שינויים

אך אל מול הסופיות הזו של המשאבים, צמיחה מתמדת היא המטרה של רוב הכלכלנים והמדינאים. כלכלנים רבים אף טוענים שצמיחה היא '''תנאי''' ל[[סביבתנות|שמירה על הסביבה]]: רק עשירים ושבעים יכולים להרשות לעצמם לדאוג לסביבה. כהוכחה הם מביאים את השיפור בפרמטרים סביבתיים בארה"ב ואירופה בעשורים האחרונים. אך שיפור זה נובע בחלקו מייצוא [[זיהום תעשייתי|תעשיות מזהמות]] או פסולת מזוהמת אל העולם השלישי, אשר מזדהם משירותים ומוצרים אשר נצרכים בעולם הראשון) - ראו [[עקומת קוזנץ הסביבתית]].

אך אל מול הסופיות הזו של המשאבים, צמיחה מתמדת היא המטרה של רוב הכלכלנים והמדינאים. כלכלנים רבים אף טוענים שצמיחה היא '''תנאי''' ל[[סביבתנות|שמירה על הסביבה]]: רק עשירים ושבעים יכולים להרשות לעצמם לדאוג לסביבה. כהוכחה הם מביאים את השיפור בפרמטרים סביבתיים בארה"ב ואירופה בעשורים האחרונים. אך שיפור זה נובע בחלקו מייצוא [[זיהום תעשייתי|תעשיות מזהמות]] או פסולת מזוהמת אל העולם השלישי, אשר מזדהם משירותים ומוצרים אשר נצרכים בעולם הראשון) - ראו [[עקומת קוזנץ הסביבתית]].

[[משאבים מתכלים|המשאבים הסופיים]] של הפלנטה לא מאפשרים צמיחה לאין קץ – למשל [[גידול אוכלוסיה]] של 1% בשנה תביא את מאסת האנושות להיות גדולה ממאסת כדור הארץ תוך 3000 שנה... יש כאלו האומרים שהמדדים הכלכליים לא מודדים בהכרח כמויות פיסיקליות, לכן המגבלות הפיסיקליות לא תופסות על הספרה הכלכלית. אך כיום הצמיחה קשורה באופן הדוק לייצור ושימוש במשאבים – אפילו שירותים דורשים משאבים עבור העובדים מספקי השרות, ובכך מעמיסים את האקו-סיסטם.

[[משאבים מתכלים|המשאבים הסופיים]] של הפלנטה לא מאפשרים צמיחה לאין קץ – למשל [[גידול אוכלוסיה]] של 1% בשנה תביא את מאסת האנושות להיות גדולה ממאסת כדור הארץ תוך 3000 שנה... יש כאלו האומרים שהמדדים הכלכליים לא מודדים בהכרח כמויות פיזיקליות, לכן המגבלות הפיזיקליות לא תופסות על הספרה הכלכלית. אך כיום הצמיחה קשורה באופן הדוק לייצור ושימוש במשאבים – אפילו שירותים דורשים משאבים עבור העובדים מספקי השרות, ובכך מעמיסים את האקו-סיסטם.

אם נשכיל לחבר את הערך הכלכלי לאיזה מושג ('זרם') של [[שביעות רצון נפשית]], ונלמד להגדיל אותה ללא הגדלת הצרכים הפיסיקליים, אז באמת נוכל ליצור צמיחה אינסופית. הבעיה היא שכלכלת השוק הנוכחית לא מסוגלת לטפל בשביעות רצון שאינה קשורה בטובין חומריים...

אם נשכיל לחבר את הערך הכלכלי לאיזה מושג ('זרם') של [[שביעות רצון נפשית]], ונלמד להגדיל אותה ללא הגדלת הצרכים הפיזיקליים, אז באמת נוכל ליצור צמיחה אינסופית. הבעיה היא שכלכלת השוק הנוכחית לא מסוגלת לטפל בשביעות רצון שאינה קשורה בטובין חומריים...

כעת נסקור את התיאוריה המדעית הרלוונטית לחקר הצמיחה במערכת סגורה: [[תרמודינמיקה|התרמודינמיקה]].

כעת נסקור את התיאוריה המדעית הרלוונטית לחקר הצמיחה במערכת סגורה: [[תרמודינמיקה|התרמודינמיקה]].

