שינויים

הטיעון של עקומת קוזנץ מתרכז בעיקר בנושאים הנוגעים ל-חלקה של הטכנולוגיה במשוואה. כלומר הקטנת T - לדוגמה אזרחים עשירים יותר יכולים לקנות מכוניות חסכוניות יותר בדלק, ולקנות מכוניות בעלות מנועים פחות מזהמים. הבעיה בכך היא שכדי לקבל ירידה כוללת בהשפעה הסביבתית יש צורך בכך שכל המשוואה P*A*T תרד. כלומר שאם P וA עולים, הירידה ברכיב -T תהיה מספיק חזקה כדי לנטרל עליה זו.  

הטיעון של עקומת קוזנץ מתרכז בעיקר בנושאים הנוגעים ל-חלקה של הטכנולוגיה במשוואה. כלומר הקטנת T - לדוגמה אזרחים עשירים יותר יכולים לקנות מכוניות חסכוניות יותר בדלק, ולקנות מכוניות בעלות מנועים פחות מזהמים. הבעיה בכך היא שכדי לקבל ירידה כוללת בהשפעה הסביבתית יש צורך בכך שכל המשוואה P*A*T תרד. כלומר שאם P וA עולים, הירידה ברכיב -T תהיה מספיק חזקה כדי לנטרל עליה זו.  

גידול בצמיחה הכלכלית יכול להשפיע לא רק על הטכנולוגיה (שעליו מתייחסת עקומת קוזנץ) אלא גם על הגידול בצריכה לנפש, ועל גודל האוכלוסייה. גידול בצמיחה הכלכלית של מדינה מאפשר לקנות מזון רב יותר וכן לגדל מזון בכמות גדולה יותר (לפחות בטווח הקצר, על ידי השקעות ב[[מיכון חקלאי]] וב[[חקלאות תעשייתית]]), ודבר זה מאפשר להגדיל את האוכלוסייה, במאות השנים מאז [[המהפכה התעשייתית]] היה [[גידול אוכלוסין]] בכל המדינות המתועשות. עם הזמן יש תהליך של [[מעבר דמוגרפי]], בין היתר בגלל הצמיחה הכלכלית והמעבר למקצועות שדורשים [[התמחות כלכלית]] רבה יותר, כך שעם הזמן צמיחה כלכלית בדרך כלל מובילה למיתון הגידול הדמוגרפי ו[[התייצבות האוכלוסייה]], כך שעל פני זמן יכולה להתקיים עקומת U הפוך גם ביחס לגודל האוכלוסייה. דבר זה מתרחש הן במדינות העשירות והן במדינות העניות. אם כי דבר זה אינו פשוט - לדוגמה נשים באירופה, יפן וארצות הברית יולדות פחות, אבל אירופה וארה"ב גם מושכות מהגרים עניים יותר ממדינות אחרות. צמיחה כלכלית קשורה גם לגידול בצריכת המוצרים והשירותים לנפש- רכיב A במשוואה. מעבר מצריכה של טכנולוגיות מזהמות ובזבזניות לטכנולוגיות פחות מזהמות קשורה רק לרכיב T במשוואה של I=PAT ולא קשורה לרכיב A.  

גידול בצמיחה הכלכלית יכול להשפיע לא רק על הטכנולוגיה (שעליו מתייחסת עקומת קוזנץ) אלא גם על הגידול בצריכה לנפש, ועל גודל האוכלוסייה. גידול בצמיחה הכלכלית של מדינה מאפשר לקנות מזון רב יותר וכן לגדל מזון בכמות גדולה יותר (לפחות בטווח הקצר, על ידי השקעות ב[[מיכון חקלאי]] וב[[חקלאות תעשייתית]]), ודבר זה מאפשר להגדיל את האוכלוסייה, במאות השנים מאז [[המהפכה התעשייתית]] היה [[גידול אוכלוסין]] בכל המדינות המתועשות. עם הזמן יש תהליך של [[מעבר דמוגרפי]], בין היתר בגלל הצמיחה הכלכלית והמעבר למקצועות שדורשים [[התמחות כלכלית]] רבה יותר, כך שעם הזמן צמיחה כלכלית בדרך כלל מובילה למיתון הגידול הדמוגרפי ו[[התייצבות האוכלוסייה]], כך שעל פני זמן יכולה להתקיים עקומת U הפוך גם ביחס לגודל האוכלוסייה. דבר זה מתרחש הן במדינות העשירות והן במדינות העניות. אם כי דבר זה אינו פשוט - לדוגמה נשים באירופה, יפן וארצות הברית יולדות פחות, אבל אירופה וארצות הברית גם מושכות מהגרים עניים יותר ממדינות אחרות. צמיחה כלכלית קשורה גם לגידול בצריכת המוצרים והשירותים לנפש- רכיב A במשוואה. מעבר מצריכה של טכנולוגיות מזהמות ובזבזניות לטכנולוגיות פחות מזהמות קשורה רק לרכיב T במשוואה של I=PAT ולא קשורה לרכיב A.  

