שינויים

'''מודל עולם 3''' הוא סימולציית מחשב ובו אינטראקציה בין [[אוכלוסיית העולם|אוכלוסין]], [[צמיחה תעשייתית]], גידול מזון, ומגבלות של  [[המערכת האקולוגית]] של [[כדור הארץ]]. המודל המקורי נוצר ובא לידי שימוש במחקר של [[מועדון רומא]], שיצר את המודל ואת הספר '''[[גבולות לצמיחה (ספר)|גבולות לצמיחה]]'''. היוצרים העיקריים של המודל היו [[דונאלה מדווז]], [[דניס מדווז]], ו[[ג'ורדן רנרדס]].  

'''מודל עולם 3''' הוא סימולציית מחשב ובו אינטראקציה בין [[אוכלוסיית העולם|אוכלוסין]], [[צמיחה תעשייתית]], גידול מזון, ומגבלות של  [[המערכת האקולוגית]] של [[כדור הארץ]]. המודל המקורי נוצר ובא לידי שימוש במחקר של [[מועדון רומא]], שיצר את המודל ואת הספר '''[[גבולות לצמיחה (ספר)|גבולות לצמיחה]]'''. היוצרים העיקריים של המודל היו [[דונאלה מדווז]], [[דניס מדווז]], ו[[ג'ורדן רנרדס]].  

[[קובץ:Ltg1.JPG|ממוזער|450px|תאור גראפי של המודל המתאר זרמים ומאגרים , קשרי גולמין ו[[לולאות משוב]] בין היבטים של מזון ואוכלוסיה.]]

[[קובץ:Ltg1.JPG|ממוזער|450px|תאור גראפי של המודל המתאר זרמים ומאגרים , קשרי גולמין ו[[לולאות משוב]] בין היבטים של מזון ואוכלוסייה.]]

המודל תועד בספר [[דינמיקות של צמיחה בעולם סופי (ספר)]]. הוא הוסיף מימדים חדשים למודל [[עולם 2]] שנוצר על ידי חוקר [[מערכות מורכבות|המערכות המורכבות]] [[ג'י פורסטר]]. מאז שנוצר עולם 3, הוא עבר התאמות קטנות למודל עולם 3\91 שבו השתמשו בספר [[מעבר לגבולות (ספר)|מעבר לגבולות]] ולאחר מכן התאמות נוספות לקבלת מודל עולם 3\2000 שהופץ על ידי [[המכון למחקר מדיניות ומדעי וחברה]] (the Institute for Policy and Social Science Research). חלקים מהמודל וההגיון מאחורי בנייתו מתוארים בפרק 4 של הספר [[גבולות לצמיחה: עדכון 30 שנה (ספר)]].  

המודל תועד בספר [[דינמיקות של צמיחה בעולם סופי (ספר)]]. הוא הוסיף מימדים חדשים למודל [[עולם 2]] שנוצר על ידי חוקר [[מערכות מורכבות|המערכות המורכבות]] [[ג'י פורסטר]]. מאז שנוצר עולם 3, הוא עבר התאמות קטנות למודל עולם 3\91 שבו השתמשו בספר [[מעבר לגבולות (ספר)|מעבר לגבולות]] ולאחר מכן התאמות נוספות לקבלת מודל עולם 3\2000 שהופץ על ידי [[המכון למחקר מדיניות ומדעי וחברה]] (the Institute for Policy and Social Science Research). חלקים מהמודל וההגיון מאחורי בנייתו מתוארים בפרק 4 של הספר [[גבולות לצמיחה: עדכון 30 שנה (ספר)]].  

