מהאוכלוסיה: נכון לשנת 2000, העשירון העליון בארצות הברית, יפן, גרמניה ובריטניה החזיק 59% מהעושר העולמי והמאיון העליון באותן מדינות החזיק 78% מהעושר העולמי<ref>James B. Davies, Susanna Sandström, Anthony Shorrocks, and Edward N. Wolff, World distribution of household wealth, UNU-WIDER</ref>. התוצאה היא שלעניים אין כסף לאוכל. חשוב להבין כי אנחנו, רוב אזרחי ישראל, נמצאים בצד של העניים ולא של העשירים. מהנתונים שראינו קודם, עולה שגם המאיון העליון אצלנו אינו מאוד עשיר ביחס לרוב אזרחי המערב. ארגון המזון העולמי ערך [[:תמונה:מרוויחים מפסידים מעליות מחירי המזון.gif|ניתוח של ההשפעות הצפויות של עליית מחירי המזון על מאזני הסחר של מדינות]]<ref>ראה הערה 6.</ref>. הניתוח העלה שמדינות רבות, כולל רוב מדינות אירופה, צפויות להיות בצד המפסידים של המשוואה.

תופעה נוספת, שכבר החלה להתרחש, היא הגבלת הסחר הבין-לאומי במוצרי מזון. בשיאו של משבר האורז באביב 2008, הגבילה ממשלת הודו את ייצוא האורז על מנת להבטיח כמות מספקת לצריכה פנימית. צעדים דומים מסוג זה בעתיד, יפגעו בבטחון המזון של מדינות שאינן מסוגלות להפיק מספיק תוצרת לשם האכלת כל תושביהן, ובכלל זה מדינת ישראל.

תופעה נוספת, שכבר החלה להתרחש, היא הגבלת הסחר הבין-לאומי במוצרי מזון. בשיאו של משבר האורז באביב 2008, הגבילה ממשלת הודו את ייצוא האורז על מנת להבטיח כמות מספקת לצריכה פנימית. צעדים דומים מסוג זה בעתיד, יפגעו בבטחון המזון של מדינות שאינן מסוגלות להפיק מספיק תוצרת לשם האכלת כל תושביהן, ובכלל זה מדינת ישראל.