שינויים

הכלכלנים הראשונים (המרקנטיליסטים של המאות ה-16 וה-17) שיבחו את העודף המסחרי והמליצו לשליטים לנקוט מדיניות מסחרית אקטיבית התומכת בייצוא והמגבילה את הייבוא. הם טענו שהעודף המסחרי יעשיר את המדינה בהבטיחו כניסת זהב רב יותר מאשר יציאתו. בסופו של דבר, הם הכירו בטעותם. המטבע אינו העושר, אלא האמצעי להתפשטות העושר. הגדלת כמויות הזהב ללא הגדלת הנכסים והשירותים הפנויים במדינה מובילה רק להעלאת מחירים. העושר גדל רק כאשר האוכלוסייה נהנית מכמות רבה יותר של נכסים ושל שירותים זמינים.

הכלכלנים הראשונים (המרקנטיליסטים של המאות ה-16 וה-17) שיבחו את העודף המסחרי והמליצו לשליטים לנקוט מדיניות מסחרית אקטיבית התומכת בייצוא והמגבילה את הייבוא. הם טענו שהעודף המסחרי יעשיר את המדינה בהבטיחו כניסת זהב רב יותר מאשר יציאתו. בסופו של דבר, הם הכירו בטעותם. המטבע אינו העושר, אלא האמצעי להתפשטות העושר. הגדלת כמויות הזהב ללא הגדלת הנכסים והשירותים הפנויים במדינה מובילה רק להעלאת מחירים. העושר גדל רק כאשר האוכלוסייה נהנית מכמות רבה יותר של נכסים ושל שירותים זמינים.

מנקודת הראות הזו, העודף המסחרי נתפס דווקא כסוג של התרוששות, משום שהוא כרוך ביציאה מובהקת של נכסים לחו"ל. מדינה שהיא ענייה מדי מכדי לנצל באופן מלא עבור עצמה משאבים מבוקשים על-ידי אומות עשירות יותר יכולה בהחלט להיות במצב של עודף מבני בסחר החליפין המסחרי שלה. העודף המסחרי יכול גם לשקף מיתון (או צמיחה נמוכה יחסית למדינות אחרות) שפוגע קשות בייבוא. ולהיפך: גרעון מסחרי יכול לנבוע מצמיחה כלכלית מהירה שמעודדת את הייבוא. בקרב המדינות התעשייתיות הגדולות, לארה"ב, אשר זוכה לשבחים רבים על הדינמיות של הפעילות ושל התעסוקה במהלך 20 השנים האחרונות, יש את הגרעון המסחרי המתמשך ביותר.

מנקודת הראות הזו, העודף המסחרי נתפס דווקא כסוג של התרוששות, משום שהוא כרוך ביציאה מובהקת של נכסים לחו"ל. מדינה שהיא ענייה מדי מכדי לנצל באופן מלא עבור עצמה משאבים מבוקשים על-ידי אומות עשירות יותר יכולה בהחלט להיות במצב של עודף מבני בסחר החליפין המסחרי שלה. העודף המסחרי יכול גם לשקף מיתון (או צמיחה נמוכה יחסית למדינות אחרות) שפוגע קשות בייבוא. ולהיפך: גרעון מסחרי יכול לנבוע מצמיחה כלכלית מהירה שמעודדת את הייבוא. בקרב המדינות התעשייתיות הגדולות, לארצות הברית, אשר זוכה לשבחים רבים על הדינמיות של הפעילות ושל התעסוקה במהלך 20 השנים האחרונות, יש את הגרעון המסחרי המתמשך ביותר.

==על הקשר החיובי בין מטבע זמין, אשראי זול וייצור==

==על הקשר החיובי בין מטבע זמין, אשראי זול וייצור==

כן. כמובן שכן. כפי שכולם עושים, ולמשך זמן רב, גם אם לא לנצח. באופן כללי, המגזר העסקי חי מעבר לאמצעיו באופן קבוע, מן הטעם הפשוט - והטוב - שהוא יוצר חלק ניכר מן ההשקעות, בעוד שהחסכון מצוי בעיקר בידי משקי הבית: לפיכך, הוא מצוי באופן כללי ומבני במצב גרעוני ולווה.

כן. כמובן שכן. כפי שכולם עושים, ולמשך זמן רב, גם אם לא לנצח. באופן כללי, המגזר העסקי חי מעבר לאמצעיו באופן קבוע, מן הטעם הפשוט - והטוב - שהוא יוצר חלק ניכר מן ההשקעות, בעוד שהחסכון מצוי בעיקר בידי משקי הבית: לפיכך, הוא מצוי באופן כללי ומבני במצב גרעוני ולווה.

שום כלכלן הרי לא יהין לטעון, שיש לכפות על החברות המסחריות 'יציבות' וחזרה לאיזון תקציבי. מדוע, איפוא, לנקוט קו טיעון שונה בנוגע לתקציבים הציבוריים? הללו יכולים להיות גרעוניים ללא סכנה, כאשר החוב הציבורי משמש למימון נכסים ציבוריים חיוניים, שהשפעתם החיובית על הצמיחה תגרום, בסופו של דבר, להכנסות פיסקליות שיאפשרו החזר של האשראי החוזי. דווקא האמריקאים מספקים לכך דוגמא מובהקת: מאז שנות ה-80 יודעת ארה"ב תקופה ארוכה מאוד של גרעון תקציבי, אשר מלווה את הפעילות הכלכלית ותומך בה, והמהווה את אחד המרכיבים היוצרים איזון תקציבי וצמיחה לטווח ארוך.

שום כלכלן הרי לא יהין לטעון, שיש לכפות על החברות המסחריות 'יציבות' וחזרה לאיזון תקציבי. מדוע, איפוא, לנקוט קו טיעון שונה בנוגע לתקציבים הציבוריים? הללו יכולים להיות גרעוניים ללא סכנה, כאשר החוב הציבורי משמש למימון נכסים ציבוריים חיוניים, שהשפעתם החיובית על הצמיחה תגרום, בסופו של דבר, להכנסות פיסקליות שיאפשרו החזר של האשראי החוזי. דווקא האמריקאים מספקים לכך דוגמא מובהקת: מאז שנות ה-80 יודעת ארצות הברית תקופה ארוכה מאוד של גרעון תקציבי, אשר מלווה את הפעילות הכלכלית ותומך בה, והמהווה את אחד המרכיבים היוצרים איזון תקציבי וצמיחה לטווח ארוך.

[[קטגוריה:כסף]]

[[קטגוריה:כסף]]

[[קטגוריה:טקסט מלא]]

[[קטגוריה:טקסט מלא]]