לכן אפשר לסייג את הטיעון של עקומת קוזנץ הסביבתית לטענה זהירה יותר -  שאם רכיב האוכלוסייה לא יעלה במהירות (או אף יתייצב או ירד, כלומר יעקוב אחר [[גידול סיגמואידי]]) ואם רכיב T ירד, שני רכיבים אלה יוכלו אולי לאזן את הגידול בהשפעה סביבתית הנובעת מגידול בצריכת המוצרים והשירותים לנפש ולהוביל למיתון בהשפעה הסביבתית או אף לירידה שלו. לעומת זאת, אם רכיבי A וP ממשיכים לעלות בקצב קבוע, פחות סביר ששינוי ב-T יהיה מספיק חזק כדי לגרום לשינוי, מה גם שרכיבי P עלול לעלות ב[[גידול מעריכי]].

לכן אפשר לסייג את הטיעון של עקומת קוזנץ הסביבתית לטענה זהירה יותר -  שאם רכיב האוכלוסייה לא יעלה במהירות (או אף יתייצב או ירד, כלומר יעקוב אחר [[גידול סיגמואידי]]) ואם רכיב T ירד, שני רכיבים אלה יוכלו אולי לאזן את הגידול בהשפעה סביבתית הנובעת מגידול בצריכת המוצרים והשירותים לנפש ולהוביל למיתון בהשפעה הסביבתית או אף לירידה שלו. לעומת זאת, אם רכיבי A וP ממשיכים לעלות בקצב קבוע, פחות סביר ששינוי ב-T יהיה מספיק חזק כדי לגרום לשינוי, מה גם שרכיבי P עלול לעלות ב[[גידול מעריכי]].

קושי נוסף בהקשר זה של בחינה על פני זמן הוא השפעות טכנולוגיות בין מדינות. לדוגמה ארצות הברית ומדינות עשירות אחרות יכולות לייצר עם הזמן מכוניות פחות מזהמות בגלל תקני סביבה מחמירים יותר שיש בהן. מדינה עניה יותר שקונה מכוניות אלה עשויה להראות התנהגות של ירידה בפליטות של זיהום אוויר. אולם דבר זה מתרחש עקב שינוי טכנולוגי במדינה אחרת ולא עקב שינוי בתוצר הכלכלי של אותה מדינה. השיפור בטכנולוגיה עלול לעקוב אחר מגמה של תפוקה שולית פוחתת - בתחילה קל להוריד את הזיהום, אבל אם נשארים בטכנולוגיה דומה, קשה יותר ויותר להוריד את הזיהום שנותר. דבר זה עלול לגרום לטעות של the fallacy of the first step (מונח שקיים בבינה מלאכותית ומציין אופטימיות שאינה במקומה בגלל הצלחות מהירות בתחילת התהליך) - עם הזמן השפעת השינוי הטכנולוגי תרד, אבל השפעת הגורמים של גידול אוכלוסין ושל צריכה לנפש באותה מדינה תמשיך לעלות.   

קושי נוסף בהקשר זה של בחינה על פני זמן הוא השפעות טכנולוגיות בין מדינות. לדוגמה ארצות הברית ומדינות עשירות אחרות יכולות לייצר עם הזמן מכוניות פחות מזהמות בגלל תקני סביבה מחמירים יותר שיש בהן. מדינה עניה יותר שקונה מכוניות אלה עשויה להראות התנהגות של ירידה בפליטות של זיהום אוויר. אולם דבר זה מתרחש עקב שינוי טכנולוגי במדינה אחרת ולא עקב שינוי בתוצר הכלכלי של אותה מדינה. השיפור בטכנולוגיה עלול לעקוב אחר מגמה של תפוקה שולית פוחתת - בתחילה קל להוריד את הזיהום, אבל אם נשארים בטכנולוגיה דומה, קשה יותר ויותר להוריד את הזיהום שנותר. דבר זה עלול לגרום לטעות של the fallacy of the first step (מונח שקיים בבינה מלאכותית ומציין אופטימיות שאינה במקומה בגלל הצלחות מהירות בתחילת התהליך) - עם הזמן השפעת השינוי הטכנולוגי תרד, אבל השפעת הגורמים של גידול אוכלוסין ושל צריכה לנפש באותה מדינה תמשיך לעלות.   

