שינויים

מבחינה כלכלית בודקים מה כמות הדלק שיהיה ''כדאי כלכלית'' לשאוב, אך מבחינה [[תרמודינמיקה|תרמודינמית]] אנו מביטים על EROEI – [[החזר אנרגיה על השקעת אנרגיה|החזר האנרגיה על השקעת האנרגיה]], דהיינו כמה אנרגיה של דלק נקבל ביחס להשקעת האנרגיה שנדרשה כדי לשאוב את כמות הדלק. במאזן האנרגיה המושקעת יש לחשב את האנרגיה שנדרשה לגילוי שדה הנפט ולקידוח, את האנרגיה הנדרשת לשאיבת הנפט, להובלה, לזיקוק, איחסון, וחלוקה למשתמשים. יש כאלו המוסיפים גם את האנרגיה הנדרשת מהאקו-סיסטם לטפל בפסולת (הטמעת CO, CO2, טיפול בגשם חומצי, דליפות וכד'), אך לי ניראה שזה חישוב לא רלוונטי בכדאיות התרמודינמית של שאיבת הנפט (היות ואנרגיה זו נלקחת מהשמש, ולא מהאנרגיה שמספק הנפט עצמו). את ה-EROEI אפשר לשפר באמצעים טכנולוגיים, אך יש מגבלות פיזיקליות (למשל, להרים קילו לגובה 1 מטר 'עולה' 9.8 ג'אול, ללא תלות בטכנולוגיה).

מבחינה כלכלית בודקים מה כמות הדלק שיהיה ''כדאי כלכלית'' לשאוב, אך מבחינה [[תרמודינמיקה|תרמודינמית]] אנו מביטים על EROEI – [[החזר אנרגיה על השקעת אנרגיה|החזר האנרגיה על השקעת האנרגיה]], דהיינו כמה אנרגיה של דלק נקבל ביחס להשקעת האנרגיה שנדרשה כדי לשאוב את כמות הדלק. במאזן האנרגיה המושקעת יש לחשב את האנרגיה שנדרשה לגילוי שדה הנפט ולקידוח, את האנרגיה הנדרשת לשאיבת הנפט, להובלה, לזיקוק, איחסון, וחלוקה למשתמשים. יש כאלו המוסיפים גם את האנרגיה הנדרשת מהאקו-סיסטם לטפל בפסולת (הטמעת CO, CO2, טיפול בגשם חומצי, דליפות וכד'), אך לי ניראה שזה חישוב לא רלוונטי בכדאיות התרמודינמית של שאיבת הנפט (היות ואנרגיה זו נלקחת מהשמש, ולא מהאנרגיה שמספק הנפט עצמו). את ה-EROEI אפשר לשפר באמצעים טכנולוגיים, אך יש מגבלות פיזיקליות (למשל, להרים קילו לגובה 1 מטר 'עולה' 9.8 ג'אול, ללא תלות בטכנולוגיה).

לדוגמא, בשנות ה-50, על כל השקעה של חבית נפט התקבלו 50, בשנת 1999 היחס עמד על 1:5 והצפי הוא שבשנת 2005 היחס (בארה"ב) יגיע ל-1:1 [הגיע???]. ברור שכש EROEI יורד אל מתחת ל-1:1 אין טעם לשאוב נפט לצורך הפקת אנרגיה (אם כי אולי יש טעם לשאוב כחומר גלם).

לדוגמא, בשנות ה-50, על כל השקעה של חבית נפט התקבלו 50, בשנת 1999 היחס עמד על 1:5 והצפי הוא שבשנת 2005 היחס (בארצות הברית) יגיע ל-1:1 [הגיע???]. ברור שכש EROEI יורד אל מתחת ל-1:1 אין טעם לשאוב נפט לצורך הפקת אנרגיה (אם כי אולי יש טעם לשאוב כחומר גלם).

חשוב לציין שהבעייות האקולוגיות עם דלקים מחצביים לא מסתיימות בצד המקור (source), אלא נמצאות גם בצד הפסולת (sink) – על המערכת האקולוגית לטפל בתוצרי השימוש בדלקים. יש הטוענים שצד הפסולת אף יותר חמור מצד המקור! [רואים שדיילי לא תומך נלהב של תיאוריית peak oil.... (שחר)]

חשוב לציין שהבעייות האקולוגיות עם דלקים מחצביים לא מסתיימות בצד המקור (source), אלא נמצאות גם בצד הפסולת (sink) – על המערכת האקולוגית לטפל בתוצרי השימוש בדלקים. יש הטוענים שצד הפסולת אף יותר חמור מצד המקור! [רואים שדיילי לא תומך נלהב של תיאוריית peak oil.... (שחר)]

המקור הראשוני לאנרגיה ואנטרופיה נמוכה מהן 'ניזונה' הביוספרה כולה. כמות האנרגיה המגיעה לכדור הארץ היא אדירה, אך היא מפוזרת באופן שווה ולכן קשה מאד לאסוף ולנצל אותה. כמעט כל השימוש שלנו בארגית השמש הוא דרך הטמעה שלה בכלורופיל. אנו משתמשים בכ-50% מהאנרגיה שנקלטת על ידי הצמחים.  

המקור הראשוני לאנרגיה ואנטרופיה נמוכה מהן 'ניזונה' הביוספרה כולה. כמות האנרגיה המגיעה לכדור הארץ היא אדירה, אך היא מפוזרת באופן שווה ולכן קשה מאד לאסוף ולנצל אותה. כמעט כל השימוש שלנו בארגית השמש הוא דרך הטמעה שלה בכלורופיל. אנו משתמשים בכ-50% מהאנרגיה שנקלטת על ידי הצמחים.  

ניתן לומר שהדלקים המחצביים הם מאגרים של אנרגיית שמש עתיקה. כיום ארה"ב שורפת דלקים בכמות המספקת 40% יותר אנרגיה מכל אנרגיית השמש שנלקטת על ידי הצמחייה על אדמתה.

ניתן לומר שהדלקים המחצביים הם מאגרים של אנרגיית שמש עתיקה. כיום ארצות הברית שורפת דלקים בכמות המספקת 40% יותר אנרגיה מכל אנרגיית השמש שנלקטת על ידי הצמחייה על אדמתה.

  סוכם על ידי [[משתמש:Shahard|שחר דולב]]

  סוכם על ידי [[משתמש:Shahard|שחר דולב]]