שינויים

הסייג השני ששם פרידמן לשוק החופשי הוא נושא ה[[דיילי: כלכלה אקולוגית, פרק 10, כשלי שוק|השפעות הסביבתיות]]. השפעה סביבתית נוצרת כאשר פעילות כלכלית חופשית של יחיד משפיעה על מספר גדול של אחרים שאינם צד בפעילות הכלכלית ומאוד קשה אם לא בלתי אפשרי לדרוש תשלום או פיצוי בעבור אותה השפעה. כאשר מפעל מוכר לך מוצר שכדי לייצר אותו נפלט זוהם נחל, נפגעים כל תושבי איזו הנחל, כל תושבי המדינה, המערכות האקולוגיות העדינות שאליהן הנחל שייך וכו'. כאשר את קונה מכונית ודלק את מזהם את האוויר עבור עצמך, עבור כל תושבים האיזור ומשפיעה על ההתחממות הגלובלית הנוגעת לכל בני האדם. כאשר העירייה מרחיבה כביש ראשי במרכז העיר נהנים מכך אין ספור אנשים שאין דרך לדעת מי הם. כל אלו הם השפעות סביבתיות ברורות. בכל אחת מהם לא ניתן לתבוע בקלות פיצוי או תשלום. האם המפעל שזיהם את הנחל צריך לשלם על צמצום המגוון החי בארץ? האם על זיהום מי השתייה? האם מי שנסעה במכונית צריה לשלם לאיכרי סין על תרומתה להתחממות הגלובלית? האם מכיוון שהעירייה לא יכולה לזהות את כל הנהנים משיפוץ לגבות כסף עבורו תחדל לשפץ?

הסייג השני ששם פרידמן לשוק החופשי הוא נושא ה[[דיילי: כלכלה אקולוגית, פרק 10, כשלי שוק|השפעות הסביבתיות]]. השפעה סביבתית נוצרת כאשר פעילות כלכלית חופשית של יחיד משפיעה על מספר גדול של אחרים שאינם צד בפעילות הכלכלית ומאוד קשה אם לא בלתי אפשרי לדרוש תשלום או פיצוי בעבור אותה השפעה. כאשר מפעל מוכר לך מוצר שכדי לייצר אותו נפלט זוהם נחל, נפגעים כל תושבי איזו הנחל, כל תושבי המדינה, המערכות האקולוגיות העדינות שאליהן הנחל שייך וכו'. כאשר את קונה מכונית ודלק את מזהם את האוויר עבור עצמך, עבור כל תושבים האיזור ומשפיעה על ההתחממות הגלובלית הנוגעת לכל בני האדם. כאשר העירייה מרחיבה כביש ראשי במרכז העיר נהנים מכך אין ספור אנשים שאין דרך לדעת מי הם. כל אלו הם השפעות סביבתיות ברורות. בכל אחת מהם לא ניתן לתבוע בקלות פיצוי או תשלום. האם המפעל שזיהם את הנחל צריך לשלם על צמצום המגוון החי בארץ? האם על זיהום מי השתייה? האם מי שנסעה במכונית צריה לשלם לאיכרי סין על תרומתה להתחממות הגלובלית? האם מכיוון שהעירייה לא יכולה לזהות את כל הנהנים משיפוץ לגבות כסף עבורו תחדל לשפץ?

פרידמן מציין כי זהו המקום בו הממשל חייב להתערב, למרות שהתערבותו יוצרת בעצמה השפעות סביבתיות. פרידמן הציין כי בכל מקרה לגופו יש לערוך מעין טבלה ובה מפורטים היתרונות והחסרונות של תערבות הממשל. בצד החיוב תופיע תמיד הקטנת ההפעשה הסביבתית ובצד השלילה הקטנת החירות. את שאר הטבלה עלינו למלא בהתאם לערכינו (שם עמ' 32).