במצב פשוט, בו אין שינוי במצב הפנימי של המערכת, מתקיים:

במצב פשוט, בו אין שינוי במצב הפנימי של המערכת, מתקיים:

                         Q = W

                         Q = W

דהיינו כמות החום שנכנסת למערכת שווה לעבודה שנעשית על ידי המערכת. ניסוח זה מתיישב עם המשמעות הפיסיקלית של 'אנרגיה' שהיא "היכולת לבצע עבודה".  

דהיינו כמות החום שנכנסת למערכת שווה לעבודה שנעשית על ידי המערכת. ניסוח זה מתיישב עם המשמעות הפיזיקלית של 'אנרגיה' שהיא "היכולת לבצע עבודה".  

===החוק השני של התרמודינמיקה===

===החוק השני של התרמודינמיקה===

חשוב לציין מספר נקודות:

חשוב לציין מספר נקודות:

* כל נושא החוק השני הוא בעייתי. פילוסופים ופיסיקאים יושבים על המדוכה בעניינו עד היום. למשל, ניתן לראות שיש קשר עמוק בין אנטרופיה ואינפורמציה (ישנו תחום שלם – [[תורת האינפורמציה של שנון]] העוסק באנטרופיה של מידע, שיטות הדחיסה דוגמת ZIP מבוססות עליה). האנטרופיה עצמה נובעת מהמידע החלקי שיש לנו אודות המציאות ברמה המיקרוסקופית. אם כן, בהינתן מידע מלא היינו יכולים לעקוף את החוק השני? (בספרות הדיון נקרא: '[[השדון של מקסוול]]').

* כל נושא החוק השני הוא בעייתי. פילוסופים ופיזיקאים יושבים על המדוכה בעניינו עד היום. למשל, ניתן לראות שיש קשר עמוק בין אנטרופיה ואינפורמציה (ישנו תחום שלם – [[תורת האינפורמציה של שנון]] העוסק באנטרופיה של מידע, שיטות הדחיסה דוגמת ZIP מבוססות עליה). האנטרופיה עצמה נובעת מהמידע החלקי שיש לנו אודות המציאות ברמה המיקרוסקופית. אם כן, בהינתן מידע מלא היינו יכולים לעקוף את החוק השני? (בספרות הדיון נקרא: '[[השדון של מקסוול]]').

* מעמדו של החוק השני בעייתי. יש הרואים בו חוק טבע יסודי, יש הרואים בו חוק הנגזר מהסטטיסטיקה, ויש שכלל לא מכירים בקיומו. מסתורין כבד אופף את המהלך בו נובע חוק א-סימטרי בזמן (האנטרופיה רק גדלה) מחוקים יסודיים יותר הסימטריים בזמן. מבחינה טכנית המהלך הזה נובע מהחלוקה של המרחב לקופסאות - מהלך תיאורטי לחלוטין שאין לו שום משמעות פיסיקלית...

* מעמדו של החוק השני בעייתי. יש הרואים בו חוק טבע יסודי, יש הרואים בו חוק הנגזר מהסטטיסטיקה, ויש שכלל לא מכירים בקיומו. מסתורין כבד אופף את המהלך בו נובע חוק א-סימטרי בזמן (האנטרופיה רק גדלה) מחוקים יסודיים יותר הסימטריים בזמן. מבחינה טכנית המהלך הזה נובע מהחלוקה של המרחב לקופסאות - מהלך תיאורטי לחלוטין שאין לו שום משמעות פיזיקלית...

* האם החוק השני תקף גם לגבי חומר? לכאורה גם בשימוש בחומר יש בלאי, שחיקה, וירידה באיכות. כך, למשל, הפלסטיק המופק מבקבוקים ממוחזרים הינו מאיכות נמוכה מהפלסטיק המקורי. לאחר תהליך מיחזור נוסף או שניים כבר אי אפשר להשתמש בחומר הגלם. כמו בסיפור המולקולות במיכל, גם כאן מדובר בפגיעה במבנים המקרוסקופיים בצורה שלא ניתנת לתיקון. אך עדיין אין ניסוח לחוק דומה לגבי חומר.

* האם החוק השני תקף גם לגבי חומר? לכאורה גם בשימוש בחומר יש בלאי, שחיקה, וירידה באיכות. כך, למשל, הפלסטיק המופק מבקבוקים ממוחזרים הינו מאיכות נמוכה מהפלסטיק המקורי. לאחר תהליך מיחזור נוסף או שניים כבר אי אפשר להשתמש בחומר הגלם. כמו בסיפור המולקולות במיכל, גם כאן מדובר בפגיעה במבנים המקרוסקופיים בצורה שלא ניתנת לתיקון. אך עדיין אין ניסוח לחוק דומה לגבי חומר.