דרך בעייתית לבחון את ההשערה של עקומת קוזנץ היא לבחון אותה בין מדינות שונות שיש להן תוצר מקומי גולמי שונה. דרך זו מניחה כי כל המדינות הללו נמצאות על נתיב היסטורי-אבולוציוני דומה וכי מדינות עניות היום שיש להן צמיחה כלכלית יהיו דומות למדינות עשירות שאנו מכירים מההווה בעתיד. דרך זו בעייתית במיוחד כאשר להשוואה כאשר מדובר בהשפעות סביבתיות שאותן ניתן לייבא למדינות אחרות - לדוגמה תעשיות כבדות ומזהמות שעברו ממדינות אירופה וארה"ב למדינות עניות יותר. המדינות העניות לא יוכלו לייצא את התעשיות המזהמות שלהן הלאה.

דרך בעייתית לבחון את ההשערה של עקומת קוזנץ היא לבחון אותה בין מדינות שונות שיש להן תוצר מקומי גולמי שונה. דרך זו מניחה כי כל המדינות הללו נמצאות על נתיב היסטורי-אבולוציוני דומה וכי מדינות עניות היום שיש להן צמיחה כלכלית יהיו דומות למדינות עשירות שאנו מכירים מההווה בעתיד. דרך זו בעייתית במיוחד כאשר להשוואה כאשר מדובר בהשפעות סביבתיות שאותן ניתן לייבא למדינות אחרות - לדוגמה תעשיות כבדות ומזהמות שעברו ממדינות אירופה וארצות הברית למדינות עניות יותר. המדינות העניות לא יוכלו לייצא את התעשיות המזהמות שלהן הלאה.

==עקומת קוזנץ ביחס להשפעות סביבתיות שונות==

==עקומת קוזנץ ביחס להשפעות סביבתיות שונות==

===עקומת קוזנץ סביבתית ביחס לצריכת אנרגיה ומשאבים מתכלים===

===עקומת קוזנץ סביבתית ביחס לצריכת אנרגיה ומשאבים מתכלים===

[[תמונה:Energy us.png|שמאל|thumb|350px|צריכת אנרגיה לנפש בארה"ב יחסית לגודל האוכלוסייה מאז שנות ה-60. לאחר עליה במשך מספר עשורים, צריכת האנרגיה לנפש נשארה זהה במשך 30 שנה מאז 1975. צריכת האנרגיה הכוללת של ארה"ב עלתה, בעיקר בגלל גידול באוכלוסיית המדינה. השפעת שיפורים טכנולוגיים שהובילו ל[[התייעלות אנרגטית]] נחלשו בגלל [[פרדוקס ג'בונס]] שהוביל להגדלת צריכת האנרגיה בגלל הגדלת הצריכה. מגמה דומה של [[משק האנרגיה העולמי|צריכת אנרגיה]] קיימת במדינות מערביות נוספות]]

[[תמונה:Energy us.png|שמאל|thumb|350px|צריכת אנרגיה לנפש בארצות הברית יחסית לגודל האוכלוסייה מאז שנות ה-60. לאחר עליה במשך מספר עשורים, צריכת האנרגיה לנפש נשארה זהה במשך 30 שנה מאז 1975. צריכת האנרגיה הכוללת של ארצות הברית עלתה, בעיקר בגלל גידול באוכלוסיית המדינה. השפעת שיפורים טכנולוגיים שהובילו ל[[התייעלות אנרגטית]] נחלשו בגלל [[פרדוקס ג'בונס]] שהוביל להגדלת צריכת האנרגיה בגלל הגדלת הצריכה. מגמה דומה של [[משק האנרגיה העולמי|צריכת אנרגיה]] קיימת במדינות מערביות נוספות]]

[[צריכת אנרגיה]] כוללת וצריכת אנרגיה לנפש אינה מתנהגת לפי עקומת U הפוכה. בעוד שהיחס של יחידת אנרגיה לאחוז תוצר ריאלי ירד, השימוש הכולל באנרגיה ממשיך לעלות בכל המדינות המפותחות. השימוש באנרגיה לנפש הגיע ברוב המדינות המפותחות לרמה גבוה כלשהי ונשאר שם ללא מגמת ירידה.  