המודל עוסק בתקופה 1900-2100. הוא מצליח ל"חזות לאחור" את הנתונים של 1900-1970. לטענת גרהם טרנר, הרצת המודל ב"תרחיש הייחוס" או "עסקים כרגיל" הצליחה גם לחזות בצורה מדוייקת את המגמות בשנים 1970-2000.תרחיש "נקודת הייחוס" מניח כי לא נעשו שינויים משמעותיים בטכנולוגיה, לא נתגלו משאבים חדשים במיוחד, ומגמות הגידול באוכלוסיה ובצמיחה שנחזו בשנות ה-70 לא השתנו באופן משמעותי. [http://www.csiro.au/files/files/plje.pdf]

המודל עוסק בתקופה 1900-2100. הוא מצליח ל"חזות לאחור" את הנתונים של 1900-1970. לטענת גרהם טרנר, הרצת המודל ב"תרחיש הייחוס" או "עסקים כרגיל" הצליחה גם לחזות בצורה מדוייקת את המגמות בשנים 1970-2000.תרחיש "נקודת הייחוס" מניח כי לא נעשו שינויים משמעותיים בטכנולוגיה, לא נתגלו משאבים חדשים במיוחד, ומגמות הגידול באוכלוסייה ובצמיחה שנחזו בשנות ה-70 לא השתנו באופן משמעותי. [http://www.csiro.au/files/files/plje.pdf]

== מטרת המודל ומבנהו==

== מטרת המודל ומבנהו==

[[השהייה|השהיות]] הן הזמן שעובר בין התרחשות של איתות מסויים לבין הקליטה של איתות זה, העיבוד שלו, הפעולה לפי האיתות וקיום תגובה אפקטיבית לאיתות זה. קיימות דוגמאות רבות להשהיות בחיי היום-יום. לדוגמה קיים "זמן תגובה" בזמן בלימה של מכונית נוסעת. עובר זמן בין איתות שמורה לנהג לעצור לבין ההבנה של הנהג, עובר עוד מעט זמן בין הבנה זו לבין לחיצה על הבלמים, ואז עובר זמן נוסף בין התחלת הבלימה לבין עצירה מוחלטת של המכונית. דוגמה נוספת היא כיוון טמפרטורת המים של אמבטיה. קרח על הכביש או מרחק גדול יותר של הדוד מהאמבטיה עלול ליצור השהיות גדולות יותר בין פעולה לתגובה - ולכן למצבים של "[[תגובת יתר]]" או "החטאה מלמעלה: רכב שלא מספיק לעצור בזמן, או שהמים חמים מידי או קרים מידי לחליפין בדוגמת האמבטיה.  

[[השהייה|השהיות]] הן הזמן שעובר בין התרחשות של איתות מסויים לבין הקליטה של איתות זה, העיבוד שלו, הפעולה לפי האיתות וקיום תגובה אפקטיבית לאיתות זה. קיימות דוגמאות רבות להשהיות בחיי היום-יום. לדוגמה קיים "זמן תגובה" בזמן בלימה של מכונית נוסעת. עובר זמן בין איתות שמורה לנהג לעצור לבין ההבנה של הנהג, עובר עוד מעט זמן בין הבנה זו לבין לחיצה על הבלמים, ואז עובר זמן נוסף בין התחלת הבלימה לבין עצירה מוחלטת של המכונית. דוגמה נוספת היא כיוון טמפרטורת המים של אמבטיה. קרח על הכביש או מרחק גדול יותר של הדוד מהאמבטיה עלול ליצור השהיות גדולות יותר בין פעולה לתגובה - ולכן למצבים של "[[תגובת יתר]]" או "החטאה מלמעלה: רכב שלא מספיק לעצור בזמן, או שהמים חמים מידי או קרים מידי לחליפין בדוגמת האמבטיה.  