פרידמן מציין כי זהו המקום בו הממשל חייב להתערב, למרות שהתערבותו יוצרת בעצמה השפעות סביבתיות. פרידמן הציין כי בכל מקרה לגופו יש לערוך מעין טבלה ובה מפורטים היתרונות והחסרונות של תערבות הממשל. בצד החיוב תופיע תמיד הקטנת ההפעשה הסביבתית ובצד השלילה הקטנת החירות. את שאר הטבלה עלינו למלא בהתאם לערכינו (שם עמ' 32).

חשוב לציין כי פרידמן מודע לכך שקשה מאוד לתמחר השפעה סביבתית אך טוען כי יש לחקור כל מקרה לגופו כיש לקבוע האם ראוי שהממשלה תתערב בו לנטרול ההשפעות הסביבתיות. הצעה זו נסמכת על כך שניתן לחזות את התוצאות (או קירובן) של מעשינו. אולם הכלכלה והאקולוגיה הינן [[מערכות מורכבות]], אולי המורכבות ביותר (System of systems), וקשה מאוד לחזות בהן שינויים הנובעים כתוצאה מפעולות מסויימות. כמו כן פרידמן מניח כי ע"י פיצוי כספי מספיק ניתן יהיה לתקן את הנזק שנגרם למערכת. אולם כיום ידוע כי למערכות ישנן נק' קריסה אשר מעבר להן לא ניתן לשקם את המערכת.

חשוב לציין כי פרידמן מודע לכך שקשה מאוד לתמחר השפעה סביבתית אך טוען כי יש לחקור כל מקרה לגופו כיש לקבוע האם ראוי שהממשלה תתערב בו לנטרול ההשפעות הסביבתיות. הצעה זו נסמכת על כך שניתן לחזות את התוצאות (או קירובן) של מעשינו. אולם הכלכלה והאקולוגיה הינן [[מערכות מורכבות]], אולי המורכבות ביותר (System of systems), וקשה מאוד לחזות בהן שינויים הנובעים כתוצאה מפעולות מסויימות. כמו כן פרידמן מניח כי על ידי פיצוי כספי מספיק ניתן יהיה לתקן את הנזק שנגרם למערכת. אולם כיום ידוע כי למערכות ישנן נק' קריסה אשר מעבר להן לא ניתן לשקם את המערכת.

לא בכדי משתמש פרידמן בדוגמה של זיהום נחלים. בתקופה בה נכתב הספר לא נודעו עוד ההשפעות הסביבתיות שמסוגל ליצור האדם כוכב הלכת. לא היה ידוע על אפקט החממה, על זיהום הימים, על אובדן מגוון החי והצומח, ייבוש הנהרות, העלייה הגבוהה בתחלואה, הגשם החומצי ועוד רבות מהתופעות שנכנסו למרכז המבט הציבורי משנות התשעים ואילך. כיום המצב הוא שממשלת ארצות הברית מתנהגת כאילו היא בשנות השישים מבחינת הידע על הזיהום שאנו יוצרים למרות שברור כי המצב אינו כך. כבר נטען כי האנושות מתנהגת כאוסף בוקרים בספינת חלל, העוד מדמיינת מרחבים בלתי נגמרים היא משמידה את כוכב הלכת הנושא אותה ([[קנת בולדינג]] 1968).

לא בכדי משתמש פרידמן בדוגמה של זיהום נחלים. בתקופה בה נכתב הספר לא נודעו עוד ההשפעות הסביבתיות שמסוגל ליצור האדם כוכב הלכת. לא היה ידוע על אפקט החממה, על זיהום הימים, על אובדן מגוון החי והצומח, ייבוש הנהרות, העלייה הגבוהה בתחלואה, הגשם החומצי ועוד רבות מהתופעות שנכנסו למרכז המבט הציבורי משנות התשעים ואילך. כיום המצב הוא שממשלת ארצות הברית מתנהגת כאילו היא בשנות השישים מבחינת הידע על הזיהום שאנו יוצרים למרות שברור כי המצב אינו כך. כבר נטען כי האנושות מתנהגת כאוסף בוקרים בספינת חלל, העוד מדמיינת מרחבים בלתי נגמרים היא משמידה את כוכב הלכת הנושא אותה ([[קנת בולדינג]] 1968).