[[צריכת אנרגיה]] כוללת וצריכת אנרגיה לנפש אינה מתנהגת לפי עקומת U הפוכה. בעוד שהיחס של יחידת אנרגיה לאחוז תוצר ריאלי ירד, השימוש הכולל באנרגיה ממשיך לעלות בכל המדינות המפותחות. השימוש באנרגיה לנפש הגיע ברוב המדינות המפותחות לרמה גבוה כלשהי ונשאר שם ללא מגמת ירידה.  

באופן כללי ניתן להניח כי צמיחה כלכלית גורמת לעלייה בניכוס האנושי של צריכת ייצור ראשוני משום שצריכת בשר ומזון מהחי, צריכת אריגים ומוצרי עץ שצורכים [[שימושי קרקע]] עולים עם הצמיחה הכלכלית, ומקורות אלה מגדילים את הצריכה של הייצור הראשוני, יוצא מן הכלל חשוב הוא הקטנת הצריכה של עץ לשימוש כדלק אשר נפוץ במספר מדינות עניות ויורד עם הצמיחה הכלכלית לטובת שיטות אחרות של בישול וחימום.  

באופן כללי ניתן להניח כי צמיחה כלכלית גורמת לעלייה בניכוס האנושי של צריכת ייצור ראשוני משום שצריכת בשר ומזון מהחי, צריכת אריגים ומוצרי עץ שצורכים [[שימושי קרקע]] עולים עם הצמיחה הכלכלית, ומקורות אלה מגדילים את הצריכה של הייצור הראשוני, יוצא מן הכלל חשוב הוא הקטנת הצריכה של עץ לשימוש כדלק אשר נפוץ במספר מדינות עניות ויורד עם הצמיחה הכלכלית לטובת שיטות אחרות של בישול וחימום.  

בשנים האחרונות המדינות בעלות צריכת הייצור הראשוני הגבוהות ביותר היו (לפי סדר יורד) [[סין]], [[ארה"ב]], [[הודו]], ברזיל, אינדונזיה, [[רוסיה]], [[קנדה]], ניגריה, יפן, [[גרמניה]] וצרפת. כל המדינות בעלות [[אוכלוסיית העולם|אוכלוסייה גבוהה]] הן בעלות צריכה גבוה של ייצור ראשוני- מבין 18 המקומות הראשונים, המדינות היחידות שאינן בעלות אוכלוסייה גבוהה הן קנדה ומאלזיה.  [http://sedac.ciesin.columbia.edu/es/HANPP_country_product.zip] 18 המדינות בעלות צריכת הייצור הראשוני הגבוהה ביותר בעולם מכלות יחד 66% מהצריכה האנושית. שאר 200 המדינות מכלות יחד רק 33%. 18 המדינות האלה מהוות גם 66% מאוכלוסיית העולם, כך שאין הבדל מהותי בין קבוצת מדינות זו לבין קבוצת המדינות האחרות בהיבט של צריכת ייצור ראשוני לנפש (כאשר מסתכלים על 2 קבוצות המדינות כקבוצה). [http://sedac.ciesin.columbia.edu/es/HANPP_country_product.zip]

בשנים האחרונות המדינות בעלות צריכת הייצור הראשוני הגבוהות ביותר היו (לפי סדר יורד) [[סין]], [[ארצות הברית]], [[הודו]], ברזיל, אינדונזיה, [[רוסיה]], [[קנדה]], ניגריה, יפן, [[גרמניה]] וצרפת. כל המדינות בעלות [[אוכלוסיית העולם|אוכלוסייה גבוהה]] הן בעלות צריכה גבוה של ייצור ראשוני- מבין 18 המקומות הראשונים, המדינות היחידות שאינן בעלות אוכלוסייה גבוהה הן קנדה ומאלזיה.  [http://sedac.ciesin.columbia.edu/es/HANPP_country_product.zip] 18 המדינות בעלות צריכת הייצור הראשוני הגבוהה ביותר בעולם מכלות יחד 66% מהצריכה האנושית. שאר 200 המדינות מכלות יחד רק 33%. 18 המדינות האלה מהוות גם 66% מאוכלוסיית העולם, כך שאין הבדל מהותי בין קבוצת מדינות זו לבין קבוצת המדינות האחרות בהיבט של צריכת ייצור ראשוני לנפש (כאשר מסתכלים על 2 קבוצות המדינות כקבוצה). [http://sedac.ciesin.columbia.edu/es/HANPP_country_product.zip]