מול האתגרים הסביבתיים קיימות סכנות רבות של השהייה באיתות - בין הזמן שבו מתקיימת פעילות אנושית לבין הזמן שתוצאותיה ניכרות לעין. קיימת השייה גם בין התחלת פעולה לבין קבלת תוצאות. דוגמה לדבר זה מתקיימת ב"מומנטום" של אוכלוסין. גם אם כל מחליטים היום שכל הזוגות הנשואים יביאו רק 2 ילדים החל ממחר בבוקר, דבר שיביא בסופו של דבר ל[[ייצוב אוכלוסין]], האוכלוסיה תמשיך לגדול במשך 30-40 שנה, שכן בינתיים נולדים בכל שנה יותר אנשים בהשוואה למספר האנשים שמתים. התפשטות של סוגי מזהמים שונים כמו [[PCB]] מתוך הקרקע אל המים ואל [[מערכות אקולוגיות]], השפעת [[בירוא יערות]] על [[סחף קרקע]] והשפעת הסחף על הפריון החקלאי, או השפעת [[דייג יתר]] על מלאי הדגים הזמינים למין האנושי, השפעות המין האנושי על [[התחממות עולמית]] וכן תופעות אחרות כמו [[החמצת אוקיינוסים]] או [[דלדול שכבת האוזון]] הן כולן דוגמאות להשפעות מושהות בזמן.  

מול האתגרים הסביבתיים קיימות סכנות רבות של השהייה באיתות - בין הזמן שבו מתקיימת פעילות אנושית לבין הזמן שתוצאותיה ניכרות לעין. קיימת השייה גם בין התחלת פעולה לבין קבלת תוצאות. דוגמה לדבר זה מתקיימת ב"מומנטום" של אוכלוסין. גם אם כל מחליטים היום שכל הזוגות הנשואים יביאו רק 2 ילדים החל ממחר בבוקר, דבר שיביא בסופו של דבר ל[[ייצוב אוכלוסין]], האוכלוסייה תמשיך לגדול במשך 30-40 שנה, שכן בינתיים נולדים בכל שנה יותר אנשים בהשוואה למספר האנשים שמתים. התפשטות של סוגי מזהמים שונים כמו [[PCB]] מתוך הקרקע אל המים ואל [[מערכות אקולוגיות]], השפעת [[בירוא יערות]] על [[סחף קרקע]] והשפעת הסחף על הפריון החקלאי, או השפעת [[דייג יתר]] על מלאי הדגים הזמינים למין האנושי, השפעות המין האנושי על [[התחממות עולמית]] וכן תופעות אחרות כמו [[החמצת אוקיינוסים]] או [[דלדול שכבת האוזון]] הן כולן דוגמאות להשפעות מושהות בזמן.  

בחיי היום-יום קיימות מערכות רבות של [[זהירות מונעת]] שנועדו למנוע החטאה מלמעלה כדי למנוע אסונות. במציאות של כלכלה עולמית שמקיימת אינטרקאציות מסובכות עם המערכות האקולוגיות, היבטים אלה אינם קיימים.

בחיי היום-יום קיימות מערכות רבות של [[זהירות מונעת]] שנועדו למנוע החטאה מלמעלה כדי למנוע אסונות. במציאות של כלכלה עולמית שמקיימת אינטרקאציות מסובכות עם המערכות האקולוגיות, היבטים אלה אינם קיימים.

תרחיש מס 1 - "נקודת ייחוס" <ref>(עמ' 170 במהדורת "גבולות לצמיחה - עדכון 30 שנה")</ref> מנסה להראות מה מתרחש כאשר הפרמטרים המתאימים למגמות הקיימות נשארים. זה לאו דווקא התרחיש הכי סביר, היות ולדוגמה [[טכנולוגיה]] יכולה לשנות חלק מהפרמטרים. אבל זה מהווה "נקודת יחוס" שאליה יכולים להתייחס תרחישים אחרים. תרחיש זה מסתיים בגלישה וקריסה בגלל מגבלת [[משאבים מתכלים]].

תרחיש מס 1 - "נקודת ייחוס" <ref>(עמ' 170 במהדורת "גבולות לצמיחה - עדכון 30 שנה")</ref> מנסה להראות מה מתרחש כאשר הפרמטרים המתאימים למגמות הקיימות נשארים. זה לאו דווקא התרחיש הכי סביר, היות ולדוגמה [[טכנולוגיה]] יכולה לשנות חלק מהפרמטרים. אבל זה מהווה "נקודת יחוס" שאליה יכולים להתייחס תרחישים אחרים. תרחיש זה מסתיים בגלישה וקריסה בגלל מגבלת [[משאבים מתכלים]].

תרחיש זה מכיל הנחות "ראליות" ככל הניתן, הן לגבי נתונים והן לגבי התנהגות המודל. לא קיים במודל זה נסיון מיוחד, מעבר למה שמתחייב כתוצאה מהגיון כלכלי קצר טווח, להלחם ב[[זיהום]], לשמר את המשאבים המתכלים או להגן על ה[[אדמה]] מפני [[סחף]] או בעיות אחרות. במודל זה יש נסיון להעביר את כל אנשי העולם  [[מעבר דמוגרפי]] (הקטנת מספר הילדים כתוצאה מעלייה בהכנסה) אל תוך כלכלה תעשייתית משגשגת. עולם כזה דורש מערכת בריאות נרחבת ובקרת אוכלוסין כאשר סקטור השירותים (שדורש השקעה ב[[הון אנושי]]) גדל. המודל פולט עוד זיהום ודורש עוד משאבים  מתכלים, ויש לו יכולת ייצור גדולה יותר כאשר הסקטור התעשייתי גדל גם הוא. האוכלוסיה העולמית במודל זה גדלה מ-1 מיליארד אנשים ב-1900 ל-6 מיליארד אנשים בשנת 2000 ומעל 7 מיליארד עד 2030 (בפועל מספר זה הוגש כבר בשנת 2011). הייצור התעשייתי גדל פי 30 בין 1900 לבין 2000 וגדל ב 10% נוספים  עד 2020.  

תרחיש זה מכיל הנחות "ראליות" ככל הניתן, הן לגבי נתונים והן לגבי התנהגות המודל. לא קיים במודל זה נסיון מיוחד, מעבר למה שמתחייב כתוצאה מהגיון כלכלי קצר טווח, להלחם ב[[זיהום]], לשמר את המשאבים המתכלים או להגן על ה[[אדמה]] מפני [[סחף]] או בעיות אחרות. במודל זה יש נסיון להעביר את כל אנשי העולם  [[מעבר דמוגרפי]] (הקטנת מספר הילדים כתוצאה מעלייה בהכנסה) אל תוך כלכלה תעשייתית משגשגת. עולם כזה דורש מערכת בריאות נרחבת ובקרת אוכלוסין כאשר סקטור השירותים (שדורש השקעה ב[[הון אנושי]]) גדל. המודל פולט עוד זיהום ודורש עוד משאבים  מתכלים, ויש לו יכולת ייצור גדולה יותר כאשר הסקטור התעשייתי גדל גם הוא. האוכלוסייה העולמית במודל זה גדלה מ-1 מיליארד אנשים ב-1900 ל-6 מיליארד אנשים בשנת 2000 ומעל 7 מיליארד עד 2030 (בפועל מספר זה הוגש כבר בשנת 2011). הייצור התעשייתי גדל פי 30 בין 1900 לבין 2000 וגדל ב 10% נוספים  עד 2020.  

אם מסתכלים בחלק המוקדם של הגרף בתרחיש מספר 1, העולם נראה מאד מצליח. תוחלת החיים עולה, כמות השירותים והמוצרים לנפש גדלה, וכמות המזון והייצור הכוללות גדלות. הרווחה (לפי מדד הרווחה של האו"ם) גדלה בצורה ניכרת. יש כמה עננים באופק - רמות הזיהום גדלות וכן גם [[טביעת רגל אקולוגית|טביעת הרגל האקולוגית]], וכמות המזון לנפש דורכת במקום. אבל באופן כללי המערכת גדלה ואין הרבה סימנים לשינוי בעתיד. אבל אם ממשיכים הלאה במשך כמה עשורים בתוך המאה ה-21, הצמיחה הכלכלית עוצרת ומתהפכת בצורה די פתאומית. דבר זה מתרחש בעיקר בגלל עלויות שעולות במהירות של משאבים מתכלים. עליות המחיר מטפסות במעלה הסקטורים הכלכליים השונים וגורמים למחסור גדל והולך בכספי השקעות.  