ברוב המדינות בעלות צריכה גבוה של ייצור ראשוני, הסיבה היא אוכלוסייה גדולה, ובהן הצריכה לנפש נעה בין 0.9 ו-0.7 טונות פחמן בשנה, ב[[הודו]] ובנגלדש  בהתאמה, לבין ערכים של 2.5 טונות לאדם בגרמניה, צרפת, אינדונזיה ורוסיה. הצריכה הנמוכה יחסית בגרמניה וצרפת רומזת על כך שניתן לקיים רמת חיים גבוה גם בערכים אלה. לעומת זאת, הצריכה השנתית לאדם בכמה מדינות גבוהה בהרבה - 3 טונות בברזיל, 4 טונות בארצות הברית, 5 במלזיה, ו-9 טונות בקנדה.[http://sedac.ciesin.columbia.edu/es/HANPP_country_product.zip] מנתונים אלה קשה למצוא עקומת קוזנץ סביבתית ביחס לצריכה של ייצור ראשונית.  

ברוב המדינות בעלות צריכה גבוה של ייצור ראשוני, הסיבה היא אוכלוסייה גדולה, ובהן הצריכה לנפש נעה בין 0.9 ו-0.7 טונות פחמן בשנה, ב[[הודו]] ובנגלדש  בהתאמה, לבין ערכים של 2.5 טונות לאדם בגרמניה, צרפת, אינדונזיה ורוסיה. הצריכה הנמוכה יחסית בגרמניה וצרפת רומזת על כך שניתן לקיים רמת חיים גבוה גם בערכים אלה. לעומת זאת, הצריכה השנתית לאדם בכמה מדינות גבוהה בהרבה - 3 טונות בברזיל, 4 טונות בארצות הברית, 5 במלזיה, ו-9 טונות בקנדה.[http://sedac.ciesin.columbia.edu/es/HANPP_country_product.zip] מנתונים אלה קשה למצוא עקומת קוזנץ סביבתית ביחס לצריכה של ייצור ראשונית.  

במדינות העניות יותר כמו גם בקנדה צריכת עץ היוותה 70-80% מהצריכה של הייצור הראשוני. בעוד שבמדינות כמו גרמניה וצרפת היא היוותה רק כ 30% וביפן 25%. בקרב רוב המדינות העשירות יותר כמו ארה"ב, צרפת גרמניה ויפן צריכת [[בשר|הבשר]] כאחוז מהייצור הראשוני גבוהה יותר מהממוצע העולמי (וכן במדינות ביניים כמו רוסיה, סין, ומקסיקו), ובחלקן גם צריכת המזון הצמחי גבוהה יותר. במדינות העניות יותר וביפן צריכת המזון הצמחי עמדה על כ-20-25% מהצריכה הראשונית האנושית. במדינות העשירות גם צריכת ה[[נייר]] גבוהה יחסית לממוצע העולמי (5%)  וביפן היא מגיע ל-14% מסך צריכת הייצור הראשוני במדינה.  [http://sedac.ciesin.columbia.edu/es/HANPP_country_product.zip]

במדינות העניות יותר כמו גם בקנדה צריכת עץ היוותה 70-80% מהצריכה של הייצור הראשוני. בעוד שבמדינות כמו גרמניה וצרפת היא היוותה רק כ 30% וביפן 25%. בקרב רוב המדינות העשירות יותר כמו ארצות הברית, צרפת גרמניה ויפן צריכת [[בשר|הבשר]] כאחוז מהייצור הראשוני גבוהה יותר מהממוצע העולמי (וכן במדינות ביניים כמו רוסיה, סין, ומקסיקו), ובחלקן גם צריכת המזון הצמחי גבוהה יותר. במדינות העניות יותר וביפן צריכת המזון הצמחי עמדה על כ-20-25% מהצריכה הראשונית האנושית. במדינות העשירות גם צריכת ה[[נייר]] גבוהה יחסית לממוצע העולמי (5%)  וביפן היא מגיע ל-14% מסך צריכת הייצור הראשוני במדינה.  [http://sedac.ciesin.columbia.edu/es/HANPP_country_product.zip]

==ביקורת==

==ביקורת==