אם מסתכלים בחלק המוקדם של הגרף בתרחיש מספר 1, העולם נראה מאד מצליח. תוחלת החיים עולה, כמות השירותים והמוצרים לנפש גדלה, וכמות המזון והייצור הכוללות גדלות. הרווחה (לפי מדד הרווחה של האו"ם) גדלה בצורה ניכרת. יש כמה עננים באופק - רמות הזיהום גדלות וכן גם [[טביעת רגל אקולוגית|טביעת הרגל האקולוגית]], וכמות המזון לנפש דורכת במקום. אבל באופן כללי המערכת גדלה ואין הרבה סימנים לשינוי בעתיד. אבל אם ממשיכים הלאה במשך כמה עשורים בתוך המאה ה-21, הצמיחה הכלכלית עוצרת ומתהפכת בצורה די פתאומית. דבר זה מתרחש בעיקר בגלל עלויות שעולות במהירות של משאבים מתכלים. עליות המחיר מטפסות במעלה הסקטורים הכלכליים השונים וגורמים למחסור גדל והולך בכספי השקעות.  

בשנת 2000 במודל זה המשאבים המתכלים מספיקים לעוד 60 שנים של צריכה בקצב של שנת 2000, אבל גידול אוכוסין וגידול בצריכה גורמים לדלדול משאבים מהיר, כך שעד 2020 המשאבים מספיקים רק לעוד 30 שנים. ב-20 השנים האלה, האוכלוסיה גדלה ב-20% והייצור התעשייתי ב 30%, כך שאוכלוסיית העולם צורכת משאבים בכמות זהה כמעט לזו שנצרכה בכל המאה ה-20. יש צורך בהקשעה של יותר הון תעשייתי כדי למצוא להפיק ולזקק את המשאבים המתכלים שעוד נותרו, ויותר ויותר הון משוקע בכך במקום בסקטורים אחרים של הכלכלה, כמו תמיכה בפריון גבוה של החקלאות וצמיחה תעשייתית נוספת. סביב שנת 2020 אין מספיק השקעה תעשייתית כדי להתמודד עם השחיקה של ההון (בשני ההיבטים מדובר בתופעה פיזית, לא בתופעה מוניטרית של שחיקת הון כמו אינפלציה לדוגמה). התוצאה היא ירידה בהיקפי הייצור התעשייתיים. הכלכלה מתקשה להפסיק לממן את ההשקעה בהון תעשייתי למציאת והפקת משאבים היות והפסקת דבר כזה מובילה להתייקרות חומרי הגלם והדלקים שמצרים את הייצור התעשייתי במהירות גדולה עוד יותר.

בשנת 2000 במודל זה המשאבים המתכלים מספיקים לעוד 60 שנים של צריכה בקצב של שנת 2000, אבל גידול אוכוסין וגידול בצריכה גורמים לדלדול משאבים מהיר, כך שעד 2020 המשאבים מספיקים רק לעוד 30 שנים. ב-20 השנים האלה, האוכלוסייה גדלה ב-20% והייצור התעשייתי ב 30%, כך שאוכלוסיית העולם צורכת משאבים בכמות זהה כמעט לזו שנצרכה בכל המאה ה-20. יש צורך בהקשעה של יותר הון תעשייתי כדי למצוא להפיק ולזקק את המשאבים המתכלים שעוד נותרו, ויותר ויותר הון משוקע בכך במקום בסקטורים אחרים של הכלכלה, כמו תמיכה בפריון גבוה של החקלאות וצמיחה תעשייתית נוספת. סביב שנת 2020 אין מספיק השקעה תעשייתית כדי להתמודד עם השחיקה של ההון (בשני ההיבטים מדובר בתופעה פיזית, לא בתופעה מוניטרית של שחיקת הון כמו אינפלציה לדוגמה). התוצאה היא ירידה בהיקפי הייצור התעשייתיים. הכלכלה מתקשה להפסיק לממן את ההשקעה בהון תעשייתי למציאת והפקת משאבים היות והפסקת דבר כזה מובילה להתייקרות חומרי הגלם והדלקים שמצרים את הייצור התעשייתי במהירות גדולה עוד יותר.

==ביקורת על המודל==

==ביקורת על המודל==

החוקרים בדקו את המבנה, את ההנחות של מבנה המודלים ואת הדוחות הטכניים הראשוניים של הקבוצה מ-MIT .לטענתם המודל רגיש מאוד לכמה הנחות מפתח והוא פסימי מאוד. הם טוענים כי הקבוצה שפיתחה את עולם 3 השתמשה במתודות, מידע ותחזיות שיש בהם שגיאות, וכי המודל מכיל [[תומס מלתוס|הנחות מלתוסיאניות]] בתוכו ואינו משקף את המציאות.  

החוקרים בדקו את המבנה, את ההנחות של מבנה המודלים ואת הדוחות הטכניים הראשוניים של הקבוצה מ-MIT .לטענתם המודל רגיש מאוד לכמה הנחות מפתח והוא פסימי מאוד. הם טוענים כי הקבוצה שפיתחה את עולם 3 השתמשה במתודות, מידע ותחזיות שיש בהם שגיאות, וכי המודל מכיל [[תומס מלתוס|הנחות מלתוסיאניות]] בתוכו ואינו משקף את המציאות.  

החלק השני של הספר מעריך את המודל ואת ההנחות שלו בהקשר של ההיסטוריה של חיזוי עתידי של מגמות של הכלכלה  (כולל אלה שנעשו על ידי [[מארקס]] ו[[קיינס]]), [[אוכלוסיית העולם|האוכלוסיה]], הסביבה והטכנולוגיה. הביקרות של קבוצת ססקס על קבוצת MIT היא על אי הכנסה של גורמים ותהליכים חברתיים ופוליטיים לתוך המודל. לטענתם שינוי בערכים החברתיים, דבר שאינו חלק מהמודל עולם ,3 יכול להשפיע באופן משמעותי על המודל הפיזיקלי. עם זאת הם מסכימים עם פורסטר, מדווז ואחרים בכך שיש אתגר דחוף שבו צריך לטפל, וכי מתן מענה לגבולות הפיזיקליים הנראים באופק וחלוקה שווה של פירות הצמיחה ידרשו שינויים רדיקאליים במבנה החברתי, הפוליטי והטכנולוגי.

החלק השני של הספר מעריך את המודל ואת ההנחות שלו בהקשר של ההיסטוריה של חיזוי עתידי של מגמות של הכלכלה  (כולל אלה שנעשו על ידי [[מארקס]] ו[[קיינס]]), [[אוכלוסיית העולם|האוכלוסייה]], הסביבה והטכנולוגיה. הביקרות של קבוצת ססקס על קבוצת MIT היא על אי הכנסה של גורמים ותהליכים חברתיים ופוליטיים לתוך המודל. לטענתם שינוי בערכים החברתיים, דבר שאינו חלק מהמודל עולם ,3 יכול להשפיע באופן משמעותי על המודל הפיזיקלי. עם זאת הם מסכימים עם פורסטר, מדווז ואחרים בכך שיש אתגר דחוף שבו צריך לטפל, וכי מתן מענה לגבולות הפיזיקליים הנראים באופק וחלוקה שווה של פירות הצמיחה ידרשו שינויים רדיקאליים במבנה החברתי, הפוליטי והטכנולוגי.

בתגובה לביקורת זו טענו עורכי מודל עולם-3 כי קבוצת ססקס יישמה הגיון מיקרו לבעיות מאקרו. עורכי עולם-3 ניסו לענות לטענות ב- A Response to Sussex שבו יש תאור וניתוח של חמישה תחומי אי-הסכמה בין שתי הקבוצות.

בתגובה לביקורת זו טענו עורכי מודל עולם-3 כי קבוצת ססקס יישמה הגיון מיקרו לבעיות מאקרו. עורכי עולם-3 ניסו לענות לטענות ב- A Response to Sussex שבו יש תאור וניתוח של חמישה תחומי אי-הסכמה בין שתי הקבוצות.